אוצר:בית המדרש/מועדים/סוכות

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

בית המדרש TriangleArrow-Left.png מועדים TriangleArrow-Left.png סוכות

כאן ניתן לשאול שאלות ולפתוח דיונים בנושא חג הסוכות.


איגלו כשר לסוכה?

שאלה: מה הדין בעושה סוכתו מבית העשוי שלג הנקרא אגלו [בגוונא דנכנסים לתוכו הגשמים ומחזיק לז'] ואף דאינו מקבל טומאה י"ל אי חשיב גדו"ק, ובשו"ת גנת ורדים כתב דאינו חוצץ בנמצא על סכך כשר, ועי' במרדכי חולין פ"ו דכתב דשלג כשר לכיסוי הדם ובב"י (יו"ד סי' כח) נחלק.

וצ"ע מגמ' תענית ט: וסוכה יא: דמבואר דהוי גדו"ק, ואפשר דפסקינן כר"י דר"א שמותי, אך בר' בחיי (עקב יא יז) מפרש דמר אמר חד ומר אמר חד ולא פליגי ובמהרש"א כתב דר"י מוסיף אדר"א וא"כ צ"ע. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי

הוספתי כותרת וקישורים פנימיים ופתחתי ר"ת (איפה הגנת ורדים?). שאלה מעניינת. אברהם ברוכוביץ (שיחה) 12:10, 11 באוקטובר 2019 (UTC)
גינת ורדים או"ח כלל ד סימן ז. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי

כמה מותר לטעום חוץ לסוכה?

איתא במשנ"ב (סי' תרלט ס"ק יב) דמותר לטעום התבשיל חוץ לסוכה אפילו כמה פעמים.

וצ"ע אי באית ביה שיעור תוכא"פ אמאי מותר ס"ס אוכל שיעור של אכילת קבע חוץ לסוכה ואי בדלית ביה שיעור מאי קמ"ל פשיטא וצ"ע. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי

האם צריך לאכול מצה בסוכות או לשבת בסוכה בפסח?

איתא בספרא (ויקרא כג ו) "ובחמשה עשר יום לחדש הזה חג המצות" יום זה טעון מצה ואין חג הסוכות טעון מצה והלא דין הוא ומה אם זה שאין טעון סוכה טעון מצה זה שטעון סוכה אינו דין שטעון מצה תלמוד לומר "הזה" 'זה' טעון מצה ואין חג הסוכות טעון מצה ע"כ.

וצ"ע כיון דהוא מק"ו ולא מג"ש אמאי לא עבדינן ק"ו בשאר יו"ט, למשל:'ומה רה"ש דבעי שופר לא בעי מצה וכו' ותו אמאי לא אמרינן ק"ו איפכא ובחג הסוכות ליכא מיעוט 'הזה'. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי

אעתיק בזה לשון התורה תמימה (ויקרא כג ו, הערה כא), שבדבריו יישב גם קושיא זו: ...ולכאורה אין דרשות אלו מבוארות כלל וכלל, מה תכליתן ומטרתן, ומה טעם יש בק"ו כזה. אבל הענין יתבאר היטב ובטוב טעם על פי מ"ד בספרי פרשת ראה בענין שבועות (ט"ז, י"א וי"ב) ושמחת וגו' וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים, מלמד שכל שנוהגים בעצרת נוהגים בפסח ובסכות, יכול כל שנוהגים בפסח ובסכות ינהיג בעצרת, ת"ל בעצרת ועשית את החקים האלה, אלה נוהגים בעצרת ואין מצה סוכה ולולב נוהגים בעצרת, ע"כ. ונבאר שם אי"ה, דהפירוש כל שנוהג בעצרת נוהג בפסח ובחג הסכות קאי אשמחה, ר"ל כיון דחזינן שתלה הכתוב חיוב שמחה בעצרת כדי לזכור את העבדות שבמצרים, אם כן מכיון שגם יתר המועדים הם זכר ליציאת מצרים ממילא חייבין בשמחה בכל המועדים. ושוב פריך אם כן הוא, שהחיוב שמחה בשבועות הוא כדי לזכור העבדות שבמצרים, ודבר ידוע הוא שכל מה שנוהגים בפסח ובסכות הם זכר ליציאת מצרים, ואם כן כיון שגם בשבועות מצווים לזכור יציאת מצרים, אם כן יש סברא שגם בשבועות יתחייבו במנהגי פסח וסכות, קמ"ל. ולפי זה גם הדרשה שלפנינו מבוארת, ר"ל כיון שגם פסח וסכות שניהם הם זכר ליציאת מצרים, ומנהגי שניהם מצה וסוכה הם זכר ליצי"מ, כי מצה מפורש בתורה, וסוכה מבורר ג"כ בסמוך פ' מ"ג למען ידעו דורותיכם כי בסכות הושבתי את בנ"י בהוציאי אותם מארץ מצרים, ומבואר שם בתו"כ מלמד שאף הסוכה זכר ליצי"מ, [ועיין בטור או"ח ריש סימן תרכ"ה תלה הכתוב יציאת מצרים במצות סוכה וכו'], וא"כ הלא יש סברא קרובה מאד שכל מה שנוהג בפסח ינהוג בסכות ומה שנוהג בסכות ינהוג בפסח, כיון דתכליתן אחת היא, ועל זה דריש מעוטין כמבואר, ולתוספת הסבר מבאר הענין בדרך ק"ו, אבל תוכן ועיקר הכונה הוא על דרך שביארנו, ודו"ק. וראיה נאמנה שכן כונת הדרשה, שהרי לקמן בפ' ל"ד כשדריש דרשה כזו מסכות לפסח אמר זה טעון סוכה ואין פסח טעון סוכה לא סיים לומר ואין פסח טעון לולב ומיניו, והיינו טעמא משום דלולב ומיניו הם ענין מיוחד השייך ביחוד לזמן חג הסכות, זמן אוסף התבואות, ואין בו כל שייכות ליציאת מצרים וממילא אין לו כל יחס לחג הפסח, ודו"ק. עכ"ל. שואלין ודורשין (שיחה) 06:17, 13 באוקטובר 2019 (UTC)
יש"כ,מתרץ קושיא א' אך קושיא ב' במקומה עומדת דכיון דאין מיעוט בחג הסוכות אמאי לא אמרינן דבסוכות יתחייב במצה, ואפשר שהמכוון דאחר דחזינן דמיעט הפסוק ממילא לא ילפינן מהדדי כלל,וצ"ע בכל דרשות דבש"ס אי אמרינן הכי. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי
בספרא שם מובא גם ק"ו הפוך, ראה בענין זה במשנה למלך (חמץ ומצה פ"ו ה"א). וע"ע אור החיים (ויקרא יד ז). [אגב, שים לב שבמקרה שעשית הזחה לטקסט ע"י נקודתיים בתחילת השורה אין צורך לבצע שני 'אנטרים' כדי לרדת שורה. ודבר נוסף, כל פעם מוסיפים נקודתיים נוספים ואז הטקסט מוזח עוד קצת וניכר מי ענה על מה. בהצלחה]. שואלין ודורשין (שיחה) 06:20, 13 באוקטובר 2019 (UTC)
כעת ראיתי הק"ו ההפוך והוא על פס' לד, ע"ש דהדרשה בשינוי דבאמת לא כתיב בקרא 'חג הסוכות הזה' רק 'לחדש השביעי הזה חג הסכות' ובפש' הזה קאי א'חדש השביעי' ושו"ר שכן מפורש בהעמק דבר, ואי תניא תניא. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי
כדברי התורה תמימה, כן פירש גם בקרבן אהרן שם, ז"ל: זה שטעון סוכה, שהוא זכר לסוכות אשר הושבתי את בני ישראל בהוציאו אותם מארץ מצרים, אינו דין שהדבר האחר אשר הוא זכר ליציאת מצרים, שיהיה טעון בו גם כן, ת"ל וכו', עכ"ל. מי אדיר (שיחה) 17:38, 14 באוקטובר 2019 (UTC)

לשירם ולזמרם, ומה עם השוערים?

אנו אומרים "והשב כהנים לעבודתם ולויים לשירם ולזמרם".

נשאלת השאלה: מה עם השוערים? למה רק מדברים על המשוררים. מאיר (שיחה) 18:43, 15 באוקטובר 2019 (UTC)

אפשר דכלול ב'כהנים בעבודתם', דהנה איתא בר' גרשום (ערכין יא:) 'משוער היינו שומר השערים כדכת' וחוסה על השערים', ובריש תמיד מבואר דגם הכהנים היו שומרים, משא"כ שירה וזמרה דהם רק בלווים.