אליה רבה/אורח חיים/תרפט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אליה רבהTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תרפט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה]

[א] ועבדים וכו'. במשוחררים מיירי דאי אין משוחררים מדין נשים נלמוד, עד כאן. וקשה הא בריש טור יו"ד הקשה בית יוסף על הטור שכתב שמשוחררים מאי איריא משוחרר אפילו אין משוחרר נמי כיון שאשה מחויבת, ויש לומר דהכא שאני כיון דיש פלוגתא באשה גופה אי מוציאה לכן קאמר משוחררים להורות דלזה לכולי עלמא מוציא, ובספרי ליו"ד נתבאר יותר. גם הקשיתי על בית יוסף דדוקא בקרא אמרינן דאינו צריך עבדים כיון דכתיב נשים אבל במשנה וברייתא ופוסקים אורחא למיתני תרווייהו וראיה ממשנה סוכה דף כ"א וריש חגיגה הכל חייבים בראיה חוץ מנשים ועבדים והיינו דפריך בש"ס למה לי קרא ולא פריך תיכף על מתניתין וכן כתוב בת"ה קיימא לן נשים ועבדים שאינן משוחררים. אך קשה מברייתא דף ז' דפריך הש"ס מאי וכן שפחה עיין שם. ונראה לי דהכי פריך דאי בעי למיתני ליתני נמי גיורת מכותים דקאמר בש"ס קודם זה שפחה חייבת בקרבן, והשתא ניחא תמיהת באר שבע שם שלא הקשה מאי וכן שפחה תיכף על מתניתין דלא קשה מידי דצריך להביא מקודם דגיורת חייבת:

ב[עריכה]

[ב] [לבוש] דלא אלימא וכו'. בשולחן ערוך כתב שני דעות בזה וכתב עולת שבת דעל כרחך סבירא ליה דאין מוציאה דאם לא כן תיקשי למה פסק סעיף ג' דטומטום אפילו מינו אינו מוציא משום ספיקא הא אפילו נשים מוציאן, עד כאן. והוא תמוה דבהדיא כתב בית יוסף דאף לרש"י דנשים מוציאין לאנשים מכל מקום טומטום אפילו מינו אינו מוציא דדבר הניכר בעיא. ומכל מקום לדינא עיקר כלבוש וכן כתב רמ"א ופוסקים, ועיין סימן תרע"א ס"ק ו' מה שכתבתי לחלק בין נר חנוכה דמוציאין למגילה. עוד נראה לי דשאני מגילה דאין חייבת בקריאה כמו אנשים אלא בשמיעה מה שאין כן נר חנוכה שוין נשים לאנשים במצוה:

ג[עריכה]

[ג] שאם קוראה וכו'. ובמדרש הנעלם רות כתב לא תקרא לעצמה רק תשמע מאנשים (מגן אברהם):

ד[עריכה]

[ד] [לבוש] וכל שכן כשיוצא וכו'. צריך עיון דלשון תוספתא אינו מוציא שאינו מינו וכן כתב השולחן ערוך משמע דאפילו אשה אינו מוציא, גם יש לדמותו לסימן קצ"ט סעיף ה' דאינו מצטרף לא לאיש ולא לאשה וכן משמע בכסף משנה פרק ו' מהלכות ברכות דגרע מנשים. אך צריך עיון בתוס' מגילה דף ד' משמע דלא גרע מנשים, מיהו לפירוש רש"י דנשים מוציאות לאנשים ואנדרוגינוס מוציאין לאנשים על כרחך גרע:

ה[עריכה]

[ה] [לבוש] אבל נשים וכו'. לסברת בית יוסף הנזכר לעיל דבעינן דהמוציא יהא ניכר אם זכר אם נקיבה:

ו[עריכה]

[ו] [לבוש] אין סברא כן וכו'. ויותר נראה לי הטעם משום שהוא מורכב מעבדות וחירות כמו שכתב בהג"ה והוא מבית יוסף. עוד יש לומר שמא עיקר כסברת בית יוסף דעבדים פטורים ממגילה ועיין בעולת שבת ד"ה ומה שכתב ואפילו וכו' שלא עיין בבית יוסף:

ז[עריכה]

[ז] [לבוש] אבל אינו מוציא וכו'. ולהוציא עצמו קורא לכתחילה שהרי אינו שומע מאחרים (ריא"ז):

ח[עריכה]

[ח] [לבוש] אין מוציאין אחרים וכו'. משמע דלעצמן מוציאין כמו נשים סעיף ב' וכן קטן מוציא לקטן אחר ובבית יוסף מסופק אי קטן מוציא לקטן ולאנשים ויש להחמיר, ומשמע בעולת שבת דאשה מוציאה לקטן, אבל מצאתי בספר אמרכל דאין מוציאין:

ט[עריכה]

[ט] [לבוש] ואף על גב וכו'. כן כתב בית יוסף בשם תוס'. ולעניות דעתי לפי מה שכתבו תוס' במגילה דף ד' משמע דהקטן הגיע לחינוך אין חייב בקריאה רק בשמיעה כמו נשים וכן משמע בבית יוסף בשם ראבי"ה וכן מפורש בבעל הלכות גדולות, אם כן יש לומר דלכך אין מוציאין לגדולים כדלעיל וכן משמע בהגהות מיימוני פרק קמא דמגילה. והשתא מתורץ היטיב מה דסלקא למגן אברהם לתמיה על שולחן ערוך בסימן תרע"ה דפסק דקטן מוציא בנר חנוכה דסותר להכא ודו"ק. ובלאו הכי נמי לא קשה מידי כי אישתמיטתיה דברי שלטי גיבורים בשם תוס' שהבאתי בסימן תרע"ה ס"ק ו':

י[עריכה]

[י] [לבוש] כדי לעורר וכו'. גם בראותם שינוי בזה שואלים מה זאת ומתוך כך אתה בא לספר גבורותיו של הקב"ה (תניא). כתב מעגלי צדק אלו ארבע פסוקים מתחיל החזן בכל אחת ואומר תיבה אחת רק איש יהודי אומר שני תיבות ואחר כך הקהל חוזר למקום שפסק ואומר כל הפסוק:

יא[עריכה]

[יא] [לבוש] טוב הוא וכו'. ובמגן אברהם כתב דעדיף שיקרא אחד לכולן משום ברוב עם, דתשב"ץ סימן ר"כ כתב כל אחד קורא לעצמו אם ירצה וכו', עד כאן. ועיינתי שם דליתא מזה כלום, ואדרבה בסימן קע"ה כתב התשב"ץ אם כולם יודעים יקראו לעצמם, וכן כתב בכלבו וכמו שכתב בית יוסף בשם ארחות חיים אך במהרי"ל כתב כן. ומכל מקום נראה לי כמשמעות הפוסקים הנזכרים לעיל דעדיף לקרות כל אחד לעצמו, גם במהרי"ל לא קאמר אלא משום דאשמעינן בתחילה דין דיכול אחד לפטור יודעים אפילו אין מנין ודו"ק:

מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.