אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/כתובות/פד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
< אוצר:מיזמים‏ | חדש על ה(מ)דף
גרסה מ־10:18, 28 בספטמבר 2022 מאת מי אדיר (שיחה | תרומות) (המשך יבוא בעזרת השם)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יום רביעי ג' תשרי תשפ"ג - מסכת כתובות דף פד

כפיית בית דין לגביית מטלטלים מיתומים

במשנה במסכת כתובות (פד.) תנן: מי שמת והניח אשה ובעל חוב ויורשין... הניח פירות תלושין מן הקרקע, כל הקודם בהן זכה בהן. זכתה האשה יותר מכתובתה, ובעל חוב יותר על חובו, המותר - רבי טרפון אומר ינתנו לכושל שבהן, רבי עקיבא אומר אין מרחמין בדין, אלא ינתנו ליורשין, שכולם צריכין שבועה [- כדי להיפרע מהכנסים] ואין היורשים צריכין שבועה [- וממילא מיד כשמת זכו היורשים בנכסים ואין גובים מהם]. ומבואר בגמרא שרבי עקיבא אינו חולק רק על דין ה'מותר', אלא חולק אף על עיקר הדין וסובר שלא מועילה כלל תפיסת הפירות.

ובגמרא (פד:) מובא מעשה באחד שתפס פירות תלושים מבעל חובו שמת, והדיינים דנו דינו כדעת רבי טרפון הסובר שתפיסה מועילה. וכשבא הדבר לפני ריש לקיש, הורה להם להחזיר את הדין, כי הלכה כדעת רבי עקיבא שתפיסה אינה מועילה. על כך תמה רבי יוחנן לפני ריש לקיש: עשית כשל תורה, היינו שבדבריך נהגת כאילו דברי רבי עקיבא הם דין תורה, ולכך אתה מחזיר את הדין מחמת שלא פסוק כדעת רבי עקיבא.

והגמרא מעלה מספר אפשרויות לבאר את שורש מחלוקתם של רבי יוחנן וריש לקיש, מפני מה לדעת ריש לקיש יש להחזיר את הדין מחמת כן, ואילו לדעת רבי יוחנן אף שיש לפסוק להלכה כדעת רבי עקיבא, מכל מקום אם לא הורו כן להלכה, אין להחזיר את הדין.

מכח סוגיא זו תמה התומים (חו"מ סימן קז סק"א) על דעת הרמב"ן (שו"ת מיוחסות סימן פח) שאף שהדין הוא שאין בית דין נפרעים ממטלטלי דיתמי, ורק מצוה עליהם לפרוע את חוב אביהם, מכל מקום אם רצו בית דין רשאים לכפות ולגבות אף מהמטלטלים שהניח האב ביד בניו. ותמה התומים שאם אכן כדברי הרמב"ן, אם כן מדוע דן ריש לקיש את מעשה הדיינים כ'טעה בדבר משנה' הלא אפילו אם אכן ההלכה כדעת רבי עקיבא ולא מועילה תפיסה במטלטלים של היתומים, מכל מקום אם רוצים הדיינים לכפות, רשאים, ואם כן גם במקרה זה דנו הדיינים והורו וגבו מטלטלים מהיתומים, ומה שייך לדון כאן 'טעה בדבר משנה'.