אליה רבה/אורח חיים/ע

אליה רבה ‏ אורח חיים ע

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] ונכון הוא וכו'. לשון הבית יוסף בשם אהל מועד חייבין בפסוק ראשון. וכתב עולת תמיד ואני תמה דהא פריך הש"ס [ברכות] דף כ' פשיטא דנשים פטורין מקריאת שמע דמצות עשה שזמן גרמא הוא, ומשני מהו דתימא הואיל ואית בה מלכות שמים קא משמע לן, הרי דאפילו מקבלת מלכות שמים דפסוק ראשון פטורין, עד כאן. וכבר מתרץ לה הב"ח דהכי קאמר הש"ס הואיל ועל כל פנים חייבים לקבל מלכות שמים דפסוק ראשון ליתחייבו נמי בקריאות כל שלושה פרשיות קא משמע לן, וכן פירש הנחלת צבי. גם בלאו הכי נראה לי דליכא שום תמיה על אהל מועד מש"ס, כי מצאתי בחידושי רשב"א דיש נוסחאות דלא גרסי הכי, אלא גרסינן מאי שנא קריאת שמע ותפילין, ומשני מצות עשה שהזמן גרמא הם ופטורים וזו היא גירסה נכונה, עד כאן, וכן ראיתי בכנסת הגדולה ואם כן יש לומר דכן גריס אהל מועד. כתב לחם חמודות דף י"ט יראה לפרש דלאו חייבין מדאורייתא קאמר אהל מועד, דאם כן לדידן דקיימא לן שהקריאת שמע מדאורייתא אינו אלא פסוק ראשון, מאי פטורת הנשים יותר מאנשים, אלא לחייבינהו מדרבנן בעלמא, ולכן כתבו השולחן ערוך ולבוש בזה הלשון ונכון הוא ללמד כן, עד כאן. ולא יראה לי כן דעל חיובא דרבנן לא שייך לשון ונכון, ועוד הא פרשת ציצית דאורייתא כדלעיל סימן ס"ז, אם כן יש לומר דבזה פטורים הנשים יותר מהאנשים. (מיהו מצאתי במגן אברהם זה לשונו נראה לי דמכל מקום מחויבים לומר אמת ויציב דזכירת יציאת מצרים הוא דאורייתא, ואם כן צריכים לסמוך גאולה לתפילה, עד כאן לשונו. אלא דקצת קשה ממה שכתב הוא גופיה בסימן ק"ו דרוב נשים אין מתפללין בתמידות משום שאומרים בבוקר סמוך לנטילה איזה בקשה הא בזה ודאי אינן סומכין גאולה לתפילה גם אין מזכירין). ועוד יש לומר דמאי דקאמר פטורין מקריאת שמע היינו אפילו מחיובא דרבנן פטורין הנשים כמו דתנא התם חייבין בתפילה שאינו אלא דרבנן וכמו שכתבו תוס' ד"ה בתפילה וכו' דפטורין מהלל שהוא מדרבנן. לכן נראה לי דודאי אהל מועד חיובא מדאורייתא קאמר וכדפסקו נמי הב"ח ונחלת צבי, והא דכתב השולחן ערוך לשון ונכון משום שהביא בכנסת הגדולה שמצא הג"ה בית יוסף שכתב על אהל מועד זה לשונו לא ידעתי מנין לו ואינו רואה שיהיה דעת הפוסקים כן, עד כאן, לכן כתב השולחן ערוך רק לשון ונכון. ואגב ראיתי להביא דבר חדש שכתב בעל הלכות גדולות זה לשונו מזוזה פשיטא דחייבין הא אין הזמן גרמא הוא, סלקא דעתך אמינא הואיל דכתיב בה ובשכבך ובקומך תיהוי כמצות עשה שזמן גרמא קא משמע לן, עד כאן. ובש"ס איתא מהו דתימא הואיל ואיתקש לתלמוד תורה קא משמע לן וצריך עיון:

ב

[ב] ולרש"י אפילו וכו'. בעולת תמיד האריך לתמוה בזה עיין שם ועיין בחידושי רשב"א תמצא נחת. כתב לבוש העוסק בתורה חייב להפסיק בקריאת שמע וברכותיה מיהו אף שהגיע זמן קריאת שמע כל זמן שיש לו שהות עוד לקרות יכול ללמוד ולקרות אחר כך וכו'. קשה דלקמן סימן פ"ט סעיף ו' כתב דאסור ללמוד כשהגיע זמן קריאת שמע ותפילה. ויש לומר דהכא מיירי שכבר התחיל אמרינן דאין צריך להפסיק, וכן כתב בסוף סימן ק"ו דאם יש לו שהות אינו פוסק ודחוק וצריך עיון. ועוד קשה הא תנן בשבת דף י"א מפסיקין לקריאת שמע ומיירי אף בדאיכא שהות, וכן כתבו הרא"ש והר"ן פרק קמא דשבת ופרק לולב הגזול, ופסקו הבית יוסף ושולחן ערוך ולבוש בסימן תרנ"ב. מיהו יש לומר דהלכות כאן וסוף סימן ק"ו מיירי בהתחיל קודם זמן איסורא ולכן אינו פוסק כדלקמן בסוף סימן תרנ"ב ודחוק. גם קשה דמלשון הרמב"ם פרק ב מהלכות קריאת שמע ורבינו ירוחם דף כ"ד שכתבו היה עוסק בתורה והגיע זמן קריאת שמע פוסק, משמע דאף בהתחיל קודם זמן איסורא פוסק, וכהאי גוונא דייק הבית יוסף סוף סימן זה, גם לקמן סוף סימן תרנ"ב שדיתי נרגא בדין דהתחיל בהיתר עיין שם ועיין מה שכתב סולת בלולה בזה. והנראה לעניות דעתי בדעת הלבוש שראה דברי בית יוסף בסוף סימן ק"ו שהביא דברי בעל המאור שהביא הר"ן שכתב דאין מפסיקין בדאיכא שהות, אבל במחילת כבודו לא ירד לעומקו דעל כרחך בעל המאור לא מיירי אלא בתפילה שהוא דרבנן אבל בקריאת שמע דאורייתא מפסיקין אף בדאיכא שהות כדאמרן. ותדע דאם לא כן יהיה דברי הר"ן דפרק קמא דשבת גופיה סותרים, גם יסתור דבריו דבפרק לולב הגזול, וכן מבואר יותר למעיין בר"ן גופיה פרק קמא דשבת דבעל המאור בתפילה דוקא מיירי, והביאו הבית יוסף בקצרה, ועיין לקמן סימן צ"ג:

ג

[ג] בצרכי רבים וכו'. דעשה דרבים עדיף, והקשה עולת תמיד על זה וזה לשונו בירושלמי העוסק בצרכי רבים כאילו עוסק בדברי תורה מפסיק וקורא, עד כאן לשונו. ולא קשה מידי לעניות דעתי דכוונת בית יוסף כאילו עוסק בדברי תורה לרבים שהזכיר לעיל מינה בבית יוסף דרבינו הקדוש לא היה מפסיק כשלמד לרבים, וכן משמע בלבוש שכתב דהוי כלומד תורה לרבים ועשה דרבים עדיף, גם אישתמיט לעולת תמיד מה שכתב בכסף משנה פרק ב' דהלכות קריאת שמע, דרמב"ם מפרש הירושלמי לענין תפילה דוקא דאי לקריאת שמע הוה ליה למימר דמפסיק כשעוסק בצרכי ציבור כמו בדברי תורה, עד כאן, הרי דהקשה הבית יוסף בעצמו קושיתו ולכן מפרשו על תפילה. ובאמת זה הוא תמיה גדולה שדברי הרב בית יוסף סותרין וביותר יש לי תמיה נפלאה על לחם משנה שם, שכתב דהבית יוסף בסימן ע' פירשו על תפילה והאריך להקשות עליו עיין שם, ולא ידעתי מה היה לו גם את יתר דבריו יש לתמוה אלא שאין עסקי להאריך בספר הזה:

ד

[ד] לא יפסיק וכו'. ואם יכול להפסיק לקריאת שמע ויכול לחזור ולגמור צרכי ציבור בלא טורח יפסיק, פסקי תוס'. וכתב מגן אברהם נראה לי דמכל מקום יאמר פרשה שיש בה יציאת מצרים אפילו עבר זמן קריאת שמע:

ה

[ה] ולהראב"ד וכו'. כתב הלבוש וכתב מלבושי יום טוב ועיין לקמן סימן רל"ה סעיף ה' דסתם כראב"ד, עד כאן. ולעניות דעתי דהכא מיירי בהתחיל מקמיה דמטא זמן חיובא וכמו שכתב בית יוסף בתירוץ שני, ולכן נתחכם הלבוש וכתב והגיע זמן קריאת שמע דמשמע שהתחיל קודם זמן. אבל בסימן רל"ה מיירי בהתחיל אחר דמטא זמן כמו שכתב להדיא אם התחיל לאכול אחר שהגיע זמן קריאת שמע מפסיק וכו', ואם כן מבואר דאדרבה דסתם כרמב"ם. והנה הב"ח הבין דברי שולחן ערוך דפוסק כתירוץ ראשון ועל כן תמה דעיקר כתירוץ שני. ולא דק דהא השולחן ערוך העתיק לשון הרמב"ם, וכבר הוכיח בית יוסף וכן הוא גופיה מלשון הרמב"ם דמיירי שהתחיל קודם דמטא הזמן, גם בב"ח פרק ב' מהלכות קריאת שמע מסיק הכי. ומזה נמי קשיא על מגן אברהם גם מה שכתב דאיכא לתמוה על בית יוסף הפלא ופלא דגם הראב"ד מודה בהתחיל קודם הזמן דאינו פוסק דאין מי שיחלוק על זה, אלא שהראב"ד לא חש לדקדק בדברי רמב"ם וסבר דמיירי אחר שהגיע הזמן, עד כאן. ואני אומר דבריו נפלאים שיטעה הראב"ד במאי דמבואר ומוכח ברמב"ם, ומה שכתב שאין מי שיחלוק על זה ליתא דלקמן סימן תרנ"ב כתב דיש דמוכח בתוס' סוכה דף ל"ח ד"ה מאי וכו' דאף בהתחיל קודם זמן מפסיק. גם כתבתי בסימן זה דרמב"ם ורבינו ירוחם סבירא להו הכי דאף שהתחיל ללמוד קודם זמן מפסיק לקריאת שמע, מיהו בזה יש לומר דחמירא אכילה מדברי תורה, דבדברי תורה לא פוסק דאינו הפסק דגם קריאת שמע דברי תורה הם, מה שאין כן באכילה ובאינך אינו פוסק כמו שכתב בכסף משנה שם. גם לקמן סימן תפ"ט בספירה ובסימן תרנ"ב סתם השולחן ערוך דאם התחיל קודם הזמן איסור אינו מפסיק, וכן כתב בית יוסף בסימן רל"ה בשם מרדכי ור"ן, וכן משמע בשולחן ערוך ולבוש שם וכן עיקר וכסברת הרמב"ם, וכן דעת מגן אברהם:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.