אוצר:בית המדרש/מועדים/חנוכה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הוספת קושיא)
(15 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
בדף זה ירוכזו כל הדיונים הנוגעים ל'''חנוכה'''.
בדף זה ירוכזו כל הדיונים הנוגעים ל'''חנוכה'''.
תוכלו לעיין ב[[פורטל:חנוכה]] שם מרוכזים כל העניינים הקשורים לחנוכה מתורתם של חז"ל ורז"ל.


נא, נסחו היטב את השאלה ותנו לה כותרת משמעותית (לא "שאלה" או "צריך עזרה").
נא, נסחו היטב את השאלה ותנו לה כותרת משמעותית (לא "שאלה" או "צריך עזרה").
==נס פך השמן==
===מדוע לא חששו להיסט פכו של כהן גדול===
בגמרא בשבת {{ממ|[[בבלי/שבת/כא/ב|כא:]]}} שכשנכסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול ולא היה בו אלא להדליק יום אחד, נעשה נס והדליקו ממנו שמונה ימים.
והקשו התוס' מה הואיל שהיה חתום בחותמו של כהן גדול, אם כבר גזרו באותה שעה על עובדי כוכבים להיות כזבים המטמאים בהיסת, כמבואר בנדה {{ממ|[[בבלי/נדה/לד/א|נדה לד.]]}}.
א. התוס' יישבו שהיה מונח בחותם בקרקע שלא הסיטו הכלי. וכתב הבית יוסף {{ממ|[[בית יוסף/אורח חיים/תרע|או"ח סימן תרע]]}} שכן משמע גם מדברי רש"י שכתב {{ממ|[[רש"י/שבת/כא/ב|ד"ה בחותמו]]}} בחותמו, בהצנע וחתום בטבעתו והכיר שלא נגעו בו.
ב. הר"ן {{ממ|[[ר"ן על הרי"ף/שבת/ט/ב|שבת ט: מדפי הרי"ף]]}} יישב שאם הסיטוהו היו שוברים אותו לראות אם יש בו זהב או מרגליות, וכיון שראוהו שהוא חתום בחותם של כהן גדול הוכיחו מכך שבודאי לא מצאו אותו ולא ראוהו. ועי' בית יוסף {{ממ|[[בית יוסף/אורח חיים/תרע|שם]]}} שכתב שאפשר שגם לזה כיוון רש"י במה שכתב {{ממ|[[רש"י/שבת/כא/ב|ד"ה בחותמו]]}} 'והכיר שלא נגעו בו'. [[משתמש:מי אדיר|מי אדיר]] ([[שיחת משתמש:מי אדיר|שיחה]]) 12:07, 28 באוקטובר 2018 (UTC)
===למה לא הביאו שמן חדש===
הבית יוסף {{ממ|[[בית יוסף/אורח חיים/תרע|או"ח סימן תרע]]}} מקשה מפני מה הוצרכו להדליק שמונה ימים מפך זה, ולא תיקנו להם שמן טהור אחר.
א. הבית יוסף מיישב, שכל ישראל היו בחזקת טמאי מת ולא היו יכולים להתקין שמן טהור עד שיעברו עליהם שבעה ימים מיום טומאתם ועוד יום אחד לכתישת הזיתים ותיקונם להוציא מהם שמן טהור.
ב. הר"ן {{ממ|[[ר"ן על הרי"ף/שבת/ט/ב|שבת ט: מדפי הרי"ף]]}} מיישב שהיה להם שמן טהור במרחק ארבעה ימים, והוצרכו לשמונה ימים להליכתם וחזרתם. [[משתמש:מי אדיר|מי אדיר]] ([[שיחת משתמש:מי אדיר|שיחה]]) 12:16, 28 באוקטובר 2018 (UTC)
===למה קבעו נס שמונה ימים והלא היה שמן ליום אחד===
הבית יוסף {{ממ|[[בית יוסף/אורח חיים/תרע|או"ח סימן תרע]]}} מקשה למה קבעו שמונה ימים, כיון שהשמן שבפך היה בו כדי להדליק לילה אחד, ונמצא שלא נעשה הנס אלא בשבעה לילות.
א. הבית יוסף מיישב, שחילקו את השמן שבפך לשמונה חלקים ובכל לילה היו נותנים במנורה חלק אחד והיה דולק עד הבוקר, נמצא שנעשה נס בכל הלילות.
ב. הבית יוסף מיישב עוד, שלאחר שנתנו שמן בנרות המנורה כשיעור נשאר הפך מלאכ כבתחילה, ונכיר הנס גם בלילה הראשון.


ג. הבית יוסף מיישב עוד, שבלילה הראשון נתנו את כל השמן בנרות ודלקו כל הלילה, ובבוקר מצאו את הנרות מלאים שמן וכן בשאר הלילות, ונמצא שכבר בלילה הראשון ניכר היה הנס שלא נגמר השמן אף שדלק. [[משתמש:מי אדיר|מי אדיר]] ([[שיחת משתמש:מי אדיר|שיחה]]) 12:16, 28 באוקטובר 2018 (UTC)
<!-- הקלידו הערתכם מתחת לשורה זו -->
== חנוכה ימי שמחה? ==
הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/חנוכה/ג#ג|חנוכה פ"ג ה"ג]]}} כתב: ומפני זה התקינו חכמים שבאותו הדור שיהיו שמונת הימים האלו כו' ימי שמחה והלל כו'. ואילו הטור {{ממ|[[טור/אורח חיים/תרע|או"ח סימן תרע]]}} הביא דעת ר"מ מרוטנבורק שריבוי הסעודות שמרבים בהם בימי החנוכה הן סעודת הראשות שלא קבעו אלא להלל ולהודות ולא שמחה ומשתה.


===כיצד לא נטמא השמן בהדלקת הכהנים===
ואף שהיה מקום לומר שנחלקו בזה הני ראשונים, אך אכתי יקשה כן בדעת המשנה ברורה שהרי הזכיר {{ממ|[[משנה ברורה/אורח חיים/תרע|שם סק"א]]}} דברי הרמב"ם כלשונו. ואחר כך {{ממ|[[משנה ברורה/אורח חיים/תרע#ו|סק"ו]]}} הביא טעם הלבוש שלא קבעות למשתה ולשמחה, והזכיר "ונראה הטעם דלא קבעו כאן לשמחה" כו', ופשטות לשונו שאין דעתו שיש דין שמחה בחנוכה, אא"כ כתב כן בדעת מהר"ם מרוטנבורג וליה לא סבירא ליה. [[משתמש:מצולות ים|מצולות ים]] ([[שיחת משתמש:מצולות ים|שיחה]]) 12:22, 23 בנובמבר 2020 (IST)
בפרי חדש {{ממ|[[פרי חדש/אורח חיים/תרע|או"ח סימן תרע]]}} הקשה בשם הראמה הועיל פך השמן שנמצא, והרי חזר השמן שבו ונטמא על ידי הכהנים המדליקים שהיו טמאי מתים.
:נראה שאין כאן מחלוקת אלא שישנם "שני דינים" בשמחה, וגם המהרמרוטנבורג והמשנה ברורה מודים להרמב"ם שיש דין שמחה מסויימת בחנוכה יותר מבחול, אלא שאין דין שמחה של סעודות. והרמב"ם לא התכוון לשמחה של סעודה. ומר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי. (קצת דומה לעניין זה, עי' שדי חמד {{ממ|כללים מערכת א' פאת השדה אות פ"ב}} שהאריך לעניין השאלה אם יש דין שמחה בשבת, ובתוך הדברים כתב: ואפשר לומר שגם הרב סדר היום מודה דאין חיוב שמחה בשבת אלא שמכל מקום שייך לומר דאנחנו מקבלים את השבת בשמחה ובצהלה ודוד המלך ע"ה אמר עבדו את ה' בשמחה וכל עבודתו יתברך צריכה להיות בשמחה בין בשבת ויום טוב בין בחול עכ"ל, והוא דומה להנ"ל שיש שני דינים בשמחה). בברכת "חנוכה שמח (!)", [[משתמש:Sije|Sije]] ([[שיחת משתמש:Sije|שיחה]]) 02:59, 24 בנובמבר 2020 (IST)


א. הרא"ם תירץ, שהדליקו על ידי עץ ארוך
== נר למהדרין או נר של שבת ==
איתא בשו"ע {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/תרעח#א|או"ח סימן תרעח ס"א]]}}, דמי שאין לו אלא או נר חנוכה או של שבת, יקח של שבת מפני שלום ביתו, ובמשנ"ב {{ממ|[[משנה ברורה/אורח חיים/תרעח#א|סק"א]]}} הביא מפמ"ג, דאם יש לו נר אחד לביתו, יקנה בשאר כספו נרות לחנוכה ולהוי מהמהדרין, דבמקום הדחק סגי בנר אחד לשבת.


ב. הפרי חדש תירץ, שהנס נצרך לכל שאר הטומאות, ואילו טומאת מת דחויה בציבור ולא אכפת לן במה שחזרו הכהנים וטימאו השמן. וייסד דבריו על פי דברי הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/תמידין ומוספין/ג|פ"ג מתמידין ומוספין]]}} שהדלקת נרות דוחה טומאה כקרבן שקבוע לו זמן.
וצ"ע ממה דכתב במשנ"ב {{ממ|[[משנה ברורה/תרעד#ה|סימן תרעד סק"ה]]}}, דאף דבנר חנוכה אין מדליקים מנר לנר כמבואר ברמ"א, מ"מ בנר שבת מדליקין מנר לנר. חזינן, דנר שבת חשיב גוף המצוה, ולהכי מדליקין נר מנר, משא"כ בנר חנוכה דעיקר מצותו נר אחד והשאר אינו למצוה כל כך כדביאר ברמ"א. וא"כ אמאי עדיף ליקח נר דמהדרין דאינו מצוה כ"כ מנר שני של שבת דהוא גוף המצוה. {{אלמ}}


וע"ע אריכות דברים בשדי חמד {{ממ|מערכת החנוכה אות א}}. [[משתמש:ש&#34;ס יידן|ש&#34;ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש&#34;ס יידן|שיחה]]) 19:56, 28 באוקטובר 2018 (UTC)
[[קטגוריה:אוצר - בית המדרש - מועדים]]

גרסה מ־04:00, 24 בנובמבר 2020

בדף זה ירוכזו כל הדיונים הנוגעים לחנוכה.

תוכלו לעיין בפורטל:חנוכה שם מרוכזים כל העניינים הקשורים לחנוכה מתורתם של חז"ל ורז"ל.

נא, נסחו היטב את השאלה ותנו לה כותרת משמעותית (לא "שאלה" או "צריך עזרה").

חנוכה ימי שמחה?

הרמב"ם (חנוכה פ"ג ה"ג) כתב: ומפני זה התקינו חכמים שבאותו הדור שיהיו שמונת הימים האלו כו' ימי שמחה והלל כו'. ואילו הטור (או"ח סימן תרע) הביא דעת ר"מ מרוטנבורק שריבוי הסעודות שמרבים בהם בימי החנוכה הן סעודת הראשות שלא קבעו אלא להלל ולהודות ולא שמחה ומשתה.

ואף שהיה מקום לומר שנחלקו בזה הני ראשונים, אך אכתי יקשה כן בדעת המשנה ברורה שהרי הזכיר (שם סק"א) דברי הרמב"ם כלשונו. ואחר כך (סק"ו) הביא טעם הלבוש שלא קבעות למשתה ולשמחה, והזכיר "ונראה הטעם דלא קבעו כאן לשמחה" כו', ופשטות לשונו שאין דעתו שיש דין שמחה בחנוכה, אא"כ כתב כן בדעת מהר"ם מרוטנבורג וליה לא סבירא ליה. מצולות ים (שיחה) 12:22, 23 בנובמבר 2020 (IST)

נראה שאין כאן מחלוקת אלא שישנם "שני דינים" בשמחה, וגם המהר"ם מרוטנבורג והמשנה ברורה מודים להרמב"ם שיש דין שמחה מסויימת בחנוכה יותר מבחול, אלא שאין דין שמחה של סעודות. והרמב"ם לא התכוון לשמחה של סעודה. ומר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי. (קצת דומה לעניין זה, עי' שדי חמד (כללים מערכת א' פאת השדה אות פ"ב) שהאריך לעניין השאלה אם יש דין שמחה בשבת, ובתוך הדברים כתב: ואפשר לומר שגם הרב סדר היום מודה דאין חיוב שמחה בשבת אלא שמכל מקום שייך לומר דאנחנו מקבלים את השבת בשמחה ובצהלה ודוד המלך ע"ה אמר עבדו את ה' בשמחה וכל עבודתו יתברך צריכה להיות בשמחה בין בשבת ויום טוב בין בחול עכ"ל, והוא דומה להנ"ל שיש שני דינים בשמחה). בברכת "חנוכה שמח (!)", Sije (שיחה) 02:59, 24 בנובמבר 2020 (IST)

נר למהדרין או נר של שבת

איתא בשו"ע (או"ח סימן תרעח ס"א), דמי שאין לו אלא או נר חנוכה או של שבת, יקח של שבת מפני שלום ביתו, ובמשנ"ב (סק"א) הביא מפמ"ג, דאם יש לו נר אחד לביתו, יקנה בשאר כספו נרות לחנוכה ולהוי מהמהדרין, דבמקום הדחק סגי בנר אחד לשבת.

וצ"ע ממה דכתב במשנ"ב (סימן תרעד סק"ה), דאף דבנר חנוכה אין מדליקים מנר לנר כמבואר ברמ"א, מ"מ בנר שבת מדליקין מנר לנר. חזינן, דנר שבת חשיב גוף המצוה, ולהכי מדליקין נר מנר, משא"כ בנר חנוכה דעיקר מצותו נר אחד והשאר אינו למצוה כל כך כדביאר ברמ"א. וא"כ אמאי עדיף ליקח נר דמהדרין דאינו מצוה כ"כ מנר שני של שבת דהוא גוף המצוה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי