פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות אוצר הספרים היהודי השיתופי
הבהרות משפטיות
אוצר הספרים היהודי השיתופי
חיפוש
עריכת הדף "
אלשיך/אסתר/ח
" (פסקה)
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ג == '''ותוסף אסתר וכו'.''' ראוי לשים לב אל ד' פעולותיה אלה ותדבר ותפול ותבך ותתחנן וכן אומר ואת מחשבתו אשר חשב כי הלא רעתו ומחשבתו אחד הן ועוד כי גם פועל עשה בהכתיב הספרים ואיך ייחסנו אל מחשבה וכן בד' אופני בקשה אם על המלך טוב ואם מצאתי חן לפניו וכשר הדבר וטובה אני בעיניו. ועוד או' להשיב את הספרים איך תקשה לשאול האם לא ידעה כי כתב אשר נכתב וגומר אין להשיב ועוד אומר אשר כתב לאבד והלא לא זו בלב' כתב כ"א גם להשמיד להרוג ולאבד ועוד אומר אשר בכל מדינות המלך מי לא ידע כי על כל מדינות המלך היה הדבר ועוד מה זה כפל ואמר איככה אוכל וראיתי זה פעמים ומה זה השנוי שבא' אמר' ברעה אשר ימצא את עמי ובשני אמר' באבדן מולדתי. אמנם הנה המן מתחלה לא חשב רק לאבדם כי כה אמר אל המלך יכתב לאבדם כי אם שאח"כ ראה את לב המלך טוב לעשות רצונו והותר באומר והעם לעשות בו כטוב בעיניך ואז מצא מקום וכלה הרעה והכתיב להשמיד להרוג ולאבד והוא מאמרנו למעלה כי אמר ל' היולי באו' לאבדם שאפשר לפרשו על אבוד נפשות או על אבוד ממון ובראו' אשר השליטו המלך בכל הטוב בעיניו אז העדיף כרצונו והנה אסתר יראה פן לא תועיל בקשתה רק להחסיר אחד ממשפטיו הרעים או תרי מגו תלתא אך לא לבטל מעמד שלשתן או גם כי יודה לבטל הכתב שהוא להשמיד להרוג ולאבד הוא רעתו אשר כתב לפחות ישאיר מחשבתו הראשונה אשר דבר אל המלך שהוא לאבדם לפחות איבוד נכסים ע"כ ותדבר ותפול לפני רגליו ותבך ותתחנן לומר השלשה ראשונות על מה שנכתב שהם ג' ענינים להשמיד להרוג ולאבד ועל הד' שעליה ותתחנן לו הוא על המחשבה הא' שהיתה לאבדם שהוא לפחות אבדן נכסים בל יאמר המלך לקיים מאמר המן אליו ע"כ ותתחנן לו להעביר אותה גם הוא וזהו שפי' ואמר להעבי' את רעת המן האגגי שהוא רעתו אשר הרשיע לעשות ככתבו והוא על השלש ראשונות ואת מחשבתו אשר חשב על היהודים הוא ענין המחשבה ראשונה שאמר למלך יכתב לאבדם אז נכמרו רחמיו ויושט את שרביט וגו' שהוא סימן מציאת חן כענין לבד מאשר יושיט לו המלך וגו' וחיה וגם לרמוז לה שתקום מעל הארץ אז ותקום ותעמוד לפני המלך אז אמרה בלבה הן אמת שנהפך לבו להטיב ע"י אשר התחננתי אך מה אעשה וגם כי יצוה עתה שלא ישלחו יד ביהודים לא יסכון כי כתב אשר נכתב בשם וגו' לא יתבטל ועוד ב' פן יאמר המלך הלא אמרתי מה בקשתך עד חצי המלכות וארז"ל שהוא פן תשאל בנין ב"ה שהוא מחצי המלכות והלאה ועד"ז אפשר יאמר ג"כ להשיב גזרת היהודים שעד חצי המלכות בלבד ע"כ שבה ותאמר אם על המלך טוב ואם מצאתי חן וגו' שהם ד' מיני תחנה לכלול הד' דברים ג' על רעת המן להשמיד להרוג ולאבד ואחד על מחשבתו אשר חשב שהוא לאבדם ולמען יתבטל הדבר מאליו יכתב להשיב את הספרים והוא ע"פ הקדמתנו שהכרחנו למעלה והוא כי ב' מיני כתבי' נכתבו אחד לינתן דת בראש הומיות גלוי לכל העמים ובהם לא היה רק להיות עתידים ליום הזה ולא ידעו על מה היה ב' ספרים אל השרים שבכל עיר ומדינה כתב מפורש להשמיד וגו' להצניעם עד עת מועד להראותם להמון קריה להודיעם על מה נועדו. ונבא אל הענין והוא כי אמרה בלבה הלא דת למדי ופרס די כל אתר וקיים די מלכא יהקם לא להשניא כדבר שנאמר בדריוש המדי אבי אחשורוש הלזה ע"כ אמרה עשה זאת איפה ולא תכתוב שאתה חוזר ממאמרך פן תהיה לבוז ודת למדי ופרס די לא תעדי כ"א כתוב לשרים להשיב אליך הספרים ששלחת אליהם ובעת מועד בבא המון קריה לשאול על מה היה היעוד לא ימצאו הספרים אשר כתוב בהם ביאור הגזרה ותבא הצלה מאליה כי השרים יערימו סוד לבלתי גלות מה שהיה כתוב בספרים ואין למלך העדר כבוד בדבר כי אין הגזרה חוזרת רק הספרים אשר לא נודע אשר היה בהם וז"א להשיב את הספרים וגו' ועל זה השיב המלך ואמר כי לא בלבד אשר נכתב בשם המלך אין לשנותו כ"א אף אין להשיב הכתב עצמו גם שלא נתפרסם מה שכתוב בו וגמרה מאמרה ותאמר אשר בכל מדינות המלך לבל יאמר לה המלך עד חצי המלכות ותעש אך לא לכל היהודים שמחצי המלכות והלאה עכ"א אשר בכל מדינות המלך ולהיות שבדברה אל המלך לא אמרה רק לאבדם אלא שהמן הכתיב להשמיד וגו' ע"כ חששה פן טרם ימלך המן להכתיב להשמיד וגו' אולי נכתב איזה ספר לאחד מהמקומות לאבדם בלבד כמאמרו אל המלך וע"כ אם יכתב להשיב הספרים שבהם להשמיד וגו' לא ישיבו אשר בהם לאבדם עכ"א מחשבת המן היא מחשבתו הראשונה וכ"ש אשר בהם להשמיד וגו' ועל רעת המן שהיתה להשמיד וגו' אשר בדה מלבו אמרה כי איככה אוכל וראיתי ברעה אשר וגו' ולבל יאמר המלך לא כרעתו אשר הכתיב להשמיד וגו' רק כמחשבתו אשר דבר אלי שהוא לאבדם בלבד כי בזה שהסכמתי עמי תתקיים הגזרה לזה אמר ואיככה אוכל וראיתי וגו': או יאמר אל יעלה על רוחך שאין צרת עמי נוגעת אלי כי דע איפה כי הצלת עצמי ומולדתי היא בית אבי תלויות בהצלת עמי ע"י והוא מאמר מרדכי אליה כי אם החרש תחרישי וגו' והוא מאמרנו למעלה כי קולר רעת המן היה תלוי על צואר שאול אבי אביה שהשאיר את אגג לילה אחת והטיל זוהמה בשפחה אשר יצא משם המן עכ"א לה מרדכי אם על ידך יגאלו ישראל תכפרי בעדו אך אם תחרישי בעת הזאת ריוח והצלה יעמוד להם ממקום אחר ע"י זולתך ולא על ידך ועון שאול לא יכופר וע"כ ואת ובית אביך תאבדו בעונו ובזה יהיה מאמרה אל המלך הנני מבקשת תהיה הצלת עמי ע"י כי לא ימנע או יאבדו או יגאלו ע"י זולתי אם לא תעשה בגיני אם יאבדו איככה אוכל וראיתי ברעה אשר ימצא את עמי ואם לא יאבדו וינצלו ע"י זולתי איככה אוכל וראיתי באבדן מולדתי והוא מאמר מרדכי ריוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת וגו' כמדובר:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים