אורים גדולים (ריינס)/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־16:07, 15 באוגוסט 2022 מאת עמד (שיחה | תרומות) (התחלה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אורים גדולים (ריינס) TriangleArrow-Left.png ב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

פרק ב
יבאר חלקי מטרות התשלומין ותוצאותיהם להלכה.

א

הנה בנוגע לענין מטרת התשלומין, בארתי כבר בקצרה (פרק א) דיש בה שני מיני מטרות, אולם הבאור ההוא מספיק רק להשיג מושג כללי מהחלוקה הזאת, אבל פה ראיתי לדבר עליו בארוכה:

זאת מובן מאליו, כמו שעצמות פעולת הנתינה או התשלמין מתחלקת לשתי מטרות, מטרת הקבלה, ומטרת הנתינה, ובמקום שיסוד המטרה הוא הקבלה אז הנתינה נחשבת רק לטפלית ונגררית, ובמקום שהמטרה היא הנתינה הוית הקבלה טפלית ואגביית, כן בערך זה מתחלקים הפועלים, הנותן והמקבל. דהנה הנתינה והתשלומין הוא מכלל פעולות ורק דהיא פעולה מורכבת, דיש בה שתי פעולות ביחד נתינה וקבלה, דהא מזה מסתעף שיש בזה שתי מטרות, דלפעמים הוי עקר המטרה פעולת הנתינה, ולפעמים הוית הקבלה עיקר המטרה, וכמו שבכל פעולה יש שלשה נושאים, א) פועל, ב) פעולה, ג) פעול, [באור לעקר ד'], כן יש בפעולה זו ג"כ השלשה נושאים האלה, ואחרי שהיא פעולה מורכבת משתי פעולות ביחד, מובן דלכל פעולה בעצמה מתייחסים השלשה נושאים השייכים לה, לפעולת הנתינה נחשבים אלה הנושאים, א) הנותן, והוא כנגד הפועל, ב) הנתינה, והוא כנגד הפעולה, ג) הנתון, והוא הדבר הנתון נגד הפעול, ולפעולת הקבלה [שהיא עפ"י רוב מורכבת בפעולת הנתינה] מתייחסים הונשאים השייכים לקבלה, א) המקבל, והוא הפועל, ב) הקבלה, והוא עצם פעולת הקבלה, ג) הפעול, הדבר שמקבל שבו נעשה מצידו פעולת הקבלה, וא"כ כמו שיש בזה פעולה מורכבת מנתינה וקבלה, כן יש בזה גם פועלים מורכבים הנותן והמקבל, וע"כ כמו שמצד הפעולה המורכבת יש תמיד לחקור אם שתיהן ביחד הוו פעולות שרשיות ועקריות, או כי רק אחת מהן, ואם אח מהן, יש לחקור איזו מהפעולות הוית שרשית ומטרותיית, ואיזו הוית ענפיית וטפליית, כן יש לחקור גם על הפועלים אם שניהם הם פועלים עקריים, או כי רק אחד מהן, ואיזו מהן הוי הפועל העקרי, ואיזה הטפליי, אם הנותן הוא הפועל השרשיי והעקרי והמקבל הנגריי והנטפליי, או להיפוך, ומובן דתליין זה בזה, דבמקום דשתי הפעולות הוו עקריות, ממילא כ"כ גם הפועלים, ובמקום דרק אחת מהן הוית העקריית], גם בהפועלים הוי רק אחד העקרי, ואיזו פעולה שהיא העקריית ממילא הפועל המתייחס לפעולה זו הוא הפועל העקריי:

ב

והנה כל זה הוא בחלוקת המטרות מצד הפעולה המורכבת, היינו מצד דפעולה זו מורכבת משתי פעולות ביחד, ע"כ יש תמיד להסתפק איזו פעולה הוית הפעולה המטרותיית, והחקירה הזאת נקראת ספק בפעולה המטרותיית, אבל באמת עוד לא נסתיימו בזה ההשקפות שיש להשקיף על פעולת הנתינה בנוגע למטרת הנתינה והקבלה, כי גם בכל פעולה ופעולה בנוגע למטרתה יש ג"כ שלשה חלקים ראשים והם יחולו גם פה.