אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/כתובות/פה

יום חמישי ד' תשרי תשפ"ג - מסכת כתובות דף פה

שודא דדייני

בגמרא במסכת כתובות (פה:) איתא: ההוא דאמר להו 'נכסיי לטוביה'. שכיב... אתו שני טוביה. שכן ותלמיד חכם - תלמיד חכם קודם. קרוב ותלמיד חכם - תלמיד חכם קודם. איבעיא להו, שכן וקרוב מאי. תא שמע, "טוב שכן קרוב מאח רחוק". שניהם קרובים ושניהם שכנים ושניהם חכמים - שודא דדייני.

ופירש רש"י: שודא דדייני הטלת הדיינים [שודא כמו 'שדי בימא' דמתרגמינן 'ירה בים' (שמות טו ד), הטיל בים], לפי מה שיראו דיינים שהיה דרכו של מת, לקרב את זה יותר מזה, או מי שבשניהן טוב ונוהג בדרך ישרה, שיש לומר בו נתכוין המת לזכות, ע"כ. דהיינו שלדעת רש"י בשודא דדייני על הדיינים לאמוד דעתו של אדם למי היתה כוונת הנותן, לפי קורבתם אל הנותן או לפי ישרות הנהגתם.

והתוספות (ד"ה שודא) מיאנו בפירוש רש"י.