אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/כתובות/עז: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
 
שורה 10: שורה 10:
כך גם תשובת ה' אל שמואל היתה: "ויאמר ה' עגלת בקר תקח בידך ואמרת לזבוח לה' באתי" - הרי שאף ה' הסכים עמו בחששו וייעצו להערים על שאול שלא יחשוד בו כי הולך למשוח מלך תחתיו. אין זאת אלא משום שבמקום כזה ששכיח הזיקא, אף שלוחי מצוה יכולים להינזק.
כך גם תשובת ה' אל שמואל היתה: "ויאמר ה' עגלת בקר תקח בידך ואמרת לזבוח לה' באתי" - הרי שאף ה' הסכים עמו בחששו וייעצו להערים על שאול שלא יחשוד בו כי הולך למשוח מלך תחתיו. אין זאת אלא משום שבמקום כזה ששכיח הזיקא, אף שלוחי מצוה יכולים להינזק.


מעתה, תמה הגרא"ו, כיצד לא חשש רבי יהושע בן לוי לשהות במחיצתן של בעלי ראתן, והלא ודאי הוא בגדר של 'שכיח הזיקא' [וכמובאר בגמרא שיש להיזהר אפילו מזבובים שלהם ומביצים שבאותו מבוי, שהם הרחקות מופלגות], וכיצד סמך ריב"ל על כך שעסק בתורה, והלא אין אומרים 'שלוחי מצוה אינן ניזוקין' במקום דשכיח הזיקא.
מעתה, תמה הגרא"ו, כיצד לא חשש רבי יהושע בן לוי לשהות במחיצתן של בעלי ראתן, והלא ודאי הוא בגדר של 'שכיח הזיקא' [וכמבואר בגמרא שיש להיזהר אפילו מזבובים שלהם ומביצים שבאותו מבוי, שהם הרחקות מופלגות], וכיצד סמך ריב"ל על כך שעסק בתורה, והלא אין אומרים 'שלוחי מצוה אינן ניזוקין' במקום דשכיח הזיקא.


ויישב, שכל המבואר בגמרא שם שהיכא דשכיח הזיקא אין סומכים על 'שלוחי מצוה אינן ניזוקין', היינו דוקא בשאר מצוות, אבל לימוד תורה שאני. וכפי שלומדת הגמרא בק"ו ממה שמעלה חן על לומדיה.
ויישב, שכל המבואר בגמרא שם שהיכא דשכיח הזיקא אין סומכים על 'שלוחי מצוה אינן ניזוקין', היינו דוקא בשאר מצוות, אבל לימוד תורה שאני. וכפי שלומדת הגמרא בק"ו ממה שמעלה חן על לומדיה.
שורה 18: שורה 18:
והנה לשון הגמרא "מיכרך בהו ועסיק בתורה" משמע בפשוטו שבאותה שעה שעסק בתורה היה נכרך בהם, וכך גם מפרש [[רש"י/כתובות/עז/ב|רש"י]]: מיכרך בהו, נדבק אצלם '''בשעה שעוסק בתורה''' ומושיבן אצלו ומובטח הוא שתגין התורה עליו ולא יוזק. וברש"י מהדו"ק המובא ב[[שיטה מקובצת/כתובות/עז/ב|שיטה מקובצת]]: לא הוה זז מהם '''בשעת תלמוד''' ויושב בצדם ומטפל בהם.
והנה לשון הגמרא "מיכרך בהו ועסיק בתורה" משמע בפשוטו שבאותה שעה שעסק בתורה היה נכרך בהם, וכך גם מפרש [[רש"י/כתובות/עז/ב|רש"י]]: מיכרך בהו, נדבק אצלם '''בשעה שעוסק בתורה''' ומושיבן אצלו ומובטח הוא שתגין התורה עליו ולא יוזק. וברש"י מהדו"ק המובא ב[[שיטה מקובצת/כתובות/עז/ב|שיטה מקובצת]]: לא הוה זז מהם '''בשעת תלמוד''' ויושב בצדם ומטפל בהם.


אמנם הריטב"א פירש: מכרך בהו אפילו היכא דלא עסיק בה. והריטב"א מוכיח דבריו מהמבואר בגמרא בסוטה {{ממ|[[בבלי/סוטה/כא/א|כא.]]}} שחלוקה זכות התורה מזכות שאר המצוות, כי כל המצוות מגנות דוקא בזמן העסק בהם, ואילו התורה מגינה אף כבזמן שאינו עוסק בה. וכך גם בנידון דידן בהצלה מבעלי ראתן, יכול היה ריב"ל להיכרך בחולים אף כשלא עסק בתורה, ולימוד התורה בשאר הזמנים הגן עליו. ואמנם יש לעיין בדעת רש"י מדוע פירש שעשה כן 'בשעה שעוסק בתורה', ואף אם דקדק כן מלשון הגמרא, עדיין יקשה מדוע באמת לא נכרך בהם ריב"ל אלא בשעת עסק התורה ולא סמך על הגנתה גם שלא בשעת העסק בה.
אמנם הריטב"א פירש: מכרך בהו אפילו היכא דלא עסיק בה. והריטב"א מוכיח דבריו מהמבואר בגמרא בסוטה {{ממ|[[בבלי/סוטה/כא/א|כא.]]}} שחלוקה זכות התורה מזכות שאר המצוות, כי כל המצוות מגנות דוקא בזמן העסק בהם, ואילו התורה מגינה אף בזמן שאינו עוסק בה. וכך גם בנידון דידן בהצלה מבעלי ראתן, יכול היה ריב"ל להיכרך בחולים אף כשלא עסק בתורה, ולימוד התורה בשאר הזמנים הגן עליו. ואמנם יש לעיין בדעת רש"י מדוע פירש שעשה כן 'בשעה שעוסק בתורה', ואף אם דקדק כן מלשון הגמרא, עדיין יקשה מדוע באמת לא נכרך בהם ריב"ל אלא בשעת עסק התורה ולא סמך על הגנתה גם שלא בשעת העסק בה.


והנה לדברי הריטב"א הרי מוכח שאין הגנת התורה כהגנת שאר המצוות, וודאי לא היה טעמו של ריב"ל מדין 'שלוחי מצוה אינן ניזוקין', שכן טעם זה ודאי אינו שייך אלא בזמן העסק במצוה או בשליחות אליה. [אלא אם כן נחדש שלימוד תורה לעולם אינו מסיח דעתו ממנו, כדברי התוספות בברכות בחילוקם הנודע בין ברכת התורה לברכת לישב בסוכה, והרי זה כהולך בדרך לעשיית מצוה]. ורק לדברי רש"י שביאר שכל הנהגת ריב"ל לא היתה אלא בזמן לימוד התורה, בזה יש לדון אם יש לדמות גדרי ההצלה מכח התורה לגדרי ההצלה מכח 'שלוחי מצוה אינן ניזוקין' שבכל המצוות.
והנה לדברי הריטב"א הרי מוכח שאין הגנת התורה כהגנת שאר המצוות, וודאי לא היה טעמו של ריב"ל מדין 'שלוחי מצוה אינן ניזוקין', שכן טעם זה ודאי אינו שייך אלא בזמן העסק במצוה או בשליחות אליה. [אלא אם כן נחדש שלימוד תורה לעולם אינו מסיח דעתו ממנו, כדברי התוספות בברכות בחילוקם הנודע בין ברכת התורה לברכת לישב בסוכה, והרי זה כהולך בדרך לעשיית מצוה]. ורק לדברי רש"י שביאר שכל הנהגת ריב"ל לא היתה אלא בזמן לימוד התורה, בזה יש לדון אם יש לדמות גדרי ההצלה מכח התורה לגדרי ההצלה מכח 'שלוחי מצוה אינן ניזוקין' שבכל המצוות.
שורה 72: שורה 72:


;נידון החשוקי חמד בשנת ה'תשס"ו כשנפלו בגליל מאות פגזים אם יכול לנסוע למסור שיעור
;נידון החשוקי חמד בשנת ה'תשס"ו כשנפלו בגליל מאות פגזים אם יכול לנסוע למסור שיעור
ובחשוקי חמד נשאל ממגיד שיעור אחד בשנת ה'תשס"ו כשנפלו בגליל מאות פגזים [=מלחמת לבנון השניה], האם מותר לו לנסוע לשם כדי ללמוד תורה לתלמידים. והגר"י זילברשטיין שליט"א פשט לו שמותר לו לנסוע ללא חשש, וזאת מכח סוגייתנו שריב"ל מיכרך בהו ועסיק בתורה, ומכח היסוד שהעלה הקובץ שיעורים שבהגנת תלמוד תורה אין אומרים 'הכיא דשכיח הזיקא שאני'.  
ובחשוקי חמד נשאל ממגיד שיעור אחד בשנת ה'תשס"ו כשנפלו בגליל מאות פגזים [=מלחמת לבנון השניה], האם מותר לו לנסוע לשם כדי ללמוד תורה לתלמידים. והגר"י זילברשטיין שליט"א פשט לו שמותר לו לנסוע ללא חשש, וזאת מכח סוגייתנו שריב"ל מיכרך בהו ועסיק בתורה, ומכח היסוד שהעלה הקובץ שיעורים שבהגנת תלמוד תורה אין אומרים 'היכא דשכיח הזיקא שאני'.  


אמנם, יש להעיר על כך, שמדברי חמיו הגריש"א מבואר שרק תורת ריב"ל שהיתה בקדושה ובטהרה היא שגרמה שלא יהיה זה בבחינת 'מכניס עצמו לסכנה' ואם כן לכאורה אין לומר כן בכל אדם, ויל"ע.
אמנם, יש להעיר על כך, שמדברי חמיו הגריש"א מבואר שרק תורת ריב"ל שהיתה בקדושה ובטהרה היא שגרמה שלא יהיה זה בבחינת 'מכניס עצמו לסכנה' ואם כן לכאורה אין לומר כן בכל אדם, ויל"ע.