עריכת הדף "
אוצר:עריכה תורנית/פורום/לשון
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== קמץ ב'ידוע' ושו"א ב'סתם' == יש כלל ידוע שרש"י מביאו גם כמדומה, שאין לומר את אותיות השימוש [ה, ב כו'] בקמץ, כשאינו ידוע, אם אח"כ יש להסביר למה הכוונה. יש לכלל הזה שם בדקדוק, איני זוכר. מקווה שהובנתי.. היש מי שיודע להביא לזה מקור ? דוג' אחת - א"א לכתוב: 'אומר אדם לחבירו זכה בָּאֹכֶל זה' כו', אלא, או: בְּאֹכֶל זה, או: בָּאֹכֶל הזה. יישר כח. זה נחוץ לי בעבודתי כמבקר, לשכנע את העורך אחת ולתמיד.. [[משתמש:יהודי כשר|יהודי כשר]] ([[שיחת משתמש:יהודי כשר|שיחה]]) 22:18, 12 באוגוסט 2021 (IDT) :זו לשון הכותבים בוויקיפדיה שאולי תניח את דעתכם: הכלל בעברית הקלאסית הוא שבצירוף שם שאיננו סמיכות הבא ביידוע, מצורפת ה״א הידיעה לשני חלקי הצירוף, למשל "הבית הגדול", ולעומת זאת בצירוף סמיכות באה ה״א הידיעה בסומך ולא בנסמך, למשל "בית האיש". אולם לשני חלקיו של כלל זה יש חריגים: בעיקר בלשון חז"ל מצויים צירופי שם שאינם סמיכות המיודעים רק ברכיב השני, כמו "שער העליון" או "כנסת הגדולה", וכן מצויים במקרא צירופי סמיכות שבהם מיודע גם הנסמך, כמו "הָעֲבֹתֹת הַזָּהָב" (שמות ל״ט), "הַסֵּפֶר הַמִּקְנָה" (ירמיהו ל"ב). קרדיט לכותבי המאמר 'ה"א הידיעה' שם. עד כאן לשונם, זכות הרבים תעמוד להם ויזכו לראות בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצוות בדבקות גדולה בעמל וביגיעה. [[משתמש:מהדורה קמא|מהדורה קמא]] ([[שיחת משתמש:מהדורה קמא|שיחה]]) 22:48, 12 באוגוסט 2021 (IDT) ::תודה רבה רבה. אבל איני חושב שזה הנושא. הנושא הוא ניקוד בקמץ או בשו"א. [[משתמש:יהודי כשר|יהודי כשר]] ([[שיחת משתמש:יהודי כשר|שיחה]]) 22:51, 12 באוגוסט 2021 (IDT) :::#אותיות בכ"ל בראש התיבה בנקודת 'פתח' מורים על ה' הידיעה - כך מבואר ב[[רש"י/בראשית/כד#כז]]. :::#ז"ל הגר"א ב'דקדוק ופי' על התורה' ד"ה הארץ: הה"א בקמ"ץ כי היה ראוי להיות בפתח ואחריו דגש... אך מפני שאחריו אות אהחע"ר שאין מקבלין דגש... לכן נשלם בתנועה שלפניו, אם הוא פתח נעשה קמץ... עכ"ל. :::לכן במקרים שהבאת: 'באכל זה' או 'באוכל הזה', הנה אצל 'באכל זה' פשוט שהב' בשו"א מאחר שאין שם ה' הידיעה, ואצל 'באכל הזה', שיש שם ה' הידיעה, ואין דגש יכול לבוא באות א', לכן הב' בקמץ. [[משתמש:Sije|יהושע]] ([[שיחת משתמש:Sije|שיחה]]) 23:27, 12 באוגוסט 2021 (IDT) ::::תודה. נראה שכן זה מה שאני מחפש. התמחלו נא לכתוב זאת שוב מתחילה, באופן המובן למי שאינו בקי בדקדוק ? יישר כח גדול ! [[משתמש:יהודי כשר|יהודי כשר]] ([[שיחת משתמש:יהודי כשר|שיחה]]) 12:29, 13 באוגוסט 2021 (IDT) :::::ברש"י שהבאתי מבואר שאותיות השימוש ב' ול' (והוא הדין כ') בנקודת פתח, דינם כה' הידיעה. לדוגמא, במקום לכתוב 'בהדרך' (הה' בפת"ח), כתבה התורה 'בדרך' (הב' בפת"ח) בהשמטת האות ה', ונקודת הפת"ח שתחת הב' מורה על אות ה' בנקודת פת"ח. ובמילים אחרות: אם כתוב 'בדרך' בשו"א תחת הב', אז אין כאן שום דבר להורות על הה' הידיעה, אבל אם כתוב בפת"ח תחת הב', הרי זה מורה על נקודת הפת"ח שהיתה אמורה להיות תחת הה'. :::::וכמו כן בתיבת 'באוכל', הנה אם אתה משים שו"א תחת הב', אין כאן שום משמעות של ה' הידיעה. ורק אם אתה מתכוון לכתוב 'בהאוכל' בה' הידיעה, אז יש לך להשמיט את הה' ולכתוב את הניקוד שלה (כלומר הנקודה שהיתה אמורה להיות תחת הה') תחת הב'. :::::ואיזה נקודה היתה אמורה להיות תחת הה'? על זה צריכים אנו להגיע להכלל שהבאתי מהגר"א ועכשיו אכתבנו במילים אחרות, והוא כי בדרך כלל תבוא ה' הידיעה בנקודת פת"ח תחתיה, והאות שלאחריה דגושה (למשל בתיבת 'הדרך', הה' בפתח והד' דגושה), אבל אם האות שלאחריה היא אחת מהאותיות א'ה'ח'ע'ר' שאינן מקבלות דגש, אז משימים את הנקודה (שהיתה אמורה לשמש כדגש) תחת הפת"ח (שתחת הה'), ופת"ח עם נקודה ה"ה קמץ! וממילא הה' בקמ"ץ. ולדוגמא, בתיבת 'בהאוכל', שאי אפשר להאות א' להיות דגושה, על כן הה' שלפניה מנוקדת בקמ"ץ. וכשאתה משמיט את הה', תכתוב את הניקוד שלה תחת הב', וממילא הב' בקמ"ץ, ואז הקמ"ץ שתחת הב' מורה על הקמ"ץ שהיתה אמורה להיות תחת הה'. [[משתמש:Sije|יהושע]] ([[שיחת משתמש:Sije|שיחה]]) 11:55, 15 באוגוסט 2021 (IDT) ::::::תודה רבה רבה. אני רואה שזה כן קשור למה שכתב הרב מהדורא קמא, בתחילה. כי כיון ש'בָּאֹכֶל' פירושו בְּהָאֹכֶל, לכן אין נכון לכתוב 'בָּאֹכֶל זה', כי הרי זה כמו שכתבנו 'בְּהָאֹכֶל זה', ואין כותבים כך. כי בְּהָאֹכֶל פירושו האוכל הידוע, ומה מסבירים אח"כ 'זה'.והרי זה כמו לכתוב 'להבית איש', במקום 'לבית האיש'. ::::::תודה לך ולרב מהדורא קמא, שדבריו משלימים את דבריכם. [[משתמש:יהודי כשר|יהודי כשר]] ([[שיחת משתמש:יהודי כשר|שיחה]]) 13:29, 15 באוגוסט 2021 (IDT) ::::::אם אפשר לבקש מהיודעים עוד משהו בזה [אני רואה שזה חסר לי כדי להוכיח את דברי ע"פ כללי לשוה"ק]: היוכל בבקשה אי מי להביא מקור מרבותינו להכלל שהביא הרב מהדורא קמא לעיל, שלעולם אין כותבים את ה הידיעה בתיבה הראשונה, אלא או בתיבה השניה או בשתיהן. ייש"כ. [[משתמש:יהודי כשר|יהודי כשר]] ([[שיחת משתמש:יהודי כשר|שיחה]]) 13:53, 15 באוגוסט 2021 (IDT) :::::: מחילה, אם אפשר עוד נקודה [לא הבישן למד..]. למה 'הבית הגדול', 'שער העליון', זה שם שהוא לא סמיכות, ואילו 'בית האיש' זה כן סמיכות ? האם מפני שב'בית האיש' מנוקד בֵּית, וב'בית הגדול' מנוקד בַּיִת ? [[משתמש:יהודי כשר|יהודי כשר]] ([[שיחת משתמש:יהודי כשר|שיחה]]) 14:00, 15 באוגוסט 2021 (IDT) :::::: ואם אפשר עוד משהו... יש רש"י על התורה, איני זוכר היכן, שאם כותבים ה הידיעה [אולי רש"י מיירי על אופן שכתוב בניקוד פתח, שזה בעצם ה הידיעה, כפי שביאר בטוטו"ד הרב 'יהושע'], אזי א"א שאח"כ מבואר למה הכוונה, כי אם צריך לבאר א"כ לא שייך לכתוב 'הידוע'. תודה שוב. [[משתמש:יהודי כשר|יהודי כשר]] ([[שיחת משתמש:יהודי כשר|שיחה]]) 14:09, 15 באוגוסט 2021 (IDT) :::::::# עי' תורה תמימה {{ממ|[[תורה תמימה/במדבר/כח#ד|במדבר כח פסוק ד]]}} בפסוק את הכבש אחד תעשה בבוקר, דאחרי דכתיב הכבש בה"א הידיעה הול"ל האחד ג"כ בה"א הידיעה, שכן הוא מדרכי הלשון (ועל כן דרשו חז"ל אחד - מיוחד שבעדרו, עיי"ש), ומציין לעיין [[תוספות/כתובות/ב/א#בתולה|תוס' ריש כתובות ב' א']] {{ממ|ד"ה בתולה}}, וז"ל התוס' שם: והא דלא תנן בפ"ק דקידושין {{ממ|[[בבלי/קידושין/יד/ב|דף יד:]]}} העבד עברי... משום דא"כ ה"ל למתני העבד העברי שאינו דבוק ואין דרך הש"ס לדבר כן. עכ"ל. :::::::#סמיכות היינו כשחסר תיבת 'של', למשל 'בית האיש' (בציר"י) פירושו 'הבית של האיש'. 'מלך מצרים' פירושו 'המלך של מצרים'. 'הבית הגדול' ו'המלך אחשורוש' אינם שם של סמיכות מאחר שלא שייך להוסיף בהם תיבת 'של'. :::::::#מקומו של רש"י הנ"ל אינני זוכר כעת. בברכה, [[משתמש:Sije|יהושע]] ([[שיחת משתמש:Sije|שיחה]]) 02:38, 16 באוגוסט 2021 (IDT) ::::::::::יישר כח. עזרת לי הרבה. כוח"ט. [[משתמש:יהודי כשר|יהודי כשר]] ([[שיחת משתמש:יהודי כשר|שיחה]]) 08:52, 16 באוגוסט 2021 (IDT)
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף מיזם
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף