עריכת הדף "
אלשיך/אסתר/ג
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יג == הנה בענין כתובים אלו ראוי לשים לב מה צורך פתשגן כתב והיה די באו' אל כל עם ומדינה וכן בכתבי ההתהפכות אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם נא' פתשגן הכתב ועוד כי ענין פתשגן יראה העתק הכתב אך לא כן היה בזה כי אין בפתשגן הכתב כדברים המרים המאררים האלה שבפסוק הקודם אליו שהוא להשמיד וגו' רק להיות עתידים ליום הזה. ועוד שאומר להיות עתידים ליום הזה הנה הם הדברים סתומים וחתומים שלא הוזכר מה יעשו ביום מועד. ועוד אומר גלוי לכל העמים מי לא ידע בכל אלה כי בהנתן דת והעביר כרוז בכל עם ומדינה הוא גלוי לכל העמים. ועוד כי אמרו ז"ל במדרש שקרה להמן כאשר קרה לאיש הולך בדרכים ומדברות ובהיותו עיף ויגע אמר מי יתן והיה לי חמור אחד ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה אחד מהשרים בא בסוסיו ורכבו ואתונות וגמלים והנה אתו עיר בן אתונו בן יומו קטן מהכיל טורח הדרך ויאמר השר אל האיש העיף ההוא קח נא את בן האתון הזה כי קטן הוא ושאהו בחיקך אז אמר הן אמת כי חמור שאלתי אך שישאני ולא שאשאהו וארז"ל כי כן קרה להמן כי הוא כתב להיות עתידים ליום הזה אך לא אמר למה הוא חשב להרוג ויהפך והיה ליהרג וכן ארז"ל ג"כ כשבאה צרה לישראל היא באה סתומה כזה שאמרו להיות עתידים ולא פירשו אך בבא הטובה באה מפורשת שנאמר להיות היהודים עתידים וגו' והנה דבריהם אלה כמו זר נחשבו כי הנה המלך והמן ברור מללו להשמיד להרוג וגו' ואיך היה הדבר סתום. אך לזה נשים לב אל מאמר המלך אל מרדכי ואסתר בהתהפך אשר ישלטו היהודים וגו' כי אמר הנה בית המן נתתי לאסתר וגו' ואתם כתבו על היהודים וגו' כי כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתם וגו' כי הנה ראוי להעיר איך מתקשר אומרו ואתם כתבו על היהודים וכו' עם אומרו הנה בית המן נתתי לאסתר ומה גם שאמר בוא"ו ואתם כנמשך מהקודם שנית ורבה היא אצל כל אדם והוא כי הנה המלך נותן טעם לפגם באומרו כתבו וכו' כי הנה א"כ איפה כי כתב אשר נכתב וכו' אין להשיב מה יועילו מרדכי ואסתר בתקנתם הלא ספרי האף וחימה אשר שלח המן להשמיד וכו' נכתבו בשם המלך ונחתום בטבעת המלך ואין להשיב ומה יתרון אשר יהפכו עתה אמנם בשום שכל והבין בפשטי המקראות נמצא כי ב' מיני כתבים היו משגרים אל כל מדינה ומדינה אחד אל אחשדרפני המלך והפחות ושרי עם ועם ב' בנוסח משונה מזה להכריז ולהעביר קול בפרסום ובגלוי לכל אחד מהמקומות לפני ההמון כי ע"פ חכמתו בגורלותיו ראה והנה אין הכנה מוצאת להצר לישראל כ"א ביום י"ג לאדר עכ"א בלבו אם נעבור קול בכל המלכות ונודיע בגלוי חפצנו שהוא להשמיד להרוג וכו' לא יעצרו כח המון העם קלי ההתבוננו' והדת ליחל עד אשר יבואו ימי רעת המן עד י"ג באדר להמתין י"א חדש מה גם כי כל עם אומה ולשון חפצי רעת ישראל המה ויגילו בחלקם שלל כי הצד השוה שבהם שכל עו"ג שונאי נפש ישראל היו ומי יעצור כח ליחל י"א חדשים ימים ואם כה יעשו יעזרו ישראל זכות המתייחס אל הימים אשר הם זולת היום אשר בחר בו ותבטל כוונתו או לבל יערימו סוד ישראל להתאסף יחד שבטי ישראל לעמוד על נפשם בעוד י"א חדש ויפילו חללים רבים ביום מועד מהקמים עליהם ע"כ התנכל לשלוח ספרים בהצנע ביחוד אל האחשדרפנים והפחות ושרי העמים מספרים ומגידים בשפה ברורה כל המכוון להשמיד וכו' אך כל זה לא להגלות להמון קריה היה רק להם לבדם יהיה כמוס עמם עד מלאת הימים אשר קצב אך מה שהיה מעביר קול ומכריז בפירוש ובגלוי לעיני כל ההמון היה העתק אחר סתום מזה והוא להיות עתידים ליום הזה ולא פירשו להם על מה יתעתדו ונשאר הדבר מסור אל השרים הגדולים יודיעום ביום מועד על מה זה נועדו שהוא להשמיד כו' ובזה לא ישלחו הרשעים בעולתה ידיהם עד תום הזמן ויבא המכוון אל הפועל וז"א ויכתב אל אחשדרפני המלך ואל הפחות אשר על מדינה ומדינה ואל שרי עם ועם ונשלוח ספרים וכו' להשמיד להרוג וכו' אך זה היה לשרים הנזכר כתב מפורש אמנם פתשגן הכתב אשר היה להכריז והנתן דת בפרסום גלוי לכל העמים שהוא המיוחד להיות גלוי לכלם בשוקים וברחובות היה בלתי מפורש הדבר רק שהיו מכריזי' ואומרי' להיו' כל העמים עתידים ליום ההוא אך בשושן שהיה מקום שבת המלך ושם לא היה פחד וישלחו יד טרם הגעת מועד או שיתקוממו היהודים שם הכריז בפירוש להשמידם וז"א לפנים ואת פתשגן כתב הדת אשר ניתן בשושן להשמידם נתן לו להראות את אסתר וכו' כי אף שהמפורסם בשאר מדינות לא היה כן הראה לה אשר ניתן בשושן שילמד סתום מן המפורש וע"כ היתה העיר שושן נבוכה וצדקו בזה דברי רז"ל שהיו בני שושן מצירים מאד את ישראל ואומר להם מחר נחנוק אתכם ונשלול שללכם וכו' מה שלא היו אומרים כן בזולת שושן ואין זה אלא שלא הוכרז מפורש וזה הוראה כי בשאר מדינות המלך מה היו עושים אם המלך היה מפרש להם הדבר מאז אל ההמון ע"כ בהתהפך הדבר אשר ישלטו וכו' הוצרך ג"כ ב' מיני כתבים כאשר יבא בס"ד כאשר נבאר דברי המלך אל מרדכי ואסתר וענין הכתבים באומרו ויאמר המלך אחשורוש לאסתר וכו' הנה בית המן נתתי וגו' ואתם כתבו כו' והוא כי המלך ראה ב' רעות נגד פני ישראל אחד כי בשושן ניתן דת להשמידם ומי יאמר להורגים מה תעשו כי אין להשיב כי הדת ניתנה בשושן ב' כי כתב אשר נכתב בשם המלך וכו' אין להשיב ואגרת ההשמד נכתבו בשם המלך ונחתום בטבעת המלך ואם כן אין מקום לסתור בנין אגרות ראשונות עכ"א המלך אליהם הנה האחד כבר נתקנה כי מבני שושן אל תפחדו ואל תראו גם כי ניתן דת בשושן כי הלא לא ירים איש את ידו כי הנה בית המן נתתי לאסתר ואותו תלו וכו' על אשר שלח ידו ביהודים ואם כן מי זה האיש יערב אל לבו לשלוח יד ביהודים אמנם על השנית לא אדע לרפא לכם לכן אתם כתבו כטוב בעיניכם ואולי בחכמתכם תמציאו המצאה טובה כי אני לא אדע מה אעשה כי הנה כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתום וכו' אין להשיב כלומר וא"כ איככה אוכל להפך אגרות הרעה כי הלא נכתבו בשם המלך ונחתם בחותמו אך אתם דעו מה תעשו בחכמתכם: או יאמר אני עשיתי את שלי בשושן כי הנה בית המן נתתי וכו' אך על דבר שאר המדינות לא אוכל לגזור על האחשדרפנים והפחות ושרי המדינות להפך הדבר אמנם מה שתעשו הוא שתכתבו על היהודים כלומר לצות עליהם שיעמדו על נפשם וכיוצא וזהו כתבו על היהודים כי לכתוב על השרים להפך הגזירה א"א כי כתב אשר נכתב בשם כו' אין להשיב באופן שאין תקנה להפך הקוד' ואז נועצו יחדיו מרדכי ואסתר לתקן הדבר בדרך ישרה באופן שלא יהפכו אגרות ראשונות והוא כי אומרו הנה אל האחשדרפנים והפחות ושרי המדינות אשר היה בכתבם מפורש להשמיד וכו' אי אפשר להפך אך עשו בחכמה וכתבו להם אשר נתן המלך ליהודים להקהל ולעמוד על נפשם נגד הקמים עליהם על פי הכתב הראשון באופן שהקודם קיים אלא שנותן יד עתה ליהודים להתקומם נגדם ובזה כל אחד יבין כי שב אפו מהם וזה ויכתב ככל אשר צוה מרדכי אל היהודים ואל האחשדרפנים והפחות ושרי המדינות וכו' אשר נתן המלך ליהודים להקהל ולעמוד על נפשם וכו'. אמנם בפתשגן כתב הדת להעביר קול מפורסם וגלוי לכל העמים מצאו און להם כי יאמרו בזה נוכל להפך בעצם שלא יורגש כי לא פירש כדת שניתן מתחלה רק להיות עתידים ליום הזה עתה יהפכו ויכריזו כי פירוש הדבר אשר היו עתידים ליום הזה הוא להנקם מאויביהם וזהו פתשגן הכתב להנתן דת שיהיה גלוי ומפורס' לכל העמים הוא ולהיו' היהודים עתידים וכו' כי לא לבד הכריזו שיקהלו היהודים לעמוד על נפשם נגד הקמים עליהם כאשר בכתב השרים כי אם גם ולהיות מעצמם היהודים עתידים ליום ההוא להנקם מאויביהם אף אם לא יתקוממו נגדם ולא ירגישו המון העמים ההתהפכות כי עד כה לא ידעו רק שיתעתדו ליום ההוא ולא נודע להם למה ועל מה ועתה הנה בפירוש בעיניהם כי המכיון היה להנקם היהודים מאויביהם ובזה הטיבו אשר דברי רבותינו ז"ל באמרם כי מתחלה בפתגם מעשה הרע' היה הדבר סתום להיות עתידים בלתי מפורש כי כן היה אצל ההמון וההתפכות נתפרש היטב וזה אומרו באגרו' ראשונות ואחרונות דבר המלך ודתו דבר המלך על הכתבים המשתלחים לשרים ודתו על הכרוז להיות עתידים וכו' והענין נכון מאוד בעצמו וגם כל המקראות ומז"ל על מכונותם איש על מקומו יבא בשלום. והוא דרך אמת. ואחשוב בכוונת שפטיו הרעים האלה להשמיד זה כלוי בנים כמז"ל על פסוק ובאהרן וכו' להשמידו. ולהרוג הוא אח"כ את הגדולים אבותם שהיא מיתת אכזריות שאבות יאכלו בוסר בראותם ברעות צאצאיהם לעיניהם תחלה וראש ואח"כ יהרגם הם ואח"כ לאבד בל יקברו ואח"כ טף ונשים הוא העוללים ויונקים על חיק אמותם אח"כ הנשים בעצמם ופירש מ"ש להשמיד להרוג הוא מנער ועד זקן כי מן הנערים יתחילו ועל אבותם אמר עד זקן ואח"כ ע"ד זה הטף ואח"כ הנשים וזה ביום א' כי אין הפור עוזר לו כ"א ביום ההוא והי' הצווי ושללם לבוז אחר או' להרוג כו' עם היות שאין הביזה מעלה ומורדת אל המתי' שכבר מתו אך הוא שכדי שלא יתעצלו בדבר אמר בשם המלך שיהיה שללם לבוז אל ההורגים ולא יהיו כהרוגי מלכות שממונם למלך כי בזה החלש יאמר גבור אני על חמדת השלל להרוג ולאבד ולזרזם אמר להרוג ושללם לבוז אחר הזכירו הרג ואיבוד קטון וגדול לומר שלא יהי' שללם לבוז רק אחר שיהרגום כלם בל יתנו לב לשלול שלל הנהרגים ראשונה ויחיו הנותרים או יברחו למלט נפשם אך עתה ביודעם שבביזה לא ישלחו את ידם עד אשר לא יחיו כל נשמה כל עיר ועיר מאשר אתם יזהרו בכל עוז לבלתי החיות נפש כל חי:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף