12,270
עריכות
אין תקציר עריכה
(תיקון) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
אחרי שמוציא החתם סופר מכח סוגייתנו שאיסור מניית ישראל נאמר אף בכתיבה, הוא ממשיך וטווה את ראייתו לנדון האחרונים הנ"ל. אחרי שהסקנו שהאיסור של "לא יספר" נאמר אף בכתיבה, הרי שגם כשאדם מצווה לעמוד ולספור היינו גם על ידי כתיבה. ומכאן מסיק החתם סופר להלכה שאפילו אם בעלמא כתיבה לאו כדיבור דמי, לענין שבועה, ברכה וברכת התורה, מכל מקום לענין ספירת העומר אם התכוון לצאת בכתיבתו זו - יצא ידי חובה. | אחרי שמוציא החתם סופר מכח סוגייתנו שאיסור מניית ישראל נאמר אף בכתיבה, הוא ממשיך וטווה את ראייתו לנדון האחרונים הנ"ל. אחרי שהסקנו שהאיסור של "לא יספר" נאמר אף בכתיבה, הרי שגם כשאדם מצווה לעמוד ולספור היינו גם על ידי כתיבה. ומכאן מסיק החתם סופר להלכה שאפילו אם בעלמא כתיבה לאו כדיבור דמי, לענין שבועה, ברכה וברכת התורה, מכל מקום לענין ספירת העומר אם התכוון לצאת בכתיבתו זו - יצא ידי חובה. | ||
ואכן בספר בירור הלכה {{ממ|תנינא או"ח סימן תפט עמ' רלח | ואכן בספר בירור הלכה {{ממ|תנינא או"ח סימן תפט עמ' רלח}} הביא מעשה בהגאון רבי יעקב ישראל קניבסקי, מרן הסטייפלער, שהיה צריך לכתוב מכתב בימי הספירה, וכיון שרצה לכתוב במכתב את יום הספירה כדרכו, הקדים וספר תחילה ספירת העומר בברכה, לחוש לדעה זו שיוצא ידי חובתו בכתיבת מנין הימים. | ||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
את דברי הרלב"ג אותם מביא הפרדס יוסף כסותרים לדעת החתם סופר, דוחה הגרח"ק בקל. יש לחלק בין אופן המנין שבו עוסק הרלב"ג שבו כל אחד כותב את השמות ואחר כך סופרים את השמות, שבזה דעת הרלב"ג שהוי כמנין על ידי דבר אחר וכחרסים וטלאים, אבל אם הוא כותב את המנין פשיטא שכתיבה הרי היא כמנין מעליא ואסור. | את דברי הרלב"ג אותם מביא הפרדס יוסף כסותרים לדעת החתם סופר, דוחה הגרח"ק בקל. יש לחלק בין אופן המנין שבו עוסק הרלב"ג שבו כל אחד כותב את השמות ואחר כך סופרים את השמות, שבזה דעת הרלב"ג שהוי כמנין על ידי דבר אחר וכחרסים וטלאים, אבל אם הוא כותב את המנין פשיטא שכתיבה הרי היא כמנין מעליא ואסור. | ||
;השתתפות במפקד אוכלוסין | ;השתתפות במפקד אוכלוסין | ||