אילת השחר/שבת/קכו/א: הבדלים בין גרסאות בדף
(לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי) |
(אין הבדלים)
|
גרסה אחרונה מ־23:19, 14 בינואר 2020
< עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות תוספות רי"ד רמב"ן רשב"א מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א חתם סופר קרן אורה |
והוא שמתוקן. תוס' פירשו דהך מתוקן היינו במחשבה ואי"צ מעשה, אבל בבבא מציעא (דף נ"ב ב') כתבו דלשון "התקינו" משמע שצריך מעשה ואין די במחשבה.
נגר הנגרר נועלין בו במקדש. יל"ע עד היכן מקרי מקדש, אם דוקא בתוך העזרה, ומסתברא דכל מה ששייך למקדש אפי' שאין בו קדושת מקדש לא גזרו בו, וזה נוגע לכל מקום שאמרו אין שבות במקדש.
שנועלין בו במקדש. יל"ע למה הוצרכו כלל לנעול במקדש, ושמירת המקדש הוא משום כבוד כמ"ש הרמב"ם (פ"ח מבית הבחירה ה"א), אבל סגירה בנגר למה הוצרך. ומצינו בכמה מקומות שהיו נועלים דלתות ההיכל בלילות (עיין ב"מ ל"ג א'), ונצטרך לומר דגם זה בכלל כבוד שלא להשאיר ביהמ"ק פתוח בלי נעילה, ועוד שחיות יכולות להכנס, ואע"פ שאפי' זבוב לא נראה בבית המטבחיים (אבות פ"ה מ"ח) ומסתמא גם שאר בעלי חיים לא נכנסו לשם, מ"מ לא סמכו על הנס, ומה"ט עשו כליא עורב על גג ביהמ"ק (מדות פ"ד מ"ו) ועוד יתכן דיש באמת גם חשש גניבה, אך לא זה סיבת חיוב השמירה אלא משום כבוד כדברי הרמב"ם והראי' דעלול להיות גניבה, דהא משנה ערוכה בסנהדרין (דף פ"א ב') הגונב את הקסוא חייב מיתה ביד"ש. ובתמיד (דף כ"ח א') מבואר שכל יום היו בודקים על הכלים שבביהמ"ק שלא נגנבו, הרי שכל יום היה חשש שנגנבו כלי שרת.
רש"י ד"ה המונח מותר במקדש. דכיון דמתוקן מאתמול להכי לאו בונה הוא [וכ"כ ברש"י לעיל ד"ה נועלין בו במקדש]. ויל"ע לפי מה דפירש"י שיש כאן איסור דאוריי' של בונה, מה מועיל שייחדו לכך, וכי עי"ז אינו בונה, אטו מי שייחד לבינה לסתום חור בשבת וכי לא יהא בונה. ורצו לומר דשאני הכא שהוא לזמן ולאו שם בנין עלה. אבל רש"י לא פירש כן, אלא דהעיקר תלוי במה שהזמינו לכך.
שם ברש"י. הנה לשיטת רש"י דכולה סוגיא משום בנין הוא. צע"ק מה ענינו בפרק זה דמיירי מדיני מוקצה.
תוד"ה בין קשור. דלאו בתיקון של מעשה כו' כדמוכח לקמן דאמר כרשב"ג ס"ל וכו'. צ"ב דלכאורה תיקון מעשה שדנים התוס' היינו מעשה בעלמא שמכינו בצורתו שיהא ראוי לכך, ומה זה דומה לדברי ר' יוחנן דמיירי לענין דבעי תורת כלי.