Difference between revisions of "אוצר:עורכים שואלים"

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search
Line 164: Line 164:
 
::::השאלה איזה מבנה הכי הגיוני תלויה בשאלה כיצד הספר מחולק במהדורות הנדפסות (אינני מכיר כ"כ). אבל גם אם אתה צודק, נראה לי שזה מבלבל ש[[ליקוטי מוהר"ן/ב]] מתייחס לחלק א' מאמר ב', ו[[ליקוטי מוהר"ן/ב/א]] מתייחס לחלק ב' מאמר א'. זה קצת לא סימטרי ויכול לבלבל חלק מהלומדים, ולכן חשבתי שעדיף לשנות את הפורמט של הדפים. אבל אני לא בטוח ולכן אשאיר לך את ההחלטה. [[משתמש:עמד|עמיאל]] • [[שיחת משתמש:עמד|שיחה]] • י"ב באב ה'תשפ"א • 11:35, 21 ביולי 2021 (IDT)
 
::::השאלה איזה מבנה הכי הגיוני תלויה בשאלה כיצד הספר מחולק במהדורות הנדפסות (אינני מכיר כ"כ). אבל גם אם אתה צודק, נראה לי שזה מבלבל ש[[ליקוטי מוהר"ן/ב]] מתייחס לחלק א' מאמר ב', ו[[ליקוטי מוהר"ן/ב/א]] מתייחס לחלק ב' מאמר א'. זה קצת לא סימטרי ויכול לבלבל חלק מהלומדים, ולכן חשבתי שעדיף לשנות את הפורמט של הדפים. אבל אני לא בטוח ולכן אשאיר לך את ההחלטה. [[משתמש:עמד|עמיאל]] • [[שיחת משתמש:עמד|שיחה]] • י"ב באב ה'תשפ"א • 11:35, 21 ביולי 2021 (IDT)
 
:::::גם אני בעד עמדת {{א|עמד}}, לבדוק במהדורות המודפסות ולהעביר אם כן למבנה אחיד. {{א|מערכת}}, אנא בדוק זאת והודע כאן את החלטתך, גם אני אקבל אותה. [[משתמש:מהדורה קמא|מהדורה קמא]] ([[שיחת משתמש:מהדורה קמא|שיחה]]) 11:57, 21 ביולי 2021 (IDT)
 
:::::גם אני בעד עמדת {{א|עמד}}, לבדוק במהדורות המודפסות ולהעביר אם כן למבנה אחיד. {{א|מערכת}}, אנא בדוק זאת והודע כאן את החלטתך, גם אני אקבל אותה. [[משתמש:מהדורה קמא|מהדורה קמא]] ([[שיחת משתמש:מהדורה קמא|שיחה]]) 11:57, 21 ביולי 2021 (IDT)
 +
::::::בדקתי, ליקוטי מוהר"ן ח"א נחשב "הרגיל" ומציינים אליו בלי הקידומת '''חלק א''', אפשר להעביר למבנה [[ליקוטי מוהר"ן/א/ג]] וליצור מהדף הקודם פירושון לשתי האפשרויות, או לשחק עם התבנית כמו שהצעתי, ולהניח תבנית "פירוש נוסף" על כל דף עם הפניה למקביל בחלק ב' - מה יותר מוצא חן בעיניכם? [[עמוד ראשי|האוצר בהרצה. "ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת"]]. [[משתמש:מערכת|מערכת]] ([[שיחת משתמש:מערכת|שיחה]]) 22:28, 21 ביולי 2021 (IDT)
 
<!--נא לכתוב את ההודעות מעל לשורה זו-->
 
<!--נא לכתוב את ההודעות מעל לשורה זו-->
 
[[קטגוריה:אוצר - ייעוץ]]
 
[[קטגוריה:אוצר - ייעוץ]]

Revision as of 22:28, 21 July 2021

דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg
דפי עזרה.jpg

דרכים נוספות ליצירת קשר עם מערכת אוצר הספרים היהודי השיתופי
למענה מיידי בצ'אט עם עורכי האוצר
נושאים חדשים בתחתית הדף


מראי מקומות מרובים

היש דרך להגדיר יותר ממראה מקום אחד כקישור? ראו למשל את הפני יהושע שאני עורך אותו כעת, בו הביא (בפסקה השניה 'אלא') את שיטת הרמב"ם המובאת בשני מקומות (לפחות) בהלכותיו.

האם:

א. נכון לעשות קישור לשני המקומות?

ב. איך עושים את זה?

סיני ועוקר הרים, ש"ס יידן, אוצר האוצר, מערכת, אויצרניק. וכל מי ששכחתי... מחכה לתשובות מאן דאמר (שיחה) 18:25, 3 במאי 2020 (UTC)

כמעט נפגעתי... תאורטית אפשר להכניס בסוגריים את כל המקורות, בדרך כלל אין ענין בזה אלא מציינים את המקור בה"א הידיעה, אפשר גם להוסיף הרחבה כהערת שוליים. מי אדיר (שיחה) 18:28, 3 במאי 2020 (UTC)
כמו שמי אדיר אמר. האוצר בהרצה. "ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת". מערכת (שיחה) 18:33, 3 במאי 2020 (UTC)
אחר בקשת המחילה ממך, הרב מי אדיר - קבל התנצלותי על היותי חדש במערכת ולא הספקתי להכיר רבות. שמא תסביר לי בפרוטרוט איך מכניסים בסוגריים אחד שתי מראי מקומות? (אמנם לגופו של ענין כנראה שאקבל את המלצתכם (בתקווה שיהיה לי כח להכנס לענין לראות מי העיקרי ומי המשני...), אלא שבכ"ז מעניין אותי לדעת כידע כללי.) שכוייח מראש מאן דאמר (שיחה) 18:53, 3 במאי 2020 (UTC)
אני זה שצריך לעשות חשבון נפש, את תרומותיך אי אפשר שלא לראות... לענייננו, אקשר לדוגמא למסכת ברכות ב עמוד א וכן למסכת שבת ב עמוד א (ברכות ב.; שבת ב.). אם אתה לא רוצה להיכנס לגוף הענין תוכל לקשר לשני המקומות או להימנע מסוגריים בכלל ולכתוב הכל בהערה. מי אדיר (שיחה) 19:52, 3 במאי 2020 (UTC)

העתקה מויקיטקסט

מותר להעתיק טקסטים מויקיטקסט? עמיאל - שיחה 11:39, 7 במאי 2020 (UTC)

טקסטים שאתה עצמך כתבת שם ולא נערכו בידי אחרים, כן.
טקסטים שמשוחררים רק לפי תנאי הרישיון של ויקימדיה, לא. הסיבה לכך שאנחנו לא משתמשים בטקסטים אלו היא הדרישה לבעלות על יצירה נגזרת. ייתכן שבעתיד נוכל לאפשר את זה על ספרים נישתיים יותר שקיים מקום סביר להניח שלא תימצא עבורם גרסה חופשית לגמרי בעתיד הנראה לעין, ושלא סביר להניח שמישהו יקליד אותם שוב במיוחד עבור האתר הזה. (שו"ע ומשנה ברורה, למשל, אני מקליד בעצמי מחדש, תוך כדי לימוד עצמי וזה עוזר לי להתרכז). אבל עוד חזון למועד. אוצר האוצר (שיחה) 11:43, 7 במאי 2020 (UTC)

הדף הבא כשהוא לא קיים

מה עושים כשהדף הבא הוא לא קיים גם בספר המקורי? עובר אורח (שיחה) 11:57, 7 במאי 2020 (UTC)

לפעמים חסר דף ולא קרה כלום, הוא יהיה חסר גם כאן.
אבל יש מקומות שמדובר בדף בודד וחסרונו מפריע ללומד לדפדף באמצעות האפשרות 'הדף הבא/הקודם' וזה מציק. לשם כך נוצרה תבנית {{דף חסר}}, מניחים אותה בדף החסר ושומרים את הדף. זו תבנית שיש לעשות בה שימוש במשורה ממש ורק אחרי שווידאנו שאין טקסט מתאים לדף הזה בשום מקום, כי הקישורים לדף הזה "יוכחלו" ומי שירצה בעתיד להשלים לא ידע שחסר שם משהו, אם חסר, בלי להיכנס לדף עצמו. האוצר בהרצה. "ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת". מערכת (שיחה) 14:36, 7 במאי 2020 (UTC)

מה נחשב ספר תורני?

ספרי ערכי תנאים ואמוראים כגון תולדות תנאים ואמוראים נחשבים ספר תורני? עמיאל - שיחה 13:04, 7 במאי 2020 (UTC)

זה ספר עזר תורני, אני אישית נוטה לקבל אותו ושכמותו, אבל כדאי א. לשמוע דעות נוספות של החברים. ב. לחשב את גודל ההשקעה שתצטרך להשקיע בהעלאתו מול מה שיכלת לעשות באותו זמן בהעלאת או הגהת/עריכת ספרים קרובים יותר לליבה שעדיין חסרים. האוצר בהרצה. "ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת". מערכת (שיחה) 14:44, 7 במאי 2020 (UTC)
אם דעתי נחשבת, אני הייתי שמח לראות אותו. אולי אפשר לשלב אותו במרחבים הערכים באוצר ולא כספר במרחב הספרים. כלומר, לפצל אותו פשוט לערכים. ואולי, גם וגם, וזה יתן את התועלת שמערכת חושש שאינה מספיקה כשמדובר בספר כשלעצמו. תורה לשמה (שיחה) 14:48, 7 במאי 2020 (UTC)
מערכת ועמיאל, אני חושב על עוד היבט - החברים בוויקיטקסט יכולים לקבל תחושה (מוטעית אם עמיאל הוא זה שהעלה את הספר שם) ש"לוקחים" מהם משהו. ובתור "בן אדם לחבירו" זה נראה לי מצדיק מחשבה נוספת בשלב הזה. אם אנחנו נתמיד ונצליח בגיבוש הקהילה כאן לאורך כמה שנים נוספות קדימה, אני מחזיק באמונתי שאין מקום להרבה מיזמים כאלה, ולכן העורכים התורניים הכבדים במיזם שפחות יצליח בתחומו, יקבעו את מושבם בבית המדרש הטוב יותר. לעניות דעתי לאורך זמן, החברים הפחות מחוברים לבית המדרש יעברו לאט לאט לשם, ותחום ספרי הקודש שם יתפוס מקום פחות מרכזי. אלא אם אנחנו נתרפה ונעשה עבודה גרועה, ואז טובי הכותבים יחפשו לעצמם מקום טוב יותר ואולי זה יהיה ויקיטקסט. זו דעתי האישית כאמור ואיני אומר קבלו דעתי. אוצר האוצר (שיחה) 14:54, 7 במאי 2020 (UTC)
היתה לי התנגשות קטנה עם תורה לשמה. אז הנה הערתי על דבריו: אני לא בטוח שלפרק את הספר ישמור את היופי שלו. אוצר האוצר (שיחה) 14:54, 7 במאי 2020 (UTC)
תורה לשמה, אני לא מפקפק בתועלת אפשרית העתידית, אולי נוכל למשל לתת אופציה למשתמשים באמצעות סקריפט להציג את ערכיו של הספר בהקלקה על שמות תנאים ואמוראים בבבלי, זה יפה ולא מופרך. אבל בכל זאת, עבור הלומד הממוצע עדיפה הרחבה והעמקה של ארון הספרים עצמו לפני ספרי העזר, וגם ההערה של אוצר האוצר היא נקודה חשובה. אנחנו לא צריכים להיגרר למקום של תחרות לא-בריאה, אלא להציג את מה שיש לנו להציע ולנסות להתקדם בתנופה הלאה. עם כל המרץ, במלוא האיכות, עם עיניים חדות לתיקון טעויות ולב מבין להערות שוליים ומובאות מתאימות, להנאת כל הלומדים. האוצר בהרצה. "ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת". מערכת (שיחה) 15:09, 7 במאי 2020 (UTC)
אני העליתי שם רק חלק קטן מהספר, והספר שם חסר ברובו. בכל מקרה, אני נוטה להשתכנע מהטענות של מערכת ואוצר האוצר. עמיאל - שיחה 15:13, 7 במאי 2020 (UTC)

ההעברה מ"רא"ש" ל"פסקי הרא"ש"

מישהו יודע כיצד אני יכול לשנות שם של דפים מרובים בפעם אחת (משהו כמו חיפוש והחלפה, אבל בדפים, אני רוצה לשנות את כל הדפים עם התחילית "רא"ש" ל"פסקי הרא"ש")? עמיאל - שיחה 20:46, 9 במאי 2020 (UTC)

הכללה

מישהו יודע אם יש דרך להכליל בדף מסויים טקסט שנמצא בדף אחר, בלי להעתיק אותו? (מאתרי ויקי אחרים זכור לי שכן, השאלה איך עושים את זה פה). עמיאל - שיחה 21:00, 10 במאי 2020 (UTC)

העתקה ידנית

האם יש הגבלות כלשהן (בזכויות יוצרים) על העתקה ידנית מספר? תודה אליה (שיחה) 12:29, 14 במאי 2020 (UTC)

שלום אליה וברוך הבא, אין שום הגבלה על העתקה מספר אם פגו זכויות היוצרים שלו. ספר שעברו 70 שנה ממות המחבר והמחבר הוא בעל הזכויות עליו, בדרך כלל חופשי לכל שימוש. אוצר האוצר (שיחה) 12:32, 14 במאי 2020 (UTC)

אני שוקל להצטרף אליכם צוות העורכים החשובים, רציתי לדעת מה התועלת בשבילי כעורך מלבד הזכות הגדולה של זיכוי הרבים?

האם ישנה אפשרות גם להגיע לתגמול כספי אפילו בעקיפין? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי

ערב טוב, ראשית תודה על פתיחות הלב, זו אכן שאלה במקומה. אז ככה:
  1. התועלת הראשונה היא אכן זיכוי הרבים הגדול, ויש כאן גם קיום רב של ללמוד וללמד (למעשה גם לשמור ;), כתיבת ספרים שהאריכו במעלה זו גדולי הדורות, זאת מלבד עצם התועלת האישית של זכירת הלימוד, היכולת לסדר את חידושי התורה האישים שלך ולקבל את הפידבק באופן מיידי.
  2. בנוגע לממון, כל העורכים באוצר הספרים עושים זאת בהתנדבות מלאה וללא כל קבלת תמורה, ובכלל זה כל העורכים כולם ללא יוצא מן הכלל, כך פועלת ויקיפדיה ושיטה זו מוכיחה את עצמה כבר שנים רבות. אני אשמח שיערכו לי ספרים שיעניינו אותי בעתיד ובשביל זה אני עורך היום ספרים שאני עוסק בהם, מתוך ידיעה שרק באופן זה שכל אחד ואחד מוסיף את חלקו אפשר להגיע לדבר גדול באמת.
  3. עם זאת, לא אמנע טוב מבעליו. ישנם כמה מכונים תורניים מהגדולים בתחום ששמים עין על עורכי האוצר, חלקם כבר קיבלו משרות באותם מכונים וחלקם יקבלו מן הסתם בהמשך הדרך, אי"ה. אין כאן הבטחה או אף נסיון שידול לקבל תמורה לעריכה, כי כאמור לדעתי העריכה ללא תמורה היא החוויה הגדולה ביותר שיכול עורך תורני להפיק מאתר שכזה. אך יש כאן סיפור המציאות כפי שהיא.
  4. אם לבו של מישהו ינדוב לפתוח תחרות עריכה או מימון פרוייקט עריכה מעל גבי האתר, כמדומני שדבר זה מקובל גם בויקיפדיה ובאתרי ויקי אחרים, וגם כאן הדבר לכאורה אפשרי. אך גם זאת לא כתמורה לעריכה אלא כתמריץ ועידוד ויצירת "תחרות" בריאה בין העורכים.
  5. אחרון אחרון אבל חביב מאד, יש כאן קהילה מגובשת של עורכים, יש כאן ידידות אמיצה בין העורכים השונים שיוצרים יחד את הדבר הגדול הבא. יש כאן מקום לדיונים משותפים ולייעוץ בין העורכים בכל הנוגע לעריכה תורנית. קהילתיות זו רק תוסיף ותשתבח עם הזמן, ומי שחפץ להיות חלק מזה מוזמן בשמחה ובאהבה רבה. מי אדיר (שיחה) 16:13, 17 במאי 2020

סדר בתבניות תחתונות

מה צריך להיות הסדר של התבניות בתחתית הדף? יש שלש תבניות שמונחות בדפים רבים, ואני אף פעם לא יודע באיזה סדר לשים אותם. מה הסדר של התבניות: {{ניווט כללי תחתון}}, {{פורסם בנחלת הכלל}} ו{{שולי הגליון}}? תודה רבה! עמיאל - שיחה 15:45, 3 ביוני 2020 (UTC)

תבניות הניווט יהיו תמיד הגבול העליון והתחתון - כל שאר התבניות בתוך מרחב הדף הזה, שולי הגליון מעל פורסם בנחלת הכלל בגלל שנרצה שהערות השוליים יופיעו מתחת הטקסט וההודעה על נחלת הכלל מתייחסת לגירסה הראשונה ולכן בלאו הכי לא תכלול את ההערות. אני חושב שהבוט שאיתו משתמש מהדורה קמא מכניס אוטומטי את שולי הגליון מתחת לפרסום בנחלת הכלל וזה לא טוב אבל לא קריטי. סיני ועוקר הרים (שיחה) 22:13, 3 ביוני 2020 (UTC)
מסב את תשומת לבכם לדיון באותו ענין באולם הדיונים, כדאי להעביר את כל מה שכתוב פה לשם, זה אכן נושא לדיון ולא משהו שכבר התקבלה בו החלטה. האוצר בהרצה. "ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת". מערכת (שיחה) 22:15, 3 ביוני 2020 (UTC)

כד הקמח - שולחן ארבע

מה זה "שולחן ארבע" שנדפס בסוף כד הקמח, זה חיבור אחר, תוספת, של אותו מחבר? אגב, היה עדיף שיהיה דף מתאים לשאלות מהסוג הזה, זה לא בדיוק מתאים לדף הזה אבל לא ידעתי איפה לשאול. מצולות ים (שיחה) 14:02, 10 ביוני 2020 (UTC)

לא מכיר את הספר, אבל בנוגע להצעה שלך, אני בעד. אולי: אוצר:ייעוץ/עריכה תורנית? ש"ס יידן (שיחה) 17:46, 10 ביוני 2020 (UTC)
אומר ועושה. מצולות ים (שיחה) 14:12, 11 ביוני 2020 (UTC)
מצולות ים, "עורכים שואלים" נועד לשאלות של עורכים בענייני עריכה, האתר תורני והעריכה תורנית, אז נשמע לי די מתאים. חבל להתפזר להמון דפים. האוצר בהרצה. "ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת". מערכת (שיחה) 14:14, 11 ביוני 2020 (UTC)
טוב חשבתי שדף ייעוץ הוא משהו שונה, זה לא שאלות כלליות אלא מקצועיות בנושאי עריכה. אם אתה חושב שזה דומה אז תמחק, לא מפריע לי, באתי רק להועיל. מצולות ים (שיחה) 14:17, 11 ביוני 2020 (UTC)
מה נקרא "שאלות כלליות"? אני הבנתי שהדף הנוכחי משמש אנשים כדי לשאול שאלות שמעסיקות אותם בעריכה. לא כך? האוצר בהרצה. "ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת". מערכת (שיחה) 14:19, 11 ביוני 2020 (UTC)

קטגוריה בשערי ספרים

האם לרשום את קטגורית האב של הספר, או רק בקטגוריה של הספר לרשום את קטגורית האב. להמחשת הדבר, שו"ת אבקת רוכל האם לקטרג את עמוד השער לספרות השו"ת או רק לקטגורית אבקת רוכל ואת הקטגוריה אבקת רוכל לקטרג לספרות השו"ת? סטנדר פלטפורמת לימוד (שיחה) 14:52, 24 ביוני 2020 (UTC)

אוצר:תבנית/אולם דיונים

נתקלתי במקרה בדף זה ולא הבנתי מה טיבו. אשמח להבין במה מדובר ואם יש כאן כפילות עם אוצר:אולם דיונים ומה עניינה של ה"תבנית" לכאן. סיני ועוקר הרים (שיחה) 12:44, 8 באוקטובר 2020 (IDT)

זה דף מקביל לדף הוויקיפדי שמשמש לדיונים על נחיצות ותוכן תבניות שאמורות להופיע ביותר מדף אחד. האוצר בהרצה. "ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת". מערכת (שיחה) 12:50, 8 באוקטובר 2020 (IDT)
הבנתי, תודה רבה. סיני ועוקר הרים (שיחה) 13:32, 8 באוקטובר 2020 (IDT)
מעבר לתחילת הדף

דף ארכיון

כעת ערכתי דף ארכיון ואחר כך שמתי לב שרשום בתחילתו שאין לערוך דף זה. האם זה כלל קבוע בכל דפי הארכיון, כי לכאורה בדפי ארכיון של משתמש פרטי אין כל כך טעם ב"גזירה" זו. מי אדיר (שיחה) 12:08, 2 בפברואר 2021 (IST)

שאלה

ברצוני להוסיף תוכן רב לאתר חשוב זה, אך אני רוצה לדעת מאיזה אתרים אפשר להעתיק חומר. וכן אשמח שתתנו לי רשימה של דברים הנחוצים ואשמח לעבוד על כך, ןלהוסיף הרבה תוכן בעז"ה. קולמוס (שיחה | תרומות | דפי משנה) לא חתמ/ה

שלום רב קולמוס אשמח להשיב לך בפרוטרוט על שאלותיך:
א. באוצר הספרים מקפידים מאד על זכויות יוצרים ולכן מעלים חומר רק מאתרים שפרסמו תוכן ברשיון נחלת הכלל, אתר ספריא למשל. מלבד זאת עורכים מעלים טקסטים שאינם קיימים ברשת בשלב זה באמצעות המרת ocr והגהת הספר בתוך האתר. ישנה אפשרות גם של הקלדה אבל בדרך כלל היא קשה ואיטית יותר.
ב. יש כל כך הרבה דברים נחוצים, ספרים שלא קיימים, קישורים פנימיים חסרים ועוד המון המון דברים.
ג. המלצה שלי, תעשה משהו שאתה אוהב, אל תנסה לקחת מה שצריך אלא לחשוב מה אתה אוהב לעשות ואיך הוא יכול להשתלב בתוך המיזם הזה. אם אתה אוהב ללמוד פרשת שבוע, תוכל ללמוד זאת באוצר ולהוסיף הערות על רש"י. אולי לסכם את מחלוקת רש"י והרמב"ן על הפרשה בדף מראי מקום. אתה יכול לתפוס ספר שאתה מתעניין בו ולההדיר אותו, לבקש שיעלו טקסט מומר ואתה תעבור ותגיה אותו ואחר כך תוכל לההדיר אותו באמצעות הוספת מראי מקומות והערות שוליים. ועוד ועוד. אלו רק דוגמאות. אני אשמח להדריך אותך יותר אם תרצה, אבל אנא תמקד אותי יותר מה תחומי העניין שלך. תודה רבה ובהצלחה. סיני ועוקר הרים (שיחה) 22:38, 11 בפברואר 2021 (IST)
תודה רבה יישר כח גדול, מאיזה עוד אתרים מותר להעתיק, והאם מותר להקליד ידנית מתוך ספרים שמצויים לפני. וכן אשמח לרשימת ספרים מפורטת שלא מצויים באתר בכדי שאוכל בעזהי"ת ובל"נ להעלותם. אני בעיקר מתמצא בסוגיות בגמרא בנזיקין, וכבר הוצאתי לאור מס' קבצים בנושא, ואוכל להיות לעזר בנושא. אך כאמור גם נושאים אחרים מעניינים אותי. חזק וברוך. קולמוס (שיחה) 07:57, 12 בפברואר 2021 (IST)
קולמוס, ברוך הבא. בגדול ספריא הוא האתר היחיד שמכיל כמות נכבדת של ספרים שניתן להעלותם, אבל גם שם צריך לבדוק מה מקור הטקסט. למעשה יש כמה עורכים שעובדים על זה ככה שלדעתי יש עדיפות לדברים אחרים. להקליד מספרים הנמצאים לפניך אפשר אם עברו 70 שנים ממות המחבר/בעל הזכויות. כדאי בכל מקרה להתייעץ לפני ההקלדה כדי לא לעבוד לריק. כפי שכתב משתמש סיני ועוקר הרים אפשר לבקש בדף אוצר:בקשת ספרים ספר מסויים והוא יעלה במהדורת ocr משובשת שתאפשר לך הגהה קלה יותר מאשר הקלדה (בדרך כלל).
אגב, קבציך במה עוסקים? האם חבורות שלך או סיכומי סוגיות שיכולים להשתלב במערך המראי מקומות המתפתח באוצר. בכל אופן הערות שוליים ומראי מקומות עדיפות על פני הקלדה והעלאת ספרים, כי עולה הרושם שאתה בר אוריין וחבל "לבזבז" כח תורני על הקלדה גרידתא.
לסיום, אולי למערכת יהיה רעיון לספר העוסק בעניינים אלו וחסר באוצר. מי אדיר (שיחה) 21:09, 13 בפברואר 2021 (IST)
בעז"ה במשך הזמן הקרוב אני יוסיף בעז"ה למראי מקורות, במספר סוגיות בנזיקין, בהן אני מתמצא, אך בד בבד, אם אראה דברים עליהם לא חל זכויות יוצרים, אני יעביר אותם לאתר. וכן אני די מתמצא בשפת הויקי, מכיוון שכבר ערכתי פעמים מספר באתרי ויקי אחרים, כך שאוכל לערוך כאן בקלות רבה יותר. תודה רבה ויישר כוח גדול על ההדרכה קולמוס (שיחה) 21:52, 13 בפברואר 2021 (IST)

הסרת קטעים מסויימים בתצוגת דף כולל

קיבלתי הדרכה בעבר אבל שכחתי. כשאני יוצר דף כולל כמו שאלות חזרה/פסחים/פרק תשיעי, איך אני גורם שתבנית ניווט כללי תחתון הנמצאת בכל הדפים המקוריים לא תופיע שוב ושוב בדף הכולל? סיני ועוקר הרים (שיחה) 15:23, 2 במרץ 2021 (IST)

בסרגל העריכה --> מתקדם --> תבניות להוספה --> קטע שיופיע רק בדף התבנית (עומדים על הטקסט שרוצים שיישאר בבית ולוחצים על הנ"ל <זו תגית 'לא במכלילים'>). האוצר בהרצה. "ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת". מערכת (שיחה) 15:44, 2 במרץ 2021 (IST)

קישור לד"ה, כשישנם שניים

איך אפשר לקשר לתוס' פסחים מו: ד"ה הואיל (השני)? יהושע (שיחה) 13:20, 15 במרץ 2021 (IST)

יהושע, שלום ותודה על השאלה.
הקישור לד"ה מתבצע באמצעות עוגן, העוגן הרגיל שבשימוש {{עוגן1}} מכיל גם את שם העוגן וגם את מה שמופיע בתצוגה. למקרים כמו אלה שהזכרת ישנו העוגן הבסיסי שבו שני פרמטרים: {{עוגן|שם העוגן|מה שיופיע בתצוגה}} כאשר מה שרוצים שיופיע בתצוגה הוא אותו דבר, הדרך לבדל בין העוגנים היא ליצור עוגן פשוט (במקרה הזה להסיר את הספרה 1 ולמלא את הפרמטר הראשון במשהו אחר) בדף היעד (תוספות פסחים שם), ואז לקשר מהדף שבו אנחנו עומדים לעוגן המדויק. למשל במקרה שלנו (ראה את השינוי שביצעתי עכשיו בדף היעד) נקשר לפסחים מו: [[תוספות/פסחים/מו/ב#הואיל (תניינא)|ד"ה הואיל]] והקישור ייראה כך: ד"ה הואיל. מוביל כפי שתוכל לראות לתוס' השני. האוצר בהרצה. "ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת". מערכת (שיחה) 14:14, 15 במרץ 2021 (IST)

הזמן קצר והמלאכה מרובה

הפנקס פתוח והיד כותבת... אלא שלפעמים אין לכל אחד זמן לעסוק גם בעיון וגם בעריכת הקישורים הפנימיים החשובים, לכן שאלתי היא, איך הכי מומלץ לכתוב מקורות כדי שהבוטים שיעברו אח"כ "יתפסו" את "כוונת המחבר". למשל בגמרא: האם עדיף (מסכת ברכות דף ב' עמוד א') או (ברכות ב' א') או (ברכות ב א) או (ברכות ב.) או משהו אחר או שזה בכלל לא משנה... או שאולי יש דרך מאוד פשוטה וזריזה לכל עורך לייצר קישורים פנימיים שאינני יודע עליה. תשובה ברורה בנושאים אלו לכאורה תהיה לתועלת כל המבקרים והעורכים באוצר שאין להם הרבה זמן "להיות על המחשב" או כל כה"ג, ומאידך גיסא מבינים ומעוניינים בחשיבותם העצומה של הקישורים הפנימיים הללו. הארכתי עכשיו למען הקיצור בעתיד... תודה מראש לכל המבהירים. נועם (שיחה) 09:11, 27 באפריל 2021 (IDT)

ניקוד

ישנה אפשרות להכניס ספר עם ניקוד. האם האוצר מעדיף דוקא בלי ניקוד ? תודה מראש. יהודי כשר (שיחה) 12:25, 27 באפריל 2021 (IDT)

עד כמה שידוע לי הספרים עולים בעיקר בלי ניקוד. עבודת העורכים מתמקדת בעיקר בההדרתו התוכנית של הספר ולא בנראות שלו וממילא ניקוד הוא החלק הפחות נדרש. עורך תורני (שיחה) 16:31, 2 במאי 2021 (IDT)
תודה
לענ"ד יש מקום לחשיבה מחודשת בנושא, [אם יורשה לי כחדש פה להציע עצות...], כי יש ספרים שחוסר הניקוד מקשה על ההבנה. אז למה לא לעזור לאנשים ?
יהודי כשר ועורך תורני, אני לא בטוח שבכל ספר לא מתאים שיהיה מנוקד. לדוגמא סידור שיח תפילה מנוקד. כנראה שיש מקום לחלק בין ספר לספר. ואפשר להעלות את הענין לדיון באולם הדיונים. מצולות ים (שיחה) 17:24, 2 במאי 2021 (IDT)
הדף אולם הדיונים לא קיים ?
ספר ליקוטי מוהר"ן מתאים שיעלה מנוקד, כי הוא ספר קשה להבנה בלי ניקוד.
צריך פה אישור ממישהו, או שאיש הישר בעיניו יעשה ? [השאלה כמובן אם ימחקו לי...]יהודי כשר (שיחה) 17:31, 2 במאי 2021 (IDT)
קיים גם קיים, טעות בהקלדה. כמובן שצריך אישור של הקהילה. מצולות ים (שיחה) 17:33, 2 במאי 2021 (IDT)
מניח שאפשר גם להעלות גרסה מנוקדת בנפרד ליקוטי מוהר"ן מנוקד/נב אבל מי ינקד? אסור לקחת ניקוד ממקור שאינו בנחלת הכלל וכל המנוקדים הם קנייניים - לא עברו 70 שנה ממות היוצר. מהדורה קמא (שיחה) 20:42, 8 ביולי 2021 (IDT)

העברת פרי חדש על הרמב"ם לשם מים חיים

ראיתי שמשתמש:מהדורה קמא העלה חיבור בשם פרי חדש על ספר המדע (קטגוריה:פרי חדש: יסודי התורה, קטגוריה:פרי חדש: דעות, קטגוריה:פרי חדש: תלמוד תורה, וקטגוריה:פרי חדש: עבודה זרה). אני מניח שהחיבור הזה הוא חיבורו של בעל פרי חדש על הרמב"ם הנקרא בשם מים חיים. ואם זה נכון אז אני מציע להעביר את כל אלו הדפים משם פרי חדש לשם מים חיים. (ראו לדוגמא בדף אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/יומא/יח, קישור אדום לדף מים חיים/עבודת יום הכיפורים/א). בברכה, יהושע (שיחה) 11:17, 29 באפריל 2021 (IDT)

בעד. צריך לבדוק אם זה אותו דבר כאן מתחיל 'מים חיים' על ספר המדע. תוכל לבדוק? או שאבדוק בעצמי כשאסיים את הלימוד. אויצרניק (שיחה) 11:46, 29 באפריל 2021 (IDT)
יהושע ואויצרניק, מהדורה קמא העלה בשם טוב, בקישור שהבאת (אויצרניק) רואים שזה חיבור אחר, הנה החיבור 'פרי חדש': ‏פרי חדש על יסודי התורה. אולי היה כדאי לתת על ההבדל, כמה מילים בשער החיבורים. האוצר בהרצה. "ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת". מערכת (שיחה) 11:56, 29 באפריל 2021 (IDT)
לא הגעתי לזה עדיין. מעניין מאוד. תודה מערכת. אויצרניק (שיחה) 12:30, 29 באפריל 2021 (IDT)
יפה. למען האמת לא ידעתי כלום מכל זה, זה טקסט של פרידברג שהונגש לנחלת הכלל דרך 'ספריא' וסמכתי עליהם בלי לבדוק פרטים. תודה על הדיון המחכים הזה. מהדורה קמא (שיחה) 12:50, 29 באפריל 2021 (IDT)
העליתי לכבודך את קטגוריה:מים חיים: יסודי התורה. מהדורה קמא (שיחה) 13:29, 29 באפריל 2021 (IDT)

למה לציין מראי מקומות

בספר שאני עורך כעת פרי הארץ מצוי שנוסח דיבורו מורכב מהרבה ציטטות של לשונות חז"ל והפסוקים, ושאלתי היא למה לציין, האם לציין לכל ציטטה בפני עצמה (ראה בפרשת חיי שרה לגבי ברזילי הגלעדי שמביא מגמ' רבות ציטטות עליו) או רק ללשון הפסוק או הציטטה העיקרית וכל השאר לא? השפל באמת

אם לא מדובר במליצת לשון אלא במובאה, הרי שיש להוסיף מראה מקום בכל הפעמים. אם המחבר רק מציין לשון פסוק כמליצת לשון או משחק מילים בלשון נופל על לשון הפסוק, נציין בהערה ע"פ מקום פלוני ופלוני (ובזה יש מקומות שבהם מדובר בשגרת לשון מוכרת שאין צורך בכך). אגב חתימה נעשית על ידי הוספת 4 טילדות כזה: ~~~~ שנמצאות מצד שמאל לספרה 1 במקלדת. בהצלחה. 15:53, 13 ביוני 2021 (IDT)

פירוש המשנה להרמב"ם

מאיפה לקוח הפיה"מ שהוכנס ? יש שינויים גדולים מאוד בינו לבין פיה"מ שבבר אילן ! אגב הנוסח שבבר אילן מובן הרבה יותר ממש"כ כאן. לשיקול רבני האוצר, לפי איזה גירסה לתקן את פיה"מ. אולי קאפח ? תודה יהודי כשר (שיחה) 23:49, 4 ביולי 2021 (IDT)

המקור הוא ספריא, ולפי מה שכתוב שם הגרסה היא הגרסה של דפוס וילנא, והיא הועתקה מhttps://primo.nli.org.il. עמיאלשיחה • כ"ט בתמוז ה'תשפ"א • 19:48, 8 ביולי 2021 (IDT)
פירוש המשנה לרמב"ם שהיה בידי כל האחרונים הוא הפירוש בתרגום ן' תיבון. הוא שנדפס בווילנא והוא שנכנס אלינו (ועל פיו יתוקן הצריך תיקון). בדור האחרון ישנם שני תרגומים חדשים: של הרב קאפח (י"ל במוסד הרב קוק) ושל הרב קורח (י"ל במכון המאור), שני התרגומים החדשים יהיו לך "מובנים הרבה יותר" כי העברית של המתרגמים מאוד עדכנית יחסית לזו של התיבונים, אבל זו כמובן אינה סיבה להעדיף את הנוסח הזה. יש טוענים (בהם הוא עצמו) שבנקודות מסוימות הרב קאפח מדייק יותר בתרגום. בפועל שתי המהדורות החדשות הן קנייניות ואי אפשר להעתיק מהן. כן אפשר לצטט מהם ולכתוב: במהדורת הרב קאפח תרגם כך וכך, כמובן שאסור להעתיק את כל הספר ולכן נהוג לעשות שימוש כזה רק כאשר קושי מהותי בטקסט מיושב עם הצעת התרגום החדשה. מהדורה קמא (שיחה) 20:39, 8 ביולי 2021 (IDT)
אגב, בבר-אילן זו אכן מהדורת קאפח: "פירוש המשניות של הרמב"ם בתרגום החדש של הרב קאפח יצא לאור בידי מוסד הרב קוק בשנים תשכ"ג - תשכ"ח (1963 - 1968) עם המקור הערבי ועם שינויי נוסחאות והערות מקיפות, ועתה הוכנס נוסח התרגום הזה של הפירוש למאגר". עד כאן לשונם. מהדורה קמא (שיחה) 20:44, 8 ביולי 2021 (IDT)
תודה יהודי כשר (שיחה) 11:00, 11 ביולי 2021 (IDT)

האם אפשר להעתיק מכאן לויקיטקסט?

ספר נתיבות המשפט יש כאן באתר ואין בויקיטקסט, האם ניתן להעתיק מכאן לשם את הספר, או שיש לכם הקפדה על זה?מאן דהו (שיחה) 09:48, 11 ביולי 2021 (IDT)

הדבר נידון בעבר בארוכה. אי אפשר להעתיק מכאן לוויקיטקסט - אבל כפי שמצויין בשולי הגליונות, אפשר להעתיק לוויקיטקסט מאתר המקור שממנו הועתק הטקסט לכאן. במקרה של נתיבות המשפט, זהו האתר המצוין 'ספריא'.
השאלה שלי היא: לשם מה להעתיק? האם יש אידאל ביצירת עותקים מרובים של אותה יצירה? באוצר הספרים היהודי השיתופי נעשית עבודת ההדרה והשבחה של הטקסט והסיבה שאנחנו מקפידים שלא להוציא את הטקסט מכאן אחרי שהתחילה עבודת העריכה עליו היא הרצון שלנו לאחד את כלל הכוחות של עולם העריכה התורני בחוד-חנית אחד ממוקד.
לסיכום, בקריאה של חיבה: הצטרף אלינו... מהדורה קמא (שיחה) 10:20, 11 ביולי 2021 (IDT)
הסיבה שאני רוצה להעתיק מכאן, כי אצלכם אין שולחן ערוך וכשאני תקוע בלי ספרים ואני לומד שו"ע חו"מ אני צריך לדפדף במקביל בין האתר פה לויקיטקסט היות ואצלכם אין שולחן ערוך ואצלם אין נתיבות המשפט, דבר לא נוח בעליל. לכן אחרי שאתם ::מתיימרים להיות חוד החנית של העולם התורני חייב להיות לכם ספרים בסיסיים כמו שולחן ערוך. ולגופו של הטענה למה אתם לא מסכימים להעתיק מכאן. להבנתי יש תשובה פשוטה יותר ואמיתית יותר למה אתם לא מסכימים.
נקודה נוספת, להבנתי יש ערך של יגדיל תורה גם לאפשר לאחרים להעתיק מכאן את הספרים שאתם הקלדתם, היות ויש כאלה שלא מכירים את האתר כאן ומכירים את האתר שם. מאן דהו (שיחה) 20:06, 15 ביולי 2021 (IDT)
ערב טוב מאן דהו, בדבריך עמדת על כמה נקודות וראוי להתייחס לכל נקודה בנפרד. מאחר שהדברים באו מעט ללא סדר, אסדרם אני, ואחרוג מן הכלל שמשיבים על ראשון ראשון. אנו אכן מתיימרים להיות חוד החנית של עולם הספר התורני, אבל לשם כך אנו זקוקים בין היתר לאנשים מוכשרים כמוך שיסייעו בעדנו. אף אחד לא חושב שהאוצר במצבו הנוכחי כבר נמצא בחוד החנית של "מאגרי הספרים הדיגטליים". למרות זאת, בכל מה שנוגע ל"ההדרה" הוא אכן נמצא שם, למעשה לבדו, כי כל המאגרים האחרים זנחו לחלוטין את הרעיון לשפר את הטקסטים אותם הם צוברים בהמוניהם.
מכאן אנחנו מגיעים גם לנקודה הנוספת והיא חסרון השו"ע באוצר. אכן האוצר מוכרח שיהיה לו שו"ע והדבר יקרה בעתיד הקרוב, בעזרת סיוע מאנשים נדיבים כמוך וכמו שאר עורכי האוצר. מאחר והאוצר הוא בעיקר פלטפורמה לההדרה תורנית ולאו דוקא מאגר תורני גרידא, לכן "בוער" לנו יותר להתקדם עם העלאת סימנים "נחשקים" בכלל הספרות התורנית ולאו דוקא עם הבסיס שנמצא כבר בעשרות מקומות ברשת. הפער בין המשתמשים הצורכים תוכן מהאוצר ובין המשתמשים התורמים לו תוכן, הוא אדיר, והוספת שו"ע תועיל בעיקר לצורכי התוכן ופחות לתורמיו. בעוד שהאוצר זקוק, לצורך התקדמותו, בעיקר לסוג המשתמשים השני, שאתה מוזמן להצטרף לשורותיו.
נושא זכויות היוצרים נידון כאן בהרחבה רבתי פעם אחר פעם. המציאות בעולם הדיגיטלי מוכיחה שמאגרים רבים דורסים ברגל גסה כל חוק וכלל בנושא זה, ואין ברצוני להיכנס שוב לענין זה. בלי כל קשר לזה הסיבה הכי פשוטה והכי הגיונית שיש היא שהאוצר הוא מיזם מתפתח, מיזם שזקוק כאויר לנשימה לתורמי תוכן, ואם מגיע אחד מהתורמים הפוטנציאליים האלה ומבקש שנעביר את התוכן למקום אחר כדי שהוא יוכל להיות רק שם ולא יצטרך להיכנס לאוצר כיון שחסר פה הרבה חומר - תגיד לי אתה האם נראה לך סביר שהאוצר אכן יאפשר זאת בשלב הזה, והאם נראה לך שהאוצר אכן יתקדם בצורה הזאת אף צעד אחד קדימה.
האוצר חרט על דגלו את ענין זיכוי הרבים, את ענין השיתופיות ומה אני בחינם, כפי שמבואר בהרחבה רבתי בדף אוצר:אודות. ואנו תקווה שבעוד לא הרבה זמן, האוצר יהיה במקום כזה שהוא יוכל בהחלט לאפשר לכל המי ומי להעתיק את תוצריו המופלאים, ושהדבר לא יגרע מאיכות הספרים. כי טקסטים יש המון אבל ספרים ברמת איכות גבוהה אין כמעט ברחבי הרשת - ואנחנו כאן בשביל להגשים את החלום הזה. מי אדיר (שיחה) 20:25, 15 ביולי 2021 (IDT)
תודה רבה על ההסבר המצוין, כדאי לשים הסבר דומה בדף שציינת אליו. אך בכל אופן יש לי שתי שאלות א. האם לא כדאי לנסות לשכלל ולשפר את ויקיטקסט במקום לפתוח מאגר מקביל שרק גורם לפיצול הכוחות בתחום. ב. אם אני מבין נכון, הזכויות כאן נשמרות לבעלי האתר, עם היתר שימוש לכלל, מה שאומר שאנשים כאן לא תורמים למען הציבור אלא למען גוף פרטי, (בדומה להמכלול,שכל הזכויות שמורות) שהגוף הפרטי הזה נותן שימוש לכלל ויכול להפסיק את זה בכל רגע נתון, האם זה לא אמור למנוע מאנשים לתרום?מאן דהו (שיחה) 23:50, 15 ביולי 2021 (IDT)
תודה. בנוגע לשאלותיך: א. ויקטקסט יש בו הרבה בעיות מעבר לזה. יש שם תערובת גדולה של קודש וחול, והוא כר פורה לביאורים שאין רוח חכמים נוחה מהם. מלבד בעיות של זכויות יוצרים ועוד. מאחר וויקיטקסט לא תורמים הרבה מעבר לגוף הטקסטים, דבר שקיים גם במאגרים נוספים כמו ספריא שמאפשר שימוש חופשי ברבים מהספרים בו ועוד, לא נראה שיש כאן פיצול כח, אלא להפך - מיקוד כח של עורכים מצויינים בנישה המתאימה להם. אנו בהחלט נשמח אם מישהו יתרום טקסטים לספריא באופן שיאפשר לנו אחר כך להשתמש בטקסט ולההדיר אותו לרמה גבוהה יותר. ב. אתה צודק שכרגע הזכויות נשמרות לאוצר, והסיבה לכך היא כמתואר לעיל. ברור שבסופו של דבר זה יכול להרתיע תורם פוטנציאלי, אבל מי שקצת מכיר את רוח הדברים ואת צורת ההתנהלות באוצר יכול לזהות מיד שלא מדובר כאן במיזם כלכלי או משהו דומה לזה, אלא נטו בהרבצת תורה וזיכוי הרבים. ולסבר את האוזן, אם תחליט יום אחד קרן ויקימדיה העולמית להסיר את ויקיטקסט מכל סיבה שהיא (ויש סיבות לכך) - הרי גם אז ילך לאיבוד החומר של כלל המשתמשים שם. בסופו של דבר יש כאן אמון בסיסי בין העורכים ובין המערכת, על סמך הכרות אישית בין חלק התורמים ועל סמך התנהלות האוצר כפי שיכול לחוש ולהרגיש כל מי שנמצא תדיר בין כותליו. מי אדיר (שיחה) 00:18, 16 ביולי 2021 (IDT)
תודה על הדברים. אדגיש שוב מה שכבר כתבתי כמה פעמים על דעת המערכת - האוצר ימשיך להנגיש את כל הטקסטים חינם לכל לומד, גם קרן ויקימדיה אינה חסינה ועלולה חלילה וחס לאבד את האפשרות להחזיק שרתים בכל רחבי העולם, אבל ההנחה הפשוטה היא שזה לא יקרה, וכך גם אצלנו, הוצאות ההחזקה שלנו הרבה יותר נמוכות וסביר להניח שכשם שהסתדרנו עד היום נסתדר הלאה, לא אלמן ישראל. האוצר בהרצה. "ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת". מערכת (שיחה) 01:23, 16 ביולי 2021 (IDT)

בקשת עזרה טכנית בליקוטי מוהר"ן

כשעומדים [לדוג'] בליקוטי מוהר"ן חלק ב מאמר א, כתוב למעלה: ליקוטי מוהר"ן - ב - א. צריך להיות, שבלחיצה על אות ב, ייפתח ללומד הפירוט של המאמרים שיש בחלק ב בליקו"מ. בפועל, בלחיצה על ב, הלומד מגיע לליקו"מ חלק א מאמר ב. מי יודע כיצד לסדר את זה ? מקווה שהייתי ברור. יהודי כשר (שיחה) 15:09, 20 ביולי 2021 (IDT)

נראה לי שיש שתי אפשרויות, לבחירתך: או לשנות את הדפים של חלק א' לדפים בפורמט "ליקוטי מוהר"ן/א/א" (ולא כמו עכשיו "ליקוטי מוהר"ן/א"), או להפוך את הדפים בחלק ב' לפורמט של "ליקוטי מוהר"ן/תנינא/א" או "ליקוטי מוהר"ן תנינא/א". זה תלוי במבנה הספר וכיצד הוא מחולק ברוב המהדורות הנדפסות (בויקיטקסט נקטו את האפשרות השנייה שציינתי, אפשר לעשות כמותם). מכיוון שמדובר בהעברה של דפים רבים, אולי מהדורה קמא יוכל לסייע לך בהעברת הדפים בבת אחת (זכור לי שהוא עשה דבר דומה בעבר). עמיאלשיחה • י"ב באב ה'תשפ"א • 01:18, 21 ביולי 2021 (IDT)
עמד, הפתרון היותר פשוט הוא להגדיר בתבנית:ניווט כללי עליון/ליקוטי מוהר"ן שאם הסקטור השני הוא ב אזי תהיה שם הפניה לליקוטי מוהר"ן#חלק ב. יש הגיון בכך שהמבנה של חלק א יהיה ברירת המחדל ולכן הייתי נמנע מהעברה סיטונאית, לא כך? האוצר בהרצה. "ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת". מערכת (שיחה) 02:06, 21 ביולי 2021 (IDT)
אני לא מבין כ"כ בדברים אלו, אז אשאיר את זה למבינים שיסדרו הדברים באופן שנראה להם נכון. יישר כח. יהודי כשר (שיחה) 10:09, 21 ביולי 2021 (IDT)
השאלה איזה מבנה הכי הגיוני תלויה בשאלה כיצד הספר מחולק במהדורות הנדפסות (אינני מכיר כ"כ). אבל גם אם אתה צודק, נראה לי שזה מבלבל שליקוטי מוהר"ן/ב מתייחס לחלק א' מאמר ב', וליקוטי מוהר"ן/ב/א מתייחס לחלק ב' מאמר א'. זה קצת לא סימטרי ויכול לבלבל חלק מהלומדים, ולכן חשבתי שעדיף לשנות את הפורמט של הדפים. אבל אני לא בטוח ולכן אשאיר לך את ההחלטה. עמיאלשיחה • י"ב באב ה'תשפ"א • 11:35, 21 ביולי 2021 (IDT)
גם אני בעד עמדת עמד, לבדוק במהדורות המודפסות ולהעביר אם כן למבנה אחיד. מערכת, אנא בדוק זאת והודע כאן את החלטתך, גם אני אקבל אותה. מהדורה קמא (שיחה) 11:57, 21 ביולי 2021 (IDT)
בדקתי, ליקוטי מוהר"ן ח"א נחשב "הרגיל" ומציינים אליו בלי הקידומת חלק א, אפשר להעביר למבנה ליקוטי מוהר"ן/א/ג וליצור מהדף הקודם פירושון לשתי האפשרויות, או לשחק עם התבנית כמו שהצעתי, ולהניח תבנית "פירוש נוסף" על כל דף עם הפניה למקביל בחלק ב' - מה יותר מוצא חן בעיניכם? האוצר בהרצה. "ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת". מערכת (שיחה) 22:28, 21 ביולי 2021 (IDT)