אוצר:רעיונות ליישום

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בדף ראשוני זה נגדיר לוחות זמנים ופרויקטים לתקופת ההרצה. בעתיד הוא ישמש לריכוז כל ענייני הקהילה ובית המדרש הגדול שיתפתח כאן, בעזרת השי"ת.

דיון 01 - פונקציות בסיסיות חסרות בתוכנה

משתמש:יודע ספר ומשתמש:סיני ועוקר הרים, אנא רשמו פה חוסרים בסיסיים שנתקלתם בהם ברמת התוכנה, כדי שנוכל להיערך לפתרון. מערכת (שיחה) 18:23, 3 בפברואר 2018 (UTC)

דיון 02 - רעיונות שלכם - מה צריך להיות במיזם

כאשר צץ לכם רעיון חדש שמתאים להיכלל במיזם הקטן שלנו, אנא העלו זאת כאן כדי שנוכל ללבן את הרעיון וליישם אותו אם ישא חן בעיני כולנו. לדוגמה אזרוק כאן רעיון אחד נחמד שעלה בדעתי: מיזם:אגף כתבי היד, שבו נקשר לכתבי יד ידועים שזמינים ברשת, יש כאלו מראשוני צרפת ומאחרונים, באתרים שונים, ומי שירצה בכך יוכל לפענח את כתב היד ולהציגו כאן מיד. כתבי יד רבים נזנחים כי רואים בהם גרסאות שונות להעתקות של ספרים ידועים וכדומה, אך כידוע פעמים רבות יש בהם 'מציאות', שינויי נוסח חשובים ואף קטעים שלמים כמו 'תשובות' מן הראשונים שנתעלמו מהעין. ככל שיגדל מאגר כתבי היד המוקלדים, יוכלו הלומדים בעתיד למצוא תגליות אלו בחיפוש ממוחשב. זה גם ישמש אותנו בעתיד להצגת מהדורות-השוואה לספרי ראשונים חשובים. מערכת (שיחה) 18:23, 3 בפברואר 2018 (UTC)

החלטות נצרכות

תוך כדי עבודה נתקלתי בכמה דברים הטעונים החלטה והכרעה:

א. כאשר מדפיס הספר הכניס תוכן עניינים משלו, כאשר נושאי הפרק מנוסחים בקצרה. האם יש טעם להשאירו? והיכן?.

ב. בספרים בהם נאספו מכתבים או תשובות, פעמים שהמוציא לאור מזכיר בתחילת קבוצת מכתבים למי נועדו המכתבים או מי כתבם, ואינו מזכיר זאת בתחילת כל מכתב. האם יש טעם לציין זאת בראש כל מכתב או בהערה, כיון שפעמים והקורא יניח בפשטות שהמכתב נכתב על ידי מחבר הספר ואינו שם על לבו שהמו"ל הביא מכתב זה מכותב אחר.

ג. כאשר מספר הפרק מוזכר כבר בשורת שם הספר, לדוגמא: עיין כאן, האם יש טעם לכפול את שם הפרק גם בגוף הטקסט או להסתמך על שם הספר בו מופיע כבר מספר הפרק. מוסר-ניק (שיחה) 12:18, 11 בפברואר 2018 (UTC)

א. חשוב לוודא שגם תוכן הענינים משוחרר מזכויות יוצרים, כותרות וסיכומים הם יצירה של זה שכתב אותם וחשוב גם שם לוודא שעברו 70 שנה ממות המחבר או שמתקיימים כל התנאים הרלוונטיים לפי חוקי זכויות היוצרים במדינות הרלוונטיות. תוכן ענינים חופשי מזכויות יוצרים ראוי להופיע כדף בפני עצמו או בתוך שער המבוא לספר. אצור עוד מעט דוגמה של שער כזה.
ב. התייחסויות ספציפית למכתב זה, ראויות להופיע במכתב זה. התייחסות כללית אי אפשר להביא בכל מכתב ויש לכתוב רק במקום המקורי.
ג. כדאי לכתוב את שם הפרק בתוך הטקסט בצורה מובחנת.
הנלענ"ד כתבתי, וכמובן שאם ירבו דעות להיפך מדעתי, אבטל דעתי מפני דעת חבריי. הה"ד אוצר הספרים השיתופי. :) מערכת (שיחה) 12:30, 11 בפברואר 2018 (UTC)

המשך החלטות נצרכות

ד. כאשר המחבר כתב בתוך דבריו הגה"ה, בשולי הגליון או בסוף הקטע, היכן ובאיזה צורה לכתוב ההערה. האם בתוך הטקטס בסוגר מרובע כזה: [*) הערה: כאן תוכן ההערה ], או באופן ומקום אחר? מוסר-ניק (שיחה) 14:37, 11 בפברואר 2018 (UTC)

ד. כשזה בסוף קטע אפשר להציג בסוף הקטע. הערה שנדפסת כהערת שוליים, אפשר כעת להשאיר תחת כותרת משנה ==הגה"ה== ובעתיד כשתתאפשר כתיבת הערות שוליים, יהיה אפשר לעשות כמה קבוצות של הערות ואז נפריד את הגהות המחבר עצמו לקבוצת הערות נפרדת. מערכת (שיחה) 14:42, 11 בפברואר 2018 (UTC)
כיצד נדע לאחר זמן, כשתתאפשר הכנסת ההערות למתכונתן, היכן למקם את ההערה. האם נצטרך לשוב ולעיין במקור או שיש דרך לציין כבר כעת מהו מקום ההערה. מוסר-ניק (שיחה) 12:33, 13 בפברואר 2018 (UTC)

רשימת הספרים

ראוי לדעתי ליצור דף שבו יוכלו המשתמשים למצוא את רשימת כל הספרים הנמצאים במערכת, כדי להקל על המשתמשים. ובעיקר כדי לתת לנו, התורמים, את התמונה הכללית של עבודתינו. מוסר-ניק (שיחה) 12:35, 13 בפברואר 2018 (UTC)

קיים: מיוחד:כל הדפים. מערכת (שיחה) 14:53, 13 בפברואר 2018 (UTC)
ידעתי גם ידעתי, כוונתי לרשימת הספרים ולא הדפים. מוסר-ניק (שיחה) 15:14, 13 בפברואר 2018 (UTC)

רשימת ספרים נצרכים

היה מן הראוי ליצור רשימה בה יופיעו כל כותרי הספרים הנצרכים, לעת עתה על כל פנים, לארון הספרים. באופן זה יוכלו חברי הקהילה ליצור בצורה מכוונת את הדפים החשובים ביותר. מי אדיר (שיחה) 10:44, 18 בפברואר 2018 (UTC)

פרויקט שב שמעתתא

בזמן הקרוב אני מתכנן לעבוד בצורה רצינית על ספר שב שמעתתא, בהעלאת הטקסט, הגהתו, הכנסת קישורים והכחלתם, ובהוספת הערות ומראי מקומות חשובים. אם יש מי מעוניין שמעוניין להצטרף לפרוייקט ולהושיט לי יד לעזרה, אשמח אם יעדכן על כך ונעבוד יחד בשיתוף פעולה. סיני ועוקר הרים (שיחה) 13:18, 5 במרץ 2018 (UTC)

חושבני שהפרויקט ראוי בהחלט ויתרום רבות לאתר בשלביו הראשונים, גם אני אצטרף בעזרת ה' בזמן הקרוב לפרוייקט, אם תעדכן אותי בדבר ספציפי שתרצה שאעזור בו אשמח לעבוד בשיתוף פעולה. מי אדיר (שיחה) 10:51, 6 במרץ 2018 (UTC)
מי אדיר יישר כח על הצטרפותך, כעת אני מעלה הערות על שמעתא ו' בה אני עסוק, אשמח אם תוכל לעלות את המשך הפרקים בשמעתא זו או להכחיל את הקישורים שכבר הכנסתי, ושוב פעם תודה רבה והמשך עבודה פורה. סיני ועוקר הרים (שיחה) 11:51, 6 במרץ 2018 (UTC)
בשמחה רבה. מי אדיר (שיחה) 14:16, 6 במרץ 2018 (UTC)

רשימת דפים קצרים

כיון שברור לכל אחד שהאתר בשלב ראשון חייב להכיל בתוכו לכל הפחות את כל דפי הש"ס בבלי עם רש"י ותוספות, ומאידך גיסא לא כל אחד עתו ועטו בידו להעתיק דפים רבי טקסט, חשבתי שמא נוכל לפתוח איזו רשימה שבה יצויינו כל הדפים הקצרים בש"ס, בתלמוד ברש"י ובתוס' (כי בדרך כלל דף בו התלמוד ארוך הרי שפירוש רש"י או פירוש תוס' יהיה בדרך כלל קצר), ובאופן זה יוכלו אותם משתמשים לתרום את חלקם. אם יש מי שרוצה ליטול חלק בדבר זה, או לכל הפחות לעדכן היכן אפשר לעשות רשימה שכזו, אשמח שיעדכן. סיני ועוקר הרים (שיחה) 13:09, 6 במרץ 2018 (UTC)

אפשר גם להשתמש ב{{חלקי}} בראש העמוד, ואז נפתח מיזם להשלמת חלקיים, שיתבסס על הרשימה הזו. טוביה יקירוב (שיחה) 13:13, 6 במרץ 2018 (UTC)
אפשרי, אבל בדרך זו נצטרך לפתוח דף לכל עמוד שנרצה שיכניסו, דבר שיבזבז זמן וכח יקר. לעומת זאת ברשימה שהצעתי אני יוכל כל אחד לשבת ולעבור במהירות על מסכת שלימה ולציין רק קישורים לכל העמודים הקצרים, בקלות ובמהירות. סיני ועוקר הרים (שיחה) 13:18, 6 במרץ 2018 (UTC)
רק רציתי להוסיף, שאם נפתח כבר עמוד באופן חלקי הרי שברשימת הדפים יראה כאילו כבר כל הדפים האלו מוכחלים, דבר שאינו רצוי כלל וכלל מאחר שהוא ימנע ממשתמשים שלא יכנסו דרך רשימת 'חלקי'. מה גם שמשתמש שיכנס שוב ושוב לאתר ויראה שדף אחרי דף רשום כאילו הוא מלא ונמצא חסר, יאבד אמון באתר. סיני ועוקר הרים (שיחה) 13:22, 6 במרץ 2018 (UTC)
התחלתי רשימה חלקית על מסכת עבודה זרה (דף היומי) בדף המשתמש שלי. סיני ועוקר הרים (שיחה) 14:36, 6 במרץ 2018 (UTC)
כמו כן אני עובד כעת על העלאת הדפים הקצרים במסכת ברכות ובמסכת זבחים.סיני ועוקר הרים (שיחה) 13:40, 7 במרץ 2018 (UTC)

מיזם דף היומי

רציתי להציע רעיון חדש, מקווה שכאן המקום לעשות זאת. אף על פי שכל אחד לימודו ועיסוקו במקום שליבו חפץ, מכל מקום רבים מאוגדים יחדיו בלימוד הדף היומי כפי שהנחיל לנו מרן רבי מאיר שפירא זצוקללה"ה, מן הראוי היה שבעמוד השער יהיה קישור לעמוד בשם הדף היומי שיכלול בתוכו את דפי הש"ס במסכת הנלמדת עם פירושי הראשונים והאחרונים וכו'. כמו כן תהיה אפשרות להיכנס ישירות לדף הספציפי הנלמד באותו היום, אם כי אופציה זו תכריח עדכון יומיומי ואותי בשלב זה עדיין לא כדאי להיכנס למחויבות כזו. מי אדיר (שיחה) 14:19, 6 במרץ 2018 (UTC)

לדעתי - אם יורשה לי - יהיה אפשר לעשות משהו כזה אוטומטי. לכל זמן ועת. טוביה יקירוב (שיחה) 15:14, 6 במרץ 2018 (UTC)
דעתי מסכמת עם דעת מי אדיר. נכון שבעתיד יהיה אפשר לעשות כן בצורה אוטומטית, אבל עדיין בשלב זה כדי ליצור עבודה בשיתוף פעולה בנושא מסויים שמעניין את כלל הציבור, כדאי יהיה ללכת בדרך זו. סיני ועוקר הרים (שיחה) 13:41, 7 במרץ 2018 (UTC)
טוביה יקירוב, המיזם שיתופי ולכל אחד דעה שווה, עזוב אותך מ"אם יורשה לי". "ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת". מערכת (שיחה) 15:17, 11 במרץ 2018 (UTC)

זכויות יוצרים

האם כל ספר שיש 70 שנה מפטירת המחבר ניתן להעתיק את הטקסט שלו גם אם הוקלד ב-70 שנה האחרונות? זאת אומרת, האם ניתן, לדוגמה, להעתיק את תשובות רעק"א מפרויקט השו"ת? יהונתן (שיחה) 20:04, 6 במרץ 2018 (UTC)

לא. אי אפשר, מטבע הדברים טקסט שהוקלד מחדש יש בו הוספות, פתיחת ראשי תיבות ותיקוני טעויות וכדומה. יש לחפש מקום שבו פורסם הטקסט ברשיון 'נחלת הכלל' (public domain) ולהעתיק משם, או להעתיק מהמקור. ניתן לפענח באמצעות תוכנה להמרת תמונה לטקסט (מהסוג המשמש באוצר החכמה) ואז להגיה את הטקסט. בהמשך נעלה גם טקסטים מהמרה כזו, הם כמובן מלאי שגיאות וחשוב להתריע על כך בפני המשתמשים שלנו, לכן נציב בראש כל דף כזה עד להגהה אנושית את התבנית {{OCR}}. מערכת (שיחה) 12:24, 7 במרץ 2018 (UTC)
יפה. בהזדמנות זו אמליץ על שימוש בתוכנת אוצרות התורה - למי שיש, משום ששם ההמרה איכותית יותר בחלק גדול מהספרים. היא כוללת גם פסיקים ונקודות, ועם פחות שגיאות. העליתי כעת מספר טיוטות לשם השוואה:
  • טיוטה:מאירי/ברכות/ה/ב1 - מתוך בית הבחירה למאירי, הוצאת המכון התלמוד הישראלי השלם, ירושלים תש"ך. באתר אוצר החכמה.
  • טיוטה:מאירי/ברכות/ה/ב2 - מתוך בית הבחירה למאירי, הוצאת המכון התלמוד הישראלי השלם, ירושלים תש"ך. באתר אוצרות התורה.
  • טיוטה:מאירי/ברכות/ה/ב3 - מתוך בית הבחירה למאירי, הוצאת המכון התלמוד הישראלי השלם, ירושלים תש"ך. על פי ההעתקה מאוצרות התורה, עם תיקונים ועיצוב קל שמחמת פספוס פענוח ה-OCR. תיקונים נוספים ביצעתי בדף הסופי (מאירי/ברכות/ה/ב. הסתפקתי לגבי השם, אם עדיף את שם זה או את "בית הבחירה" או "בית הבחירה למאירי" וכד').
ניתן לראות את ההבדלים בצורה פשוטה, על ידי עריכת טקסט של האחד בתוך הדף של האחר, אך לא לבצע שמירה, אלא רק "הצגת שינויים". בברכה, יהונתן (שיחה) 12:16, 8 במרץ 2018 (UTC)
אגב, אני מוצא שמרחב הטיוטה בכלל לא פעיל. רשמו במשימות... יהונתן (שיחה) 12:25, 8 במרץ 2018 (UTC)
הי יהונתן, תודה. אבל אני חושש שיש בעיה לעשות OCR על טקסט שיש לו זכויות יוצרים, לכן אי אפשר להריץ את ההמרה לטקסט על ספרים של מכון התלמוד הישראלי וכיוצא באלו. מקווה שמערכת יעשה לנו קצת סדר בראש. מי אדיר (שיחה) 12:29, 8 במרץ 2018 (UTC)
אם כן, אז מחקו נא את הדף שיצרתי. את הטיוטות, אם ניתן להשאיר אותן כפי שהן רק לשם השוואה, אולי כדאי להשאיר בינתיים. עד שתיערך השוואה אחרת מספרים חופשיים. יהונתן (שיחה) 12:32, 8 במרץ 2018 (UTC)
OCR על טקסט שיש לו זכויות יוצרים הוא הפרה של הזכויות הללו בדיוק כמו הקלדה, כפי שכתב משתמש:מי אדיר.
משתמש:יהונתן, תודה על תרומותיך והערותיך, אני רואה שאתה מצוי היטב בתחביר-ויקי והדבר יקל עליך את השימוש והתרומה במיזם. ברכות על הצטרפותך בשלב מוקדם זה, כל עוד שאנחנו לא פונים לקהל רחב בצורה מוצהרת, העורכים הראשונים הם לטעמי "עשרה ראשונים" שנוטלים שכר כנגד כולם וזכות הרבים תלויה בהם.
משתמש:יודע ספר, האם תוכל להעלות קטע מתוך ה"משיב דבר" ב-OCR גם של אוצרות התורה וגם של אוצר החכמה וגם של היברו? אני אצור מזה מסמך אחד של השוואה, ונוכל למחוק את הטיוטות הבעייתיות. מערכת (שיחה) 14:35, 8 במרץ 2018 (UTC)

הצגת הבדלים באיכות פיענוח OCR בין התוכנות השונות

מחקתי את הטיוטות והנה השוואה חלופית, תודה על הרעיון. יום אחד אולי נשים את זה בדף נפרד:

קטע מתחילת כפתור א פרח ב בספר גן נעול
אוצר החכמה אוצרות התורה היברו בוקס פיענוח בתוכנת
OCR בסיסית
טקסט מדויק
??? מען הריבשבס הלל מלבלי הרמבייילה נחלות שמימש מצליך הרמלס לשני מרים כשרים לילל לנמלה ולא הגי בעל אחל וזל מי שמבע במים שאין להם סוף ובאו עלים ששבע בפניהם ואבל זבלו ואע"פ שאץ משןאין את אשתו על פיהם לכתחלה הרי היולשין היו יוללים לנחלה על פיהם וכן אס באו עלים שנפל לגוב אריות ונמלים ולו ^ וכל אלו הלבלים וכיוצא בהם אם אבל זכרו ואכלה היו יולליס לנמלה בעלות זו אעפ שאין משיאין את אשתו שאניוומל שלא החמרו בלבלים אלו אלא מפני איכול כרת לל לענץ אם העילו עלים ברברים שחזקתן למיתה והעילו שראו אותן סלברים ושאבד זכרו אחיכ ונשמע סנתת הריי אלו מחלין על פיהם ^ הרי פירש כאן הרמב"ם ז"ל שמלפפי שני עלים כשלים יוללים לנחלה ויורשין ולא גי מד אחל ואס כלבלי זה המשיב הוא התשבץ הלל למה לא עי בעד אמד שנאמן מן התולה ללבליו דהא פשר להגלות ולאחל שהפסיק הליב"ש בלבליסאחליסהביא לאיה מטררת לזה שאין יוללים לנחלה ע"פ על אחל מלאמלינן כתוטת פלק שני לייגי גזילות וט ^ ולפי מלל איני מבין לבליו שהלי מבואל בקדושיללף סיג נלב איבמיא להו מהו ליסקול על ילו ^ פילש ראם אב שאמר קלשתי את בתי נאמן לאוסלה על אחלים ואם באו עלים שאמר עו ר טען הריב"ש בס' הנ"ל מדברי הרמב"ם (פ"ז תה נחלות) שבפירוש מצריך הרמב"ם לשני עדים כשרים לירד לנחלה ולא סגי בעד אחד תל מי שטבע במים שאין להם שוף ובאו עדים שטבע בפניהם ואבד זכרו ואתפ שאין משיאין את אשתו על פיהתלכחחלה הרי תורשין היו יורדים לנחלה על פיהם ו וכן אם באו עדים שנפל לגוב אריות ונמרים וכו' וכל אלו הדברים וכיוצא בהם אם אבד זכרו ואתכ היו יורדים לנחלה בעדות זו אתפ שאין משיחין את אשתו שאני אומר שלא החמירו בדברים אלו אלא מפני אישור כרת. אבל לענין אם העידו עדים בדברים שחזקתן למיתה והעידו שראו אותן הדברים ושאבד זכרו ארז"כ ונשמע שמת הרי אלו נוחלין על פיהם. הרי פירש כאןהרמורםרל שעל פי שני עדים כשרים יורדים לנחלה ויורשין ולא סכי בעד אחד ואם כדברי זה המשיב הוא התשמץ הרל למה לא סגי בעד אחד שנאמן מן התורה לדבריו דהא עשוי להגלות ולאחר שהפסיק הריב"ש בדברים אחרים הביא ראיה מבוררת לזה שאין יורדים לנחלה תפ עד אחד מדאמרינן כתובות (פרק שני דייני גזירות) וכו' ולפי ערד איני מבין דבריו שהרי מבואר בקדושין (דף תג תב) איבעיא להו מהו לישקול על ידו. פירש דאם אב שאמר קדשתי את בתי נאמן לאוסרה על אחרים ואם באו עדים שאאר , ן ו ן ד מטן הריב״ש בס׳ מ״ל מדברי הרמב״ס (פ״ז מ״ה נחלות ) שבפירוש מצריך הרמב״ם לשני עדים כשרים ליר ד "לנחלה ולא סגי בעד אחד. וזייל מי שמבט במים שאץ לה ם סוף ובאו מדים שמבט בפניהם ואבד זכרו ואס״פ שאי ן משיאין אש אשתו טל פיהם לכשחלה הרי היודשין היו יורדי ם לנחלה טל פיהם • וכן אם . באו מדים שנפל לגוב אריו ת ונמרים ו ט׳ • וכל אלו הדברים וכיוצא בהם אס אבד זכרו ואס״כ היו יורדים לנחלה במדות זו אט״ס שאין משיאין א ש אשתו שאני אומר שלא החמירו בדברים אלו אלא מפני איסור כרש• אבל לענין אס העידו מדים בדברים שחזקת ן למיתה והעידו שראו אותן הדברים ושאבד זכרו אח״כ ונשמע שמת הרי אלו נוחלין מל פיהם • הרי פירש כאן הרמביים ז״ל ־שעל פי שני מדים כשרים יורדים לנחלה ויורשץ ול א סגי בפד אחד ואס כדברי זה המשיב הוא התשבץ מ״ל ,למה לא סגי בפד אחד• שנאמן מן התורה לדבריו דה א עשוי להגלות • ולאחר שהפסיק הריב״ש בדברים אחרים הביא ראיה מטררת לזה שאין יורדים לנחלה ט“פ מד אחד מדאמריק כשוטש (סרק שני דייני גזירות) וכו׳ • ולפי ענ״ד איני מבין דבריו שהרי מבואר בקדושין (דף סייג מ׳׳ב)איבטיא להומה ו ליסקול טל י דו• פירש דאס אב שאמר קדששי אש בש י זינתה p נאמן. ל^סרה מל אחרים ואם באו מדים שאחר עוד טען הריב"שבס' הליל מדברי הרמב"ס(פ"זמ"ה נחלות) שבפירוש מצריך הרמב"ס לשני עדים כשרים לירד 'לנחלה ולא סגי בעד אחד. וז"ל מי שמבט במים שאץ להם סוף ובאו עדים שטבע בפניהם ואבד זכרו ואס"ס שאין משיאין את אשתו על פיהם לכסחלה הרי היודשין היו יורדים לנחלה טל פיהם • וכן אם. באו פדים שנפל לגוב אריות ונמרים וט' ־ וכל אלו הדברים וכיוצא בהם אס אבד זכרו ואח"כ היו יורדים לנחלה בעדות זו אפ"פ שאין משיאין את אשתו שאני אומר שלא החמירו בדברים אלו אלא מפני איסור כרת* אבל לענין אס העידו טדיס בדברים שחזקתן למיתה והעידו שראו אותן הדברים ושאבד זכרו אח"כ ונשמע שמת הרי אלו נוחלין על פיהם ■ הרי פירש כאן הרמב"ם ז"ל ־שטל פי שני עדים כשרים יורדים לנחלה ויורשץ ולא סגי בפד אחד ואס כדברי זה המשיב הוא התשבץ הלל ,למה לא סגי בפד אחד• שנאמן מן התורה לדבריו דהא עשוי להגלות • ולאחר שהפסיק הריב"ש בדברים אחרים הביא ראיה מטררת לזה שאין יורדים לנחלה ע"פ עד אחד מדאמרינן כתובות (פרק שני דייני גזירות) וכו' • ולפי ענ"ד איני מבין דבריו שהרי מבואר בקדושין (דף סייג פ"ב) איבפיא להומהו ליסקול על ידו• פירש דאס אב שאמר קדשתי את בחי נאמן. לאוסרה פל אחרים ואם באו עדים שאחר עוד טען הריב"ש בס' הנ"ל מדברי הרמב"ם (פ"ז מה' נחלות) שבפירוש מצריך הרמב"ם לשני עדים כשרים לירד לנחלה ולא סגי בעד אחד וז"ל מי שטבע במים שאין להם סוף ובאו עדים שטבע בפניהם ואבד זכרו ואע"פ שאין משיאין את אשתו על פיהם לכתחלה הרי היורשין היו יורדים לנחלה על פיהם, וכן אם באו עדים שנפל גוב אריות ונמרים וכו', וכל אלו הדברים וכיוצא בהם אם אבד זכרו ואח"כ היו יורדים לנחלה בעדות זו אע"פ שאין משיאין את אשתו שאני אומר שלא החמירו בדברים אלו אלא מפני איסור כרת. אבל לענין אם העידו עדים בדברים שחזקתן למיתה והעידו שראו אותן הדברים ושאבד זכרו אח"כ ונשמע שמת הרי אלו נוחלין על פיהם. הרי פירש כאן הרמב"ם ז"ל שעל פי שני עדים כשרים יורדים לנחלה ויורשין ולא סגי בעד אחד ואם כדברי זה המשיב הוא התשב"ץ הנ"ל למה לא סגי בעד אחד שנאמן מן התורה לדבריו דהא עשוי להגלות, ולאחר שהפסיק הריב"ש בדברים אחרים הביא ראיה מבוררת לזה שאין יורדים לנחלה ע"פ עד אחד מדאמרינן כתובות (פרק שני דייני גזירות) וכו'. ולפי ענ"ד איני מבין דבריו שהרי מבואר בקידושין (דף ס"ג ע"ב) איבעיא להו מהו ליסקול על ידו, פירש דאם אב שאמר קדשתי את בתי נאמן לאוסרה על אחרים ואם באו עדים שאחר

מצאו את ההבדלים. מערכת (שיחה) 20:19, 8 במרץ 2018 (UTC)

ערכי הקהילה

בהתחשב בכמות המידע שעתיד לעלות בהערות, חשבתי שראוי ליצור פלטפורמה שבה יוכל כל אחד מהתורמים להעלות את המידע לא רק כהערה על הספר הספציפי בו הוא עוסק, אלא גם כמידע בפני עצמו בנושא בו הוא עוסק. לצורך זה יהיה כדאי לפתוח בעתיד מרחב ערכים חדש, אך כרגע התחלתי ליצור דפים בסגנון הזה בצורה הזאת נוכל לסדר מידע רב בצורה יעילה ושמישה.
מעלה נוספת שיש בסידור זה שנוכל בעתיד להפנות מהערות העוסקות בנושא מסויים אך מתייחסות לנושא אחר לערך העוסק בנושא הצדדי, בלי להכנס לנושא זה שהוא צדדי ויכול להטריח את הלומד. כשלב ראשון אני משתמש בהערות שהעלו כבר חברים מהקהילה ומוצא אני מקום זה כמקום ראוי להודות להם על כך. מי אדיר (שיחה) 11:37, 8 במרץ 2018 (UTC)

מרחב כזה הוזמן על ידינו ביום הקמת האתר, ואני מקווה מאד שהוא יעלה בקרוב. הרעיון ברור ומבורך. לדעתי כדאי להיצמד לסגנון השדי חמד ודומיו (אחרון חביב שבהם "לקט מראי מקומות לנושאים בהלכה") ולא לסגנון האנציקלופדיה התלמודית. שכן סגנון השדי חמד לא דורש מהתורם להקיף את הסוגיה כולה כדי לייצר ערך אנציקלופדי לתלפיות. זה יקל מאד על מישהו שטיפל במסגרת הערת שוליים בנושא ספציפי שהוא תת-נושא של משהו אחר, לתרום את פרי יגיעו בלי לחכות לזמן שיקיף את כלל הנושא. והתועלת במיזם מתנדבים כשלנו ברורה. מערכת (שיחה) 14:38, 8 במרץ 2018 (UTC)

עמוד פתיחה

שלום רב, אולי כדאי לאפשר גישה מהירה לעמוד זה מעמוד השער, היה קשה מאד למצוא מקום שבו אפשר ליצור שיח עם שאר חברי הקהילה. בכל אופן ברוכים אתם לה' על המיזם הנפלא. עובר אורח (שיחה) 18:09, 17 במרץ 2018 (UTC)

הכשרת השיש

שמעתי שנוהגים לא להכשיר את השיש במטבח אלא רק אחרי ששהה כשהוא יבש כ"ד שעות. אשמח לדעת את המקור לדין זה, והאם יש מקום להקל בזה. שואלין ודורשין (שיחה) 18:45, 24 במרץ 2018 (UTC)

המנהג הוא להיזהר מלהניח דברי חמץ חמים על השיש כ"ד שעות קודם ההכשרה מחמת שאין מגעילים כלים שהם בני יומם, אולם מאחר ואת רוב סוגי השיש היום לא ניתן להכשיר וכל ההכשרה היא לחומרא בעלמא, ואנו סומכים על רדידי האלומיניום או ה P.V.C. יש מקום להקל להכשיר אף אם הניח דבר חמץ חם על השיש. יודע ספר (שיחה) 16:46, 25 במרץ 2018 (UTC)
כמו כן כדאי להיזהר מלהניח דבר חריף חם, אף אם אינו חמץ, כי החריף משביח את החמץ הבלוע כבר בשיש והרי הוא נותן טעם לשבח וכשיבוא אחר כך להגעיל את השיש הרי יפלוט השיש את החמץ הבלוע וישוב ויבלענו. מאידך גיסא, נראה שיש מקום להקל כי בדרך כלל בהגעלת השיש מיד אחרי ששופכים את המים החמים הם מתקררים, וממילא אין מקום לחשש כי בשעת הפליטה איידי דטריד למפלט לא בלע ואחר כך כבר אינו חם דיו, ורק בהגעלת כלים בתוך סיר שהמים ממשיכים לרתוח כל העת יש לחשוש כנ"ל, ובאתי רק להעיר. והטעם להניח כיסוי נוסף על השיש מלבד שבשיש קיסר וכיוצא בזה לא מועיל הגעלה, הרי גם באופן זה יכולים אנו להיזהר אף מנותן טעם לפגם של חמץ הבלוע בשיש שיצא בשעת ההגעלה וחזר ונבלע. סיני ועוקר הרים (שיחה) 18:57, 26 במרץ 2018 (UTC)

ספר חדש

שלום, סיימתי להעלות את מדרש ספר הישר בשלמותו. אם יש למישהו רצון בספר מסויים שקיים במאגר חופשי, אשמח להעלות אותו לאתר. עובר אורח (שיחה) 10:11, 29 במרץ 2018 (UTC)

עובר אורח, תודה תודה. יש ב'ספריא' הרבה ספרים חופשיים, אבל לא כולם חופשיים לגמרי, צריך שיהיה כתוב שהרישיון ב"נחלת הכלל" כדי שזה יהיה מתאים לאוצר. אם באמת יש לך כח, אתן לך שם של ספר: ביאור רי"פ פערלא על ספר המצוות לרס"ג - אוצר האוצר התחיל להעלות אותו ו"נתקע". אבל אולי כדאי לשאול אותו קודם אם זה בסדר מבחינתו. אויצרניק (שיחה) 15:40, 29 במרץ 2018 (UTC)

משניות

תוך כדי העלאת משניות לאתר, הסתפקתי איך כדי לציין את חלוקת המשניות. האם כך או כך. אשמח אם הקהילה תגבש עמדה ברורה בענין לצורך המשך עבודתי. מי אדיר (שיחה) 23:26, 31 במרץ 2018 (UTC)

אי"ה בימים הקרובים יועלו כל המשניות באמצעות סקריפט מיוחד. ייתכן שמסכת אבות צריכה להופיע בצורה שונה משאר המסכתות, אבל בגדול זה די דומה לפרקי נ"ך ואין סיבה טובה להבדיל ביניהם. ודאי לא כל עוד אנחנו לא משלבים מפרשים מתחת לכל משנה בנפרד ואולי עוד חזון למועד. האוצר בהרצה. "ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת". מערכת (שיחה) 23:33, 31 במרץ 2018 (UTC)