אוצר:מיזמים/דבריהם הם זכרונם/תשפב/טבת/כו

רבי יוסף איסקפה - ה'ש"ל - ה'תכ"ב - ראש יוסף, עבודת משא

"וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם, וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם, וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים" (שמות ו ו)

בטור (או"ח סימן תעג) כתב בסדר קערת ליל הסדר, שיש להניח עליה ב' תבשילין, אחד זכר לפסח ואחד זכר לחגיגה, מאיזה מין שירצה. וכל מקום, נהגו שיהיו שני התבשילין - בשר וביצה, ונהגו ליקח זרוע רמז ל'ובזרוע נטויה'.

ובירושלמי מבואר הטעם שלוקחים דוקא ביצה ('ביעא' בארמית) וזרוע - לרמוז, "בעא רחמנא למפרק יתנא בדרעא מרממא" [- רצה הקב"ה לפדות אותנו בזרוע גלויה].

ביאור הדברים כתב רבי יוסף איסקפה בספרו ראש יוסף (הל' פסח סימן תעג סט"ו): נראה שפירושו הוא, שאם היה הקב"ה רוצה, היה פודה אותנו ממצרים מיד, בלא הראות את אותן אותות ומופתים ואת אותה היד החזקה. אלא שרצה הקב"ה לפדות אותנו בכח גדול וביד חזקה - כדי להראות ולהשמיע בכל העולם גבורותיו. וכמו שכתוב: ולמען תספר וגו'. דבר זה נרמז בזרוע המונחת על קערת ליל הסדר, שגבורותיו של הקב"ה נעשו ביד חזקה ובזרוע נטויה, לעיני כל העמים. לדעת כי אין כמוני בכל הארץ.