עריכת הדף "
אלשיך/אסתר/ב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ה == '''איש יהודי היה בשושן וכו'''' אחרי הודיע אלהים אותנו את כל הרעות אשר גמלנו המן הרע אשר הביאנו במצודתו אספנו במכמרתו האכילנו המן מלחם אונים סעודתו של אחשורוש ויין משתיו ויחייב את ראשנו לממ"ה כמאמ' ר' ישמעאל במדרש חזית כי המן היה יועץ בליעל למלך אחשורוש לחייב את ישראל והוא קבצם י"ח אלף ות"ק מישראל אשר בשושן שלא כרצון מרדכי שהיה צוח צוחה על היין בל יבגוד על היהודים אשר בשושן ואו' להם לא תלכו ולא תלחמו לחם רשע כי רעה נגד פניכם ללמד עליכם קטגוריא ולא שמעו ולא הטו את אזנם כמרעיתם וישבעו נתחייבו כליה למקום כאשר הזכרנו למעלה לשון מאמר ר' ישמעאל עתה בא הוא יתברך ללמדנו דעת אלהים בארץ והשגחתו להטיב אלינו אשר לא עזב חסדו ואמתו מעמו ונחלתו ישראל ולא כחטאינו עשה לנו כי לא השבית לנו גואל לתקן את אשר עוות המן הרע ויקם ה' לנו את מרדכי שע"י תהי' סליחתינו וע"י אסתר אשר לקח לו לבת וזה איש יהודי וכו' וכמז"ל כל מי שנאמר בו היה מתוקן למה שנעשה על ידו ומשה היה רועה מתוקן לגאולה וכן איש יהודי היה מתוקן לגאול' וטרם נבא אל הענין נשים לב מה זה הי' שראה והתקין הוא יתברך ב' גואלים והיה די בא' ואין להשיב כי מרדכי היה העיקר שנאמר בו היה על שהיה מתוקן לגאולה אך אסתר לא היתה רק לעזר מעט כי הנה ארז"ל כי אין לה אב ואם אתם אמרתם יתומים היינו ואין אב חייכם שהגואל שאני מעמיד לא יהיה לו אב ואם שנאמ' כי אין לה אב ואם הנה כי גם אסתר מגואלינו היא והנה לבא אל הענין נשים לב לדעת מה פשע יעקב וחטאת בית יהודה שקראתם הרעה הגדולה ההיא על יד איש צר ואויב המן הרע כי הלא מצאנו ראינו לרז"ל דעות חלוקות שתים מערכות מערכה מול מערכה והוא כי הנה במדרש חזית הסכימה דעתם כי על עון הסעודה נתחייבו כאו' א"ר ישמעאל ח"י אל"ף ות"ק הלכו לבית המשתה וכו' מיד עמד שטן והלשין עליהם לפני הקב"ה ואמר וכו' מיד א"ל הקב"ה לשטן הבא מגלה ואכתוב עליהם כליה וכו' הנה דעת ר' ישמעאל שעל עון הסעודה נתחייבו כליה וכן במדרש עצמו מסיים ואו' כי הלך אליהו אל אבות העולם שישגיחו על הדבר ולא השגיחו באמרם אם חטאו מה נעש להם ואח"כ בא לו אצל מרע"ה וא"ל מה תענה על הצרה הזאת כי באו בנים עד משבר וכו' א"ל משה כלו' יש אדם כשר באותו דור וכו' א"ל יבקש רחמים הוא משם ואני מכאן וכו' חזר וא"ל אם בדם היא חתומה אין תפלתנו נשמעת ואם בטיט היא חתומה תפלתנו נשמעת. וטרם נבא אל הענין נשים לב ע"פ דרכנו מה היה שאחר שלא ראה באבות תקנה במה בטח שהלך אצל משה וגם מה היה שהאבות נתייאשו מן הרחמים מש"כ משה ונדקדק או' אל משה מה תענה בצרה הזאת מה שלא אמר כן לאבות וכן מה ענין אומרו אם בדם היא חתומה וכו' מה הוא עניינם ושתשמע תפלה בזה. אמנם הנה אמרו ז"ל כי בזמן החרבן קרא ירמיהו לאבות ולמשה וכל אח' הליץ טוב ולא הועיל על חטאת ישראל ע"כ גם עתה לא השגיחו האבות ואמרו מה אנו יכולים לעשות אם הם חטאו והוא מדאגה מדבר פן כמקרה שעת החרבן גם עתה יקרם שצעקו ולא נענו כמשז"ל באיכה רבתי אז הלך אצל משה וא"ל מה תענה על הצרה הזאת לו' הנה ידעתי תוכל להשיב כאבות על כי גם אתה לא נענית בזמן החרבן כהם אמנם להיות צרה זאת ביחוד לך ואין לך להשיב כך וזהו מה תענה על הצרה הזאת והוא כי הנה המן הפיל פור הוא הגורל מיום ליום ומחדש לחדש ולא מצא יום מוכן כ"א יום פטירת מרע"ה באו' כי ביום סלוקו נסתלק זכותו מעל ישראל נמצא כי הצרה הזאת נוגעת אליו וע"כ אל תענה כאבות כי הלא אליך נוגע הדבר כי על סלוקך מישראל בטח להשמידם וע"כ אל תענה כאבות כ"א שתרא' להם שלא נסתלק' מהם לגמרי כ"א גם עתה תעמוד להם וזהו מה תענה בצרה הזאת אז השיב לעשות כן וא"ל אם בדם וכו' והנה הדרך הנראה לכאורה באו' אם בדם וכו' ששאל אם בדם היא חתומה וכו' על דבר עון הצלם שהוא חיוב מות ודם כמשפט עיר הנדח' לפי חרב והוא שלא היה לפני' כ"א בכונה אין התפלה נשמעת ואם בטיט היא חתומה שהוא על הנאת סעודת אחשורוש הוא הנאת החומר תפלתנו נשמעת וא"ל כי בטיט היתה חתומה הנה מזה ירא' שהוא על שנהנו מסעודת אחשורוש וכן מז"ל בגמרא שכתבנו למעלה על פ' והקרוב אליו כרשנא גם הוא יורה כי על עון הסעודה נתחייבו כמפורש והנה לעומת זה מאמר שהזכרנו למעלה שאלו תלמידיו את רשב"י מפני מה נתחייבו ח"ו ישראל וכו' שהכריח להן שעל עון הצלם היה הדבר אלא שהיה לפני הנה כי על עון הצלם באה להם הצרה ההיא והלא כמו זר נחשב להעמיד ג' מחלוקת בדבר. ע"כ אמרתי כי מאמר ג' המאמרים אחד הוא ולבא עד תכונת הענין נזכירה לשון מאמר ר' ישמעאל במדרש חזית האומר כי שחת רשתם היתה עון הסעודה והוא מאמר' כי כה אמר השטן בקטרגו על עון הסעודה עד מתי תדבק באומה זו שאינן באים בתשובה שלימה לפניך וכו' והלא קשה כי הלא עוד אכלם בפיהם ומתי נעשתה התשובה לדב' ולומ' כי לא הית' שלימ' אך אין ספק שהוקשה לו קושית רשב"י לתלמידיו שאם על הסעודה היתה רעתם של שושן יהרגו ושל כל העול' אל יהרגו עכ"א כי אין ספק שעדין לא הטהרו מעון הצלם הכולל כ"א החלו לשוב ממנו והיתה מדה"ד בלתי מקטרג עד אשר נעשתה תועבת הסעודה ואז היה פתחון פה לשטן לקטרג ולומר כי ענין הסעודה מוכיח שלא שבו בתשובה מעון הצלם בשלימות מצד שעל ידי עון הסעודה היה עון הצלם חוזר וניער וזה אמר אינם באים בתשובה שלימה כי עון זה מוכיח על הקודם וממלא הסאה. נמצא לפ"ז גם לר' ישמעאל זה וזה גורם ובזה הטיב אשר דבר בסוף מאמרו ששאל מרע"ה לאליהו אם בדם היא חתומה ואם בטיט היא חתומה כי לא שאל על מה היתה הגזרה כ"א במה היתה חתומה אם בדם שהוא על עון הצלם או אם בטיט שהוא על הנאת חמרם בסעודה והכוונה כי בחטא הסעודה ובאשם הצלם קמו עמדו בב"ד של מעלה לחייבם ולא היה הספק רק על איזה מהם היה החיתו' ע"ד דור המבול שהיה שם זימה וע"א וגזל ולא נחתם גזר דינם אלא על הגזל עם היות עוד עונות גדולים ורעים ממנו ועד"ז כדעת רשב"י האומר שלא נתחייבו כליה אלא על הצלם לא יתכן שלא יזכר ולא יפקד עון הסעודה כי גם שלא נתחייבו עליו הנה עון עצמו אינו נמחק וצריך מירוק ותיקון אך אין דעתו אלא שנחתם גזר דינם על הצלם אך גם עון הסעודה הי' עמו ועורר לוייתו: וכן יורה מחז"ל בגמרא וז"ל ר' פתח להא פיתחא להא פרשת' מהכא ארי נוהם ודוב שוקק מושל רשע על עם דל. ארי נוהם זה נ"נ ודוב שוקק זה אחשורוש מושל רשע זה המן. על עם דל אלו ישראל שהיו דלים מן המצות ע"כ: וראוי לשים לב מה ענין נ"נ אצל המן ומה היתה נהימת נ"נ אם הוא החרבן יותר מנהימה היה. ועוד מה ענין דוב שוקק אצל אחשורוש שיתיחס אל משול המן על ישראל. אך יאמר כי ב' גופי עבירות השליטו המן על ישראל א' נהימת נ"נ די מאן די לא יפול ויסגוד לצלמא יתרמא לגו אתון נורא יקידתא שעל פחדו ישראל השתחו לצלם וגם היות אחשורוש דוב שוקק שצוה שלוחיו לקבץ את כל העם הנמצאים בשושן הם עם נושע בה' כמז"ל ששוקי עמו ישתקשקון ברחובות להאכילם סעודתו ב' עונות אלו היו סבה להיות מושל המן על עם דל מן המצות להגן. הנה כי ב' עבירות היו אז יחד ביד ישראל: והנה ממוצא דבר מצאנו ראינו טוב טעם לשבח אל צור' היות ב' גואלים ולא הספיק א' כי למה שהיו ב' גופי עבירו' הוצרכו שנים מרדכי ואסתר שזכית כל א' תגין על כ"א מהנה מינה ומינה תסתיים הגאול' ועדיין צריך לשים לב אל איזה מהן מגין כל א' מהגואלים ואחשבה כי מרדכי שהיה צועק בשוקים שלא ילכו אל הסעודה זכיתו יגן עליהם ואסתר על עון הצלם כי מלכה תחת ושתי בת בנו של נבוכדנצר שהחטיאם בצלם. וזה יהיה ענין מאמר הגמ' בשחיטת חולין הלא נר' כי ב' העונות כאחת היו גורמת נזקנו וז"ל מנין להמן מן התורה דכתיב המן העץ וגו' מנין לאסתר מן התורה דכתיב ואנכי הסתר אסתיר פני וגו' מנין למרדכי מן התורה דכתיב ראש מר דרור ומתרגמינן מירא דכיא ע"כ. והלא כמו זר נחשבו דבריהם ז"ל כי מה להמן בתורה וגם לא מצא מציאתו רק מיתתו הרעה שהי' על העץ. וגם מה ענינו בפ' בראשית. וגם שאלתו על אסתר מה צורך בהיותה רמוזה ולא עוד אלא שהמן הרמוז בפ' בראשית ואסתר בפ' וילך ומרדכי בפ' כי תשא ולמה זה ישאל על אלה מזולתם אך הנה כונו כי אין ספק כי כל חכם לב יחקור וידרוש כי לא יבצר או' הוא מה שנתחייבו על דבר חמור בעון הצלם קשה לתקן אם לא ע"צ החסד והרחמים או היה על דבר קל כענין ההנות' מסעודת אחשורוש וקל לתקן וחלוקה זו השנית תראה צודקת מהפכת אלהים אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם והרוג בהם כרצונם תחת היותם נתונים להשמיד וכו' ומה גם לתלות את המן ובניו עם היות משנה למלך כ"א היה על צד החסד לבד היה מספיק בתשועת נפשם מיד שונא ואמתת הראשונה יראה מהיות תשועה זו ע"י אשה ושתנשא לאחשורוש וע"י שסיכנה את עצמה לבא אל המלך אשר לא כדת אחרי יודעה כי אחת דתו להמית וכו' ואף כי כשנכנסה לבית הצלמים נסתלקה ממנה שכינה והתחילה צועקת אלי אלי למה עזבתני וגו' כמז"ל כי כל זה יורה היות שם הסתר פנים גדול ולפ"ז ג"כ יקשה כי מהנר' כי ע"י תשועת ישראל יגדל מרדכי תכלית הגדולה ומה גם למשז"ל שהיה מולך על ישראל מלכות שלימה מהנס והלאה ואיך ע"י תיקון עון פלילי בהסתר פנים עד יתחייב כליה לא די ההצלה כ"א גם זכה אל כל הכבוד הזה והוא פליאה: הנה כונת זה המאמר לשום לפנינו דרך ישכון אור ליישר אורחות כל הדבר הקשה אשר הערנו א' מפלת המן זולת הצלתנו ב' הסתר אסתיר ג' מעלת מרדכי והוא כי ידוע כי לא נפל דבר אחד מדברי הנביאים והכתובים אשר לא כתוב או רמוז בספר התורה כמז"ל במס' תענית בעובדא דר' יוחנן על בריה דרשב"ל על פסוק אולת אדם תסלף דרכו וגו' והנה אין ספק כי לא דבר ריק הוא לרמוז המן בפר' בראשית ואסתר בפ' וילך ומרדכי בכי תשא: אך באמת מן המקום אשר בחר ה' לרמוז כל דבר ודבר מתחתיו יצמח יישוב ותירוץ הקושי הנופל על כל פרט ופרט והענין כי שתים רעות היו ביד ישראל א' עון הסעודה והב' עון הצלם אך ענין הצלם היה לפנים כמאמר רשב"י וע"כ הוצרכו ב' גואלים מרדכי להגן על עון הסעודה ואסתר על עון הצלם כאשר כתבנו והוא במה שכתבנו מהמדרש כי המן יעץ להחטיא את ישראל בסעודת אחשורוש ושהוא גם הוא קבצם ובזה יאמר מה שתראה שלא די שהצילנו הוא יתברך כ"א גם נתלה המן אשר קננו להשמיד הוא כי ממקום שהיינו מתחייבים באה עליו הרעה כי היה ע"י הסעודה ולהיות שהוא היסב הרעה ההיא שהיא האכילנו אותה כאשר כתבנו ע"כ ראוי שבהנצל אנחנו ילכד הוא וזהו המן העץ וכו' כלו' מה שהיה המן בעץ ולא הספיק מה שאנחנו נמלטנו הוא על כי אשר צויתיך לבלתי אכול ממנו אכלת היא הסעודה שהיה על ידו לכן ראוי הוא יתלה על עץ ומה שתראה מהסתר פנים של אסתר המגינה על עון הצלם הוא ענין ואנכי הסתר וכו' שהוא מה שהיה הסתר אסתיר הוא על כי פנה אל אלהים אחרים שהיה פנייה מה אל הצלם שהיה לפנים בפרהסיא כן גם זה היה הסתר פנים ולא עצמיי רק לפנים ועל דבר מרדכי אמר ראש מר דרור שמה שהיה ראש משלו נתנו לו כי היה להיותו נקי וטהור מכל שני הדברים וגם לא כרע תחת אסיר ע"כ לפניו יכרעו ויפולו הנה מאמר זה הוא יורה כי ב' העונות גברו מנו וזה וזה גרם רעתינו: ועוד מאמר אחר בגמרא שגם הוא יורה באצבע הדבר הזה שב' עבירות היו אז שמרדכי הוכן להגין על עון הסעודה ואסתר על עון הצלם והוא במס' מגילה וז"ל רבי שמואל בר נחמני פתח לה פיתחא להא פרשתא מהכא תחת הנעצוץ יעלה ברוש ותחת הסרפד יעלה הדס תחת הנעצוץ תחת המן הרשע שעשה עצמו עו"ג דכתיב בה בכל הנעצוצים ובכל הנהלולים יעלה ברוש זה מרדכי שנקרא ראש לכל הבשמים שנ' קח לך בשמי' ראש ומתרגמי' מיר' דכיא ותח' הסרפד תחת ושתי הרשעה בת בנו של נ"נ הרשע ששרף רפידת בית אלהינו דכתיב רפידתו זהב יעל' הדס זו אסתר הצדקת שנקראת הדסה שנ' ויהי אומן את הדסה והיה לה' לשם זו מקרא מגלה לאות עולם לא יכרת אלו ימי הפורים ע"כ: וראוי לשים לב כי יראה כוונתו כי תחת המן שהיה גדול ירש גדולתו מרדכי וגם נתן לו בית המן וכן אסתר המליכוה תחת ושתי והלא יקשה כי הלא זה מפורש במגלה ואיך פתח לה להא פתחא ממקום שהוא רמז סגיר חותם צר וגם למה נרמזה ושתי ע"ש אבי אביה ולא היה כהמן שנרמז בדבר הנוגע לעצמו. ועוד מה ענין אומר והיה לה' לשם זו מקרא מגלה וכו' מה ענינו אצל הקודם אם הוא לומר כי מרדכי ואסתר קנו מעלה וגם הוא יתברך היה לו לשם הוא דבר תפל מבלי מלח כי מה לתבן אל הבר ומי יערוך לה'. ועוד או' אלו ימי הפורים היינו מקרא מגלה כי לא תכרת כמז"ל כל הנביאים וכתובים יתבטלו לימות משיחנו חוץ ממקרא מגלה שנ" וזכרם לא יסוף מזרעם. אמנם הנה הוקשה לרשב"י ז"ל קושייתינו והוא למה היו ב' גואלים מרדכי ואסתר ולא הספיק אחד ככל יתר גאולות. עוד הוקשה שנית הלא היא למה בזכר הנס אנו עושים ב' דברים אחד מקרא מגלה וגם שמחה ומשתה ולא היו כימי חנוכה שדבר א' בלבד הוא זכר הנס להדליק את הנרות עכ"א כי היו ב' גופי עבירות א' ע"י המן הרע הוא עון הסעודה שנעשית. ע"י ב' עון הצלם שע"י נ"נ וע"כ הוצרכו ב' גואלים כל אחד להגין על אחד מהם כי מהמקרא ההוא ימצא כתוב היות ב' גואלים על ב' גופי עבירות ומי היה על זו ומי על זו וז"א תחת המן הוא אשר הזמינם והחטיאם בסעודה כמדובר הנקרא נעצוץ יעלה ברוש הוא מרדכי להגין על מעשה המן וזהו תחת וגומר יעלה ברוש שהוא טהור כראש הבשמים אשר חלאת טינופת הסעודה לא בא אל קרבו ותחת בת נ"נ הוא אשר החטיאנו בעון הצל' תעלה הדסה במקומ' להגין על מעשה נ"נ זקינ' ובזה באה תשובת הדבר הב' גם הוא כי הוצרכו ב' מיני זכר הנס א' על הנוגע אליו יתברך הוא עון הצלם שעשה נ"נ להגדיל שמו בעולם והיה בדבר חלול ה' ח"ו כמפורש אצלנו במקומו עתה והיה לד' לשם זו מקרא מגלה כי קריאתה זו הילילה הוא פרסום שמו יתברך הפך כוונת הצלם ועל תקון הסעודה לעולם לא יכרת. אלו ימי פורים ימי הסעודה משתה ושמחה תמורת הסעודה ההיא. הנה כי גם מאמר זה מורה כי ב' גואלים היו כנגד ב' גופי עבירות. וכן אחשוב בכונת מאמר מדרש חזית וז"ל א"ר ברכיה הקב"ה כתב גאול' ישראל בתורה דכתיב וכי תשיג יד גר ותושב עמך וגו' יד גר ותושב זה המן שנתגדל ונתעשר והשיגה ידו לשקול י' אלפים ככר כסף ונקרא גר שהוא מזרעו של עמלק והיה תושב במדי ופרס ומך אחיך עמו אלו ישראל שהיו דלים ומכין ונמכר לגר תושב שמכרם אחשורוש להמן להשמיד וגו' או לעקר משפחת גר שעשה עצמו ע"ג הה"ד כורעים ומשתחוים להמן אחרי נמכר גאולה תהיה לו שגאלם הקב"ה מידו והצילם מגזרתו ופדאם א' מאחיו יגאלנו זה מרדכי דכתיב בו ורצוי לרוב אחיו או דודו או בן דודו יגאלנו זו אסתר שהיא בת דודו ונגאלו ישראל על ידה ע"כ. וראוי להעיר מה ענין אומר לפ"ז עמך וגם אומר עמו ולא אמר וכי תשיג יד גר תושב ומך אחיך ונמכר לו. וגם אומר או לעקר וגו' שנראה שנמכר פעמים ולא היה כי אם פעם אחד. ועוד אומר שגאל' הקב"ה מידו והצילם מגזרתו ופדאם שיראה דבר אחד שנוי ומשולש: ועוד שאחר אומר שהב"ה פדאם איך יצטרך אל אחד מאחיו. ועוד אומר או דודו או בן דודו זו אסתר שהיא בת דודו שא"כ היל"ל בן דודו יגאלנו למה הוזכר דודו שהיא מרדכי עצמו: אך הנה הוקשה לו בכתוב אומר מה שתשיג יד הגר כי באומר כי ימוך אחיך ונמכר לגר תושב ידוע שהשיגה יד הקונ'. וכן אומר ומך אחיך עמו בכלל כי ימוך הוא: ועוד לענין הדין מה יתן ומה יוסיף היותו גר או תושב אחר היותו עו"ג וא"כ למה אמר גר ותושב וגם אומר עמך ואומר עמו שהוא מיותר כן אומר עמך פעם שנית וכן אחרי אומר אחד מאחיו יגאלנו למה אמר או דודו וגו' כי בכלל מאתים מנה. וכן בכלל זה היה ג"כ אומר או משאר בשרו. ע"כ גזר אומר כי הוא רמז אל העתיד והוא אותו הגלות היה ממדי ומי נתן כח להמן שהוא גר בארץ למשול בנו כי אינו גלות אדום לזה אמר כי להיות שכח אדום הוא למשול בנו בהיותינו דלים מן המצות כי הוא רצועת לקותנו כמ"ש והיה כאשר תריד וכו' ע"כ עם היותו גר במדי המושל בנו יכול למשול בנו להיותו עמנו כי היינו בלתי כשרי' כברכ' יצחק כאומר ויהי' כאשר תריד כמאמ' המתרגם כד יעברון בנוהי על פתגמי אורייתא וכו' ע"כ בכל מקום שימצ' עמנו גוברת ידו עלינו וזהו וכי תשיג וכו' זה המן שנתגדל וכו' גר מזרעו של עמלק והיה תושב במדי לומר שידו משגת וגוברת להיותו עמנו עם שהוא גר במדי שהיא בעל הגלות למה שהוא גר מזרעו של עמלק שהוא שוט תוכחתנו. ועוד טעם אחר והוא כי ימוך אחיך עמו כי מה שנתרוששנו מן המצות היה להיותנו עמו כי הוא הוליכם לסעודת אחשורוש והחטיאם וזהו ומך אחיך עמו ע"כ ונמכר לגר תושב כי גברה ידו עלינו משתי הבחינות אחר עם מה שעשה עמך הוא עון הסעודה שהוא האכילך וז"א ונמכר לגר תושב עמך וג"כ מטעם אחר והוא בבחינת הע"ג הוא הצלם ועל כן נמכרנו לעקר משפחת גר הוא המן שעש' עצמו ע"ג מעין הצל' וזהו או לעקר וכו' שהוא ע"ג כנודע וע"כ לא אמר ולעקר שהיה נרא' שהיו שני קונים אך הוא קונה אחד משתי בחינות שעל כל אחד היינו חייבים או מזו או מזו כי נמכרנו להמן אשר בידו ב' בחינות אחד עון הסעודה שהיה על ידו שנית על עון הצלם שהיא בחינת ע"ג ע"כ שלט בנו מי שעשה עצמי ע"ג נמצאת המכירה על שני גופי עבירות והנה תחלה גאלם הקב"ה מידו וע"י מה שתלו אותו מיד בחדש ניסן ואחרי מותו עדין היה אפשר שלא ישיבו ספרי האף כי כתב אשר נכתב וכו' אין להשיב וזהו והצילם מגזרתו ואח"כ פדאם בדם חללים רבים שנתן תחתיהם לסוף השנה ביום אשר שברו אויבי היהודים למשול בהם ושמא תאמר הלא אין הקב"ה וותרן ואיך נימוחו שני גופי העבירות לז"א שנשאו אותם ב' גואלים להגין זכותם באשר החזיקו להשיב את ישראל בתשובה כי על עון הסעודה אחד מאחיו הוא מרדכי יגאלנו על מה שחטאו אחיו בני שושן ועל עון הצלם או דודו הוא מרדכי היה מספיק או בן דודו של גואל היא אסתר ולמה הוצרך הוא ג"כ הלא הוא או משאר בשרו שהוא להיותם שאר בשר כי אין שאר אלא אשה והיה צריך יהיה שאר בשרו לכפר בעד שאול כאשר נבאר בס"ד והוא לבל יהיה עכוב אל הגואלים להגן ע"ד היות גרמת הנזק משאול זקנם שהוא גרם ביאת המן לעולם כאשר נבאר שהוצרך היות התיקון ע"י אשה ולהיות כי אין הבחירה נמנעת אמר או השיגה ידו של ישראל לשוב ונגאל מעצמו: והנה מכל אלה מצאנו ראינו טוב טעם ודעת תחת מה העמיד לנו הוא יתברך ב' גואלים כי היה איש על דגלו לכפר בעד עונות ישראל איש איש על עבודתו ועל משאו כמדובר אך עדין אנו צריכים לדרוש ולתור תחת מה עשה ה' ככה לבלתי נתון כח ביד מרדכי לכפר גם על שניהם כי נקי היה מכל אחד מהם וצדיק גמור היה ולמה נתייחד מרדכי על עון הסעודה ואסתר על עון הצלם. ועוד כי גם שהוצרכו שנים למה היו אחד זכר ואחד נקבה ולא היו כלם אנשים ועוד מה פשעה ומה חטאתה של אסתר שנח שבט הרשע על גורלה שנשאת לאחשורוש ומה גם שתראה גאולתה כמצוה הבאה בעבירה. ועוד למה הוצרכה להסתכן שהערת למות נפשה לבא אל המלך אשר לא כדת בהיות שאחת דתה להמית אשר לא יקרא ויבא ומה גם עתה כי עון הצלם היה לפנים ונצטערה היא יותר ממרדכי אשר היה על דבר המשתה: אמנם הנה כתבנו כי ב' רעות היו לנו עון הצלם ועון הסעודה וכלי הנותן נקמות לנו על שתיהן היה המן כי הוא פרש רשת לרגלינו בסעוד' וגם הוא היה לו ע"ג בחיקו מעין עון הצלם ע"כ קרבו פקודת ב' העונות להיות מאתו ובידו האחד על כי המכשלה ההיא תחת ידו ועון הצלם כי מצא מין את מינו וניער וגם כי לולי על השנות עון הסעודה לא נפקד אז עון הצלם כי הלא היתה תשובה מה ביד ישראל אלא שע"י עון הסעודה היו קטרוג השטן לומר כי אין באים בתשובה שלימה לפניו יתברך על הצלם כמו שהוכחנו למעלה מלשון המדרש נמצא היה עון הסעודה מעורר שנאת עון הצלם: ונבא אל הענין הוא כי אחר אשר הודיע ה' אותנו את כל זאת כי ע"י עון הסעודה נתגלגלה פקודת עון הצלם ושגם עון הסעודה הוא היה עושה נמצא כי אל כל זה סיבה ראשונה שאול בחיר ה' כי לולא הוא הותיר את אגג מלך עמלק חי לילה אחת כמעט כסדום היו להאביד שריד אך בלילה ההוא כאשר שכב שם נזדמנה לו שפחה ויבא אליה ותהר לו ותלד את אבי אבות המן הרע ההוא נמצאת המכשלה הזאת תחת יד שאול כי הוא היסב ביאת המן לעולם ע"כ היתה עצתו יתברך לומר הנה מב' גופי עבירות שביד בני הנה עון הסעודה אין כמררכי לתקנו כי הלא הוא היה מכריז ואומר שלא ילכו אל המשתה כי רע עליו המעשה כמשז"ל והוא לבדו קדש שם שמים בדבר ההוא ע"כ מי כמוהו מכפר בעד העון ההוא וכן ע"ד הצלם הוא היה בזמן ההוא עם גלות נ"נ והיה טהור אך הנה יותש כחו לישא ב' עונות על שכמו להגן על ישראל אחר כי קולר הכל היה על בית אביו הוא שאול שעל ידו בא המן לעולם ע"כ צריך גואל אחר יהיה בעזרו כי טובים השנים כי היכי דלמטייה לכל א' שיבא מכשורא וכל אחד יגן על אחד ותהי עצת קדוש ישראל יהיה הגואל השני אשה לתקן אשמות שאול הגורם למען יהיה מדה כנגד מדה כי הוא היסב תזדקק לאגג אשה יטיל בה זוהמ' להוציא ממנה חלאת טומאתי בה ע"כ מזרעו תזדקק אשה לאחשורוש וישליך בה זוהמ' וכאשר נסתכנו ישראל ע"י מה שגלגל להביא את המן כן תסתכן היא ותערה למות נפשה להצילם וע"כ היתה מלכה כמוהו שהחביאה עצמה בל יקחוה למלך כשאול שנחבא אל הכלים כאשר נבאר בכונת הכתובים הבאים בס"ד. ובזה נבא אל ביאור הכתוב אשר אנו בו והוא בשום שכל והבין בקושית רז"ל קרי ליה יהודי וקרי ליה ימיני זולת אשר כתבנו לעיל והנה בשם הרמ"ע שמעתי שהכתוב בא ויתן טעם אל הקרא יהודי באומרו אשר הגלה וכו' עם יכניה מלך יהודה כלומר שע"כ נקרא יהודי שהגלה עם מלך יהודה ועדיין קשה כי אעיקרא דדינא פירכא יאמר מתחלה איש ימיני ולא ישנה תוארו שיצטרך אח"כ לתת טעם לדבר. אך יתכן לפי דרכנו קרוב לזה בתת טעם אל שינוי התואר והוא כי על היותו מגלות יהודה כאומר אח"כ אשר הגלה וכו' נקרא יהודי וענין הכתוב הוא אשר כתבנו והוא כאשר ידענו כי כל סתם אנשים או איש שבמקרא הוא רשום צדיק כמשז"ל על אמרם שהמרגלים שנאמר בהם כלם אנשים צדיקים היו באותה שעה והענין איש יהודי כלומר איש צדיק היה בהקרא יהודי שהוא בגלות יהודה ע"י נ"נ שלא חטא בצלמו וגם היה איש בשושן הבירה איש רשום וצדיק שלא חטא בסעודה שהוא עון שושן באופן שהוא היה הראוי לגאול את ישראל ע"י זכותו על שתי עבירות אלו וזהו איש יהודי על האחד ועל הב' היה בשושן כי גם שם היה איש רשום וצדיק נקי מעון שושן אך לעומת זה סוף יחוסו היא בן קיש אבי שאול כלומר כי להיותו בן קיש קולר עון כל רעת המן תלוי על בית אביו ועליו לתקנו ובכן איך זכות מרדכי יגן על הכל ויש לו חלק מצד בית אביו והוא כחבוש בצד מה ואיך יתיר גם את זולתו וזה אומרו בן קיש ואם נאמר נבקש זולתו אין כמוהו כי זה נוסף על היותו נקי מב' עבירות אלו הוא איש ימיני נכון להפיל את עמלק בידיו כי אין עמלק נופל כ"א ביד בני בניה של רחל כי הלא יסחבום צעירי הצאן וזהו איש ימיני ע"כ ראה הוא יתבר' ותיקן הכל כאשר יבא כי ויהי אומן את הדסה וכו' והנה תחלה הוצרך הכתוב לבאר לנו ג' דברים אחד על איזה זמן נקרא איש יהודי בהיותו איש ימיני ב' איך היה איש צדיק מעון הצלם ג' איך תיקן הוא יתברך שתהיה הגאולה מפאת מרדכי ותהיה ארוכה ומרפא על גרמת בית אביו ועל האחד אמר אשר הגלה וכו' כלומר אשר אמרנו שהוא יהודי הוא בהיות אשר הגלה עם יכני' מלך יהודה ואשר אמרנו שהיה אז צדיק על עון הצלם הוא אשר הגלה נבוכדנצר וכו' והוא כמשז"ל כי ב' פעמים הגלה אחד עם יכניה ב' אשר הגלה נ"נ בזמן החורבן וראוי לדעת למה הודיענו שהגלה ב' פעמים אך הוא להורות אשר הוא טהור מעון הצלם והוא כי הצלם היה בגלו' הב' שנתי' אחר החורבן כמשז"ל ובזה יאמר אשר הגלה עם יכניה בגלות האחד שאז היו כלם צדיקים החרש והמסגר וגו' הוא בהווייתו אשר הגלה נ"נ אח"כ כי כצדקתו בגלות יכניה היה בגלות נ"נ בזמן הצלם כי לא חטא בו באופן שגם הוא ראוי להגין על זה אך מה נעשה להיותו בן קיש שקולר עון הסעודה והתעוררות עון הצלם היה על צואר בית אביו ע"כ יתוקן במה שויהי אומן את הדסה וגו' שהיא תעזרנו כי תשא עון הצלם כי סיבב הוא יתברך שותלקח אסתר אל המלך ותמלוך עם שהטמינה עצמה מעין שאול במולכו וסבלה עון בית אביה ותכפר עליו באופן שלא עיכב גרמת הנזק מלהגן זכות שניהם ככל הכתוב לעיל. עוד תירצו רז"ל על הקרא יהודי שהוא על היות דוד הע"ה סיבת הולד' מרדכי כי אלו הרג דוד את שמעי כמאמר אבישי לא היה מוליד את מי שהוליד את מרדכי נמצא שדוד שהיה מיהודה גרם הויית מרדכי על כן נקרא יהודי על שמו ואפשר כי גם זה אינו חסר מן הספר והוא כי גם שיאיר היה אביו של מרדכי לא היה יאיר בן לשמעי כי יותר על שלשה דורות היה משמעי למרדכי אך אין ספק כי או' בן שמעי בן קיש נא' לידרש והוא כי הנה שאול היה סיבה שיולד המן ויחייב את ישראל ע"י סעודה ודוד היה סבה שיולד המושיע אותנו מהצרה ההיא כאמור וז"א איש יהודי כלומר מתייחס ליהודה שע"י כן היה בשושן שאלמלא מי שנרמז במלת יהודי לא היה זה בשושן ואיך היה זה ואיך יקרא יהודי לז"א ושמו וגו' בן שמעי כלו' שבהיותו מזרע שמעי ראוי יקרא יהודי כי מיהודה היה אשר הניח את שמעי חי וש"ת היחוייב יהיה הגואל מרדכי שע"כ הניח דוד את שמעי לזה נתן ב' טעמים אחד כי גם הוא מזרע קיש כלומר ויבא הבא מקיש ויתקן אשר עוות בן קיש הוא שאול. שנית שהוא איש ימיני דומה לבנימין שלא השתחוה לעשו כי זאת היתה תשובתו של עבדי המלך על שלא השתחו' להמן כי בן בנימן היה כמשז"ל ואמר יחס היותו איש ימיני בב' גליות שלא כרע ולא השתחוה לזולת אלהי ישראל וזהו אשר הגלה וגו' לו' שהיה איש ימיני שומר יחוסו בגלות יכניה ובגלות נבוכדנצר בחורבן וזהו אשר הגלה נבוכדנצר כמשז"ל כי גם אז שמר יחוסו ולא השתחו' לצלם וש"ת אדרב' להיותו מקיש לא יעצר כח להגן על מה שקלקל זקנו לז"א ויהי אומן וגו' והוא כי יש לו עזר כנגדו הוא זכות אסתר גם היא כי ע"כ תצטרף עמו אסתר וזהו ויהי אומן וגומר ויבואו שניהם כאחד על הב' הדברים שגרמו הרע' כנ"ל: או ע"ד זה איש יהודי היה לבדו בשושן הבירה כי השאר לא שמרו יהודותם ולמה יקרא יהודי ולא נאמר איש צדיק על שהוא בן שמעי שהצילו דוד מיהודה והוכרח היות זה על שהוא בן קיש וצריך מי שיתקן עוותתו מזרעו אך הוא איש ימיני כי מצד אחד הוא איש וצריך תהי' אשה להיות מקביל אל מעשה שאול כנ"ל שסבב יטיל אגג זוהמ' בשפחה שנזדווג' לו ויצא העגל ההוא הוא המן שע"כ ראוי אשה מזרעו יטיל בה אחשורוש זוהמ' ומצד אחר הוא ימיני מתדמה לבנימין אשר לא השתחו' לעשו ושמר יחוסו זה כאשר הגל' בגלות יכניה וכאשר שנית הגל' נ"נ בחרבן שהיה אז עון הצלם הוא הי' ימיני שלא כרע ולא השתחו' וא"כ אין כמהו להגין על עון הצלם ע"כ ויהי אומן את הדס' וכו' ותלקח לאחשורוש לאשה ותגאל גם היא כמדובר:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף