אוצר:בית המדרש/מועדים/ל"ג בעומר

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

בית המדרש TriangleArrow-Left.png מועדים TriangleArrow-Left.png ל"ג בעומר

מה אכל רשב"י במערה[עריכה]

ידוע ששם נברא מעין לו וחרוב למאכלו. אבל זכור לי ששמעתי פעם שבשבת היה מקבל גם דברים נוספים. וכן יש לדון במועדים אם היה לו מצה ושופר וכדומה ואם קיבלם דרך נס האם אכן יכל לקיים בהם את המצוות, כי מצה של נס לכאורה אי אפשר לצאת בה ידי חובה, ולומר שקיבל גם חיטים וגם אבני ריחיים ותנור וכו' זה דבר רחוק יותר ואם קבלה היא נקבל. עורך תורני (שיחה) 23:38, 24 באפריל 2021 (IDT)

יתכן שהוא או בנו היו יוצאים מהמערה בקצת מהלילות לחפש אוכל בהרים שבסביבת המערה (המעיין והחרוב שהזדמנו להם משמים, היו בשביל כל הזמנים והשעות המסוכנים לצאת). לא צריך "נס" בשביל כל הנ"ל, מספיק "השגחה פרטית" למצוא קצת דגנים ואבנים מתאימים וכן כבש או איל שמסתובב לו. נועם (שיחה) 00:12, 25 באפריל 2021 (IDT)
זו קצת המצאה שצריך למצוא לה מקור. הם הרי שמרו את הבגדים משבת לשבת, ולא מוזכר שהם יצאו למסעות ציד בלילות... מצולות ים (שיחה) 02:17, 25 באפריל 2021 (IDT)
הם לא שמרו את הבגדים משבת לשבת, אלא מתפילה לתפילה, וכלשון הגמ':
"אזלו טשו במערתא, איתרחיש ניסא איברי להו חרובא ועינא דמיא, והוו משלחי מנייהו והוו יתבי עד צוארייהו בחלא כולי יומא גרסי בעידן צלויי לבשו מיכסו ומצלו והדר משלחי מנייהו כי היכי דלא ליבלו".
כלומר, היו מורידים את בגדיהם, וכדי לכסות את גופם היו יושבים עד צואריהם בעפר, וכך ישבו כל היום ולמדו תורה. בשעה שרצו להתפלל היו לובשים את הבגדים, ובסיום התפילה שוב היו פושטים את בגדיהם כדי שלא יבלו, וחוזרים ומתכסים בעפר, וחוזרים ללמוד. נועם (שיחה) 12:02, 25 באפריל 2021 (IDT)
עוד יש לעיין פעם בכמה זמן זה היה, כי כתוב במשנה שהעוסקים בתורה (כרשב"י וחבריו) מפסיקין לק"ש ואין מפסיקין לתפילה, ואפילו בתחילת תקופת האמוראים מצאנו שרב יהודה לא היה מתפלל אלא פעם בחודש כשהיה מפסיק כדי לחזור על תלמודו, וכ"ש רשב"י ובנו במערה שלכאורה היה להם הכי פחות הפרעות מכולם, ומתי הפסיקו? נועם (שיחה) 13:16, 25 באפריל 2021 (IDT)
שאלה זו נשאל הבן איש חי בשו"ת רב פעלים (ח"א יו"ד סימן נה). ובספר גל עיני (דיין, מאמר ה) כתב שראה שיש שהביא מספ"ק שבשבת היו המים הופכים ליין כדי שיוכל לקדש עליהם את השבת. מצולות ים (שיחה) 02:57, 25 באפריל 2021 (IDT)
קודם שהתחבאו במערה, התחבאו בבית המדרש, וכלשון הגמ':
"אזל הוא ובריה טשו בי מדרשא, כל יומא הוה מייתי להו דביתהו ריפתא וכוזא דמיא וכרכי, כי תקיף גזירתא אמר ליה לבריה נשים דעתן קלה עליהן דילמא מצערי לה ומגליא לן, אזלו טשו במערתא".
כלומר, בתחילה הלכו הוא ובנו והתחבאו בבית מדרש (וצ"ע איך לא פחדו, הרי ברור שכששליחי המלך יראו שאיננו בביתו ילכו לחפשו בביהמ"ד, והיכן עוד יכול להיות רשב"י אם לא שם. וכנראה שהלכו לאיזשהו בית מדרש רחוק (ולא לביהמ"ד שהיו רגילים שם ולא ליד ביתם) ושם התחבאו. וכנראה היה זה ביהמ"ד ריק או שלא הכירו אותם שם). כל יום היתה מביאה אשתו לחם ומים, וכך נחבאו שם תקופה ארוכה, עד שהתחזקה גזירת המלכות. ואע"ג שלא ידע שום אדם את מקום מחבואם חוץ מאשתו, חשש רשב"י שמא יצערוה ולא תעמוד בעינויים ותגלה מקום המחבוא (דנשים דעתן קלה עליהן). ולכן הלכו להתחבאות במערה, כדי שאף אחד בכל העולם כולו לא ידע היכן הם מתחבאים.
בהנחה שזמן מחבואם בביהמ"ד היה לפחות שבעה ימים, הרי היו שם גם בשבתות, עכשיו תשאל מהיכן היה להם יין לקידוש? ותענה, כשם שהביאה כל יום לחם ומים, כך הביאה להם לשבת גם יין, כי לא צריך להמציא נס סתם. ומעתה, אפשר שלקחו איתם יין ושופר וכדו' (כל דבר שאינו מתקלקל), כי ידעו שבורחים למערה ולא ידעו עד מתי יהיו שם (אולי חששו אפילו שיצטרכו לישאר שם כל ימי חייהם). אלא שלפ"ז עדיין צ"ע למה לא לקחו איתם בגדים. נועם (שיחה) 12:50, 25 באפריל 2021 (IDT)
ואפשר שבגדים שאני, שלא היה מצוי בימיהם הרבה סטים של בגדים לאותו אדם, ולחכות שיתפרו להם בגדים רבים להרבה שנים או שיקנו להם לא יכלו בלא שיתגלה או שלא היה שהות מספיק, אבל מה שהיה להם זמין בקלות כשופר ותפילין וכה"ג בהחלט יתכן שלקחו איתם למערה. נועם (שיחה) 13:55, 25 באפריל 2021 (IDT)

האם היה להם גם תמרים[עריכה]

במדרש רבה (אסת"ר ג ז) הגירסא "והוון אכלין חרובין ותמרים", וביפה ענף שם כתב שתיבת ותמרים ט"ס וכמבואר בבבלי (שבת לג:) שנברא לו עץ חרובים ולא הוזכרו תמרים. אמנם במדרש תלפיות (ענף חרוב מערת רשב"י) כתב קבלה איש מפי איש עד רשב"י שאותו אילן של חרובין שהיה לרשב"י במערה היה נהפך בכל ערב שבת לאילן של תמרים. מצולות ים (שיחה | תרומות | דפי משנה) לא חתם

מדרש רבה הוא מדרש מוסמך, ולמחוק בו תיבת "ותמרים" רק בגלל שלא הוזכר בגמ' שאכלו תמרים, נראה מחודש. כי הגמ' מדברת על הנס והמדרש מדבר על מה אכלו, ואין זו סתירה כ"כ. מאידך גיסא, אינני יודע אם אפשר לסמוך על ה"קבלה איש מפי איש" של הנס בתוך נס שנאמר במדרש תלפיות, יש טוענים שאולי מחברו האמין בשבתאי צבי, אין לי מושג בנושא. נועם (שיחה) 14:46, 25 באפריל 2021 (IDT)
בענין זה נראה להוסיף ולבאר מדוע באמת הוצרך לתמרים בסעודת שבת והרי כיון שאינו פת מה לו אם יהיו אלו חרובין או תמרים, ויבואר על פי המבואר בגמרא בברכות שתמרים מיזן זייני ואף אם בירך עליהם ברכת הזן יצא וממילא יש בהם משום קיום מצוות סעודת שבת. ושמעתי בשם הבן איש חי שהורה בערב פסח שחל בשבת שיקיים מצוות סעודה שלישית בתמרים דווקא מטעם זה שתמרים מיזן זייני, הרי לנו שיש מעלה בתמרים לקיום מצוות סעודת שבת מלבד מה שיתכן שהיה בכך עונג שבת לשנות מאכלו מחרובים לתמרים. מי אדיר (שיחה) 14:33, 25 באפריל 2021 (IDT)
יש גם בירושלמי (שביעית פרק ט' הלכה א') בלשון זה:
"רבי שמעון בן יוחי עביד טמיר במערתא תלת עשר שנין במערת חרובין דתרומה עד שהעלה גופו חלודה".
עיי"ש המשך המעשה. ותיבות "חרובין דתרומה" מסתבר שיש בהן ט"ס ואולי צ"ל "חרובין ותמרים". נועם (שיחה) 15:44, 25 באפריל 2021 (IDT)
ואם היה תמרים, לכאורה נרוויח שהיה להם גם לולב טרי ליטול כל שנה. נועם (שיחה) 16:03, 25 באפריל 2021 (IDT)
אמנם אם עץ החרובים הוציא להם תמרים, יש לדון אם גם העלה חריות של דקל או שרק הפרי נשתנה. מי אדיר (שיחה) 16:53, 25 באפריל 2021 (IDT)
·
מעבר לתחילת הדף