עריכת הדף "
אלשיך/בראשית/ב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יט == '''וייצר ה' אלהים מן האדמה כו' ויבא אל האדם כו'. ''' ראוי לשים לב למה הביאם אל האדם שיקרא להן שמות. ולא עוד אלא שארז"ל {{ממ|ב"ר פי"ז}} שאמר הקב"ה למלאכים שיראו חכמתו כי הם לא ישכילו לקרא להן שמות אלא הוא. ומה זה היה שנעלם ממלאכי מעלה. וכן אמרו שקרא שם גם להקב"ה ית' ויתעלה שמו. וז"ל מאמרם כשאמר הקב"ה נעשה אדם אמרו לו מלאכי השרת מה טיבו. א"ל חכמתו מרובה משלכם. הביא לפניהם את הבהמה כו' א"ל זה מה שמו ולא היו יודעין. העבירן לפני אדם. א"ל מה שמו א"ל זה שור כו' ואתה מה שמך כו' ואני מה שמי א"ל לך נאה ליקרא ה'. שאתה אדון לכל בריותיך. הה"ד אני ה' הוא שמי. הוא שמי שקראני אדה"ר. ע"כ. וראוי לדעת למה נסהו בזה. ועוד כי אין בכתוב אלא שקרא שם לבעלי חיים. כאו' לכל הבהמה כו' ולא לעליונים: '''ועוד ''' מי הכריחו לפרש באו' אני ה' הוא שמי שהוא שם שקראו אדה"ר. ועוד כי הלא השם שבפסוק ההוא. הוא שם ההויה. ועליו אמר הוא שמי שקראני וא"כ איך נתן טעם ואמר שהוא אדון לכל בריותיו. כי הלא אין טעם זה צודק אלא בשם אדנות. ועוד ראוי לשים לב באו' וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו. כי הנה או' נפש חיה. הוא מיותר ומשולל הבנה: '''אמנם ''' הנה למה שהמלאכים היו מקטריגים ואומרים מה אנוש כי תזכרנו כו' כי חומר הוא. ואיך יקנה שלמות וישיג אל העולמות עליונים. להשפיע בחכמה ומעשים טובים שפע מאתו ית' משתלשל דרך העולמות לקיים עולם אחר שמחומר קורץ. ע"כ מה עשה הוא יתברך אמר דעו איפה כי אין כמוהו לקשר העולמות ולשלשל השפע מלמעלה למטה דרך העולמות. כי הלא הוא כולל כל העולמות. חומרו מעולם השפל. חיונית נפשו להתנועע מעולם הגלגלים בעלי התנועה. הרוח מעולם המלאכים. כד"א עושה מלאכיו רוחות. נשמה מעולם העליון. כמפורש על מאמר נעשה אדם. כי אמר אלהים לכל העולמות ביני וביניכם נעשה אדם. כי כל א' יתן חלק בו כאז"ל. וע"כ להיותו כולל הכל בעבוד את ה'. ומה גם במחשבה. ודבור ומעשה. עושה רושם בעולם העליון. ומריק שפע מלמעלה אשר משם הנשמה העליונה שבו. ומשלשלו דרך העולמות עד למטה לארץ עולם המעשה. וע"י כן מתקשרים ומתקיימים. למה שבכל חלקיו הכוללים כל עולמות עבד את ה'. מה שאין כח זה במלאכים שאין להם חלק רק בעולם א' בלבד כאז"ל: '''והנה ''' היה מקום להם לחלוק ולומר. כי למה שהאדם קורץ מאדמה. יעצרנו הגשם מלהשיג הדברים העליונים. ולדעת עניניו ית' כדי להשפיע מאתו ית'. ואם יטה אל הדברים העליונים מפאת נשמתו. איך יהיה בו כח עולם השפל להשפיע בו. כלל הדברים כי חלקיו ההפכיים זה מזה. יבלבלוהו מהשיג יחס הנוגע אל כל עולם ועולם בעצם מצד עצמו. כי רבים ומנגדים המה בו. ע"כ מה עשה הוא ית' הביא לפניהם הב"ח ולא השכילו לקרא להם שמות. כי טח מראות עיניהם בבעלי גשם ולהשכיל באיכותם. כי עצרם הגשם אשר אין להם חלק בו. באופן יכיר כי לא על ידם היה מקום להשפיע ולשלשל ממרום. שפע בעולם השפל. כי אין להם שייכות בו. כי ע"כ לא ישכילו לבא עד תכונת היושבים בו. לקרא שם לכל מין לפי בחינת איכותו. ואח"כ העביר בפני האדם את כל חלקי הבריות שבעולמות. בפרט שני הקצוות הב"ח שבארץ הלזו התחתונה. ושמו ית' אשר למעלה מכל העולמות. כי כח וכי שיג לו להשיג טבע כל איכות ענינם לשום למו שמות לכל אחד לפי טבעו ואיכותו. ואין זה לו רק להיותו כולל כל העולמות. וגם שלא יעצרנו הגשם מלהשיג איכות וטבע שאר העולמות עד ה' אלהי העולמות כלם כי ע"כ גם לו ית' יקרא שם. וגם לא תעצרנו הנשמה העליונה מלידע איכות הב"ח השפלים. משא"כ למלאכים הבלתי משיגים מה למעלה מהם. ולא איכות מה למטה מהם וע"י היות כח זה לאדם. הוא מקיים כל העולמות כלם והנה אם חומר אדם בעת ההוא שהוא טרם יחטא היה עכור. כחמרנו זה עתה. יעכבנו החומר מהשיג איכות טבע כל בריה. אך אז היה אף חומרו זך ובעל חיות קרוב אל הרוחניות. ע"כ לא נעלם ממנו דבר. וזה מאמר הכתוב וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה כו' והוא כי האדם נקרא נפש חיה. כאומרו ויהי האדם לנפש חיה וכמו שפירשנו שם. ענין הכתוב לאחד הדרכים ויפח באפיו נשמת חיים. ושמא תאמר איך חומר עכור יהיה לו מבוא. לסבול רוחניות גדול כזה שהוא הפחת פיו ית' לז"א ויהי האדם לנפש חיה. לומר כי מטרם יופח באפיו נשמה מפיו ית'. היה האדם מצד עצמו לנפש חיה. כי גם חומרו היה זך מתייחס ומוכן לנפש חיות ורוחניות. וע"כ לא יפלא היות בו כח אל השגה זו. לז"א וכל אשר יקרא לו האדם למה שהאדם נפש חיה ע"פ הוא שמו של כל חי. כי לא דבר רק הוא ממנו להשיג איכות כל דבר. והנה אשר דרשו רז"ל {{ממ|ב"ר שם}} כי גם לו ית' קרא שם מהפסוק הנ"ל אני ה' הוא שמי. יתכן הוקשה להם אומרו לראות מה יקרא לו. שהיל"ל מה יקרא להם וכן באומרו וכל אשר יקרא לו ולא אמר להם. וגם יתור אומר וכל אשר כו' ע"כ פירשו שחוזר אל ה' הנזכר שזולת הבאתו ית' את הב"ח. ג"כ כיון לראות מה יקרא לו ית'. ועל זה אמר וכל אשר יקרא לו יתברך האדם שהוא מאדמה השיג האמיתות להיות הוא שמו ית' האמתי. וז"א הוא שמו אשר יקרא לו באמת. ואח"כ על דבר הב"ח אמר ויקרא האדם שמות לכל הבהמה כו' וגם זולת או' אשר יקרא לו. כוונו רז"ל אל דרך ג"ש כמנהגם לבקי במדרשות. והוא כי נאמר כאן הוא שמו. ונאמר שם אני ה' הוא שמי. מלמד שגם לו ית' קרא שם. ואשר הקשינו כי השם הנזכר באומרו הוא שמי הוא שם הויה והטעם באומרו שאתה אדון לא יצדק רק על שם אדנות. הלא הוא בשום לב אל אומרם ז"ל שאמר לך נאה ליקרא ה'. ולא אמרו תקרא ה'. ועוד כי הלא קודם הברא אדם נזכר שם ה' בתורה ומה חידש אדם. אך לזה נזכיר מאמר ז"ל על פסוק זה שמי לעולם. לעלם כתיב כי לא כמו שאני נכתב. אני נזכר. כ"א מה שהוא שם אדנות זכרי לדור דור. וזה יתכן כיון אדם שאמר הלא יומרוך למזמה לומר כי שמך הגדול של הויה על השמים כבודו. ולרוממותו לא ישגיח בארץ. אך על שם אדנות הוא שכינה יש מקום להודות שהוא אדון בארץ. ע"כ לשלול זה אמר. לך שם ההויה נאה ליקרא אדני. שאתה עם כל גדולתך. אדון לכל בריותיך. שאתה אדון ומשגיח על בריותיך. וכן הסכים הוא ית' וכתב בתורה וזה זכרי לדור דור. ששמו הגדול יקרא אדני. ולמאמר ישעיה אני ה' כו' נקדים ונאמר כי הנה ידענו כי באומרו ית' אני. הוא על השכינה המתוארת בשם אדנות: '''ונבא ''' אל הענין. והוא כי הנה הוקשה למו אומרו הוא שמי. כי מי לא ידע כי הוא שמו. וכמאמר ז"ל במדבר רבה {{ממ|פ"ג}} כי באומרו ואני הוא ובית דינו. כי אני הוא בית דינו שהוא שם אדנות. והוי"ו הוא השם הגדול. ע"ד אמר וה'. ועוד שהיל"ל אני ה' שמי. ולא עוד אלא שאו' הוא. יראה שעל דבר בלתי נזכר בכ' ידבר. ועוד כי גם מלת אני מיותרת. ועוד איך יקושר עם זה או' וכבודי לאחר לא אתן: '''אמנם ''' רצה הוא ית' להורות אהבתו עם ישראל עמו. כי לא יכנה כבוד שמו על כל הפושעים בו אשר ברא. כ"א על אוהבי שמו. והנה היה מקום לומר כ"א שם הויה לא יתייחס רק על אוהבי שמו. לפחות שם אדנות יצדק על הכל ליקרא גם על הפושעים בו כי אדון הוא לכל בריותיו. ע"כ אמר אני ה' כלו' אני שהוא אדנות אני ה' אחדות א'. כי ה' הוא האלהים תדעו כי כן הוא. כי הלא הוא שמי שקראני אדה"ר. כי את שם ההויה אמר שלו נאה לקרא אדני להיותו אדון הכל. והוא כי לא נודע אליו רק שם ההויה ב"ה. על זה שאל לו הוא ית' ואמר ואני מה שמי ליזכר בו ואמר אדני. על היותו אדון לכל הבריות. הנה כי את שם ההויה אשר לא ידע זולתו קרא אדני. הנה הוראה כי גדול כבודו. ולכן גם הוא לא יכונה על זולת ישראל. וזהו וכבודי שהוא שם אדני הנקרא כבודי. לאחר לא אתן: '''והנה ''' בפ' שאחר זה שמסיים ואומר. ולאדם לא מצא עזר כנגדו הלא יתחמץ כל לב באמת באו' היתכן שבב"ח ימצא עזר לאדם. ואיך יעלה על לב יזוגנו לבהמות הארץ. והנה ארז"ל {{ממ|יבמות דף ס"ג}} מלמד שבא אדם על כל בהמה וחיה ולא נתקרר' דעתו כו'. הנה גם שאין הדבר כפשוטו. כ"א שבא בשפיטת שכלו. אם היה בהן מי שתאב להזדווג לו ולא מצא כו' והן אמת כי הקלו מהקושיא באומ' כי לא צוה לו ה' ישקיף וירא אם ימצא בם בת זוג. כ"א שהוא מעצמו עשה. אך על כל פנים יקשה. כי גם על האדם יפלא. האם יעלה על לב לחשוב מחשבה כזאת. ולא שת לבו כי הפרש שבינו לבינם. כמין שמים לארץ: '''ויתכן ''' בשום לב אל אומרם בא אדם על כל כו' ולא נתקררה דעתו. ולא אמר ולא מצא שוה לו. ומה ענין קרירות דעת הלז: '''אמנם ''' יתכן כי הנה היה האדם לבדו שרוי בלא אשה ולא יבצר הרהור. כי ע"כ נאמר לא טוב האדם לבדו. והנה בבא האדם להרהר כי יחם לבבו. הלא תתקרר דעתו כאשר יש לו פת בסלו. גם שלא יקרב אליה. כמאמר קצת הפוסקים {{ממ|יומא דף י"ח}} על רב דהוה קאמר מאן בעי ליומיה. שלא היה קרב אליה רק מתקררת דעתו בעלות על לבו כי יש מוכנת לו. ואפשר כי אדם בהיותו לבדו והיה מהרהר אמר בלבו אולי ה' נתן תחת רשותי ב"ח. תהיה נא תכנתם כפת בסלי לקרר דעתי. וכאשר בא עליהם במחשבתו לא היתה מתקררת דעתו. ע"כ מיד ויפג ה' אלהים תרדמה עליו ויישן ויקח א' כו' טרם יחטא בהרהור. וזה אמרו ולא נתקררה דעתו:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף