עריכת הדף "
אוצר:בית המדרש/פרשת השבוע
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
= חומש שמות = == פרשת שמות == == פרשת וארא == == פרשת בא == == פרשת בשלח == == פרשת יתרו == === יתרו בגויים - קורח בישראל === פרשת יתרו היא מטבע הדברים הפרשה החשובה ביותר בכל התורה, משוב שבה קוראים על גילוי שכינת ה' בישראל ומתן תורה, כך פותח בדברים רבי חיים דוד הלוי בספרו תורת חיים. לכן, יפלא מאד, כיצד קרה שדוקא פרשה חשובה זאת, נקראת על שמו של גוי, יתרו. לכאורה ראוי היה שתקרא דוקא על שמו של משה רבינו, שעליו נאמר בנבואה {{ממ|[[תנ"ך/מלאכי/ג#כב|מלאכי ג כב]]}} "זכרו תורת משה עבדי אשר צויתי אותו בחורב על כל ישראל חוקים ומשפטים. נראה כי דבר מה ניתן ללמוד ברמז זה. אכן עם ישראל הוא "ממלכת כהנים וגוי קדוש" ו"סגולה מכל העמים", אך כל זה כשמדברים על העם בכללותו ביחס לשאר העמים שלא זכו לקבלת התורה. אבל בפרטי האישים, ניתן למצוא גם באומות העולם, חסידי אומות העולם, אנשי חסד ומוסר גבוה, שאף זוכים לחלק בעולם הבא. לעומת זאת יש גם אישים מישראל, שהינם רשעים גמורים, בעלי נפש מושחתת, עד שאפילו חלק לעולם הבא אין להם כמבואר במשנה בסנהדרין {{ממ|[[משנה/סנהדרין/ט#ב|פ"ט מ"ב]]}}. אולי לכן דוקא פרשה גדולה וחשובה כמתן תורה תקרא על שמו של גוי, יתרו, ובמקביל פרשה אחרת של ריב, מדנים ומחלוקת, שגרמה להרג רב בישראל - תקרא דוקא על שם אדם מישראל, קרח, שהיה בן יצהר בן קהת בן לוי בן יעקב - אבי האומה. ללמדך, שיש מחסידי אומות העולם בחינת יתרו ויש יהודים שהם בחינת קרח. {{לא חתם|תורה לשמה}} == פרשת משפטים == == פרשת תרומה == == פרשת תצוה == == פרשת כי תשא == בפרשת השבוע {{ממ|[[תנ"ך/שמות/לג#יב|שמות לג יב-טז]]}} נאמר: "ויאמר משה אל ה'... ואתה אמרת ידעתיך בשם וגם מצאת חן בעיני. ועתה אם נא מצאתי חן בעיניך הודעני נא את דרכך ואדעך למען אמצא חן בעיניך וראה כי עמך הגוי הזה. ויאמר פני ילכו והנחתי לך. ויאמר אליו אם אין פניך הלכים אל תעלנו מזה. ובמה יוודע אפוא כי מצאתי חן בעיניך אני ועמך הלוא בלכתך עמנו ונפלינו אני ועמך מכל העם אשר על פני האדמה". יש לפרש, אומר רבי שמעון סופר בעל 'מכתב סופר', שהרי לכאורה אהבה ה' לישראל היא אהבה התלויה בדבר - בעבור ששומרים חוקיו ותורותיו, על כן אוהבם השם יתברך. אך אם כן, הרי אהבה התלויה בדבר אם בטל דבר בטלה האהבה. והאמת שאהבה ה' אותנו עומדת לעד, ואפילו בזמן שח"ו אין ישראל עושין רצונו של מקום, מכל מקום בנים הם למקום וחשובים אצלו יותר משאר אומות, אפילו אם ח"ו גרועים משאר האומות. וזה ביאור דברי משה אל השם: 'ואתה אמרת ידעתיך בשם וגם מצאת חן בעיני' - דהיינו באהבת חינם. והשיבו ה' 'פני ילכו' - פנים של זעם, ואז 'והניחותי לך' - אבל אם לא יעשו תשובה ולא יעברו פנים של זעם, לא. ועל כך אמר משה: 'אם אין פניך הולכים אל תעלינו מזה', בתמיה וכי לא תעלינו מזה, והרי אם תעשה כן - 'ובמה יוודע איפה כי מצאתי חן בעיניך אני ועמך', 'הלוא בלכתך עמנו' - שרק בלכתך עמנו בחסד ורחמים ואפילו בעת שאנחנו גרועים משאר האומות, רק אז 'ונפלינו אני ועמך מכל העם אשר על פני האדמה'. == פרשת ויקהל == === המקדש - לא משכן לה' אלא לנו === בפרשיות העוסקות בבנייתו של המשכן, אהל מועד, יש בנותן טעם להביא את דבריו הנוקבים של רבי אברהם דוב כהנא שפירא זצ"ל בעל ה'דבר אברהם', מקצת דברים מתוך דרשה אותה מסר בחנוכת אחת מבתי המדרשות בקובנא: אמרו חז"ל {{ממ|[[בבלי/מגילה/כט/א|מגילה כט.]]}}: "ואהי להם למקדש מעט", אמר רב יצחק, אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבל. מן המאמר הזה אנו למדים, שבתי מדרשיות שבגולה הנם מעין מקדש עולמים. ואמרו חז"ל בספרי {{ממ|פ' בהעלותך}}: כל מקום שנאמר 'לי' קיים לעד ולעולמי עולמים... במקדש הוא אומר "ועשו '''לי''' מקדש". והנה זה פשוט ומבואר לכל, שקדושת בית המדרש אינה שווה ממש לקדושת מקדש, אלא שיש לשניהן דמיון ושיווי - כי על כן יקראו "מקדש '''מעט'''", ועלינו לבאר איך ובמה נשתוו. כתוב {{ממ|[[תנ"ך/מלכים א/ו#ד|מלכים א' ו ד]]}} "ויעש לבית חלוני שקופים אטומים", ואמר על זה רבותניו ז"ל {{ממ|[[בבלי/מנחות/פו/ב|מנחות פו:]]}}: אמר רבי אבין הלוי, את מוצא מי שביקש לעשות לו חלונות, עושה אותם רחבות מבפנים וצרות מבחוץ - למה? שיהיו שואבות אור. אבל חלונות של בית המקדש היו רחבות מבחוץ וצרות מבפנים - למה? שיהיה האור יוצא מבית המקדש ומאיר לעולם... המקדש, לא משכן לה' הוא, כי מלא כל הארץ כבודו, ככתוב {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/סו|ישעיה סו]]}}: "השמים כסאי והארץ הדום רגלי, איזה בית אשר תבנו לי" - אלא '''לנו''' הוא - בכדי שנקבל אורה ושפע קודש היורד עלינו כבדרך צינור במידה מרובה. שפע קודש החופף בו עלינו ורוממות עליון אשר נחזה ברוחו, יכשירונו לשעבד לבבנו לאבינו שבשמים. ובזה נדמו אליו "בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבל" - להיות גם הם ל"מקדש מעט" - כי גם מהם תצא תורה ואורה לישראל. גם מהם יורד שפע זך וזהרה לעולם. גם מהם יפוצו מעיינות הדעת והבינה הטהורה". === מצות השבת כראיה שלא נעשו בני נח אחר חטא העגל === פרשת השבוע פרשת ויקהל פותחת בציוויו של משה לישראל על מצות השבת. את סמיכות הפרשה לפרשת כי תשא העוסקת בחטא העגל, ביאר רבי יוסף חיים זוננפלד כך: כשחטאו ישראל בעגל ונשתברו הלוחות, נצטערו ישראל שמא ח"ו נתבטלה קבלת התורה, והרי הם כבני נח. בא משה וניחמם, בהזהירו להם על השבת - ובכך ידעו בני ישראל כי עדיין במעלת 'בני ישראל' המה, שהרי נכרי ששבת חייב מיתה. {{ממ|פניני חיים, אמרותיו של הגריח"ז מכתבי רבי משה בלוי, עמוד 530 אות יא}} [[משתמש:תורה לשמה|תורה לשמה]] ([[שיחת משתמש:תורה לשמה|שיחה]]) 15:15, 20 בפברואר 2022 (IST) == פרשת פקודי == === שני ארונות שעשה בצלאל === "אלה פקודי המשכן משכן העדות" {{ממ|[[תנ"ך/שמות/לח#כא|שמות לח כא]]}} בספרו 'חזון עובדיה' בפרשתנו, מעמיד רבי עובדיה הלוי סתירה בין דברי חז"ל בתלמוד בבלי ובין דבריהם במדרש רבה. בגמרא במסכת ברכות נאמר, אמר רב יהודה אמר רב, בשעה שאמר לו הקב"ה למשה לך אמור לבצלאל עשה לי משכן ארון וכלים, הלך משה ואמר לו עשה ארון וכלים ומשכן. אמר לו, מנהגו של עולם אדם בונה בית ואחר כך מכניס לתוכו כלים, ואת אומר לי עשה ארון כלים ומשכן, כלים שאני עושה להיכן אכניסם. שמא כך אמר לך הקב"ה, עשה משכן ארון וכלים. אמר לו שמא בצל אל היית וידעת. ומשמע מדברי הגמרא שמשה ציווה לבצאל שיעשה ארון תחילה ואחר כך כלים ומשכן, ובצלאל אמר לו שיעשה תחילה משכן ואחר כך ארון וכלים. מאידך, במדרש {{ממ|ש"ר פ' ויקהל}} דורשים חז"ל את הפסוק 'תן לחכם ויחכם עוד' זה בצלאל, את מוצא בשעה שאמר לו הקב"ה למשה עשה לי משכן, בא ואמר לבצלאל, א"ל מהו המשכן הזה, אמר לו שישרה הקב"ה שכינתו בתוכו ומלמד לישראל תורה. אמר לו בצלאל, היכן התורה נתונה, אמר לו משאנו עושים את המשכן אנו עושים הארון. אמר לו רבינו משה, אין כבודה של תורה בכך, אלא אנו עושים הארון ואחר כך המשכן, לפיכך זכה ונקרא על שמו, שנאמר 'ויעש בצלאל', ע"כ. הרי מבואר הפך דברי הבבלי, שמשה רצה שיעשה תחילה המשכן ואילו בצלאלא אמר שאין זו כבודה של תורה, אלא יעשו תחילה את הארון ואח"כ את המשכן. ובספר כסף מזוקק לרבי יאשיהו פינטו יישב הסתירה ע"פ המבואר במדרש ששני ארונות היו עם ישראל במדבר, אחד שהלוחות בתוכו והשני ששברי לוחות בו. ועפ"ז יישב, שתחילה עשה בצלאל ארון אחד שלא היו עליו כפורת וכרובים, אלא היה רק ארון של זהב שהניח בו את הלוחות מפני כבודה של תורה. וכשראה משה שעשה בצלאל את הארון הודה לדבריו ואמר לו לסיים עבודתו, ועל כך השיב בצלאל שראוי לעשות תחילה את המשכן ואח"כ לעשות ארון אחר שעליו כפורת וכרובים. ונמצא שעשה בצלאל שני ארונות. לפי זה כתב החזון עובדיה, שיש לבאר כן בלשון הפסוק "אלא פקודי המשכן משכן העדות", שהזכיר פעמיים 'משכן', כי משכן אחד היינו המשכן עצמו, והמשכן השני הוא 'משכן העדות' שהוא ארון התורה שנקראת עדות. וכיון שיש להסתפק מה להקדים אם את המשכן או את משכן העדות, לכן המשיך הפסוק ואמר {{ממ|[[תנ"ך/שמות/לח#כב|פסוק כב]]}}: "ובצלאל... עשה את '''כל''' אשר ציווה ה' את משה" - שעשה שני ארונות זה קודם המשכן וזה לאחריו ובכך עשה את 'כל' אשר ציווה ה'.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף מיזם
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף