עריכת הדף "
אור שמח/מכירה/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יז == '''העו"ג אינו קונה בחזקה אלא בשטר כו':''' ''' הנה ''' רבוותא בתוספות פירשו דעו"ג לאו בני שטרא נינהו ולא קני בשטרא משום דישראל גופיה לא קני בשטרא אלא מספר המקנה דירמיה והתם ישראל הוי [תוספות ב"ב נ"ד ד"ה עו"ג מכי מטא זוזי] וכן כתבו בשם ר"ת בקדושין י"ד ממשמעות הגמרא מכי מטא זוזי לידיה איסתלק כו' ורבינו מפרש דבר שטרא הוי ואדרבא דאינו קונה אלא בשטר לא בחזקה ולא סמכא דעתו על הכסף, רק כיון דמטא זוזי לידיה אסתלק ליה ותו לא איכפת ליה, והישראל אינו סומך רק על השטר שנותן לו, וכן כתב רב האי גאון בספר המקח [ועיין באורי הגר"א סימן קצ"ד אות י"א בסוף הדבור] ומפרש שמועה דישראל הבא מן העו"ג בקנין ג"כ, ושם אמרו מה עו"ג אין לו חזקה אלא בשטר, הרי דבר שטרא הוי, ובריש פרק ב' דבכורות ישראל שנתן מעות לעו"ג כו' אי נימא בדינא דגופיה דאתי בקו"ח אם גופו קני כו' דכתיב לרשת אחוזה כו' א"כ אפילו בשטר וחזקה נמי, הרי דישראל הקונה מן העו"ג קני בשטרא ובחזקה, וכמו שהישראל קונה מהעו"ג בשטר, כן העו"ג קונה מהישראל בשטר, וזה ברור: ''' אמנם ''' רבנן בתוספות שם כתבו, פירוש כשקונה מישראל אף עבד כנעני כן כשקונה מישראל, אבל בעו"ג לא מסתבר שיועיל שטר לפי שקנין שטר לא שייך בעו"ג כו'. והנה מדבריהם בסוף שכתבו לא שייך בעו"ג מוכח דדא פסיקא להו, ובכ"ז כתבו לא מסתבר שיועיל שטר, לא בהכרח, והנראה דלא פסיקא להו דאם קנה את העו"ג לעבד, תיכף כשנעשה עבד כנעני הרי הוא ישראל גמור לכל דבר ואז בר שטרא הוי ולכן מועיל בו קנין שטר וכמש"כ רבוותא בתוספות גבי גר קטן שמטבילין אותו ע"ד ב"ד אף דאין זכיה לעו"ג, כיון דבהך זכיה נעשה ישראל הוי ליה כישראל גמור לענין זכיה, כן הכא כיון דבזה השטר נעשה ישראל תו קנה ליה דשטר קנייתו ויהדותו באין כאחד, וזה תלוי בהך דפליגי רב יהודה ורב אחאי אם קונה את העו"ג לעבד בעי כספא וטבילה או קני ליה בכספא לחודא, דאם נאמר דקני ליה לגופא בלא טבילה, ובפרט לשיטת רש"י כמו שפירש הרא"ש פרק החולץ דמטבילו בע"כ לשם עבדות ואז הוי בדינו כישראל גמור דבר שטרא הוי, אבל לא נהירא לרבוותא דא, דשטר עיקרו מצד המוכר שהוא כותב השטר ובעי ספר המקנה שיהא של מקנה, וא"כ איך אנו דנין אותו אחרי דינו שאחר חלות השטר והגמר קנינו, ובפרט כי שטר הוא עיקרו שמעיד אם יבא המוכר להכחיש בהמכירה ואז הוא עו"ג גמור, משא"כ בזכיה שהוא עיקרו על הדבר שנעשה אחרי החלות אם הוא זכות ובר זכיה כשתפסוק הדין דישראל הוי, ובשו"ע סימן רס"ז סעיף כ"ג עבד כנעני בין קנאו בעודו עו"ג בין קנאו מעו"ג נקנה בכסף או בשטר כו', וזה כפסק רבינו דעו"ג בר שטרא הוי ודוק: {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף