שיחה:רמב"ם/דעות/א
דעות פ"א - פ"ב
הדרך האמצעי
הרמב"ם כותב: הדרך הישרה היא מדה בינונית שבכל דעה ודעה מכל הדעות שיש לו לאדם. והיא הדעה שהיא רחוקה משתי הקצוות ריחוק שוה ואינה קרובה לא לזו ולא לזו. ועוד כתב: ודרך זו היא דרך החכמים. כל אדם שדעותיו דעות בינונית ממוצעות נקרא חכם. ואחר הזכיר מעלת החסיד וביאר החילוק בינו ובין החכם, וזה לשונו: ומי שהוא מדקדק על עצמו ביותר ויתרחק מדעה בינונית מעט לצד או לצד זה נקרא חסיד. כיצד מי שיתרחק מגובה הלב עד הקצה האחרון ויהיה שפל רוח ביותר נקרא חסיד וזו היא מדת חסידות. ואם נתרחק עד האמצע בלבד ויהיה עניו נקרא חכם וזו היא מדת החכמה.
ודבריו צ"ב שסתר דבריו שתחלה כתב שהחסיד מתרחק מדעה בינונית מעט לצד זה או לצד זה. ותכף כתב בהביאו ציור לזה, מי שיתרחק מגובה הלב עד הקצה האחרון, וצ"ע.
עוד צ"ע ממה שכתב רבינו להלן פרק ב וזה לשונו: ויש דעות שאסור לו לאדם לנהוג בהן בבינונית אלא יתרחק מן הקצה האחד עד הקצה האחר, והוא גובה לב, עד כאן לשונו. הרי שגובה הלב אין ראוי לנהוג בו מידה אמצעית אלא ינהג עצמו עד הקצה האחרון וזהו מעיקר הדין כפי שכתב "ויש דעות שאסור לו לאדם לנהוג בהן בבינונית", ותמוה שהרי ציור זה הביא רבינו לעיל כמידת חסידות, וצ"ע. יעקב שלם (שיחה) 21:38, 1 באוגוסט 2020 (IDT)