עריכת הדף "
אלשיך/אסתר/ח
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== א == '''ביום ההוא וגו'.''' ראוי לשים לב מה ענין אומר ביום ההוא ומהראוי יאמר ויתן המלך לאסתר את בית המן ועוד מה יתן ומה יוסיף לה בית המן האם בתים היתה חסרה ומה לה עוד מהיותה מלכה ועוד כי בחיי המן לא קראהו צורר היהודים ועתה אחרי מותו אמר על בית המן צורר היהודים וגם מה ענין הטבעת שנתן למרדכי וגם למה הודיענו שהוא אשר העביר מהמן ומה היה ענין אסתר לשים את מרדכי על בית המן. אמנם הנה כתבנו בסוף פסוק הקודם וחמת המלך שככה אך לא חמת מלכו של עולם וחמת מרדכי ואסתר על צרת ישראל כי עדיין לא הטהרו מכתב אשר נכתב בשם המלך וגו' להשמיד להרוג וגו' ואין להשיב עד ממכון שבתו ישגיח הוא ית' להשיב את הספרים מחשבת המן כי גם המלך עודנו מחזיק בגזרתו כדת מדי ופרס די לא להשניא כי לא שב מדעתו עד שותוסף אסתר ותדבר לפני המלך ותפול לפני רגליו ותבך ותתחנן לו וכל חפץ המלך ביום אשר שברו את המן לא היה רק להציל את אסתר מתוך הפכת הגזרה אשר לא כדת המלכות לינצל מכללות הגזרה וזהו ביום ההוא נתן המלך אחשורוש לאסתר המלכה את בית המן לומר כי הלא למה שהיא אסתר המלכה לא היה צריך ינתן לה דבר כי בהיותה מלכה הכל שלה ומה חפץ לה בבית המן אך למה שהיה ביום ההיא הוא יום תליית המן המפיל מוראת היהודים על אויביהם אז הוסיף ויתן לה את ביתו ולמה עשה כן הלא הוא להיותו עדיין צורר היהודים ולא אמר אשר צרר את היהודים להורות כי גם שנתלה עודנו צורר היהודים כי הוא נאבד וגזרתו עומדת כדת למדי כי כל כתב אשר נכתב ונחתם בטבעת המלך אין להשיב וע"כ להורות כי היא איננה בקרב צרת הגזרה נתן לה את בית המן לומר כי נהפוך הוא כי היא תירשנו כי גבירתו היתה ולא היתה בכלל המכר וכן מה שמרדכי בא לפני המלך לא על שנתבטל גזרת המן על היהודים וע"כ בא לפני המלך כי אם עודנו מרדכי היהודי בכלל הגזרה ומה שבא לפני המלך לא היה רק על כי הגידה אסתר מה הוא לה אלא שאחרי כן ויסר המלך את טבעתו אשר העביר מהמן ויתנה למרדכי למען לא ישלחו הרשעים במרדכי ידיהם באומרם המלך אחשורוש העביר שררת המן למרדכי והטבעת שעל ידו מכר את היהודים להמן הנה נתנו למרדכי אין זה רק להורות כי חזר בו לגבי מרדכי במה שזיכה אותו והנה עדיין לא היה הדבר מפורסם ע"כ ותשם אסתר את מרדכי על בית המן שיתפרסם גלוי לכל העם הנמצאים בשושן כי גדול מרדכי בעיני המלך ואשר השליט את המן על כל היהודים שבכללם מרדכי הנה נהפך הדבר כי ישלוט מרדכי על בית המן: עוד אפשר כוונה אסתר בשום מרדכי על בית המן למען הציל את היהודים אשר בשושן כנ"ל כי בכל עיר ועיר מדינה ומדינה לא ניתן דת בגלוי רק להיות עתידים ליום הזה אך לא להשמיד כי אם בספרים המגיעים לשרי המדינות בהסתר עד יום מועד אך בשושן ניתן דת להשמידם בפירוש מן הטעם הנ"ל ע"כ למען תפול חתת אלקים על כל הגוים אשר בשושן עשתה פרסום בשום את מרדכי על בית המן למען תת מורך בלבם לבלתי התקומם ומה גם למז"ל על והעיר שושן נבוכה כי מעת הגזרה התקוממו על היהודים אשר בשושן אומר להם מחר נחנוק אתכם ונטול ממונכ' והנה למשז"ל על וכאשר אבדתי אבדתי שאמרה אסתר כאשר אבדתי וגומר אבדתי ממך כי עד כה הייתי אנוסה ועתה ברצון והוא כי מתחלה היתה עומדת מחיקו של אחשורוש וטובלת ויושבת בחיקו של מרדכי אך מאז הלכה היא אל המלך נאסרה לו כי היתה כהולכת ברצון ולא כאנוסה ובזה יאמר מה שהגידה אסתר הוא מה הוא לה עתה שאין לה רק היותה דודה אך לא מה שהיתה לו מתחל' שהיה בעלה. ובגמרא רבי אבא בר כהנא פתח לה פתחא להא פרשתא מהכא לאדם שטוב לפניו נתן חכמה ודעת ושמחה זה מרדכי הצדיק ולחוטא נתן ענין לאסוף ולכנוס זה המן לתת לטוב לפני האלהים זה מרדכי ואסתר דכתיב ותשם אסתר את מרדכי על בית המן ע"כ. וראוי לשים לב מה ראה לדרוש פסוק זה על מרדכי והמן ועוד כי השמחה גם לכל היהודים היתה ולא למרדכי לבדו ועוד כי גם תבונה היתה למרדכי ולמה לא הזכיר רק חכמה ודעת ועוד למה לאדם שטוב לפניו פי' על מרדכי ואח"כ אומר לתת לטוב לפני האלהים פירש על מרדכי ואסתר אך הנה הוקשה לו בכתוב איך יאמר שלמי שטוב לפניו נתן חכמה ודעת ושמחה והלא כמה וכמה הם טובים לפניו יתברך ולא ניתן להם שמחה וכמה אינן טובים ויש להם שמחה ודעת וחכמה ועוד כי הלא אין שמחה מסוג דעת וחכמה ויותר היה צודק יאמר חכמה ודעת ותבונה ועוד כמה חוטאים אין אוספים וכונסי' הון ואם יאספו אין ניתן לטוב לפני האלהים ע"כ גזר אומר כי על מרדכי והמן ידבר כי לזה ניתן חכמה להבין עצת בגתן ותרש על ידי יודעו ע' לשון ואח"כ ניתן לו דעת והוא כי מרדכי ידע את כל אשר נעשה והוא מאמרם ז"ל שע"י אליהו ידע אשר נעשה בשמים ואשר מרע"ה שלח אליו יתפלל ויתקן הדבר שהוא ע"י תשובה וע"י כן ניתנה לו שמחה קודם לכל ישראל שהרכיבוהו ברחוב העיר וקראו לפניו ככה יעשה לאיש וגו'. והמן כנס הון רב ומה גם למחז"ל שמצא אוצרות נ"נ וכל זה לתת לטוב לפני האלהים שנתן המלך אחשורוש את בית המן וגו' ויהיה הענין שהוקשה לו לא ימנע או היה מרדכי ראוי לקבל הכבוד ההוא אשר נתכבד שהרכיבוהו ברחוב העיר וקראו לפניו ככה יעשה לאיש וגו'. או לא היה ראוי עד הוסיף זכות אחרי כן אם מתחלה למה לא גלגל הוא יתברך מאז נודע דבר בגתן ותרש למרדכי ויבוקש הדבר וימצא למה לא גלגל הוא יתברך מאז ישלמו לו גמולו ויכובד הכבוד ההוא והיה אז טוב לישראל כי לא יערב אחרי כן המן אל לבו להשטין על ישראל ולהכתיב עליהם להשמיד להרוג ולאבד כי יפול פחד מרדכי עליו כי הלא גם עתה לא שת לבו על היהודים לאבדם אם לא על כעס מרדכי שלא יכרע ולא ישתחוה שעל כן ויבז בעיניו לשלוח יד במרדכי לבדו וגו' ואם אין הכבוד ההוא ראוי למרדכי גם אז לא יותן לו עד בא גאולת כל ישראל יחד ויהי ליהודים אורה ושמחה ישמח גם הוא עמהם ולא מקודם על כן אמר כי לטוב לפניו נתן חכמה להבין עצת בגתן ותרש ומאז היה ראוי אל כל הכבוד ההוא וז"א מרדכי הצדיק כי בצדקתו היה ראוי לו אך היו ב' עכובים אחד שא"כ לא היה המן מיצר לישראל והיה עונם צרור על שכמם בלתי מתמרק ונתקן על כן נתן לו הוא יתברך תחלה דעת שידע את אשר נעשה ויצא ברחוב העיר צועק שב ומשיב את ישראל בתשובה ואז נתן לו שמחה קודם לישראל אחר שתקן עוותם למרק עוונם בצומות על צרת המן למרק אשמתם ועוד טענה ב' והוא כי ולחוטא נתן וגו' כ"א מתחלה היה נעשה יקר וגדולה למרדכי לא היה מתגלגל תבא כל אסיפת הון המן לידי מרדכי ואסתר. ואומר אח"כ מרדכי ואסתר ולא מרדכי בלבד הוא כי למעלה באומר לטוב לפניו אמר על מרדכי ועתה הוקשה לו שאם אומר לטוב לפני האלהים הוא מרדכי הנרמז באומרו לטוב לפניו למה האריך והל"ל לתת לו וידוע שעל הטוב לפניו הנז' ידבר אך הוא למה שלא נזכר למעלה נותן כי אם לאסתר והיא נתנה לו ע"כ חזר ואמר לטוב לפני האלהים שהוא לרבות את אסתר כי טובה וצדקה היתה לפני האלהים ולא לפני האדם כי לא יבצר מבני אדם כי ברצון בחיר' נשוא' לאחשורוש ומסתכנ' בעד עמה. עוד יתכן בא רבי אבא ללמדו דעת תבל יעלה על לב איש לו' כי טובות וכבוד העה"ז תלויין בחכמת אדונם או בהשתדלות כי כל זה איננו שוה בלעדי רצונו והשגחתו יתברך וז"א לטוב לפניו נתן חכמה לו כי הכל מאתו ית' כי הלא לטוב לפניו יתברך נתן חכמה הוא מרדכי להבין את בגתן ותרש ואם היקר וגדולה יושג ע"י החכמה למה לא נעשה לו יקר וגדולה מיד ע"י חכמתו אך לא שוה לו חכמתו עד שנתן לו הש"י ג"כ דעת שידע את כל אשר נעשה והחזיר את ישראל בתשובה ואח"כ ושמחה שהיא היקר וגדולה ולא מאז מצא חכמה להורות כי אין החכמה היא העיקר וגם לא ההשתדלות כי הלא ולחוטא נתן לאסוף ולכנוס וכו' והוא מה שקרה לב' מווכחים א' אמר שהצלח' תלויה בהשתדלות ושכנגדו אמר שהכל מן השמים בא הא' הזה ועלה לראש האילן וליקט ביכורה בתאנה בראשיתה והביאה בידו ואמר לחבירו ראה נא כי הכל תלוי בהשתדלות כי אני יגעתיו והשתדלתי ללקוט ביכורה תאנה זו ואוכלנה ולא כן אתה שישבת במקומך עודנו מדבר עמו ותפול הבכורה מידו בא חבירו ונטלה ואכלה ואמר הנה כי אין השתדלות מועיל כי הנה אתה השתדלת ואני אכלתי כן הדבר הזה כי הנה המן נתן עיניו לאסוף ולכנוס ומרדכי ואסתר אכלוהו וזה הוא שאמר הכתוב ולחוטא נתן לאסוף ולכנוס זה המן לתת לטוב לפני האלהים זה מרדכי ואסתר. והנה ממוצא דברי רבי אבא ז"ל למדנו כי אומר נתן המלך לאסתר את בית המן ואומר ותשם אסתר את מרדכי על בית המן לא על מציאת הבתים ידבר כי אם גם על כל הון אשר אסף וכנס המן ובזה אפשר לפי ענין אומר ביום ההוא נתן וגו' לומר שלא יעלה על לבנו שמה שנתן המלך לאסתר היה על אשר הציל את נפשו ממות ע"י בגתן ותרש כי בזמן ההוא לא עשה לה דבר יען חשב כי המן היה ראוי לכל הכבוד כי הוא היסב תלקח אסתר אל המלך שאמרה למלך בשם מרדכי והצילה ממות נפשו על כן גדל המלך את המן אחר הדברים ההם כנ"ל אך לאסתר לא נעשה דבר כי אמר המלך איזה יקר וגדולה יעשה לאסתר יותר מהיותה מלכה אך עתה שאמר חרבונה שאדרבה על שדבר מרדכי טוב על המלך עשה לו העץ בביתו אז אמר אם כן איפה אשר גדלתי את המן נעשה לאסתר ואתן לה את ביתו וכן את מרדכי אשר דבר טוב על המלך הביאה לפניו ויסר את טבעתו אשר העביר מהמן ויתנה לו על כי הוא החפץ חיי המלך יירש את החפץ מיתתו אמר כי לא כן הוא רק מה שביום ההוא נתן המלך לאסתר את בית המן לא היה רק על היות המן צורר היהודים וקשה לו למלך על אשר שלח ידו ביהודים ולהורות נתן את כל ביתו והונו לאסתר לומר שאם מה שאותו תלה לא היה רק על הנוגע אל המלך היה ממונו למלך ככל הרוגי מלכות שממונם למלכות אך ביום ההוא שינה את דרכו ויתן לאסתר את בית המן להורות כי על הנוגע אליה הרגו על אשר היה צורר היהודים שבכללם היתה אסתר על כן תהיה לה אשר לו וכן מה שומרדכי בא לפני המלך לא על שדבר טוב על המלך כ"א על כי הגידה אסתר מה הוא לה ולמענה ויסר המלך יגו' למען הציל אותו מיד מבקשי נפש ישראל המחזיקים בספרי האף אשר נכתב על היהודים לאבדם ואז ותשם אסתר וגו' כמדובר למעלה:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף