עריכת הדף "
אוצר:יש לי חידוש
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
=== שו"ת בענייני נבואה וחסידות === שאלה: איך התחיל החסידות ואיך היא מתאפיינת בדורות הראשונים. תשובה: נמק שאלתך. ש: אם כן אתחיל מתחילה ת. ההתחלה כמובן היא המגיד מראשית אחרית נותן התורה למשה עבדו ולישראל עמו ובחר בנבואיו הצדיקים להראות להם הדרך יעשו להגיע לחיבור דביקות ועל ידי כך לידי נבואה כמעלת משה רבינו. ש: מי אומר שאפשר כהיום להגיע למעלת משה רבינו. ת. הראשונים ובתוכם אביר וראש הראשונים אשר מימיו אנו שותים הוא הרמב"ם זצ"ל וכך דבריו איש או אשה אפי' עבד אם יעשה המוטל עליו ללא דופי יגיע למעלת משה רבינו. ש: האם נתינת התורה מותנית בהיות המקבל נביא. ת. כמובן שאפשר ללמוד חיצוניות התורה בדרך של השכלה גבוהה בלי התחברות והתפעלות מהתורה ומנותנה וממקימיה שהרי אין בין לימוד זה ללמידת השכלות ומושכלות חיצוניים כלום. ש: נמק נא לי עוד על אותם הלומדים חיצונית. ת. אספר על כך סיפור ידוע מאוד שאולי לא ידוע למעלתכם והוא שהמגיד הקדוש ממזריטש זי"ע לפני בואו לפני כ"ק מרנא הבעש"ט זי"ע היה ידוע כלמדן בנגלה ונסתר ובכל זאת לרפאות רגלו היה זקוק לבעש"ט זצ"ל ובא לפניו ושאלו הבעש"ט זצ"ל פשט בע"ח מוקשה וענה לו ואמר לו הבעש"ט לא כך אומרים אלא אמר בחיות והגיעו כל המלאכים הנרמזים בקטע זה של עץ חיים. ואפשר לומר שזה חידשה החסידות לחיות הכל בחיות יתר ועי"ז אפשר להגיע לדרגות גבוהות. כמו שכתב הבעש"ט זצ"ל על עצמו ואני לא באתי אלא להכניס חיות בעצמות היבשות [שקורין פרישקייט]. ש. במעלת הגדולים אשר היו בזמנו אי אפשר להעריך על נכון כגון רבי חיים צאנזר ורחיים בן עטר הנוב"י ועוד איך אפשר להגיד שהם היו חיצוניים. ת. כמובן שהם היו פנימיים אבל כמובן שיש מדרגות בהכל כמו שיש קוה"ק ויש אולם והיכל ששם יכולים להיכנס כהנים בלבד ולבית קדשי קדשים יכול להיכנס רק הכה"ג וכו' לכל הקדושות. אם תאמר הספרים שנכתבו על ידי אותם אנשים נלמדים כמו דברי בעש"ט מילא אבל ההפרש בין עומק שיטתו כפטיש המפוצץ מחולקת להמון גיזרות ועניינים ושכבות ושיטות הרי שדבריו חייים בעבר הוה ועתיד וכמובן שנצטרך להעמיק במילותיו בהמשך א] "ויאמר ה' אל משה אמר אל הכהנים בני אהרן ואמרת אלהם לנפש לא יטמא בעמיו" (ויקרא כא, א) ואיתא בגמ' (יבמות קיד, א) "אמור... ואמרת" – להזהיר גדולים על הקטנים. ע"כ. ו'להזהיר' היינו לטהר, להפוך אותם זוהרים. "גדולים על הקטנים", שהדרך היחידה להפכם הוא על ידי ביטול הקטנים לגדולים, וזהו "אמור... ואמרת" שהאמת הנכון הוא רק על ידי ביטול גמור, שכן בתיבת "ואמרת" נוסף על "אמר" עוד וי"ו ותי"ו. והיינו שעל ידי האהבה שלנו להקדוש ברוך הוא וברוך שמו, ועל ידי האהבה לישראל הצדיקים, מגיעים לטהרה ואז ממנה לכל שאר המדריגות. וזהו ענין הסדר של הפסוקים כאן, "אמר", היינו הקב"ה למשה, ואח"כ "ואמרת", היינו בני ישראל לעצמם, ואז יכול להיות האור הגדול של 'להזהיר', על ידי 'גדולים על הקטנים', שזה הענין של "סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה" (בראשית כח, יב). והנה בענין מצות סוכה כתיב "למען ידעו דורותיכם" וגו' (ויקרא כג, מג). ואיתא בגמ' (עירובין ב, א. סוכה ב, א) 'מאי שנא בסוכה דתני פסולה'. ואפשר שהרמז בזה הוא, דבאמת דבזה "ידעו דורותיכם", והיינו שאין יכול להיות סטיות (פאלשקייטן) בכלל, וזה ענין מהות החינוך, שהקטן יודע האמת באמת ומרגיש את הדופק (דער קלארקייט) של האב. וזהו "אשר ילמדון ליראה אותי כל הימים" (דברים ד, י), ,כל הימים היינו "דורותיכם", והרמז בזה הוא שיש להכניס הידיעה והיראה בכל נפשות ישראל אף בנמוכי השכל ועל ידי בהירות הדעת אפשר לחבר את כולם. וזהו "למען ידעו דורותיכם, היינו להתחבר כל הדורות יחדיו לכדי מחרוזת אחת. והנה בגמ' שם שאלו על ההבדל בין סוכה למבוי, "מאי שנא גבי סוכה דתני פסולה וגבי מבוי תני תקנתא" (עירובין ב, א), ובמבוי הענין הוא העירוב שהוא המכשיר את המבוי לטלטול והוא מתקנת חכמים, וזהו מה שתירצו בגמ' "סוכה דנפישין מיליה - פסיק ותני פסולה, מבוי דלא נפישי מיליה - תני תקנתא" (עירובין ב, א), ומהו "לא נפיש מיליה", שעיקר הענין של תקנת חכמים הוא על הפה והלב ולכן "אי לא נפיש מיליה אית ליה תקנתא". וענין תורה שבכתב הוא להורות את הדרך, כמ"ש על הר סיני הנקרא ג"כ 'הוראה', שמשם יצאה הדרך להוראה, אבל חכמים לא נתנו דבריהם לשיעורים, ועל כן צריך להיות בתורה שבעל פה אריכות. [וזהו התירוץ השני לענין הקושיא דהש"ס רק מסוכה דלמה לא הביא הש"ס להקשות מהדס ומחנוכה, דבהדס אמרו "היו ענביו מרובות מעליו - פסול. ואם מיעטן – כשר" (סוכה לב, ב), ובנר חנוכה אמרו " נר של חנוכה שהניחה למעלה מעשרים אמה - פסולה (שבת כב, א), והוא משום דהדס הוי דרבנן (למעט החובה של ד' מינים ביו"ט הראשון) מחמת דא"צ לגופו ומצוות לא ליהנות ניתנו. ובחנוכה הוי דרבנן וריבוי תורה]. ומה דבסוכה תני "פסולה", אפשר הרמז בזה, דאור מקיף גדול פסול, וזהו "להזהיר" (אראן שאנען) ב"קטנים", היינו הכלים הקטנים שלא יהי' באופן של 'שבירת כלים' אלא רק על ידי אמירה רכה, דאיתא ד"אמור" ודיבור לפני כן אינו כפילות, עיין רא"ם על רש"י, אבל "אמור... ואמרת" הוא לומר שיש להזהיר שדווקא על ידי אור גדול יכול להיות שבירה. ובמבוי "תני תקנתא" שההיפך הוא במבוי, שהוא פרוץ וצריך מדרבנן לגדרו, וזהו בחינת אור פנימי, ועל כן אפשר לתקנו בקצת תיקון וא"צ לזה הרבה מאוד עמל. ב] וזהו החילוק בין יראה עילאה ויראה תתאה, דביראה תתאה צריך הרבה ביטול כדרך בעל תשובה שצריך הרבה מסירות נפש. וזהו הסיבה שהאבות שהיו בבחינת 'סובב' היו מאלו שמתו בעטיו של נחש "ושמי הוי"ה לא נודעתי להם" (שמות ו, ג), שהיו להם הרבה מצוות בלי עבירות, כמו דאיתא במדרש (בראשית רבה פל"ט ח) "עוונותיך פורחים", והיינו שאין להם כלל עבירות. וזהו שמשה רבינו היה עניו מכל האדם ועל כן זכה ל"ותמונת ה' יביט" (במדבר יב, ח), ואשר על כן אי אפשר לדבר בעניינו דבר, מחמת שאין לנו כלל השגה במשה, אבל מה שמותר כן לדבר בו הוא כדוגמת אשר "אין מעמידין פרנס על הציבור" וכו' (יומא כב, ב). שהרי פגם משפחה לא היה לו, ונולד מהול, אלא שתלה עוונות הדור עליו ונכנס לעומק הגלות כדי להוציא בני ישראל ממצרים ולתקן את חטא אדה"ר, וכתיב עליו "ויהי בישורון מלך" (דברים לג, ה), וכתיב "לפני מלך מלך בישראל" (בראשית לו, א), והיינו שהוא תיקן השבירה לשבעה מלכים שמתו, שעיקר עבודת בני ישראל בגלות היא לתקן את אלו המיתות. ומשה רבינו הוא מידת 'נצח', היינו ניצוח, ולעולם ענין הניצוח הוא שני עניינים הסותרים לכאורה זה את זה, שהרי אם יש לאדם שונא הרי פעם הוא המנצח ופעם הוא המנוצח, ואיך יוכל להיות הוא המנצח לעולם ועד. וזהו הסיבה שעשה הקב"ה שמשה רבינו דווקא יקבל התורה [ועיין כש"ט מרבינו מאור ופלא הדורות הבעש"ט זיע"א מאמר י, שבחלק א' וז"ל "…וז"ש "האשה נקנית לבעלה", שיהיו נקראין אשתו כביכול בג' דרכים, א' בכסף, בחי' חסד, ימי החסד שהקב"ה מסייעו בחסדו הגדול בתחלה ואז כוסף וחושק ומתלהב בתורתו ועבודתו ית', וזה נקרא גדלות ראשון. ואח"כ נסתלק זה, ונקרא ימי הקטנות, וגם שאינו כוסף וחושק, מ"מ על צד ההכרח צריך לדבק [את] עצמו בשטר שהם אותיות הכתובים בספר שנקרא 'שטר', בין באותיות התורה בלימודו, ובין בתפלה, כאשר קבלתי ממורי <הבעש"ט> זלה"ה זה שיש סגולה כו', עד שיחזור אחר כך להתענג בו [ית'] ע"י שבאו המוחין בתורה ותפלה שנק' בביאה.. ] והיינו דבחינת ה'נצח' הוא על ידי התורה לעולם, ואפילו דהוא בבחינת 'רצוא ושוב', בכל זאת על ידי ענווה בחינת קטנות ועל ידי התורה היורדת למקום נמוך יגיע להכל. וזהו "משה כי מן המים משתיהו" היולדת ס' רבוא בכרס אחד היינו שכולם כל ישראל יש להם האפשרות להגיע לתורה והוא לידה עיבור יניקה בקטנות על ידי כתר תורה הוא הקו האמצעי [עי' תחי' המשך בשעה שהקדימו מהרב הק' רש"ב זי"ע] שמשה ממשיך מן התפארת אל היסוד. ומשם אל תיקון המלכות כמ"ש ויהי בישורון מלך. וזהו נער בוכה היינו משנה למלך הוא נער שר הפנים מלאך מט"ט. וענין ובחינת בכיה הוא לעורר רחמים כמו משל תינוק המעורר על ידי בכייתו את רחמי האם והאב וזהו מן המים משיתיהו היינו מן ההמשכה של יחוד הוי"ה ואדנ"י הוא התפארת והמלכות ובאמצע הוא כח ההולדה הוא הנער בוכה הוא יסוד. ג] ואהרן מה הוא כי תלינו עליו. היינו אהרן בלעדו אינו כי עם כל ישראל וזהו כל השמות [ה' ויו אלף כוז"ו הוי"ה] היינו שהיה יכול לכתוב ואהרן מה תלינו עליו. וז"ש אהרן שושבינא דמטרוניתא היינו שהוא המזווג האמיתי אבל אם יהי' מחלוקת מה יהיה עמו אלא שלא יוכל לקרבן לתורה. וזהו מה שכתוב ואהרן יהיה לך לפה היינו שאהרן הכהן הוא בחינת מלכות למשה על ידי הזווג דשבת אחים גם יחד שהוא אהדות בני ישראל על ידי האחדות ביניהם.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף מיזם
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף