עריכת הדף "
אוצר:בית המדרש/מועדים/פורים
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
=== אחשורוש רצה להעבירם על דת, והמן - להורגם === שלשה דקדוקים מדקדק ה[[בית הלוי/אסתר|בית הלוי]] בפסוקי המגילה, מהם הוא מוציא ביאור מחודש על כוונותיהם הנבדלות של אחשוורוש והמן. אסתר פונה אל אחשורוש ומתחננת לו להעביר את הגזירה הנוראה שניחתה על עמה: "כי איככה אוכל וראיתי ברעה אשר ימצא את עמי ואיככה אוכל וראיתי באבדן מולדתי". פשוטו של מקרא, יש כפל בדבריה של אסתר, והיא אומרת את אותו העיקרון במילים שונות, ויש להבין מדוע כפלה את דבריה. עוד תמה הבית הלוי על תשובתו של אחשורוש כאשר פונה אליו אסתר במשנה היין השני ומספרת לו על גזירתו של המן: "מי הוא זה ואי זה הוא אשר מלאו לבו לעשות כן" - "היאך יוכל להכחיש את אשר בא כתוב וחתום בטבעתו גלוי לכל המדינות". ועוד בה שלישיה, אחשורוש מסיר את טבעתו ונתונה להמן ואף נותן לו את העם "לעשות '''בו''' כטוב בעיניך". ויש לדקדק, מדוע לא אמר "והעם לעשות '''לו''' כטוב בעיניך". וכך מיישב הבית הלוי את שלושת הקושיות כאחת. הנוהג הוא כשהמלך נותן פקודה הרי הוא אומר את עיקר הפקודה, שהיא התכלית הנרצה בעיניו, ורק השר השני למלך כששולח את פקודת המלך הוא מוסיף ומפרט בה את כל העונשים העלולים לבוא על המפר את פקודת המלך. גם עונשים אלו אין השר מוסיפם מליבו אלא הם קבועים זה מכבר בספר החוקים, מה דינו של העובר על פקודת המלך. והנה כשבא המן לאחשורוש במטרה לשכנעו לגזור כנגד היהודים הוא מדגיש בדבריו כי דתיהם שונות מכל עם. משמעות דבריו מורה על כך שלו יצוייר ובן ישראל ימיר את דתו ויקבל עליו את דת הפרסים, אין כל טעם להורגו. וכך באמת הבין אחשורוש את כוונתו של המן ולכוונה זו הסכים אחשוורוש ואמר להמן "והעם לעשות בו כטוב בעיניך" 'בו' דייקא, לעשות הכל כדי שיבואו לתכלית הנרצה שהיא העברה על דת. אמנם המן היתה כוונתו שונה בתכלית, לא רק לאבדם כפי שאמר למלך "אם על המלך טוב יכתב לאבדם" שהוא איבוד רוחני בהמרת דתם, אלא אף "להשמיד ולהרוג". והתחכם המן וידע שהדרך לכך היא על ידי שיביא לכך שהמלך יגזור עליהם להמיר את דתם ועל ידי זה כל הכשרים שבעם ימסרו את נפשם ותתקיים כוונתו המקורית להורגם. ואכן בכותבו את האיגרות הדגיש ענין זה שאם לא ימירו את דתם אחת דתם להמית, ורק אחר כך הוסיף "לאבד" כאילו עיקר המכוון הוא להורגם אלא שיכולים להיפטר מדינם זה על ידי שימירו את דתם. וזה היה הפך כוונתו של אחשוורוש. לכן, כששמע אחשוורוש שמלשון הגזירה משמע שעיקר כוונת גזירתו היתה לאבד את היהודים, חרה לו ואמר "מי הוא זה ואי זה הוא אשר מלאו לבו לעשות כן" כי באמת זהו בזיון גדול שמלך יבקש להרוג אומה שלמה על לא עוול בכפה, ולא לזה היתה כוונתו. אף יבואר בכך כפילת דבריה של אסתר. כי מאחר שבגזירה מעין זו יהיו הכשרים שבעם מוסרים את נפשם, ואילו מעט העם יעזבו את דתם, לכן כפלה אסתר דבריה ואמרה: "כי איככה אוכל וראיתי ברעה אשר ימצא את עמי" - בהמרת דתם. "ואיככה אוכל וראיתי באבן מולדתי" - אותם הצדיקים שימסרו את נפשם וימותו על קידוש השם. [[משתמש:עורך תורני|עורך תורני]] ([[שיחת משתמש:עורך תורני|שיחה]]) 18:00, 22 בפברואר 2021 (IST)
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף מיזם
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף