עריכת הדף "
אלשיך/אסתר/ט
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== כט == '''ותכתב אסתר וגו'.''' אחר ספרו את כל התלאה אשר מצאת' עם המלך והמן ויצילם ה' ושע"כ גדלה מעלת מקרא מגילה שלא תתבטל לעולם כאומר וזכרם לא יסוף מזרעם והלא יאמר איש אם היה זה מבלילה ההוא או מאיש יהודי והלאה שידבר על ספור הצרה וההצלה ועל יד מי היה הדבר שהוא כי איש יהודי היה ושמו מרדכי ויהי אומן את הדסה היא אסתר החרשתי אך מה שמן ויהי בימי אחשורוש עד איש יהודי שאין שם מענין הנס מה בצע בספור ההוא ומה גם להגדיל ערכו על כל ספרי נביאים וכתובים שהם מתבטלים וספור זה יהי' קיים כי הלא מה יתן ומה יוסיף לנו כי נדע תוקף מלכותו שבע ועשרים ומאה מדינה וגם תוקף ממשלתו כי כל שרי המדינות שהזכיר בא לפניו באומר ושרי המדינות לפניו וגם תוקף עושרו שבהראותו את עושר כבוד מלכותו ויקר גדולתו הוצרכו שמונים ומאת יום ושעשה משתה וכו' וכן תוקף כעסו שכעס על אשתו אשר לא כדת והרגה ואשר שמע את דברי ממוכן ובתוקף אהבתו אותו הרג את אשתו בשביל אוהבו מה בצע בכל הדברים האלה לז"א דע איפה כי גם שמרדכי לא עשה עיקר מסיפור המגילה ולא כתב רק מאיש יהודי כמו שכתבנו על פסוק ויכתוב מרדכי את הדברים האלה אך אחרי כן ותכתב אסתר את כל תוקף הוא כל מיני תוקף המלך שהוא מויהי בימי אחשורוש עד איש יהודי כי שם יש מיני תוקף רבים כאש' הזכרנו וזהו רבוי האת ורבוי הכל וזאת עשת' אסתר והסכים עמה גם מרדכי וזהו שלא נאמר ויכתבו אסתר וכו' ומרדכי כו' וגם הקדים הכתוב את אסתר למרדכי מה שלא עשה כן בפ' שאחר זה כי אם הקדים את מרדכי אך הוא כי בזה היא התעוררה בדבר בעצם בראשונ' ואחריה מרדכי נמשך וזהו ותכתב אסתר המלכה בת אביחיל ומרדכי היהודי את כל תקף ולמה עשתה כך לז"א לקיים עליהם את אגרת הפורים הזאת השנית והוא מה שכתבנו כי כתב הראשון אשר כתב היה לקבל עליהם שהוא על בני הדור ההוא בתורת חובה לעשות את ימי הפורים האלה והאגרת השנית היתה לשיקבלום חובה גם על זרעם ואמ' עתה כי ראתה אסתר כי גם בזאת השני' גם שקבלוה יהיה צד רפיון בדבר כי לא תספיק להחזיק הקבלה ההיא על זרעם שהוא לדורות עולם אם לא בכתוב להם את כל תוקף שהוא גם מויהי בימי אחשורוש עד איש יהודי וזהו מה שנכתב למעלה קיימו וקבלו בחסרון וי"ו במלת קבלו להורות כי עדיין היה רפיון בקבלת זרעם בצד מה ולא היה בטחון בעצם רק בדור היחיד ההוא ע"כ גם שהמקרא היא ל' רבים על שקבלוה מעתה גם על זרעם עדין אפשר שבדור אחר ירפו ידיהם באופן שלא יתקיים הענין כי אם בדור אחד בלבד זה רמז בהיות המסורת ל' יחיד לכן לקחו זה הדבר בעצם ע"כ ותכתב וכו' את כל תוקף כדי לקיים ע"י כך את אגרת הזאת השנית שכתב מרדכי שהיא לקבלם חובה גם על זרעם והוא כי הנה גם שביטל מרדכי בכתבו זאת טענות שהיה אפשר שהיו עם לבבם להקל הנס בעיניהם עדין נשארו עוד טעמים חזקים מהם והם אחד כי אולי יאמרו יש' למה נקבל הדבר חובה גם על זרענו והלא לא גדול כ"כ הנס וכמעט היה בדרך טבע כי היתכן נתן המלך בכיס עיניו ואחר עשותו את רצון המן ראה והנה אין הצר שוה בנזק המלך שיאבד הון רב מכל מסים וארנוניות של עם כבד ע"כ אחרי מוכרו שב ורפא לו כחס על עצמו וביטל גזרתו וישלח יד במבקשי רעתו. או יאמרו הלא יד השרים שרי המדינות הם שעמדו לנו כי לא יבצר מהיות להם הנאה מהיהודים הגרים אתם כי ע"כ החביאו אגרות ראשונות ולמלך אין שוה להקניטם פן ימרדו בו וע"כ שב מדעתו. או יאמרו הנה אין זה כי אם שמלך הפכפך היה והפה שאסר הוא הפה שהתיר. או יאמרו מלך אוהב משפט היה ובהתימו לבגוד בעצת המן ראה כי אשר לא כדת נחרצה נעשתה ושב וירפא למו. או יאמרו טענה גדולה מכל אלה הנה מתחלה לא היה פחד כי עזה כמות אהבתו את אשתו ולמעלה הצילנו ע"כ יעצוה כליותיה לכתוב את כל תקף להאביד ולהרוס כל הטענות האלה והוא כי בראות יש' תוקף מלכותו קכ"ז מדינו' ושכל שרי המדינות לפניו שיראו כי משל ממשל רב וכל שרי המדינות באו שעריו להורות כי היו סרים אל משמעתו ונכנעים אליו ויכרה להם כירה גדולה לקשר את האהבה לא יאמרו יש' כי מיראת המלך פן ימרדו בו השרים היפך גזרתו וכן בראותו תוקף עשרו כי בהראות את עושר כבוד מלכותו ואת יקר תפארת גדולתו הוצרך ק"פ יום לא יאמרו כי לבלתי הפסיד מסים וארנוניות שב ורפא לו כי הלא איש כזה כסף לא יחשוב וזהב לא יחפוץ בו וגם ע"פ דרכם יראו כתוב שם עון הסעודה של כל העם הנמצאים שהם ישראל כמשז"ל ויגדל נס ההצלה בעיניהם וגם בראות' כי אשר על אשתו אשר אהב גזר עלי' מות ולא נהפך מסברתו לא יאמרו מלך הפכפך היה כי מי שעל אשתו לא חס להתהפך איך נהפך על יש' וגם בראות' כי אשר גזר על ושתי כי אשר לא כדת היה כי אין טענות ממוכן כפי הדת כמפורש למעלה ועכ"ז לא שב אפו ממנה לתקן את אשר גזר עליה לא יאמרו על אשר הכיר כי אשר לא כדת נעשה ליהודים חזר בו כי הלא ראו תוקף לבו לבלתי שוב מאשר גזר בלא משפט וגם בראותם תוקף עשותו בשביל אוהבו כי הרג את אשתו בשביל אוהבו כמשז"ל כי ממוכן הוא המן אשר אהב בהיות כי את ושתי אהב ויהללה לפני כל שרי המדינות כמאמר' ז"ל ועכ"ז נדחית אהבת' מפני אהבת המן ואיך עתה יאמר נא יש' כי הרג את המן בשביל אשתו והלא הוא הפך מדתו באופן שע"י ראות כל יש' שבדור ודור את כל תקף הכתוב מויהי בימי אחשורוש יחזיקו בקיום האגרות הב' אשר כתב מרדכי לקיים חובת ימי הפורים האלה גם על זרעם כי הלא כל הטענות האפשריות להרפות ידיהם נתבטל וע"פ הדברי' ההם באופן יענו ויאמרו עלינו לשבח לאדון הכל שאלו לא הצילם ה' ככל נפלאותיו היה נמחה כל זרע ישראל ח"ו כי המלך והמן לא ישאירו עוללות ובכן תחזקנה ידיהם בקבלתם את ימי הפורים חובה עליהם ועל זרעם ועל כל הנלוי' אליהם כדברי האגרת השנית אשר כתב מרדכי וזהו ותכת' וכו' לקיים וכו' ולהיות כי הטענה העיקרית היותר קרובה להחזיק בה יש' להקל הנס היתה באומרם שאחות היתה להם בבית המלך נגע הדבר עד נפשה פן תהיה היא כלי להרפות ידי ישראל מלהכיר את מעש' ד' כי נורא הוא ויחטאו לה' ע"כ התעוררה להכתיב את כל תוקף קודם למרדכי כי בכלל הדבר ההוא תוסר מלבם גם טענה זו עם השאר באמת באמור כי אדרבה דרך המלך אחשורוש היתה להרוג אשתו בשביל אוהבו ואיך נהפך אך אין זה כ"א שמה' צבאות היה הדבר שסיעף פארה במערצה וע"כ נא' ותכתב אסתר וגו' ולא נא' ויכתבו וגו' ומרדכי וגו' גם הקדים אסתר למרדכי כי החילה מהטעם הנז' והוא הסכי' עמה כנ"ל ונרמז טעם זה בכתוב באו' המלכה בת אביחיל מה שלא נאמר בהזכירה בפ' אחרי' אך כיון לומר מה שהתעוררה ותכתב היא קודם למרדכי הלא הוא על היותה מלכ' כלומר כי ע"כ היה מקום יאמרו יש' כי להיות' מלכה עשה המלך למענה הציל את עמה וחששה פן תצא תקלת הקל יש' בנס על ידה והיא בת אביחיל איש צדיק ומבית אביה למדה לחוש פן תצא תקלה על ידה. או רמז באומר בת אביחיל כי צדיק הוא כלומר ואיך נשאת לערל בת איש צדיק אם לא לשימשך טובה מהדבר ואיך יתהפך שתהיה היא כלי להקל יש' בנס באומרו כי בדרך טבע היה הדבר ויהיו כפויי טובה לה' חלילה וע"כ בראות יש' כך אדרבה יאמרו כי גם המלכה היתה באימת מות פן יהרוג המלך אשתו מפני אוהבו ויחזיקו טובה למלכם ית' וז"א בסוף הענין ומאמר אסתר קיים וגו' לומר אל יקל בעיניך מה שכתבה לאסתר לקיים את איגרת מרדכי השני' אחר שעלי' נאמר קיימו וקבלו וגו' כי הלא דע איפה כי מאמר אסתר הוא מה שקיים את דברי הפורים האלה בעצם שאל"כ היה רפיון בדבר וע"כ ונכתב בספר כל תוקף הנזכר שהוא מויהי בימי עד איש יהודי כי עד כה כתבה להודיע כל תוקף לחזק לבם ועדיין היה ספק אם יקבעו הדבר מויהי בימי וגו' בנוסח המגילה ובראות שעי"כ קיים הדבר בלבם אז קבעו מויהי בימי וגו' בנוסח המגל' וזהו ונכתב בספר היא המגילה שנקרא ספר ובדבר הזה מצאנו ראינו טעם נכון אל חסרון הוי"ו בתיבת וקיבלו באו' קיימו וקיבלו גו' שהוא כי עדיין לא היתה קבלה גמורה כ"א היה רפיון מה עד שותכתוב אסתר וגו' שעי"כ מאמר אסתר קיים בעצם כמדובר:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף