Editing אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/מועד קטן/ז

Jump to navigation Jump to search

Warning: You are not logged in. Your IP address will be publicly visible if you make any edits. If you log in or create an account, your edits will be attributed to your username, along with other benefits.

The edit can be undone. Please check the comparison below to verify that this is what you want to do, and then save the changes below to finish undoing the edit.

Latest revision Your text
Line 14: Line 14:
  
 
;מו"מ בין הלב שמחה לאמרי אמת אם ישנם נגעים שהם יסורים של אהבה  
 
;מו"מ בין הלב שמחה לאמרי אמת אם ישנם נגעים שהם יסורים של אהבה  
הלב שמחה, כך נראה מתוך תשובת אביו, הציע ליישב את הקושיא בהקדם סוגיית הגמרא במסכת ברכות {{ממ|[[בבלי/ברכות/ה/ב|ה:]]}}. הגמרא מביאה את מימרתו של רבי יוחנן: נגעים ובנים אינן יסורין של אהבה. ומקשה הגמרא: ונגעים לא, והתניא, כל מי שיש בו אחד מארבעה מראות נגעים הללו, אינן אלא מזבח כפרה. ומיישבת הגמרא קושייתה בשלשה דרכים: א' אמנם נגעים הם מזבח כפרה אך אינם יסורין של אהבה. ב' רק נגעים בארץ ישראל אינם יסורים של אהבה [כך לדעת רש"י שם], לפי שצריך להשתלח מחוץ לשלש מחנות. ג' רק נגעים הנמצאים במקום מגולה שלא תחת בגדיו, אינם יסורים של אהבה.  
+
הלב שמחה, כך נראה מתוך תשובת אביו, הציע ליישב את הקושיא בהקדם סוגיית הגמרא במסכת ברכות {{ממ|[[בבלי/ברכות/ה/ב|ה:]]}}. הגמרא מביאה את מימרתו של רבי יוחנן: נגעים ובנים אינן יסורין של אהבה. ומקשה הגמרא: ונגעים לא, והתניא, כל מיש שיש בו אחד מארבעה מראות נגעים הללו, אינן אלא מזבח כפרה. ומיישבת הגמרא קושייתה בשלשה דרכים: א' אמנם נגעים הם מזבח כפרה אך אינם יסורין של אהבה. ב' רק נגעים בארץ ישראל אינם יסורים של אהבה [כך לדעת רש"י שם], לפי שצריך להשתלח מחוץ לשלש מחנות. ג' רק נגעים הנמצאים במקום מגולה שלא תחת בגדיו, אינם יסורים של אהבה.  
  
 
הרי שלפי שני היישובים האחרונים בגמרא, יש לקבל את הנחת השאלה ש'מזבח כפרה' מכריח שיסורים אלו הם 'יסורים של אהבה' - ואם כן, הרי מצאנו נגעים שאינם באים על חטא, וניתן לקיים את דברי חז"ל על חתן שנראו בו נגעים בשבעת ימי המשתה, בנגעים הבאים כיסורים של אהבה. [כך גם יישב רבי אריה אלתר בספרו אמת ליהודה {{ממ|ירושלים תש"ן, עמוד יג}} שאיירי בנגעים בצנעא שהם יסורין של אהבה ובאים בלא חטא].
 
הרי שלפי שני היישובים האחרונים בגמרא, יש לקבל את הנחת השאלה ש'מזבח כפרה' מכריח שיסורים אלו הם 'יסורים של אהבה' - ואם כן, הרי מצאנו נגעים שאינם באים על חטא, וניתן לקיים את דברי חז"ל על חתן שנראו בו נגעים בשבעת ימי המשתה, בנגעים הבאים כיסורים של אהבה. [כך גם יישב רבי אריה אלתר בספרו אמת ליהודה {{ממ|ירושלים תש"ן, עמוד יג}} שאיירי בנגעים בצנעא שהם יסורין של אהבה ובאים בלא חטא].
Line 44: Line 44:
  
 
;תליית השדי חמד שנחלקו הירושלמי והבבלי במקור הדין ונפק"מ לענין תשובה
 
;תליית השדי חמד שנחלקו הירושלמי והבבלי במקור הדין ונפק"מ לענין תשובה
והנה בשדי חמד {{ממ|אסיפת דינים ח"ח עמוד 411}} הביא מקור נוסף לדין מחילת עוונות לחתן, מלבד דברי חז"ל בירושלמי הלומדים כן מהפסוק 'ויקח את מחלת'. וזאת מדברי הגמרא ביבמות {{ממ|[[בבלי/יבמות/סג/ב|סג:]]}}: אמר רבי חמא בר חנינא, כיון שנשא אדם אשה, עוונותיו מתפקקין [- נסתמין. [[רש"י/יבמות/סג/ב|רש"י]]], שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/משלי/יח#כב|משלי יח כב]]}} "מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מה'".
+
והנה בשדי חמד {{ממ|אסיפת דינים ח"ח עמוד 411}} הביא מקור נוסף לדין מחילת עוונות לחתן, מלבד דברי חז"ל בירושלמי הלומדים כן מהפסוק 'ויקח את מחלת'. וזאת מדברי הגמרא ביבמות {{ממ|[[בבלי/יבמות/סג/ב|סג:]]}}: אמר רבי חמא בר חנינא, כיון שנשא אדם עשה, עוונותיו מתפקקין [- נסתמין. [[רש"י/יבמות/סג/ב|רש"י]]], שנאמר {{{ממ|[[תנ"ך/משלי/יח#כב|משלי יח כב]]}} "מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מה'".
  
רבי יאשיהו פינטו, הריא"ף, בספרו כסף נבחר {{ממ|[[כסף נבחר/פרשת חיי שרה|פרשת חיי שרה]]}} מביא בשם ספר נחמד למראה {{ממ|ח"א קצז:.}} שביאר שדקדקו חז"ל בלשונם לומר שעוונתיו נסתמים, לומר שאינם נמחלים לגמרי, אלא תלויים ועומדים לראות אם לא ישוב עוד לכסלה, ואם ישוב - מגלגלים עליו את הכל ופוקדים עליו עוונת ראשונים.
+
רבי יאשיהו פינטו, הריא"ף, בספרו כסף נבחר {{ממ|[[כסף נבחר/חיי שרה|פרשת חיי שרה]]}} מביא בשם ספר נחמד למראה {{ממ|ח"א קצז:.}} שביאר שדקדקו חז"ל בלשונם לומר שעוונתיו נסתמים, לומר שאינם נמחלים לגמרי, אלא תלויים ועומדים לראות אם לא ישוב עוד לכסלה, ואם ישוב - מגלגלים עליו את הכל ופוקדים עליו עוונת ראשונים.
  
עפ"ז הסיק השדי חמד שנחלקו הבבלי והירושלמי אם עוונות החתן נמחלים מיד בלי תשובה, כדרשת הירושלמי מעשו. או שצריך לשוב בתשובה, וכדרשת הבבלי מ'יפק רצון'. וביאר עפ"ז טעם המנהג שהביאו הפוסקים {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/תקעג#א|רמ"א או"ח סימן תקעג ס"א]] ועוד}} שיתענו החתן והכלה ביום חופתם, וביארו במושב זקנים לבעלי התוספות {{ממ|[[מושב זקנים/בראשית/כח#ט|בראשית כח ט]]}} ובתשב"ץ קטן {{ממ|תשב"ץ קטן/תסה|סימן תסה]]}} שטעם תענית זו לפי שביום זה נמחלים עוונותיו, וכ"כ המטה משה {{ממ|[[מטה משה/ג/הכנסת כלה/א#ב|ח"ג הכנסת כלה פ"א סוף אות ב]]}}, בית שמואל {{ממ|[[בית שמואל/אבן העזר/סא#ו|אה"ע סימן סא סק"ו]]}} מהר"ם מינץ {{ממ|[[מהר"ם מינץ/קט|סימן קט]]}} וביאור הגר"א {{ממ|[[ביאור הגר"א/אבן העזר/סא#ו|אה"ע שם]]}}. ולא מצאנו מנהג זה ביום שעולה אדם לגדולה. אמנם לפי מה שנתבאר אתי שפיר, כי לפי דעת הירושלמי אכן אין טעם לתענית זו כיון שאף בלי תשובה נמחלים עוונתיו, ורק בחתן חוששים לדעת הבבלי שצריך תשובה כדי שימחלו עוונתיו. ועכ"פ לפי זה מיושבת הקושיה, עכ"פ לדעת הבבלי, כי דין המשנה בנגעים יכול להתקיים בחתן שלא שב בתשובה.
+
עפ"ז הסיק השדי חמד שנחלקו הבבלי והירושלמי אם עוונות החתן נמחלים מדי בלי תשובה, כדרשת הירושלמי מעשו. או שצריך לשוב בתשובה, וכדרשת הבבלי מ'יפק רצון'. וביאר עפ"ז טעם המנהג שהביאו הפוסקים {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/תקעג#א|רמ"א או"ח סימן תקעג ס"א]] ועוד}} שיתענו החתן והכלה ביום חופתם, וביארו במושב זקנים לבעלי התוספות {{ממ|[[מושב זקנים/בראשית/כח#ט|בראשית כח ט]]}} ובתשב"ץ קטן {{ממ|תשב"ץ קטן/תסה|סימן תסה]]}} שטעם תענית זו לפי שביום זה נמחלים עוונותיו, וכ"כ המטה משה {{ממ|[[מטה משה/ג/הכנסת כלה/א#ב|ח"ג הכנסת כלה פ"א סוף אות ב]]}}, בית שמואל {{ממ|[[בית שמואל/אבן העזר/סא#ו|אה"ע סימן סא סק"ו]]}} מהר"ם מינץ {{ממ|[[מהר"ם מינץ/קט|סימן קט]]}} וביאור הגר"א {{ממ|[[ביאור הגר"א/אבן העזר/סא#ו|אה"ע שם]]}}. ולא מצאנו מנהג זה ביום שעולה אדם לגדולה. אמנם לפי מה שנתבאר אתי שפיר, כי לפי דעת הירושלמי אכן אין טעם לתענית זו כיון שאף בלי תשובה נמחלים עוונתיו, ורק בחתן חוששים לדעת הבבלי שצריך תשובה כדי שימחלו עוונתיו. ועכ"פ לפי זה מיושבת הקושיה, עכ"פ לדעת הבבלי, כי דין המשנה בנגעים יכול להתקיים בחתן שלא שב בתשובה.
  
  
Line 56: Line 56:
 
אמנם העיר על יישוב זה בביאור אהלי שם {{ממ|ויקרא יג יד}}, שכן לשון המשנה נותנים לו שבעת ימי המשתה יחסר לפי ביאור זה, שכן לעולם לא יהיו שבעת ימי המשתה כולם בכלל - כיון שרק אחר חופתו יחטא ויקבל את הנגעים. ובאופן אחר הציע ליישב שמדובר באופן שקיבל את הנגע קודם חופתו, ואף שנמחלים עוונתיו בחופתו, אך אין די בכפרה זו כדי לסלק הנגעים שכבר קיבל.
 
אמנם העיר על יישוב זה בביאור אהלי שם {{ממ|ויקרא יג יד}}, שכן לשון המשנה נותנים לו שבעת ימי המשתה יחסר לפי ביאור זה, שכן לעולם לא יהיו שבעת ימי המשתה כולם בכלל - כיון שרק אחר חופתו יחטא ויקבל את הנגעים. ובאופן אחר הציע ליישב שמדובר באופן שקיבל את הנגע קודם חופתו, ואף שנמחלים עוונתיו בחופתו, אך אין די בכפרה זו כדי לסלק הנגעים שכבר קיבל.
  
ובעיקר דברי הגר"מ זמבא שאין מחילת עוונות אלא ביום החופה, אין כן דעת האשל אברהם {{ממ|בוטשאטש}} הסובר שענין מחילת עוונות נמשך כל שבעת ימי המשתה, ולדעתו ודאי אי אפשר ליישב כן. ובליקוטים מהאמרי אמת מובא שהסתפק בזה.
+
ובעיקר דברי הגר"מ זמבא שאין מחילת עוונות אלא ביום החופה, אין כן דעת האשל אברהם {{ממ|בוטשאטאש}} הסובר שענין מחילת עוונות נמשך כל שבעת ימי המשתה, ולדעתו ודאי אי אפשר ליישב כן. ובליקוטים מהאמרי אמת מובא שהסתפק בזה.
  
  

Please note that all contributions to אוצר הספרים היהודי השיתופי are considered to be released under the שימוש אישי בלבד–ללא שימוש מסחרי–וללא שימוש ציבורי (see אוצר:זכויות יוצרים for details). If you do not want your writing to be edited mercilessly and redistributed at will, then do not submit it here.
You are also promising us that you wrote this yourself, or copied it from a public domain or similar free resource. Do not submit copyrighted work without permission!

Cancel Editing help (opens in new window)