עריכת הדף "
אלשיך/אסתר/ט
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== טז == '''ושאר היהודים וגו'.''' אחר אומר מה שהוצרך לעשות בשושן משנה שברון ועל מה שניתן דת בשושן ראשונה להשמידם כמדובר אמר כי בשאר מדינות המלך ערבו את לבם אז יותר כי לא פורש בפתשגן הכתב גלוי לינתן דת להשמיד רק סתום להיות עתידים ליום הזה ובהתהפך הדבר ניתן דת מפרש כמפרש הקודם להיות היהודים עתידים לינקם באויביהם כמפורש למעלה באר היטב אך קצת נסתפקו אם יקומו מעצמם להרוג בשונאיהם מבלי יבקשו רעתם או אם יקהלו בלבד לעמוד על נפשם להציל עצמם מהקמים עליהם אך אם איש אל ירב אתם גם הם לאו ישלחו את ידם ולא יתגרו בם והוא כי הלא המה ראו כי כתב אשר נכתב אל שרי המדינות ופתשגן כתב הדת אשר ניתן להעביר כרוז בגלוי יחדו לא היו תמים כי הנמצא כתוב בספרי השרים לא היה רק להקהל ולעמוד על נפשם להנצל מיד הבאים להורגם אך בפתשגן הכתב לינתן דת היה להיות עתידים להנקם מאויביהם שהוא מבלי יקומו הם על היהודים ע"כ שם פחדו פחד פן אויבי היהודים יערבו אל לבם להתקומם באומרם כי רבים אשר אתם מאשר את היהודים חלושי צבא כי יד השרים והסגנים תהיה במעל ההוא מפי כתבם שלא מיחה המלך בשונאי ישראל מהתקומם על היהודים כ"א הרשה את ישראל לעמוד על נפשם ע"כ נועצו לבלתי היחל לשלוח יד להנקם מאויביהם עד חקור דבר אם נפלה חתיתם על אויביהם אם אין ויאמרו בלבם נקהל ונעמדה יחד ונראה אם רם לבבם ויקומו עלינו למלחמה די לנו עמוד על נפשנו בלבד ואם נראה כי לבם חלל בקרבם ולא יערבו אל לבם לקום עלינו אז נחרץ כי ה' אתנו לא נראו' ונקומה עליהם להרוג ולאבד ויעשו כן וזה אומרו נקהלו היהודים כי ראשונה לא היה דעתם רק הקהלם באחדות ועמוד על נפשם שהוא להציל נפשם מידם בלבד להנצל מידם אך בראותם כי ונוח מאויביהם שאצ"ל שלא היו קמים על היהודים כ"א גם היו מראים להם קורת רוח שהי' להם נוח מאויביהם אז אמרו הנה יד ה' עזרתה לנו נקומה נא על שונאינו ואז נתרצו והרוג בשונאיהם ושינה את טעמו מאויבים לשונאים הלא הוא כי כללות העמים אויביהם המה בעלי איבה בלבותם ובייחוד שונאים הם עמלקים שטבע' להוציא האיבה אל הפועל וראשונה חשבו כי השונאי' יערכו אתם מלחמה והיה דעתם לעמוד על נפשם להציל את עצמם ובראות כי לא ערב אל לבם ויותר עליהם האויבים שהיה נוח ליהודים מהם אז קמו והרוג בשונאיהם אך באויביהם לא עשו עיקר מהריגה כי אם למי מכת חרב בלבד ולמי הרג אך בשונאים הרוג בעצם וראשונה והוא אומר למעלה ויכו היהודים בכל אויביהם מכת חרב וכו' אך ויעשו בשונאיהם כרצונם של שונאיהם לעשות ביהודים שהוא להשמיד להרוג וכו' ובבזה לא שלחו את ידם מהטעם הנזכר למעלה:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף