עריכת הדף "
אלשיך/איכה/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ז == '''זכרה וכו'. ''' הנה ארז"ל על פסוק מי חכם ויבן אלה ואשר דבר פי ה' אליו וכו' דבר זה נשאל לחכמים ולנביאים ולמלאכים ולא פירשוה עד שבא הקב"ה ופירש שנאמר ויאמר ה' על עזבם את תורתי ע"כ. ועל פי דרכנו נשית לב היכן מלאכים נרמזים בכתוב ואפשר הוא באומרו ויגידה כד"א ובעל כנפים יגיד דבר שהוא גבריאל ועל ענין המאמר הלא כמו זר נחשב יפלא מהחכמים ונביאים ומלאכים כי על עזבם תורת ה' אבדה הארץ. אמנם המה ראו כי אם על ע"ג וג"ע וש"ד ששלשתן חמורו' אבדה הארץ הלא כמה ימים ושנים נעשה התועבות ההם בקרב ישראל כמאמרם ז"ל כי ז' בתי דינים זה אחר זה עבדו ע"ג ואם על ג"ע הלא מימי עמוס הקודם לישעיה נאמר וסרוחים על ערסותם וארז"ל שהיו מחלפי' נשותיהם ומסריחין אותם בשכבת זרע שאינה וכו' ואם על ש"ד גם מימי מנשה מלא את ירושלים דם נקי פה לפה על כן כשומעם כן תמהו והמה לא ידעו כי ביטול תורה שהוא בשב ואל תעשה היה כנגד כל זה על כן עמדו לא ענו אמנם הוא יתברך פירש ואמר על עזבם את תורתי הוא עון בטול תורה והוא משל למלך שיש לו מנגן ומנגן לו תמיד ויהי היום ויבא המגיד אל המלך לאמר הנה המנגן הרג את הנפש ויאמר המלך אל תגעו בו עוד זה מדבר וזה בא ויאמר הנה המנגן את אשת רעהו טימא בזמה ויאמר המלך השמרו לכם מדבר עליו מטוב עד רע וככה יעשה כל הימי' ויהי המלך מכסה על כל פשעים ויהי כי ארכו לו הימים והנה איש בא ויאמר הנה מנגנך אשר אהבת בריבו עם איש פלוני קיצץ את כפו ויהי כשמעו ויצו המלך לתלותו על העץ ותהום כל העיר על המלך לאמר מה הדבר הזה הנה בעשותו הרע ריחמתו וחננתו וכאשר הרעו לו תלית אותו יאמר להם המלך על יעלה על רוחכם כי נושא הייתי לו על כל פשעיו כי צרור היה עונו וצפונה חטאתו כי אם הייתי מאריך לו בעוד ינגן ביד וייטב לבי אמנם כאשר עלתה ידו על יד רעהו המכה בו ואראה כי עוד לא ינגן כפעם בפעם אז צויתי לתלותו על עונות ראשונים כן הדבר הזה כל הימי' אשר הקול קול יעקב שימשך בעסק התורה ערבה לה' ולא פקד עליו ארצה אמנם בבטלו תורת ה' ועריבות נגונו בגולה מלפניו יתברך אז עונותיו ילכדונו וישלך משמים ארץ תפארת ישראל והנה בזה נבא אל ענין הכתו' והוא כי הלא בכתוב הקודם הזכיר ענין גודל צרת הרעב מאז הגלה יכניה והחרש והמסגר אלף עד גדר ששמחו לצאת בגלות פן יראו בצרת תלמידיהם והיה מקום קטרוג על ישראל איך לא שתו לב בדבר הרע הזה ולתקן אשר עותו כי היסורין והרעב אשר היו עליהם בעת ההיא עד החרבן גדלו מאד ואם רואה אדם שיסורין באים עליו יפשפש במעשיו ואם פשפש ולא מצא יתלה בביטול תורה ומה היה להם שכל כך בערו ויכסלו על כן אמר ירמיה לא יחשבו כמזידים בעצם בדבר הזה כי הלא טעו בטעות חכמי' ונביאים ומלאכים והוא כי בעת סילוק שריה הנזכר מעמידי הדור המה ראו כי העון החמור הוא הע"א וגם הג"ע והש"ד אשר חמדו להם צרעת נושנת המה להם מימים קדמונים וגם אלה לא יספיקו לכלות איזה עון יכלם לא עלה על רוחם יעלה על גביהם עון ביטול תורה והוא כדמותו בצלמו טעות חכמים ונביאים ומלאכים כמדובר ועל כן לא שתו לבם לפשפש ולתקן עד נפלם פעם א' וזהו זכרה ירושלים ימי עניה ומרודיה שהיו ימי יסוריה שהיו לה קודם החרבן שהיה ראוי תפשפש במעשיה הנה מה שזכרה אז להתעכב מלשוב היה כי כל מחמדיה אשר חמדה לה הם ע"ג וג"ע וש"ד כי לא מקרוב באו להם רק אשר היו מימי קדם וכאשר עם היותם מימי קדם ז' דורות כמאמרם ז"כ כי ז' בתי דינים זה אחר זה עבדו ע"ג וע"י כן נעשה להם כהיתר וכפתאים עברו ונענשו כי יצרם המשיכם על העדר פקודתם זמן רב ולא הוכר למו עד עת רעה. משיבה רוח הקודש ואומרת ראה נא גודל אשמתם כי הלא בנפול עמה ביד צר ואין עוזר לה מכל אלוהותיה אשר חמדה לה גם הצרים עצמם שחקו על משבתיה באמור אומה שהיה לה אלוה גדול העושה נפלאות גדולות כאשר נתפרסם בעולם מענין מצרים והלאה איך שבתו מלבקש תקנתם לשוב עדיו ועל כן בנפול עמה ביד צר ואיו עוזר לה ראויה וכו' כלומר אוי למי שדיעה חסרה כ"כ עד שהצרים היו למו יותר דעה מהם שבעת עניה ומרודיה שקודם החרבן לא השכילה ותשבות מלשוב אל אלהיה והצרים אויבי ה' בראות צרתם צחקו על משבתי' אשר שבתה מלבקש תקונה לשוב עד ה' ולמה היא בצרת עניה ומרודיה לא הכירה משבתיה כי גם אז אין עוזר לה מכל אלוהותיה ולמה לא תיקנ' וש"ת כי מה שהצרים שחקו לא היה רק בנפול עמה ביד צר אך לא על צרת עניה ומרודיה שמתחלה ולמה תוכיחם על מה שלא השכילו מאז אין זו תשובה כי הלא מה שלא שחקו על כי אין עוזר לה בימי עניה ומרודיה הוא כי הצרים ההם לא ראוה מאז כי הלא בנפול עמה ביד צר וכו' הוא שראוה גוים ועל כן אז שחקו עליהם והוא הדין שאם ראוה מאז בימי עניה ומרודיה ואין עוזר לה כי גם מאז היו שוחקים על משבתיה משיב הנביא ואומר אל תקצוף ה' עד מאוד כי הנה כבר לקתה מיד ה' כפלים בכל חטאתיה כי הנה:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף