עריכת הדף "
אלשיך/בראשית/ב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== כג == '''ויאמר. ''' פירשו ז"ל זאת הפעם בלבד עצם מעצמי כו' אך אחרי זאת לא תהיה האשה עצם מהאדם. והנה יראה בלתי מלמד אותנו דבר. ועוד שאיך מוציא מזה שע"כ יעזוב איש כו' ונהפוך הוא כי על שאין זולת אדה"ר קרובים איש עם אשתו לא ידבק באשתו: '''אמנם ''' הנה כתבנו למעלה מימרא דרבי אבהו שהקשה נאמר כאן זכר ונקבה בראם. ונאמר להלן ויברא ה' אלהים את האדם. אלא מתחלה עלה במחשבה לברא את שניהם. ואח"כ לא ברא אלא את האדם כמפורש בסמוך וכתבנו כי איך יאמר בראם ויקרא את שמם אדם על מה שלא נברא בפועל. אלא שאין ספק כי מחשבתו יתברך עושה רושם. והקנה בם הויה דקה של זכר ושל נקבה מן האדמה. אלא שבראות שלא יהיה בהם דבקות בהבראם נפרדים. ע"כ ברא את הזכר לבדו במעשה. ואותה הבחינה של נקבה שנתהוית במחשבה נתנה באדם בכח בצלע. ועל הבחינה ההיא שעם הזכר שהיא בפועל נקראו שניהם אדם. כי מאדמה המה. נמצא דבקותם מוכרח מצד הצלע שלו שנעשית ממנו. והם ב' גופים להיות זה זכר וזו נקבה. עם היות שגם בחינת הנקבה היתה בו כמאמרנו בסמוך. כי זה כיון הוא יתברך כו' למה שהם בחינות נפרדות. זה מעלמא דדכורא. וזו מעלמא דנוקבא. ע"כ במחשבה נבראו מהאדמה במציאות דק מעין המחשבה. ולמען יהיה להם אחדות. וגם שיהיה הוא עיקר והיא נגררת אחריו. ע"כ במעשה היה אחד כי היא נכללת בו. וע"כ בהלקחה ממנו יהיה להם אחדות ותמשך היא אחריו. והן כל זה מאמר אדם באו' זאת הפעם כו' לומר הנה זאת הפעם יש ייחוד יותר על הפעם הקודמת שעלה במחשבה לברא שנים. ונקראו אדם בבחינת הויית המחשבה. כי עתה היא עצם מעצמי ובשר מבשרי ולא היה אחדות בינינו. כי היינו נקראים תחלה שנינו אדם. על כי היינו אני והיא מאדמה. וע"כ לא נתאחד באחדות כי נפרד בעפר שממנו היינו. אך עתה אמיץ הנה קשר ייחוד שביני לבינה. והטעם הוא כי לזאת יקרא אשה. כי כו' שלא נלקחה ממני עד שנעשתי איש. כלומר וע"כ הטיב אשר עשה הוא יתברך לבלתי עשות המעשה כמחשבה להיות גם היא מעפר. כ"א שכלל אותה בי וחזר ולקחה ממני. וז"א לזאת יקרא אשה שלא נעשית עד היותי איש. וזהו כי מאיש כו': '''או ''' יאמר אם מעפר היה נוטל מעט ובורא אותה. לא היה מורה אחדות ותקרא אדמה על שמאדם לוקחה. כי אדמה הוא שם הארץ. אך עתה שלוקחה מאיש. השם יורה אחדות אשה כי מאיש לוקחה: '''או ''' יאמר במה שכתבנו. כי לא יצא הצלע בלי נפש ונפח בו נשמה. כ"א שנפשה היתה בו בכח ותצא תוך הצלע. ע"ז אמר אם היה הצלע כבשר בשדה. והיתה בריה מעצם דומם. לא היה ראוי ליקרא אשה על שהיא מעצם שלי. כי אחר שנעשה אבר מת לא יקרא שם הכל על החלק חומר מת. אך מה שלזאת יקרא אשה. הוא על כי הלא מאיש לוקחה זאת. כלומר כי כשניטל הצלע ממני. לא צלע בלבד נוטל. כ"א היא עצמה לוקחה. כי במציאות היתה שם בכח בעצמיי כמדובר. והנה ממוצא דבר באומר לזאת יקרא אשה היה נראה שלא יהיה דבקות זה. רק לו עם חוה שלוקחה ממנו. אך לא כן לכל איש ואשה אשר יולדו אח"כ. ע"כ באת תורתנו ואמרה ע"כ יעזוב איש כו' ודבק באשתו. כלומר כי יחס זה לכל סתם איש ואשה שבעולם. וזהו יעזוב כו' ודעת רשב"י היא. כי הנה אדם כל נשמות הבאות לעולם נכללו בו והיו בו בכח כמו שאמרו ז"ל בש"ר על פסוק איפה היית ביסדי ארץ וע"ד זה בחוה בת זוגו נשמות הנשים. ועי"כ בהכלל חוה באדם. נכללות כל נפש איש בבת זוגו. וז"א ע"כ ששמתי חוה באדם לא בלבד ימשך אחדות לך לבדך כ"א גם לכל איש עם אשתו כי יש להם קשר בנפשותם גם מאז. ואינו חסר להם כ"א מה שג"כ והיו לבשר אחד. וזהו והיו כו': '''או ''' שיעור הענין. תדע למה עשה ית' חוה מאדם ולא מעפרו. מפני שע"כ יעזב איש כו' ודבק באשתו. משא"כ אם היתה מעפר שלא יהיה להם דבקות כמדובר למעלה. ''' או''' יאמר בב' הנחות. אחד האמורה כי באדם טרם הלקח חוה ממנו. היו בו בכח נפשות כל הזכרים העתידים. וכל נפשות הנשים לצד הצלע. או למ"ד דו פרצופים בצד פרצוף הנקבה שלא יבצר מהיות בחינות הב' זוגים של כל הבאים בגוף אחד. שנית כי נשמות הזכרים מתיחסות אל היו"ד. הוא עלמא דדכורה שע"כ יש יו"ד באיש. ושל הנשים מעלמא דנוקבא שהוא ה"א. שע"כ יש ה"א באשה: '''ונבא ''' אל הענין. אמר הנה אפשר לקרא להשם על יחס הגוף שלוקחה ממנו. או מצד הנפש אמר הנה מצד הגוף היה אפשר תקרא אדמה על שלוקחה מאדם. אך א"א כי הנה זאת הפעם כבר איננו עפר שתקרא היא אדמה על שלוקחה ממני. כי הלא עצם מעצמי ובשר מבשרי ע"כ לא תקרא רק על בחינת הנפש. כי בי היו נפשות היו"ד והה"א ולוקחה היא ממני לכן לזאת יקרא אשה כי מאיש לוקחה שהיו בי ב' הבחינות. שהן נפשות הזכרים ובנות זוגן. ומבחינה זו נעשה עיקר. על כי ע"כ ימשוך יעזוב איש וכו' כי נפש כל איש נתאחדה עם נפשה באדם. ומצדה ייחשוק בה כי מהנפש ימשך החשק ולא מהגוף. או יאמר עד"ז. זאת הפעם כו' לומר אין לתמוה איך מזכר תבא בחינת נקבה. כי הלא מה שזאת הפעם. על פעם המחשבה יש אחדות הוא במה שהיא עצם מעצמי כו' אך מענין הנקבות אינה מאיכות הזכר בעצם. כי לא תאמרו שנעשה מאיש. כ"א שלוקחה מאיש. כי היתה בחינתה בכח בו ולוקחה ממנו. נמצא שהיא אינה נעשית מצד זכרות כי אם מאיכות נקבות שהיתה בו ואין מהזכר רק עצם ובשר שעמו. אך מאיש לוקחה בחינתה מאיכות הצלע. או יאמר זאת הפעם בלבד הוצרך היות עצם מעצמי ובשר מבשרי להתקשר. ולא נעשית מעפר אך ממני. והלא אין צורך להתקשר אל היות עצם מעצמיו. שלמה שלזאת יקרא אשה על כי מאיש לוקחה זאת שהיו כל הזוגים יחד בי. ונתקשר כל נפש איש עם בת זוגו. ע"כ אותו הקשר יספיק שע"כ יעזוב איש כו' מהטעם האמור. או יאמר בשום לב איזה הדרך היה מקום לומר שלא יעזוב אביו ואמו. אך הוא בהזכיר מאמרם ז"ל {{ממ|נדה דף ל"א}} שאב ואם עושין הגוף והקב"ה נותן הנפש. ובשום לב אל אומר לבשר בלמ"ד. יאמר הן זאת שלוקחה מאדם תדבק בו. אך יתר אנשים שלוקח מאב ואם. ע"ד זה יותר ידבקו בם. מבאשה זרה לו. לז"א נהפוך הוא כי אדרבה. ע"כ יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו מהטעם האמור והראיה כי הלא בהדבק באשתו אינה כדי לעשות בין שניהם נפש. כ"א לעשות בשר אחד כי הוא ואשתו עושים הגוף והקב"ה נותן הנשמה כי ג' שותפין באדם וכו' וא"כ איך הבן הילוד מהם ידבק בהם שהם אביו ואמו. ולא בבת זוגו שיש לו בה קורבת נפש אשר היו יחד באדם טרם הלקח חוה ממנו כמדובר: '''עוד ''' ירמוז טעם אל מה שהאיש יאות יחזר אחר האשה. ולא יתהפך לחזר החלק אחר הכל. וזהו על שמאיש לוקחה אבידתו היא וילן ויחזר וידבק עמו שהיתה כבר אשתו ואיבד אותה. ועוד לנו דרך אחרת על הקרא אבדתו. שבזווג ראשון למעלה אמרו בת פלוני לפלוני שהוא עיקר. ואיבדה אחר הולדו ומחזר אחריה:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף