אוצר התפילות/בשמים ראש/לט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־16:41, 17 ביוני 2021 מאת טקסטר (שיחה | תרומות) (קונ' בשמים ראש לבעל עץ יוסף וענף יוסף, סימן לט)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

אוצר התפילות TriangleArrow-Left.png בשמים ראש TriangleArrow-Left.png לט

פרק לט

בו יבואר איך שהקב"ה בחכמתו ברא את האדם מטפה סרוחה ויכוננהו בחכמה וברא בו רמ"ח אברים כולם לטובת האדם ובתפלתו יתן הודאה להקב"ה על זה; וביותר כשאומר ברכת אשר יצר את האדם בחכמה וברא בו נקבים כו' חלולים כו':

כתיב (איוב י י) הלא כחלב תתיכני וכגבינה תקפיאני. כי ברא את האדם מטפה סרוחה ויכוננהו בחכמה. וברא בו נקבים כדי להחיותו. עשה לו העינים להביט ולראות בהם. עשה לו העפעפים לעצום עינו ולישן ושלא להביט ברע כמו שנאמר (ישעיה לג טו) ועוצם עיניו מראות ברע. עשה לו נקבי האזנים לשמוע בהם. עשה לו נקבי הנחירים להריח בהם ולהתנשם בהם ולהוריד בהם העדפת לחות הראש. עשה לו הפה למאכל ודבור. עשה לו שינים ומלתעות לטחון בהם המאכל. עשה לו הלשון ללוש בו המאכל בתוך הפה ולחתך בו הדבור. עשה לו בית הבליעה והושט לבלוע המאכל והמשקה. עשה לו הגרגרת להעלות ולהוריד רוח נשמת חיים מן הלב מתוך הריאה אל הנחירים ואל הפה ולהוציא קול הברת הדבור היוצא מתוך סמפוני הריאה הבא מרוח נשמת חיים. עשה לו הלב להיות בית מכון לרוח החיים ולחשוב כל מחשבות. עשה לו הקרב העליון היא האצטומכא לקבל המאכל והמשקה ולהתבשל בתוכו ולכלכל מטעם המאכל והמשקה כל הגוף להחיותו. עשה לו הכבד בצד הימין עם המרה האדומה והדם במקורות הכבד לחמם את הקרב העליון ומחום הכבד והמרה מתבשל המאכל והמשקה בתוך הקרב העליון. עשה לו המעים לקבל פסולת המאכל והמשקה ומתגלגל בתוכם בעקמומיות עד מקום הוצאת גדולים וקטנים. עשה לו שתי הכליות ימין ושמאל לחמם את הבטן התחתון בחומם להחיותו ולחזקו ולהוציא גדולים וקטנים חוץ לגוף. ועוד אמרו רז"ל (ברכות סא.) הלב מבין והכליות יועצות. עשה לו הטחול לצד שמאל עם המרה השחורה לקרר בקרתם הקרבים והמעים והבטן שלא יתייבשו ויחרבו המאכל והמשקה מפני חום רותח הקרבים המתחממים ונרתחים מחום הדם והכבד והמרה האדומה. ועוד אמרו רז"ל (שם) הטחול שוחק. עשה לזכר ולנקבה אברי המשגל כדי להזריע בהם ולהוליד. עשה לנקבה שדים להיות בהם החלב להניק את הולד. עשה לו עצמות להיות בנין הגוף חזק. שם בשר על העצמות כדי לחמם קור העצמות. עשה לו גידי הדם והם הורידין להשקות את הגוף בהם והולכות מצד אל צד. עשה לו עצבים לחזק את דבק העצמות והאברים. עשה לו אברים וקשרים נדבקים וחליות של שדרה וקשרי אצבעות ידים ורגלים וזרועות וירכים ושוקים וברכים וקרסולים וכפות הרגלים וחליות הצואר ושכמי הכתפים כדי שיוכל להתפשט ולהכפל ולהכפף ולהזקף לעמוד ולישב לכרוע ולהשתחוות ולסוב ראשו הנה והנה. קרם לו עור מלמעלה לבשר ולעצמות ולגידים ולעצבים כדי לכסות את הגוף להיות חם מלהתקרר ולהגן על לחות הגוף ואברים הפנימיים. עשה לו גולגולת הראש להיות מלך על כל האברים ומוח הראש ששם ישכון ישוב הדעת והנשמה החכמה. עשה לו לחה מסביב למוח הראש כדי שלא יתייבש המוח והעינים מחום הקרבים העולה מלמטה למעלה אל הראש. עשה לו שערות הראש לחמם את הראש שלא יתקרר על אשר אין לו בשר בין העור ובין עצם הגלגולת. עשה לו שערות הזקן מפני תואר הדרת פניו ולהיות מובדל במראיתו מן הנשים. עשה לזכר ולנקבה טבור כדי לקבל מחיה בעודם במעי אמם עד ביאתם לאויר העולם כי לא יוכל הילד לקבל מזון ומחיה מן הפה מפני שהוא סתום עד צאתו לאויר העולם. עשה לו ידים למשמש ולתפוש ולאחוז ולהחזיק ולעשות מלאכה כדי להחיותו. עשה לו צפרנים כדי להיות נבדל מכל בריה ולהתגרד בהם. עשה לו רגלים כדי להעמיד עליהם הגוף ולהוליכו ולהביאו בכל מקום. והנה כל מה שברא הקב"ה באדם לא בראו אלא לצורך האדם ולהחיותו וזו היא חכמה גדולה אין כמוה. ואמרינן בספרי הצור תמים פעלו. פעולתו שלימה עם כל באי עולם. ואין להרהר אחר מעשיו אפילו עולה של כלום. שמא תאמר אלו היה לי שלש רגלים שלש עינים אלו הייתי מהלך על ראשי אלו היו פני הפוכים לאחור היה יותר נאה לי ת"ל הצור תמים פעלו. (אבודרהם):

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף