עריכת הדף "
אלשיך/בראשית/מט
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יא == '''אסרי לגפן כו'. ''' הנה ידוע מאמרם ז"ל כי זכו אחישנה לא זכו בעתה וכן אמרו זכו יבא על עב קל בכבוד גדול לא זכו עני ורוכב על חמור ועל עיר בן אתון. ופירשו ברעיא מהימנא שרוכב על חמור. הוא כ"א יהיה עני מזכיות ישראל. תהיה רכיבתו לישען לשנזכה שיבא על זכות עמלי תורה. הדומים ליששכר חמורו כו': ונבא אל הענין. והוא כי אחרי אומרו עד כי יבא שילה שהוא אם זכו שיבא ושהיה המשיח מתואר אל תואר שילה. שהוא בשלום גדולה וכבוד שיבא ביקהת עמים שהוא בהיות אחישנה. מה שאין כן אם לא זכו שיהיה בעתה שיהיה אז עני ורוכב על חמור. ועתה ממוצא דבר חל עליו חובת ביאור קושיא א'. והוא כי להמתין עד זמן קץ של בעתה לסמוך אז על זכות תופשי התורה. שלא יעדרו בכל דור. למה ימתין ויהיה זכות זה המצוי בכל דור. שמור עד הזמן ההוא. ויביאהו נא בזמן ממיוחס לאחישנה. גם אם עדיין לא זכו. כי כאשר תספיק זכות תופשי התורה בשלא זכו בזמן ההוא תספיק גם עתה קודם לזמן של בעתה לז"א אל תתמה על החפץ כי אסרי וכו'. והוא כי ישראל נקראו גפן ושורקה ושורק. כשאין בהם אחדות נקראים גפן שכל בד נפרד מחבירו. וכשיש בהם אחדות בעצם נקראים שורק כמפו' אצלינו על פ' נטעתיך שורק וכאשר הייחוד קל ורפוי נקראים שורקה ל' נקבה: ונבא אל הענין. אמר אשר תראה אסרי שאוסר ומעכב בשביל הגפן שהם ישראל. אותו העיר הוא זכות תופשי התורה שאינו משתמש מאורו זכות. ומניחו עצור ואסור. כשאין בנו זכות ואחדות בזמן אחישנה. כ"א נמשלים לגפן שיש בה פארות הרבה נפרדים זה מזה שאין חיבורה כ"א בעיקרם וגם כשנמשלי' לשורקה א'. שיש אחדות בצד מה. אלא שהוא ברפיון כשורקה נקבה ולא שורק. עכ"ז אסור בני אתונות מלמהר לבא בזמן אחישנה הטעם הוא שאין זה מועיל בלבד. עד יהיה בעתה שתמלא סאת אדום. ויתקיים כבס ביין לבושו אם יהיו כגפן. או יהיה עליהם יותר רוגז מזה. שיהיה בדם ענבים סוסו. שרוגז הנמשל לדם יהיה נמשך להם. מישראל הנקראים ענבים כד"א כענבים במדבר. מצאתי ישראל ע"י תשובה שיעשו אז כשיהיה זמן בעתה: '''והוא ''' מאמר הכ' מדוע אדום ללבושך וכו' פורה דרכתי לבדי וכו' וש"ת הלא גם אם תכבד יותר הרוגז לישראל. כי גם הוא זמן שלא זכו. ובהתחזק מדה"ד לבבל. גם תהיה חזקה לישראל אל תחוש כי הלא חכלילי וכו'. לו' החכלילו' הנוגע לי שהוא מישראל כאומרו חכלילי ולא אמר חכלילו' שהוא מראה הצרות טרם בואן. אינו רוגז פנימי רק חיצון. וכענין {{ממ|תהלים ל}} כי רגע באפו חיים ברצונו כן חכלילות ואודם דין יהיה לפנים לעינים יותר מיין הצרות ואם לא תשוב מראיית הצרות או מצרו' שלא ע"י הכאות אויבי'. עד יערכו עליכ' אויבי' מלחמ' שהם נמשלי' לשיני' שהוא משל אל פעול' דריסת הרוגז כי כן השינים דורסים ונושכים ילבינו מחלב שתשובו ומיד יתהפכו לרחמים כי מכלם יצילנו ה' כשנתחזק בו ית' ונשים נפשינו מנגד: '''וע"ד ''' זה אפשר עוד כי ממשל משל האומות. שעל ידם ייסרנו י"ה בזמן ההוא אל חיות השדה הדורסות ואוכלת כי בבואו יבואו בפנים זועפות בחימה שפוכה. ואח"כ ידרסן בשיניהם. ואמר כי ההבטה כאשר כונן להשחית יהיה חכלילות עינים מיין אך אח"כ בבואן לנשך בשיניהם שהוא משל אל פעולת הנקמה. יהיה לבן מחלב כי אחר אשר כונן להשחית. תאמר ואיה חמת המציק כמבואר אצלנו בפ' ההוא. והמתיק המשל בחכלילות יותר מיין שהוא הדם ויצא בחלב. לרמוז כי הדין בעצמו יתהפך לרחמים כחלב שיונק התינוק משדי אמו. כי היה דם באמת ונהפך לחלב: '''עוד ''' אפשר כי הנה כללות האומות תקרא גפן. והצדיקים שבה הם ענבים כד"א ויקו לעשות ענבים: ונבא אל הענין בשום לב אל יו"ד יתירה שבאסרו וה"א שבעירה וכן וא"ו וה"א שבולשרקה. ולא שרק חסר וי"ו וה"א כמו אשר בפסוק נטעתיך שורק: '''אך ''' יאמר מעין הקודם אל יעלה על רוחכם שגעלתי בכם שאחרתי ועכבתי עיר של מלך המשיח. עד בעתה שהוא זכות תורה כמדובר כ"א אני אחר ומעכב לישראל כשנקראים גפן. שהם משוללי אחדות כגפן שבה פארות רבים לא מאסתים. כי שם י"ה לא יבצר מעליהם כי שבטי יה יקראו וזהו יו"ד שבאסרו וה"א שבעירה אך עדיין לא צירפו וי"ו ה"א על חסרון אחדות ליגאל. אך בהיותם שורקה שהם בעלי אחדות. יתוסף גם בהם וי"ו וה"א ויקרא השם שלם עליהם. כמשז"ל שלשה נקראו בשמו של הקב"ה צדיקים כו' דכתיב כל הנקרא בשמי וכו'. ועכ"ז יעכב בני אתונו שהוא אחדות תופסי התורה שכלם יהיו כבן אחד. שנרמז בהכתב בני ולא בן שעל תופסי התורה שהוא ית' קורא אותם בני. יעכב אתונו הוא זכות תורה עד יושלם כבס ביין לבושו והוא כי ימרק אז בחבלי משיח ביין. הוא מדת הדין לבושו של הגפן הם ישראל. והוא כי ישראל הם הנשמות. והגופים הם לבוש להן והוא יתברך מעמים הצרות בגוף לטהר הנפש. וזהו כבס ביין לבושו. וש"ת א"כ למה יהיה צרות על הצדיקים שבישראל אפילו בכל דור. וגם באחרון לז"א ובדם ענבים הוא בדם הצדיקים שבישראל הנקראים ענבים. הוא ית' יכבס סותו של ישראל. והוא כי כאשר יש לנפש לבוש גשמי הלז הוא הגוף ג"כ יש לבוש לחוטא דק מכח הטומאה של החטאים אשר חטא. וקראום חכמי האמת בגדים הצואים שבהם נדונת הנפש בגיהנם. ואמר כי בדם של הצדיקים הנקראים ענבים מכבס הוא יתברך סותו של ישראל באותו עולם. הוא כסות אשר לנפשם מאשמותם. כמאמר רז"ל פרשת האזינו מנין שדמן של צדיקים כפרה לכל ישראל וכו' שנאמר וכו':
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף