עריכת הדף "
אלשיך/בראשית/מט
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יד == '''יששכר וכו'. ''' פסוקים אלו אומרים דרשונו. אך יהיה כי הנה ידענו מרז"ל {{ממ|ברכות ד' ה'}} כי ג' מתנות טובות ניתנו ע"י יסורין. תורה וא"י ועוה"ב באופן כי כאשר יחפוץ בא' מהן לא ימלט מיסורין ואשר יחפוץ בתרי מגו תלתא. יחוייב יוכפלו ייסוריו. והחפץ בכל מעמד שלשתן לעסוק בתורה ולדור בארץ ישראל ובעולם הבא ישולשו ייסוריו ולא יקוץ אם ירבו לו מאד. כי אפילו אחד מהנה לא נעדרה מייסורין ומה גם שלשתן כא'. אמר כי יששכר חמור גרם כי כחמור בעל עצמות אשר ישא עול סובלו תמיד ורובץ על הארץ כן הי' יששכר עוסק בתורה תמיד ועל הארץ ישן כמאמר התנא {{ממ|אבות פ' ו'}} ולא היה קץ ולמה עשה כן והלא זבולון יזון אותו במעדני מלך כדי שיעסוק בתורה. לז"א רובץ וכו' לומר הנה ראה כי ג' דברים הם ע"י ייסורין כל אחד מהן והוא בחר בשלשתן. ע"כ נטל עליו עול משולש. וזהו רובץ בין המשפתים בין המדרשות. כי נטל עליו עול תורה בעצם כי מה שהיה כחמור בעל עצמות על הארץ ישן. היה בשביל התורה וזהו בין המשפתים. ועוד שנית כי גם וירא מנוחה כי טוב היא מנוחת העולם הבא כי טוב כד"א וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל שגנזו לעולם הבא הרי כאן שנים תורה ועולם הבא וגם ראה השלישית. והיא ואת הארץ כי נעמה היא ארץ ישראל שהיא השלישית. ע"כ ויט שכמו לסבול יסורין באומרו כי אחת משלשתן אינה רק ע"י יסורין כ"ש כששלשתן יחד. כי ישתלשו עליו ומה הרויח בזה הלא הוא כי ויהי למס עובד. והוא ענין אדם לעמל יולד ואשרי מי שעמלו בתורה שהוא כי אין אדם שאין לו עמל בזה העולם. אלא שיש עמלים ואינם מקבלים שכר. ויש עמלים ומקבלים שכר הם עמלי תורה וע"כ אחר שבין כך ובין כך לעמל יולד. טוב לגבר ישא עול תורה עליו ויהיה בו עובד את ה' ומקבל שכר. וז"א ויהי למס עובד. כי היה למס ועמל שעובד בו את ה'. מה שאין כן בעמל זולתו ויהי המס הוראותיו שהיו יוצאים לכל ישראל. וכל זה הוא כנודע שיששכר זכה לתורה דכתיב ומבני יששכר יודעי כו' ושם כתבנו במקומו טעם צודק כי ארז"ל {{ממ|ב"ר פ' ע"ב}} א"ר אליעזר וישכב עמה בלילה הוא מלמד שהקב"ה סייעו באותו לילה ומאמרו באותו לילה יורה כי היה שייכות לאותו לילה בדבר ההוא שיזכה לתורה אך הוא מה שכתבנו שם כי הלילה ההוא היה ליל שבועות. כי ע"כ נאמר שם שהיה בימי קציר חטים שהוא זמן שבועות. ויורה זה מאמר מדרש רות אמר רשב"ן כל מקום שנא' קציר שעורים בקצירת העומר הכתוב מדבר. קציר חטים בשתי הלחם הכתוב מדבר וראיה זו שכחנו מלכותבה במקומה:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף