אוצר:בית המדרש/דף היומי

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בדף זה ירוכזו כל הנדונים על הדף היומי. לאחר שיעבור זמן יועתקו הנדונים למקומם המתאים בסמוך לדף הגמרא המתאים.

לדיונים קודמים על דפים הש"ס, נא רשום בחלונית החיפוש (בצד שמאל למעלה) "שיחה:" ואחר כך את שם הדף הרצוי. לדוגמה: שיחה:בבלי/שבת/צ/א כדי לראות את הדיונים שעל דף זה, וכן שיחה:רש"י/שבת/צ/א - כדי לראות את הדיונים המתנהלים על רש"י שבדף זה.

פסחים ב.

רד"ה אור לארבעה עשר

גרסינן. מה בא לאפוקי, עיין חידושי רבינו דוד. ש"ס יידן (שיחה) 08:20, 24 בנובמבר 2020 (IST)

רד"ה בכי טוב

ואז טוב לו שהאור טוב לו שנאמר באור כי טוב כו'. צ"ב לדעת רש"י יכלנו ללמוד דין זה ממה שכתוב באור כי טוב, ולמה בעינן לקרא דהאנשים שולחו. ש"ס יידן (שיחה) 08:20, 24 בנובמבר 2020 (IST)

ולמחשיך ובא קרא לילה

צ"ב להסוברים שחושך הוא העדר אור אם כן מהו ה"מחשיך ובא". ש"ס יידן (שיחה) 08:20, 24 בנובמבר 2020 (IST)

רד"ה קרייה

לבריאה המאירה שברא מהוד מעטה לבושו. צ"ב מדוע הוצרך רש"י להוסיף ענין זה מהיכן ברא את האור. ש"ס יידן (שיחה) 08:20, 24 בנובמבר 2020 (IST)

עיין אמרי ישראל (פרידמאן) דב״ש (שיחה) 07:33, 25 בנובמבר 2020 (IST)
אשמח אם תוכל לכתוב את עיקרי הדברים מקוצר זמן העיון. יישר כח. ש"ס יידן (שיחה) 09:24, 25 בנובמבר 2020 (IST)
אשמח לשלוח צילום דב״ש (שיחה) 16:09, 25 בנובמבר 2020 (IST)

רד"ה הא

דכל כוכבים יש להם אור. צריך להבין מה היתה ההו"א בגמרא ומה המסקנא. וכידוע הקושיה מגיל העולם איך מאירים קרני אור מכוכבים הרחוקים עשרות אלפי שנות אור, ויישוב הפשוט שנבראו עם קרן אור, וממילא יש לומר שיש כוכבים שנבראו בלא קרן אור ואם כן הם מאירים בעצם אך לא מאירים לארץ ובזה תלוי ההו"א והמסקנא, או האם מתייחסים לכוכב שכזה כמאיר או כלא מאיר, או ששמא אכן יש חומר שבולע קרני אור (חור שחור?) ואף הוא חשוב כוכב אך אינו מאיר. ש"ס יידן (שיחה) 08:20, 24 בנובמבר 2020 (IST)

פסחים ב:

רש"י ד"ה מדקאמר

ובלילה אם מספקא לך כלילה כגון שאדם אוהבך שהוא אביך כו' ואם היית עומד כנגדו להציל ממונך אינו הורגך כו', ע"כ. צ"ב אם כן מדוע חשיב "מספקא לך מילתא כליליא" הלא ברור הוא שלא יהרגנו שרחמי האב על הבן. ועיין תוספות. ש"ס יידן (שיחה) 19:12, 24 בנובמבר 2020 (IST)

התם מילט הוא דקא לייט ליה איוב למזליה כו'

עיקר יישוב הגמרא כדרך שיישבה כל הראיות עד עתה שאין כוונת הפסוק באומרו אור ליום אלא למאיר, וצ"ב מה השייכות למה שכוונת הפסוק למזל ולא לאדם. וצ"ל שגבי מזל לא שייך לדבר במונחים של יום ולילה אלא רק של חושך והארה, ועדיין צ"ב. וכן צריך להבין לגבי ראיית הגמרא מהפסוק אך חושך ישופני. ש"ס יידן (שיחה) 19:12, 24 בנובמבר 2020 (IST)

אלמא אור אורתא הוא ש"מ מיתיבי כו'

צריך להבין אחרי שהוכיחה הגמרא שאור אורתא למה לה להוסיף ולהביא ראיות נוספות, וראיתי (כמדומני בחידושי רבינו דוד) שרבינא ורב אשי סידרו הראיות שאמרו בבתי המדרש השונים וממילא בכל בית מדרש הביאו אכן רק ראיה אחת לבסוף והם צירפום כולם בזה אחר זה אף שאין צורך בכולם. ש"ס יידן (שיחה) 19:12, 24 בנובמבר 2020 (IST)

לפי זה מיושב סדרן של הראיות, וד""ק דב״ש (שיחה) 07:34, 25 בנובמבר 2020 (IST)

בשלמא לדידי אשכחנא דקא פלגי כו'

לכאורה ראב"י לשיטתו שגבי תענית ציבור החילוק הוא בין קודם לעמוד השחר ללאחריו, דהיינו בין לילה ליום, אך לדעת ר' שמעון שעד קרות הגבר שהוא קודם עלות השחר אם כן מצאנו לילה שנחלק לשניים ושמא ה"ה יום. ואולי עדיין קשה שלא מצינו שחילקו היום עצמו והקדמת איזה זמן מהלילה אינה דומה ויש לעיין. ש"ס יידן (שיחה) 19:12, 24 בנובמבר 2020 (IST)

פסחים ג.

רד"ה זבחים

וכן פסח לא תותירו ממנו עד בוקר. לכאורה לדעת ראב"ע אינו נאכל עד בוקר אלא רק עד חצות, אך מכל מקום יש כאן "לילה אחר היום". ש"ס יידן (שיחה) 00:16, 25 בנובמבר 2020 (IST)

לישנא מעליא נקט וכדריב"ל

ואף שתנא דברייתי ודאי מודה לריב"ל י"ל שזהו שכתב רש"י בד"ה דבר מגונה, לאו משום דלילי דבר מגונה הוא כו' ומיהו שמעינן מינה לשון חכמים לחזר אחר לשון צח ונקי, ואם כן אפשר שפליגי בדבר זה אם צריך להקפיד כן או לא. ויש מהראשונים שכתבו שרק בראש דבריו בתחילת המסכת הקפיד בזה. ש"ס יידן (שיחה) 00:16, 25 בנובמבר 2020 (IST)

רד"ה אשר איננה טהורה

ואע"ג דבאורייתא כתיב טמא שני אורחיה בחד דוכתא ללמדך לחזר על לשון נקיה. הנה בגמרא להלן (עמוד ב) הקשתה כן הגמרא ויישבה דכל היכא דכי הדדי נינהו משתעי בלשון נקיה וכל היכי דנפישין מילי משתעי בלשון קצרה, ואף רש"י כאן כיוון לדברים אלו ופירש הטעם שנקט לשון נקיה אף שבכך מאריך בלשונו ועל זה יישב ששני אורחיה בחד דוכתא. אך זה ק"ק שהרי אין זה יישוב למה שבאורייתא כתיב טמא, כי על קושיה זו התשובה היא שכשאפשר לכתוב טמא או לא טהור עדיף לכתוב טמא משום לשון קצרה. ש"ס יידן (שיחה) 00:16, 25 בנובמבר 2020 (IST)

פסחים ג:

והא רוכבת ויושבת דכי הדדי נינהו כו'

תמוה הלא ישבה הגמרא שיש טעם לכך שכתוב לשון רוכבת, ויעויין בראשונים. ש"ס יידן (שיחה) 00:16, 25 בנובמבר 2020 (IST)

איזה ראשונים? דב״ש (שיחה) 22:46, 25 בנובמבר 2020 (IST)

מובטח אני בזה שמורה הוראה בישראל

בראשונים נחלקו אם כיוון למי שאמר ואין מוסקין בטהרה שלא נקט לשון טומאה או למי שאמר ומוסקין בטומאה שנקט לשון ברורה וקצרה. ש"ס יידן (שיחה) 00:16, 25 בנובמבר 2020 (IST)

רד"ה ר' יהודה

ר' יהודה בן בתירא קאמר לי שאין אתם נותנים לי חלק יפה אלא מן הכחוש ואני נתתי דמים כמו כן. האריך רש"י לבאר מדוע לא הבין הארמאי ממה ששואלים לו ואמרו לו שהאליה לגבוה שכנראה ריב"ב אמר לו כן כדי שיתפסוהו ולכך ביאר שסיפר להם שריב"ב אמר לו כן שנותנים לו מן הכחוש והיינו שהיה סבור שיש אמת בטענתו וכפי שאמר לו ריב"ב ולא הבין מה שרצה ריב"ב בכך. ש"ס יידן (שיחה) 00:16, 25 בנובמבר 2020 (IST)

צא ובשר לסוסים ולחמורים

בגמרא בשבת יש שהאוכל פת חיטים כשיכול לאכול פת שעורים עובר משום בל תשחית, הרי מבואר שאף פת שעורים מאכל אדם היא, אך בגמרא שם הסיקו ולא היא לפי שבל תשחית דגופיה עדיף הרי שבאמת אינו ראוי לאדם אלא לבהמה, ועכ"פ עיקרו עומד לבהמה. ש"ס יידן (שיחה) 00:16, 25 בנובמבר 2020 (IST)

פסחים ד.

ותניא וכל היום כולו כשר למילה אלא שזריזין מקדימים למצות שנאמר (בראשית כב ג) וישכם אברהם בבקר

יש לעיין מדוע לא למדו כן מ"וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת" בפרק כא דב״ש (שיחה) 16:08, 25 בנובמבר 2020 (IST)

רש"י ד"ה ואור הנר יפה לבדיקה

"בלילה אבל ביום מחשיך כו'"
מה כוונת רש"י "מחשיך" וצ"ב. דב״ש (שיחה) 07:05, 26 בנובמבר 2020 (IST)

כוונת רש"י כפשוטו ממש שתאורה של נר ביום לא רק שאינה מוסיפה אורה אלא אף גורמת לכעין 'חשכה' ככל הנראה בגלל שינוי סגנון האור בין תאורת היום לבין תאורת הנר. מי אדיר (שיחה | תרומות | דפי משנה) לא חתם

פסחים ה:

רש"י ד"ה ש"מ

"מדלא נפקא ליה כו' דאי השבתתו בכל דבר סבירא ליה לוקמיה ביו"ט ויבערנו בדבר אחר "יאכילנו לכלבים" או ישליכנו לים".
צ"ע מדוע נקט רש"י אופן שלא מוזכר בגמרא. (ע"ע פני יהושע מה שכתב להעיר על רש"י).דב״ש (שיחה) 01:54, 27 בנובמבר 2020 (IST)

פסחים ז:

רש"י ד"ה וכי לא סגי וכו'

כדאמרן בקדושין פרק קמא קרוב לסופו כו'

האם מצינו לשון זה בעוד מקומות? דב״ש (שיחה) 02:31, 1 בדצמבר 2020 (IST)

פסחים י:

רש"י ד"ה ככר ועכבר בפי חולדה

עכבר נכנס וככר בפיו וחולדה יוצא' כשנכנס בו לבדוק ובפיה ככר מכאן ועכבר מכאן

צ"ע מדוע כתב רש"י שחולדה יוצאת כשנכנס לבדוק, הרי גם אם החולדה יצאה קודם שזה נכנס לבדוק יש ספק. ועוד קשה מדוע לא פירש כן לעיל דב״ש (שיחה) 05:52, 2 בדצמבר 2020 (IST)

פסחים לד:

רש"י ד"ה מאי נפסל לאו בהיסח הדעת

בתמיה כו'

לכאורה תיבת בתמיה אינו מובן, ואשמח לדעת אם יש שנו"ס בכת"י. דב״ש (שיחה) 01:35, 27 בדצמבר 2020 (IST)

לא למדתי הסוגיא, אבל לכאורה כוונת רש"י כפשוטו: "לאו, בהיסח הדעת?" בתמיה! (שלא נטעה לפרש "לאו בהיסח הדעת" בניחותא, כלומר שלא נפסל בהיסח הדעת). ובספר "מצור דבש" (מהרב דוד צימרינג זצ"ל, נדפס תשל"ד) מפרש ש"כתב כן שלא תטעה דתירוצא הוא כמו "מאי נפסל" דלקמיה." Sije (שיחה) 22:38, 27 בדצמבר 2020 (IST)
ייש״כ גדול! דב״ש (שיחה) 01:06, 30 בדצמבר 2020 (IST)

פסחים לה.

רש"י ד"ה אין חייבין על חימוצו כרת

דמי פירות אין מחמיצין כדלקמן.

מדוע כתב רש"י המסקנא כאן, ובפרט שמבואר מיד בגמרא שיש הוה אמינא אחרת וצ"ב דב״ש (שיחה) 18:19, 27 בדצמבר 2020 (IST)

פסחים לו.

שעונין עליו דברים

שגומרים עליו את ההלל ואומרים עליו הגדה

לכאורה ק', הרי אומרים הגדה ואח"כ הלל. וראיתי בספר פירורי לחם שמכאן ראיה לאלו הנוהגים לקרות הלל במעריב. ע"ש.

אולם צ"ע, הרי בתפילת ערבית אין המצות לפנינו, ולכאורה לא שייך למימר "עונין עליו" וצ"ב. דב״ש (שיחה) 19:12, 27 בדצמבר 2020 (IST)

בהשקפה ראשונה רציתי לכתוב שאולי כוונת רש"י למנהג קריאת ההלל בשעת אפיית המצות בערב הפסח, [עי' שו"ת מנחת אלעזר (ח"א סי' נ"ט) ובס' אלף כתב (ח"א אות שי"ח)], אבל נראה פשוט שאפילו אם נימא שמנהג זה כבר היה קיים בזמנו של רש"י (מה שלכאו' אינו מוכרח כלל), מ"מ אי אפשר לפרש שעל זה קאי דרשת הגמ', דכל מנהג זה אינו אלא זכר להלל הנאמר בעת שחיטת הפסח, וממילא לא שייך לומר שבזמן הבית כבר היה מנהג כזה, ושעל זה קאי דרשת הגמ'. Sije (שיחה) 02:49, 30 בדצמבר 2020 (IST)

פסחים לו:

ומאי משמע דהאי אשישה לישנא דחשיבותא

יש להעיר שבדרך כלל הגמרא מביאה מאי משמע דהאי כו' לישנא כו' כשאינה מביאה מקור מפורש לדבר זה אלא רק משמעות הלשון, ואילו כאן הגמרא מביאה מקור מפורש לאשישה שהיא גלוסקה גדולה. וצ"ל שעיקר כוונת הגמרא לדברי רב חנן בר אבא שפירש אשישה אחד מששה באיפה והיינו לישנא דחשיבותא ומשום כך היה מקום לומר שאין זה לחם עוני. ש"ס יידן (שיחה) 01:56, 30 בדצמבר 2020 (IST)

פסחים לז.

וכמה פת עבה כו' טפח

וברש"י: ואפילו הכי שרו בית הלל אבל טפי מטפח לא. מבואר שנדון הגמרא אינו על שיעור המינימום שפסלו בית שמאי אלא על שיעור המקסימום שאף לבית הלל יפסלו מכאן ואילך. ולפי זה גם המשך ראיית הגמרא מלחם הפנים הוא הבאת ראיה לדעת בית הלל שטפח אפשר להשגיח ולעשותו מצה. ולכאורה צ"ב מדוע לא פירש באופן אחר ששאלת הגמרא כמה הוא פת עבה היינו מאיזה שיעור סוברים בית שמאי שהוא פת עבה ויש לחוש שתחמיץ ועל זה משיבה הגמרא שהוא מטפח ומעלה, שהרי בלחם הפנים מצאנו שהיה טפח והשגיחו עליו שלא יחמיץ ואם כן לא יאסרו בית שמאי באופן זה וע"כ שאסרו ביותר מטפח ואילו בית הלל מתירים אף יותר. ומה שהכריח את רש"י לומר כן נראה שהוא לשון הגמרא "טפח" כתשובה לשאלה "וכמה פת עבה" ומשמע ששיעור טפח מצומצם הוא פת עבה ואילו לדברינו רק מטפח ואילך יהיה אסור לדעת בית שמאי ולא משמע כן בלשון זו. ש"ס יידן (שיחה) 02:04, 30 בדצמבר 2020 (IST)

אי משום דקא טרח טירחא דלא צריך

פשטות כוונת הגמרא שריבה יותר מהצורך שלו לאותו היום, וקשה מדוע רק חשיב טרחה שלא לצורך ואינו חשוב עשיית מאלכה שלא לצורך, ועיין תוס' שטעמא דב"ה משום מערמת אשה ואופה תנור מלא ככרות אע"פ שאין צריכה רק לככר אחד, ומ"מ משמע שלב"ש לא ס"ל כן ואם כן האיסור הוא מחמת המלאכה ולא מחמת הטורח, וצ"ע. ולכאורה היה אפשר לפרש שבאמת הוא צריך לכל אותה הפת אלא שמכל מקום כאשר אדם עושה עיסה אחת גדולה, מלאכת עריכתה קשה עד מאד, יותר מאילו היה עושה את אותה כמות בצק בכמה פעמים, ונמצא שאכן המלאכה היא לצורך ורק הטרחה היא שלא לצורך, אלא שבתוס' מבואר להדיא לא כן וגם יש להבין מדוע באמת יתירו בית הלל לעשות כן אם יש כאן טרחה מיותרת שלא לצורך. ש"ס יידן (שיחה) 02:09, 30 בדצמבר 2020 (IST)

רש"י ד"ה יאמרו

יאמרו כל הסריקין אסורין ושל בייתוס מותרין, שהרי רוב נחתומין אין להן אותו דפוס. יש להבין כוונת רש"י, דהנה הגמרא בסמוך מביאה שתי לשונות אם האיסור הוא רק בבעל הבית אך בנחתום שרגיל ובקיא בדבר ויש לו דפוס (לשון רש"י שם בשינוי קצת) לא גזרו, או להפך שהאיסור הוא בנחתום שמקפיד על ציורן משא"כ בבעל הבית. ואם כן יש להבין איך יתפרש סיפור זה באופן דומה, בשלמא אם כוונתו היתה להתיר אף בבעל הבית על ידי דפוס ועל זה השיבו לו שלא חלקו בין בעלי הבית אתי שפיר אך אם גזרו דווקא בנחתומים כיון שמקפידים על ציורם מה היתה טענתו, הרי כל הנחתומים יש להם דפוס ואעפ"כ אסור מטעם זה. ולכאורה צ"ל שזה מה שדחק את רש"י לומר שהרי רוב נחתומין אין להן אותו דפוס, דהיינו שזה גופא היה המו"מ שהוא רצה להתיר משום דפוס אף שמקפידים על ציורם ועל כך השיבו לו שאינו כן אלא רוב הנחתומים אין להם דפוס ומאידך מקפידים על ציורם ויש כאן מקום לגזור. ולפי זה הא"ד שאוסרת בנחתומים חולקת בהבנת המציאות לגבי הימצאות הדפוסים אצל הנחתומים, ויל"ע בזה.
ואולי היה מקום לפרש דברי רש"י באופן נוסף, שדקדק בלשונו "שהרי רוב נחתומין אין להן אותו דפוס", שבאמת היה בייתוס בעל הבית ולא נחתום ורצה להתיר לעצמו כדרך שמתירים לנחתומים, ועל כך השיבו לו לא כפי שהבנו שהוא משום לא פלוג אלא שכך השיבו לו, שהן אמת שיש לנחתומים דפוס אך אין דפוסים זהה לדפוס זה וממילא אין מקום להתיר לו להשתמש בדפוסו מחמת התר השימוש בדפוס שאצל הנחתומים שהרי רוב נחתומין אין להן אותו דפוס ויקשה עלינו לבאר מדוע דווקא סריקי בייתוס מותרין. ש"ס יידן (שיחה) 02:17, 30 בדצמבר 2020 (IST)

א"ר יוסי עושין סריקין כמין רקיקין כו'

יש לדון מה דעת רבי יוסי לגבי החלוקה בין נחתומים לבעלי בתים, האם ס"ל שכל החילוק הוא בין רקיקין לגלוסקאות או שחילוק זה הוא לקולא בנחתומים או בבעלי בתים ותלוי בשני הלישנאות או שהוא לחומרא ותלוי כנ"ל. ש"ס יידן (שיחה) 02:22, 30 בדצמבר 2020 (IST)

פסחים לז:

לא דכולי עלמא מעשה אילפס פטורין כו'

לא דכולי עלמא מעשה אילפס פטורין כו' והכא כגון שחזר ואפאו בתנור קא מיפלגי דתנא קמא סבר כיון שחזר ואפאו בתנור לחם קרינן ביה ור' יהודה סבר אין לחם אלא האפוי בתנור מעיקרא וכיון דמעיקרא לאו בתנור אפייה לאו לחם הוא, ע"כ.
משמע שלרבי יהודה בעינן אפייה בתנור מעיקרא וא"כ אם אחר האפייה בתנור חזר ואפאו בתנור או באילפס עדיין לחם הוא ופשוט.
ועיין רש"י ד"ה ור' יהודה סבר - אפוי בתנור אחד בעינן ולא בשני תנורים כגון אילפס ותנור עכ"ל.
וק"ק מדוע שינה ממש"כ הגמרא (ועיין לקמן בסמוך) ועוד יש לעיין אם כוונתו שהחסרון מצד שיש שני תנורים או מצד שאפוי קודם באילפס ואח"כ בתנור.
ועיין המשך הגמרא: אמר רבא מאי טעמא דר' יהודה דכתיב (ויקרא כו כו) ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד לחם האפוי בתנור אחד קרוי לחם ושאין אפוי בתנור אחד אין קרוי לחם.
לכאורה משמע שאפי' אפו בשני תנורים (ולא באילפס ואח"כ תנור) לא קרוי לחם. וצ"ע בכל זה. דב״ש (שיחה) 01:08, 30 בדצמבר 2020 (IST)

לכאורה מה שהכריח את רש"י לפרש כן הוא לשון הדרשה המובאת בגמרא לחם האפוי בתנור אחד קרוי לחם ושאין אפוי בתנור אחד אין קרוי לחם. הרי משמע שעיקר הקפידא שיהיה תנור אחד ולא שניים, ואילו אם כוונת רבי יהודה שיש לאפותו בתנור בתחילה אם כן צורת הדרשה היתה צריכה להשאר כבתחילה בלי תוספת המילה אחד ומשמעה היה שרק לחם האפוי בתנור וזו כל אפייתו הראשונה משא"כ אם נאפה תחילה באופן אחר לא חשיב לחם. ויעויין בש"ס הוצאת עוז והדר שהביאו גירסת האו"ז שהשמיט תיבת אחד וכ"ה בכת"י ואולי לדידהו יהיה הביאור כפי שכתב מר. ש"ס יידן (שיחה) 02:00, 30 בדצמבר 2020 (IST)
יישר כח גדול! דב״ש (שיחה) 05:02, 30 בדצמבר 2020 (IST)

הדביק מבפנים והרתיח מבחוץ מהו

ומסיקה הגמרא שהי ניהו מעשה אילפס. וצ"ע מה היתה ההו"א של רבה. ש"ס יידן (שיחה) 02:22, 30 בדצמבר 2020 (IST)

רוב עניים עושין כן

יל"ד אם זהו סיבה או סימן, כלומר האם כיון שהם דיברו על מעשה אילפס סתם וכך מנהג רוב העניים ע"כ שעל זה דיברו, או שבאמת לפעולתם של העניים יש השפעה על ההגדרה של מעשה אילפס כתנור או שלא כתנור. ש"ס יידן (שיחה) 02:22, 30 בדצמבר 2020 (IST)

תוס' ד"ה אמר

לכאורה לתנא קמא שנחלקו בכך בית שמאי ובית הלל גם מצאנו מחלוקת זו בברייתא גופא, ואין לומר משום דבית שמאי במקום בית הלל אינה משנה שהרי יש בדברי ת"ק שתי שיטות ואם כן ממ"נ שיטה זו יש הסובר שכן דעת בית הלל. ש"ס יידן (שיחה) 02:22, 30 בדצמבר 2020 (IST)

פסחים לח.

עיסה דכתיב עריסותיכם כו' אתיא לחם לחם

לכאורה אכתי יש חילוק ביניהם, כי עיסה של ישראל אחד לכאורה חשיבא עריסותיכם ושוב חייבת בחלה ואסורה אף על ישראל אחר, משא"כ מצה בעינן לקיים המצווה במצה שלו ולא סגי במה שחשיב מצתכם כיון שהיא של ישראל, ופשוט. ש"ס יידן (שיחה) 02:27, 30 בדצמבר 2020 (IST)

בהנך נמי פליגי

לשון בהנך משמע באתרוג ובפסח אך אי אפשר לומר כן שהרי הצד השני בגמרא הוא דילמא שאני התם דכתיב עריסותיכם עריסותיכם תרי זימני, וזה שייך רק לגבי אתרוג כי הרי מצה נלמד בג"ש מחלה ולא יועילו כל פסוקים שבעולם הכתובים גבי חלה כיון דאדרבה אם בחלה נאמר שצריך ממש עריסותיכם אם כן מצה הנלמדת ממנה יצטרכו גם כן ממש מצתכם. ובאמת רש"י (ד"ה הכי קאמר) כתב לימא מסייעא הא לכל מילתיה דרב אסי, דמדבהא פליגי באתרוג נמי פליגי. הרי שהעמיד כל דברי הגמרא על אתרוג אך הלשון שלפנינו בהנך נמי פליגי קשה, וצ"ע. ש"ס יידן (שיחה) 02:27, 30 בדצמבר 2020 (IST)

גם אני הערתי בלשון הגמרא ״בהנך״ ובלשון רש״י ״באתרוג״ וע״ע צל״ח כאן. ועיין גמרא ורש״י סוכה דף לה: וצ״ע דב״ש (שיחה) 05:16, 30 בדצמבר 2020 (IST) דב״ש (שיחה) 05:06, 30 בדצמבר 2020 (IST)