אוצר:הדרכה כללית

לעת עתה לא נוצרו דפי הדרכה מפורטים ודף זה הוא הדרכה כללית בלבד.

הכרות עם ה'אוצר'

אוצר הספרים היהודי השיתופי, יהיה בעתיד הלא רחוק מאגר עצום של טקסטים יהודיים, ספרי יסוד ומפרשים, שהתקבלו כנכסי צאן ברזל אצל לומדי התורה בעולם הישיבות והכוללים ובכל אתר ואתר.

בשונה ממאגרים הקיימים כיום בהם תוכן המאגר נוצר אך ורק על ידי יוצרי המאגר, המוגבלים בכח ותקציב. ה'אוצר' נבנה על ידי כולנו, כל אחד ואחד מהמשתמשים יכול לתרום, לערוך, להגיה וכו'.

את היתרון בכך ניתן לחלק לכמה מחלקות:

א. כמות הטקסט: מאגר הנבנה על ידי כמות מצומצמת של אנשים הוא מאגר שמוגבל בכח אדם, וככזה הוא יהיה קטן יותר בכמות ממאגר הנבנה על ידי כולנו. אם, לשם דוגמא, כל אדם יכול לעלות במשך שנה ספר שלם למאגר. הרי שעשרים אנשים יוכלו לעלות בשנה רק 20 ספרים ואילו מאתיים תורמים יוכלו להעלות לאוצר 200 ספרים בשנה!!!.

ב. איכות הטקסט: גם אדם שישתדל מאד לא לטעות במהלך הקלדת הספר, עדיין יתכן מאד שימצאו שגיאות בעבודתו. במאגר שנערך על ידי אנשים ספציפיים היכולת לתקן טעות שנמצאת בספר היא קטנה מאד, על ידי שליחת מייל או משוב. באוצר, לעומת זאת, מצאת טעות? אתה פשוט מתקן אותה. כשמאות משתמשים מנטרים את הספר, הסיכוי לטעות הופך לאפסי.

ג. שיקול דעת מוטעה: ספרים רבים שהודפסו בעבר קשים לקריאה, ובמקומות רבים יתכן לפרש את המילה בשני אופנים. במאגר מצומצם, עורך הספר צריך להחליט באופן שרירותי על פי נטיית לבו למה התכוון הכותב. באוצר לעומת זאת הדבר עומד לשיקול כל המשתמשים (מה עושים כשיש מחלוקת? אפשר לפתוח דיון או להוסיף הערה, נלמד על כך בהמשך).

ד. הערות: ספרים רבים שנדפסו מחדש מלווים בהערות בהם מציין המדפיס לספרים אחרים המקשים על דברי המחבר, מיישבים את קושיותיו, או מתנבאים בסגנון דומה. במאגרים הממוחשבים הדבר פשוט לא קיים. מלבד זאת, ספר היוצא לאור עם הערות, הרי שהערות נכתבו בו על ידי אדם אחד או קבוצה מצומצמת של כותבים. ב'אוצר' יכול כל אחד לציין את הדבר על שולי הגליון בספר. חשוב להדגיש: לא נתיימר לכתוב הערות חדשות משלנו התורמים, אלא רק ציונים לספרים אחרים, בסגנון ההערות הנדפסות בשולי הספרים של מכוני ההוצאה לאור. באופן הזה נוכל יחד ליצור ספרים מוגהים ומוערים היטב. נוכל גם להכפיל ולשלש את התועלת מכל הערה, כי בשונה מספר מודפס שבו ההערה מצויינת רק על הספר הזה, הרי שב'אוצר' ההערה תצויין א. בספר המקשה ב. בספר שעליו מקשים ג. בספר המתרץ וכו'.

ה. קישורים: בכל ספר ישנם אלפי מראי מקומות, בהם מפנה המחבר לפסוקים, גמרות ומפרשים עליהם נסובים דבריו. במהדורות מודפסות האפשרות היחידה להועיל לקורא, היא על ידי פירוט המקום המדוייק אליו מפנה כותב הספר. לשם דוגמא, אם כתב המחבר: כמבואר בתוס' פרק יש נוחלין, יוכל המהדיר לציין בסוגריים את המקום המדוייק אליו התכוון המחבר. יתירה מזאת, ב'אוצר' כל מראה מקום שכזה הופך על ידי התורמים לקישור, כאשר המעיין ילחץ על (ברכות כ.) יפתח לו דף כ עמוד א מהתלמוד הבבלי, וכן בשאר הספרים. אופציה זו קיימת גם לגבי ההערות המופיעות בשולי הגליון, אם לדוגמא ציין אחד התורמים לדברי שו"ת בית הלוי המקשה על דברי התוס' שם, יוכל המעיין להגיע בלחיצת כפתור למקום המדוייק בשו"ת הנזכר בו הוא מקשה על דברי התוס'.

ו. דפי שיחה: מלבד עצם הספרים, הקישורים וההערות, יכולים חברי הקהילה לקיים ביניהם דיונים, לשאול שאלות ולהשיב תשובות האחד לשני, ובצורה זו לקיים 'בית מדרש' מעל דפי האתר. כפי שכבר צויין בשולי הגליון של הספר מציינים חברי הקהילה רק הערות וציונים מספרים אחרים, כל הדיונים מתרחשים מאחורי הדף. לכל דף באתר יש דף שיחה, לדוגמא: לתלמוד בבלי מסכת קידושין דף כ עמוד א, יש שני דפים באתר: א. בבלי/שבת/קלה/א שבו נמצא גוף הטקסט. ב. שיחה:בבלי/שבת/קלה/א שבו מתנהלים הדיונים סביב הדף. בדפי השיחה יכולים המשתמשים להקשות קושיות שאינם מופיעות בספרים ולקבל עליהם תשובות, לערוך דיונים על נושאי הדף ולהעזר האחד בשני לצורך הבנת הדף. ככלל, כל נושא הקשור לדף אך אין מקומות בתוך גוף הטקסט או בהערות, מקומו בדף השיחה.

כעת, אחרי שהבנו את התועלת האדירה שכל אחד מאתנו מייצר באוצר עבורו ועבור כלל לומדי התורה, הגיע הזמן להתחיל לערוך. [אם עדיין אתם רוצה להבין יותר את משנת האתר לחצו כאן].