אילת השחר/שבת/קכו/א: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי)
 
(אין הבדלים)

גרסה אחרונה מ־23:19, 14 בינואר 2020

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
רמב"ן
רשב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
חתם סופר
קרן אורה
אילת השחר

שינון הדף בר"ת


אילת השחר TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png קכו TriangleArrow-Left.png א

דף קכ"ו ע"א

והוא שמתוקן. תוס' פירשו דהך מתוקן היינו במחשבה ואי"צ מעשה, אבל בבבא מציעא (דף נ"ב ב') כתבו דלשון "התקינו" משמע שצריך מעשה ואין די במחשבה.


נגר הנגרר נועלין בו במקדש. יל"ע עד היכן מקרי מקדש, אם דוקא בתוך העזרה, ומסתברא דכל מה ששייך למקדש אפי' שאין בו קדושת מקדש לא גזרו בו, וזה נוגע לכל מקום שאמרו אין שבות במקדש.


שנועלין בו במקדש. יל"ע למה הוצרכו כלל לנעול במקדש, ושמירת המקדש הוא משום כבוד כמ"ש הרמב"ם (פ"ח מבית הבחירה ה"א), אבל סגירה בנגר למה הוצרך. ומצינו בכמה מקומות שהיו נועלים דלתות ההיכל בלילות (עיין ב"מ ל"ג א'), ונצטרך לומר דגם זה בכלל כבוד שלא להשאיר ביהמ"ק פתוח בלי נעילה, ועוד שחיות יכולות להכנס, ואע"פ שאפי' זבוב לא נראה בבית המטבחיים (אבות פ"ה מ"ח) ומסתמא גם שאר בעלי חיים לא נכנסו לשם, מ"מ לא סמכו על הנס, ומה"ט עשו כליא עורב על גג ביהמ"ק (מדות פ"ד מ"ו) ועוד יתכן דיש באמת גם חשש גניבה, אך לא זה סיבת חיוב השמירה אלא משום כבוד כדברי הרמב"ם והראי' דעלול להיות גניבה, דהא משנה ערוכה בסנהדרין (דף פ"א ב') הגונב את הקסוא חייב מיתה ביד"ש. ובתמיד (דף כ"ח א') מבואר שכל יום היו בודקים על הכלים שבביהמ"ק שלא נגנבו, הרי שכל יום היה חשש שנגנבו כלי שרת.


רש"י ד"ה המונח מותר במקדש. דכיון דמתוקן מאתמול להכי לאו בונה הוא [וכ"כ ברש"י לעיל ד"ה נועלין בו במקדש]. ויל"ע לפי מה דפירש"י שיש כאן איסור דאוריי' של בונה, מה מועיל שייחדו לכך, וכי עי"ז אינו בונה, אטו מי שייחד לבינה לסתום חור בשבת וכי לא יהא בונה. ורצו לומר דשאני הכא שהוא לזמן ולאו שם בנין עלה. אבל רש"י לא פירש כן, אלא דהעיקר תלוי במה שהזמינו לכך.


שם ברש"י. הנה לשיטת רש"י דכולה סוגיא משום בנין הוא. צע"ק מה ענינו בפרק זה דמיירי מדיני מוקצה.


תוד"ה בין קשור. דלאו בתיקון של מעשה כו' כדמוכח לקמן דאמר כרשב"ג ס"ל וכו'. צ"ב דלכאורה תיקון מעשה שדנים התוס' היינו מעשה בעלמא שמכינו בצורתו שיהא ראוי לכך, ומה זה דומה לדברי ר' יוחנן דמיירי לענין דבעי תורת כלי.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א