אוצר:בית המדרש/מועדים/פורים

ווארטים לעלון שבועי - פורים

מתוייגים כללי, כל מי שיש בידו פירוש יפה לפורים, מהסוג שכל אחד אוהב לשמוע, קצר, קליט ומבריק. אשמח לאסוף את כולם ולערוך אותם לקראת הופעת העלון השבועי אי"ה בערב פורים הבעל"ט. עורך תורני (שיחה) 16:01, 21 בפברואר 2021 (IST)

המן היה חציו עבד וחציו בן חורין

ויהי כאמרם אליו יום ויום ולא שמע אליהם וגו' (אסתר ג ד).

בספר מנות הלוי מבאר בדרך מחודדת את הויכוח שהיה בין עבדי המלך למרדכי. הוא מקדים ומביא את דברי התוספתא שם מבואר ששטר העבדות אותו כתב בדמו המן למרדכי, הורה על כך שהמן נמכר למרדכי לעבד ליום אחד בכל שבוע למשך כל ימי חייו. אם כן, נמצא שהגדרתו הדינית של המן היתה "חציו עבד וחציו בן חורין".

והנה מי שחציו עבד וחציו בן חורין דינו שעובד יום אחד לעצמו ויום אחד לרבו. ודין זה ניתן לדון בשני דרכים. או שאכן בהגדרתו הרי הוא יום אחד עבד ולמחרת בן חורין, ושוב עבד ושוב בן חורין, יום כך ויום כך, ולכן אף לענין עבודתו עובד יום אחד לעצמו ויום אחד לרבו. או שבכל הימים הרי הוא גם בן חורין וגם עבד, והדין שעובר יום אחד לעצמו ויום אחד לרבו הוא כעין פשרה וקיום דיני הממונות שיש לשניהם. והנפקא מינה אם קידש אשה ביום של רבו וביום של עצמו, שאם אכן הרי הוא עבד גמור ביום של רבו אין לחשוש לקידושיו וביום של עצמו הרי היא מקודשת. אבל אם כל יום ויום יש בו צד עבדות וצד חירות הרי לעולם יש לחשוש לקידושיו בין ביום של עצמו ובין ביום של רבו.

וזה הביאור "ויהי כאמרם אליו יום יום ולא שמע אליהם" שטענת עבדי המן היתה שדין עבד שחציו בן חורין שעובד יום לעצמו ויום לרבו ואם כן מלבד יום אחד בשבוע על מרדכי להשתחוות להמן. ואילו מרדכי סבר שבכל יום ויום יש בו צד עבד וממילא אין ראוי שיהיה הרב משתחווה לעבדו. מצולות ים (שיחה) 15:01, 22 בפברואר 2021 (IST)

המן היה יהודי?

ויגדו להמן לראות היעמדו דברי מרדכי כי הגיד להם אשר הוא יהודי (אסתר ג ד).

בפירוש נחל אשכול לחיד"א מביא בשם חכם אחד זלה"ה שפירש בדרך צחות, שכיון שהיה המן עבד למרדכי ואם היתה יד ישראל תקיפה על האומות הרי היו מלים וטובלים אותו לשם עבדות והיה חייב בכל המצוות כאשה. ואת זה אמרו עבדי המלך למרדכי "כי הגיד להם אשר הוא" - המן, "יהודי". מצולות ים (שיחה) 15:01, 22 בפברואר 2021 (IST)

אי אפשר להטות את ישראל מדרך התורה על ידי הטיית מנהיגם

ויבז בעיניו לשלוח יד במרדכי לבדו, כי הגידו לו את עם מרדכי. ויבקש המן להשמיד את כל היהודים וגו' (אסתר ג ו)

קריאת הפסוק כפשוטו מעלה פליאה עצומה, מה השייכות בין זהותו של עם מרדכי ובין ההחלטה לשלוח יד במרדכי לבדו או בכל עמו. וכי אם היה שומע המן שמרדכי איטלקי, לא היה חפץ להרוג את כל עמו?

רבי איצל'ה בלאזר (כוכבי אור נא, הובא בשמו גם בדודאי ראובן לרבי ראובן כ"ץ) מבאר את הענין באופן נפלא. אכן, אילו הגידו להמן שמרדכי יצא מעם אחר ולא מעם ישראל, היה מסתפק המן בשליחת יד במרדכי לבדו. כי הרי חפצו של המן היה להעביר את ישראל על דתם, ואצל כל העמים ודתיהם אם יאמרו ראשי הכהנים להקל באיזה מנהג ודת, כולם מקבלים הקולא הזאת. כידוע שבימים האחרונים הקילו בתעניותיהם וצומות שלהם באכילתם בפקודת ראשי הכהנים ברומא. לכן אילו היה מרדכי מכל אומה אחרת היה מספיק עבורו לכופו או להטותו שיכרע לו וכיון שיראה עמו שהכהן הגדול מקבל עבודתו, ממילא כולם יקבלו אותו לעבודה זרה. אבל כששמע את עם מרדכי הבין שלא יועיל הדבר מאומה, כי לו יהיה שרבי עקיבא איגר זצוק"ל בשעתו או הגאון החסיד מוילנא זצוק"ל יאמר שמותר לאכול בשר ולשתות יין בשבוע שחל בו תשעה באב, שהוא איסור דרבנן, או אפילו מר"ח אב ואילך, הרי לא יתפשט היתר זה בישראל אלא דרבה יתפשט ביטול עליו ויפרסמו עם ישראל איש לרעהו שהגאון ח"ו סרח.

כי עם ישראל מלומדי בקורת המה ונושאים אחריות קיום התורה על עצמם ואם יראו כי מרדכי משתחוה לצלם לא ילמדו ממנו אלא יאמרו עליו שנתקלקל ויפרסמו קלונו ברבים כדי לעמוד בפרץ. כי אצל עם ישראל אפילו איסורי דרבנן וכל שכן דיני התורה אי אפשר לבית דין אחר לבטלו, והדין חזק יותר מגדול הדור (כפתגם האשכנזי "דער ראבינער איזט איין ראבינער, אבער דער יוד איזט איין אבער ראבינער"). כי האומה הישראלית לא תשמע אפילו למנהיגיה לבטל איזה דין אפילו מנהג יהודית, לא כשאר העמים שנמשכים אחרי כהניהם אפילו לבטל דתם.