אוצר:ייעוץ לשוני: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף פייזר (שיחה | תרומות) (קטגוריה) |
|||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
הרבה פעמים מביאים ציטוט מגמרא וכדומה ולא מזכירים את כל דברי הגמרא ולכן מסיימים במילה וכו', השאלה היא מתי סוגרים את המרכאות, למשל אם אני כותב "ארבעה אבות נזיקין השור הבור וכו' האם לסגור את המרכאות אחרי "הבור" או אחרי ה"וכו'", כי זה גורם לגרש 'להתחבר' עם המרכאות. וגם מה עושים כשהציטוט מגיע עם גרש אחד 'ארבעה אבות נזיקין וכו' ' שכאן זה גם מוזר יותר כי הגרש ממש דומה וגם זה יגרום לבעייה בעיצוב הדף. וגם מתי עושים גרש אחד ומתי מרכאות. [[משתמש:יצחק אתרוג|יצחק אתרוג]] ([[שיחת משתמש:יצחק אתרוג|שיחה]]) 08:41, 29 ביוני 2020 (UTC) | הרבה פעמים מביאים ציטוט מגמרא וכדומה ולא מזכירים את כל דברי הגמרא ולכן מסיימים במילה וכו', השאלה היא מתי סוגרים את המרכאות, למשל אם אני כותב "ארבעה אבות נזיקין השור הבור וכו' האם לסגור את המרכאות אחרי "הבור" או אחרי ה"וכו'", כי זה גורם לגרש 'להתחבר' עם המרכאות. וגם מה עושים כשהציטוט מגיע עם גרש אחד 'ארבעה אבות נזיקין וכו' ' שכאן זה גם מוזר יותר כי הגרש ממש דומה וגם זה יגרום לבעייה בעיצוב הדף. וגם מתי עושים גרש אחד ומתי מרכאות. [[משתמש:יצחק אתרוג|יצחק אתרוג]] ([[שיחת משתמש:יצחק אתרוג|שיחה]]) 08:41, 29 ביוני 2020 (UTC) | ||
:שלום, בדרך כלל בכתיבה התורנית לא משתמשים כלל במרכאות לשם ציטוט, כך שהשאלה מתייתרת. כשכן עושים את זה, סוגרים את המרכאות בדרך כלל אחרי הגרש למרות הכפילות לכאורה, וזה לא פוגע בעיצוב הדף. [[עמוד ראשי|האוצר בהרצה. "ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת"]]. [[משתמש:מערכת|מערכת]] ([[שיחת משתמש:מערכת|שיחה]]) 12:16, 29 ביוני 2020 (UTC) | :שלום, בדרך כלל בכתיבה התורנית לא משתמשים כלל במרכאות לשם ציטוט, כך שהשאלה מתייתרת. כשכן עושים את זה, סוגרים את המרכאות בדרך כלל אחרי הגרש למרות הכפילות לכאורה, וזה לא פוגע בעיצוב הדף. [[עמוד ראשי|האוצר בהרצה. "ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת"]]. [[משתמש:מערכת|מערכת]] ([[שיחת משתמש:מערכת|שיחה]]) 12:16, 29 ביוני 2020 (UTC) | ||
== פתיחת ראשי תיבות == | |||
מענין אותי לדעת האם יש תועלת ללומדים בענין או שדווקא עדיף כך כי לוקח פחות זמן לקרוא את הקטע שצריכים ? | |||
[[קטגוריה:אוצר - ייעוץ]] | [[קטגוריה:אוצר - ייעוץ]] | ||
[[קטגוריה:אוצר]] | [[קטגוריה:אוצר]] | ||
גרסה מ־00:31, 4 במאי 2023
ברוכים הבאים לדף הייעוץ הלשוני!
בדף זה תוכלו להעלות שאלות בנושאי עריכה תורנית בכלל ועריכה באוצר הספרים היהודי השיתופי בפרט.
לשאלות בנושאי צורת העריכה באוצר, גשו לדף הייעוץ בנושאי עריכה באוצר.
מליצות מוכרות
אני מפנה את חברי הקהילה לדיון שנפתח בדף השיחה שלי, בתקווה לשמיעת דעת הקהל. סיני ועוקר הרים (שיחה) 11:44, 2 באפריל 2018 (UTC)
מרכאות אחרי ציטטה שמסתיימת ב"וכולי"
הרבה פעמים מביאים ציטוט מגמרא וכדומה ולא מזכירים את כל דברי הגמרא ולכן מסיימים במילה וכו', השאלה היא מתי סוגרים את המרכאות, למשל אם אני כותב "ארבעה אבות נזיקין השור הבור וכו' האם לסגור את המרכאות אחרי "הבור" או אחרי ה"וכו'", כי זה גורם לגרש 'להתחבר' עם המרכאות. וגם מה עושים כשהציטוט מגיע עם גרש אחד 'ארבעה אבות נזיקין וכו' ' שכאן זה גם מוזר יותר כי הגרש ממש דומה וגם זה יגרום לבעייה בעיצוב הדף. וגם מתי עושים גרש אחד ומתי מרכאות. יצחק אתרוג (שיחה) 08:41, 29 ביוני 2020 (UTC)
- שלום, בדרך כלל בכתיבה התורנית לא משתמשים כלל במרכאות לשם ציטוט, כך שהשאלה מתייתרת. כשכן עושים את זה, סוגרים את המרכאות בדרך כלל אחרי הגרש למרות הכפילות לכאורה, וזה לא פוגע בעיצוב הדף. האוצר בהרצה. "ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת". מערכת (שיחה) 12:16, 29 ביוני 2020 (UTC)
פתיחת ראשי תיבות
מענין אותי לדעת האם יש תועלת ללומדים בענין או שדווקא עדיף כך כי לוקח פחות זמן לקרוא את הקטע שצריכים ?