עריכת הדף "
אלשיך/אסתר/ח
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== טז == '''ליהודים היתה וגו'.''' ראוי לשים לב לא יבצר או או' ליהודים יכלול גם כל אשר בכל עיר ועיר מדינה ומדינה או אשר בשושן בלבד אם גם את הכל יכלול איך אומר אחרי כן אשר היה בכל עיר ועיר מדינה וגו' שמורה כי עד כה לא עליהם ידבר ואם גם הפסוק הב' ידבר דרך כלל גם על של שושן איך יאמר מקום אשר דבר המלך ודתו מגיע כי אין הגעה צודקת בשושן כי ממנה יצא דבר המלך ודתו מאת המלך כי שם ביתו ועוד כי מהראוי לכלול ולומר ולכל היהודים שבכל עיר ועיר מדינה ומדינה היתה אורה ושמחה וגו'. ועוד מה היה כי בפסוק זה שנאמר היתה אורה ושמחה וגו' לא נזכר משתה ויום טוב הנז' בפסוק הב' ובשני אינו מזכיר אורה וכו' אך ושמחה וששון הנאמרים בראשון חזרו ונשנו בשאחריו ואם אומר ליהודים וכו' היא על אשר בשושן בלבד ראוי לדעת על מה הוזכרו בפני עצמן וישנה תוארי שמחתם לא ראי זה כראי זה בזה אורה כו' ולא משתה וי"ט ונהפוך בפסוק הב'. ועוד למה על שושן לא נאמר שהיו עם הארץ מתייהדים כאשר בשאר מדינות המלך ועוד למה לא נאמר בהן יקר כאשר בשושן שנאמר ששון ויקר. אמנם הנה הכרחנו למעלה כי בכל מדינות המלך נשתלחו ב' מיני כתבים שניין דא מן דא המין הא' סתומים להנתן דת בגלוי בכל עיר ומדינה להיות עתידים ליום הזה ולא נודע על מה נועדו והמין הב' ספרים אל כל שרי המדינות כתב מפורש להשמיד וגו' ביום מועד ההוא. אך בשושן גם הדת ניתנה בפירוש להשמידם כמאה"כ ואת פתשגן כתב הדת אשר ניתן בשושן להשמידם נתן לו כמדובר טעם הדבר למעלה נכון ואמת ע"כ בהתהפכות הספרים יכלו לשלוח פתשגן לינתן דת גלוי לכל העמים ע"י כרוז להיות היהודים עתידים ליום הזה לינקם מאויביהם כי לא תשיגנ' בזיון שמהפך דעתו בגזרותיו אך בשושן ניתן דת מאז באר היטב גלוי להשמידם על כן בהתהפכות הגזרה ותנתן דת בשושן להיות היהודים עתידי ליום הזה לינקם מאויביהם הלא מורה יעלה על ראש כל איש ישראל פן יתקוממו המון עם להחזיק בדת הראשונה אשר ניתנה להשמידם באומר כי דת למדי ופרס די לא להשניא וישלחו העו"ג בעולתה ידיהם על ישראל והמלך לא יוכל להצילם כי את דתי המלך הם עושים כי על כן הפליא לעשות הוראת המורות לעיני הכל כי רצון מלך שלא ישלחו ביהודים את ידם כי כל ישעו וכל חפץ להשכיל להטיב לישראל והוא במה שנתן את בית המן לאסתר ויסר את טבעתו אשר העביר מהמן ויתנה למרדכי וגם הושם על בית המן ויצא מלפני המלך בלבוש מלכות וגו' על כן עדיין לא נמשך ליהודים אשר בשושן מהשמחה וששון ששמחו על סימני ביטול הגזרה ומפלת המן לא משתה ולא י"ט וגם לא נפל פחד היהודים על עם הארץ בעצם להיותם מתייהדים כ"א מיקרים ומכבדים אותם בלבד ובזה נבא אל ביאור הכתובים וניישב ע"פ דרכנו או' היתה אורה ולא אמר היו כי ד' דברים המה והוא כי הנה קרה להם ליהודים אשר בשושן כמו שהם באישון לילה ואפלה ושומרים לבקר והבקר אור טרם צאת השמש בגבורתו ישמחו לראות מציאות אורה ועוד מעט בהנץ החמה ישמחו אז יותר וכאשר השמש יצא על הארץ אז ישישו בשמחה יתירה הנה כי כן קרה ליהודים אשר בשושן בימים ההם בזמן ההוא והוא כי אשר בכל מדינות המלך לא גדלה אפלתם כי סתומים וחתומי' היו הדברים עד עת מועד כמדובר כי היו כל עו"ג משמרים הבלי שוא ליום ההוא אשר התעתדו לשאול מאת כל שרי כל עיר ומדינה יעידון ויגידון כל הנמצא כתוב בספריהם על מה התעתדו ליום ההוא וגם ליהודים היה להם כדברי הספר החתום באופן כי היתה אפלתם מעוטה וארוכתם מהרה הצמיחה כי בטרם יבינו רעתם באה בשורתם וינתן דת גלוי לכל העמים ליהודים להנקם מאויביהם ואין מכלים ותהי להם כיושב בבית אפל בצהרי' כי בצאתו ממנו ראה אור גדול בפעם א' אך אשר בשושן היו כיושבי חשך וצלמות וכאור בקר יאיר אורה קו לקו כן בהנתן דת בשושן בראשונה ברור מללו להשמידם גליי לכל יושביה וע"כ גם בהתהפך הגזרה ותנתן דת ליהודים לינקם מאויביהם עוד יד המון עם הארץ נטויה להחזיק במעוז דת למדי די לא להשניא ויאמרו להשמידם כדת ניתנה בראשונה כי גם המלך לא יוכל לרפא להם כי את דתי המלך הם עושים באופן כי לא שמחו בעצם בכרוז הב' כי עוד פחדם בלבם מהתקוממות עם אך בא להם בטחון גאולתם קו לקו כאור בקר שהולך ואור מעט מעט עד נכון היום וזהו ליהודים הם אשר בשושן שעליהם ידבר היתה תחילה אורה בלבד שהאיר חשכם ועדיין לא באו לגדר שמחה מפחד לבבם כי עדיין לא הטהרו ממוראם וזה אמרו היתה אורה כי עדיין לא היו ג' אחרונות ואח"כ ושמחה וכו' הוא כי ראשונה ביקר וגדולה אשר נעשה למרדכי בלבוש והסוס אשר לבש בו המלך והרכיבוהו ברחוב העיר ויקראו לפניו ככה וגו' אז היתה להם אורה מה מחשך אפלת מוראם ויחלו מעט לפקוח עיני הבטחון ואחרי כן בראותם את המן תלוי ועומד תחת העץ אשר הכין למרדכי אז גדל בטחונם ויגיעו עד גדר שמחה ואחרי כן בתת המלך לאסתר את בית המן ותשם אסתר את מרדכי על בית המן אז הגיע בטחונ' עד גדר ששון באומר כי אחרי ראות כל אשר בשושן את כל האותות האלה לא יערבו אל לבם להרים את ידם ואת רגלם נגד ישראל כי ראו כי המלך אהבם ואחר שלש אלה ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות וגו' אז זולת מה שלא היה לבבם למרע על ישראל גם היו מיקרים אותם והיא מדרגה רביעית והוא אומר ויקר אך עדיין לא הגיעו לגדר היות פחד היהודים עליהם כאשר בשאר מדינות המלך כי שם פחדו פחד אך בשושן לא היה פחד והוא מהטעם האמור כי בעת רעת המן ניתן דת בשושן להשמיד מש"כ בשאר מדינות המלך וע"כ בשושן לא הגיע בטחונם עד גדר עשות משתה וי"ט כאשר בכל עיר מדינה ומדינה זולתה מן הטעם שכתבנו שעל כל ארבעה אלה עדין לא הטהר מורך לבבם על אשר ניתן דת בשושן להשמידם כמדובר. וע"כ לא נפל פחד היהודים בשושן להיות מתייהדים כאשר בעמי הארץ אשר בשאר מדינות המלך ואחרי אומרו ענין היהודים אשר בשושן אמר ובכל מדינה ומדינה מקום אשר דבר המלך הוא אשר בספרים אל השרים ליקהל ולעמוד על נפשם ודתו מגיע הוא פתשגן הכתב להנתן דת להיות עתידים ליום הזה להנקם מאויביהם היה להם משתה וי"ט כי אשר נגזר בתחלה גלוי לכל העמים לא היה להשמידם רק להיות עתידים להיום הזה סתם מש"כ בשושן שניתן דת גלוי להשמידם ותהי להם שמחה על דבר המלך בספרים לעמוד על נפשם להציל עצמם מהבאים להורגם וששון על הדת שניתנה בגלוי להנקם מאויביהם גם מהבלתי באים להורגם ככתוב טעם החילוק למעלה וע"י כן על סיבת השמחה עשו משתה ועל סיבת הששון עשו י"ט וזהו שהפסיק בין ששון למשתה במלת ליהודים וזה הוא מז"ל שהוזכרנו למעלה כי צרת ישראל באה סתומה להיות עתידים ליום הזה ולא ידעו למה ובבא הטובה באה מפורשת ולהיות וגו' להנקם מאויביהם ואין זה רק בכל עיר ומדינה זולת שושן כי בה בפירוש אתמר פתגם מעשה הרעה כמ"ש ואת פתשגן כתב וגו' להשמידם נתן לו ועל כן שם פחדו פחד ישראל מכל שאר מדינות המלך. וטעם לפגם אשר נפגמו בני שושן בסער הגדול הזה מהשאר ולבלתי היות שמחתם שלמה מהרה כשאר היהודים הלא הוא כי המה באו אל שלחן המלך אחשורוש אל משת' וי"ט עשה לאוהביו ויהנו מסעודתו על כן גם ה' העביר שמחה שלמה מהם מראשית השנה ועד אחרית שנה. וע"פ דרכנו למדנו גודל חסדו יתברך ורב טוב לבית ישראל כי נפלינו מכל גויי הארץ כי בני ישראל בכל צרתם להשמיד וגו' לא אחד בהם המיר כבודו חלילה מפחד רעה כי אם אבל גדול וצום ובכי ומספד אך בהתהפך הגזרה בכל מדינה ומדינה רבים מעמי הארץ מתיהדים וממירים דתם עם היות שזולת הגזרה שהיתה ביום מועד גם מאז היו מוכים ורדופים מן העמים כמשז"ל על העיר שושן נבוכה שהיה הפרסי מכה איש עברי בכל המקום אשר ימצאנו ואומר לו מחר אהרוג אותך ונוטל ממונך ועל כל זה דבקו במלכם ובתורתם לא כאלה חלק אל גויי הארץ כ"א בכל מדינה ומדינה שעל היות ליהודים משתה וי"ט מבלי שיצר לגוי הנזכר היו רבים מעמי הארץ מתייהדים על כי בשב ואל תעשה נפל פחדם על העמים מבלתי היות עליהם גזרת מות רק במבקשי רעתם בלבד. ובאו' כי נפל פחד היהודים ולא אמר כי פחדו מהיהודים אפשר כיון לומר כי לא אשר מזרע עמלק בלבד ודומיהם אשר חשבו יהרגום ישראל היו מתייהדים כ"א דרך כלל ואין זה כ"א שמן השמים נפל עליהם אימתה ופחד כענין ומוראכם וחתכם תהיה על כל חית השדה וז"א נפל כי אין נפילה כ"א מלמעלה למטה והוא משמים ממעל. או יאמר כי נפל פחד היהודים כי הפחד אשר היה ליהודים שלחו ה' ביעקב ונפל בעו"ג הנזכר. ובגמרא ליהודים היתה אורה זו תורה כד"א כי נר מצוה ותורה אור. ושמחה זה י"ט כד"א ושמחת בחגך וששון זו מילה כד"א שש אנכי על אמרתך. ויקר אלו תפלין שבראש שנאמר וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך ע"כ. וראוי לשים לב וכי האם עד כה חסרו ישראל תורה וי"ט ומילה ותפילין שבראש. ועוד האם לא היו להם זולת אלו ואיה איפה כל תרי"ג מצות ועוד כי בכלל תורה הם י"ט ומילה ותפילן שבראש. ועוד שאם כן שהיו להם ד' דברים אלה למה לא נאמר היו כ"א היתה. ועוד איך באומר שש אנכי על אמרתך יש שם מילה וכן באומר ויקר אלו תפילין שבראש איך נלמד מפסוק וראו וגו'. והנה טרם בא אל מכוון כללות המאמר נבאר הנוגע אל הבנת פשוטו באומר ששון זו מילה שנאמר שש אנכי וגו' והוא כי אחד מהדרכים שהאגדה נדרשת היא ג"ש כענין אומר שמחה זה י"ט מג"ש של ושמחת בחגך כן נאמר כאן ששון ונאמר להלן שש אנכי מה ששון האמור שם מילה שהרי נאמר כמוצא שלל רב ואיזה מצוה מצא ושש עליה זו מילה כמאז"ל על למנצח על השמינית כשנכנס דוד במרחץ ראה עצמו ערום מן המצות וגו' הסתכל במילה שמח ואמר למנצח על השמינית על שניתנה בשמיני. או יהיה כמז"ל שש אנכי על אמרתך זו מילה כד"א כי שמרו אמרתך מה להלן מילה שנאמר ובריתך ינצורו אף כאן היא מילה ובזה אמור מעתה נאמר כאן ששון ונאמר להלן שש אנכי מה להלן מילה שהרי נאמר אמרתך אף כאן מילה ויש סעד לזה מהנוטריקון כי אמרתך במספר קטן עולה י"ג כמספר מילה במספר קטן וכנגד י"ג בריתות שנכרתו עליה ונבא אל ענין כוונת המאמר דרך כלל והוא כי הנה הוקשה לרז"ל או' ליהודים היתה אורה כי כמשמעו לא יתכן כי לא נמנע מכולם אורה וכן אומר ושמחה כי בכלל אומר דרך כלל והעיר שושן צהלה ושמחה היא. ועוד אומר היתה אורה ולא אמר היו כי ד' דברים הם ועוד שאם אורה הוא העדר חשך הצרה בכלל שמחה וששון הוא ע"כ גזרו אומר כי רמז ד' דברים תורה וכו'. והוא כי הנה בד' הדרגות העלם הוא ית'. א' ממות לחיים. ב' שאשר רצו שונאיהם לעשות להם נהפוך היה ויעשו הם כן בשונאיהם. ג' שלא בלבד ניתן להם החיים כ"א גם חירות העבדות שהי' מקום לומר כי הלא דבר מלך ממכרו לא ישוב ריקם ואם תתבטל המכירה בבחינת המות תתקיים בבחינת עבדות. ד' שגם שתפול פחד היהודים על העמים ויכבדום מהיכן זכו לד' מעלות טובות אלו זו למעלה מזו עכ"א אל תתמה כי הלא ד' זכיות היו בידם והם שעמדו להם. אחד אורה זו תורה כי היא הנותנת חיים כי עץ חיים היא וגם היא שעמדה לפניו יתבר' בעת נגזרה הכליה כמאז"ל במדרש חזית שלבשה בגדי אלמנות ותצעק מר ועל הב' שראו המותה לאויביהם ושמחם ה' במיתת המן הרע המבקש את נפשם עמדה להם על זה זכות שמחת י"ט שהיו מקיימים המועדות כי ע"כ שמחם ה' במטיל עין רעה במועדיהם ויעש להם מועד חדש והוא מאז"ל כי זה היה קטרוג המן לשני אחשורוש שהיו מטילים מאירה בממונו של עולם בחגים ומועדים שבת היום פסח היום וארז"ל כי אז בא מיכאל השר הגדול ואמר לפני הקב"ה ראה אין בניך מקוטרגין אלא על שמקיימים תורתך ומועדיך וא"ל הקב"ה חייך לא שבקית ולא אשבוק וכו' הנה כי זכות שמחת המועדות עמדה להם נגד המן. והמדרגה הג' שזכו והיא היות להם גם חירות מעבדות היה על זכות המילה שהיא חותם אות ברית קדש הוא חותם היותנו עבדים להקב"ה היא שעמדה לנו לבל נהיה עבדים לאדונים זולתו ית'. והד' שהוא היותם מיקרין מפחדם את היהודים היה בזכות מה שנקרא יקר הן תפלין שבראש שנאמר בהם ויראו ממך כי ע"כ ממוראם היו מיקרים אותם והוא כי היקר שהיו מיקרים אותם היה מחמת מוראם באומר כי נפל פחד היהודים עליהם ובתפילין נאמר ויראו ממך וז"א ליהודים היתה וגו' ולהיות כי כל ג' אחרונות מהתורה הם ע"כ לא נאמר היו כ"א היתה כי ממנה היו כולן: עוד יתכן כי אחרי אומר היקר שקנה מרדכי ע"י תשובתו הרמתה וכל ענותו. אמר וישראל מה קנו חלף צומותיה' ותשובת' לז"א ליהודים היתה אורה וגו' לומר די להם שקנו ד' קנינים טובים תורה וי"ט ומילה ותפלין שבראש והוא כמז"ל במסכת שבת ויתיצבו בתחתית ההר מלמד שכפה עליהם ההר כגיגת ואמר אם תקבלו את התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתם והקשו בגמרא א"כ מכאן מודעא רבא לתורה ותירצו חזרו וקיימו בימי אחשורוש שנאמר וקיימו וקבלו קיימו מה שכבר קבלו ופי' מאמר זה רז"ל בתנחומא פרשת נח כי מה שלא רצו לקבל בסיני עד ימי אחשורוש היא תורה שבעל פה ובזה יאמר כי ליהודים היתה אורה זו תורה מה שאין כן עד הזמן ההוא כי לא קיבלוה כי אם באונס ויהיה הוראתם כי תורה שבעל פה נתנה להם חיים וכמשז"ל מתלמידי מרדכי שהיו כ"ב אלף עוסקים בתלמוד וזכותם עמדה או במה שכתבנו למעלה מהמדרש כי התורה לבשה שק לפני הקב"ה ובא אליהו וסיפר הדברים למרדכי ומשם נודע אח"כ לישראל ע"כ בסבר פנים יפות קבלו כל חלקיה וגם היה להם י"ט מחדש הם ימי הפורים והוא מז"ל כי כשקטרג המן על מועדות ישראל אמר הוא יתברך חייך כי עליך יעשו מועד אחר הוא יום פורים משתה וי"ט וגם זה יהיה על ראותם כי הפיל הוא יתברך המטיל עין רע במועדיהם וכן על ראותם כי זולת החיים גם חירות מהיות עבדים ניתן למו התחזקו מאז יותר על מצות מילה באמור כי לה' הם עבדים חתומים בחותמו ולא לאחר ושהיא עמדה להם וגם קנו חמוק במצות תפלין שבראש ולא יבושו לעיני העמים כי ראו מופת כי היה פחד היהודים עליהם ומיקרים אותם ע"כ קנו חוזק על המצוה ההיא:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף