אוצר:בית המדרש/דף היומי

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בדף זה ירוכזו כל הנדונים על הדף היומי. לאחר שיעבור זמן יועתקו הנדונים למקומם המתאים בסמוך לדף הגמרא המתאים.

לדיונים קודמים על דפים הש"ס, נא רשום בחלונית החיפוש (בצד שמאל למעלה) "שיחה:" ואחר כך את שם הדף הרצוי. לדוגמה: שיחה:בבלי/שבת/צ/א כדי לראות את הדיונים שעל דף זה, וכן שיחה:רש"י/שבת/צ/א - כדי לראות את הדיונים המתנהלים על רש"י שבדף זה.


שבת קכח:

אמר אביי מביא בול של מלח ומניח לה בתוך הרחם כדי שתזכור צערה ותרחם עליו ומזלפין מי שליא על גבי ולד כדי שתריח ריחו ותרחם עליו

האם כוונת אביי שעושים בול מלח וגם זילוף מי שליא או אחד משניהם? דב״ש (שיחה) 06:09, 13 ביולי 2020 (UTC)

מים מגולין מפני שהן ראויין לחתול רשב״ג אומר 'כל עצמן' אסור לשהותם מפני הסכנה

מה הביאור בתיבות אלו? דב״ש (שיחה) 06:09, 13 ביולי 2020 (UTC)

דב״ש, בפירוש שטייזלץ: "מים מגולין שיש לחשוש ששתה מהן נחש והטיל בהן ארס — מותר לטלטלם, מפני שהן ראויין לחתול, שאינו ניזוק כל כך מארס נחשים. רבן שמעון בן גמליאל אומר: כל עצמן של מים מגולים אלה אסור לשהותן מפני הסכנה, שמא ישכח אדם וישתה מהן ויסתכן." ישר כח! ישראל קלר (שיחה) 14:09, 23 ביולי 2020 (UTC)

שבת קל.

כל מצוה שקיבלו עליהם בשמחה כגון מילה כו'

לכאורה מבואר מלשון הגמרא דנקט 'כל' מצוה... 'כגון' מילה, שמילה לאו דוקא וה"ה שאר מצוות שקבלו בשמחה.

אולם עיין רש"י ד"ה שש - מילה שישראל עושים וששים עליה דכל שאר מצוות אינם מוכיחות כל שעה כו' ומשמע מדבריו שדוקא מצות מילה קבלו באהבה, ולפי"ד צ"ע הלשון 'כל' ו'כגון' שכתב הגמרא.דב״ש (שיחה) 04:10, 15 ביולי 2020 (UTC)

הערה אמיתית. ע"ע *כגון שפעמים הוא דווקא זה ולא אחר. ש"ס יידן (שיחה) 06:04, 15 ביולי 2020 (UTC)

שבת קלג

רש"י ד"ה קטן

דלא ידע לכווני מאי איכא למימר ועל כרחיך בתרוייהו כתיב בשר כדאמרי' לעיל ובשר דכתיב גבי קטן ביום השמיני ל"ל.

לכאורה לשון רש"י תמוה במש"כ 'ועל כרחיך' 'כדאמרינן לעיל' שהרי מקרא מפורש הוא וא"צ גמרא לזה.דב״ש (שיחה) 03:31, 19 ביולי 2020 (UTC)

יש לומר שרש"י לא התכוון לעצם מה שכתוב בתרווייהו בשר שהרי זה אפשר לומר שנצרך לשום דרשה ואיננו יודעים מהי כמבואר בכמה מקומות בגמרא. אך עיקר הקושיא שלעיל מבואר להדיא בגמרא שילפינן מבשר דרשה זו שמילה דוחה צרעת ועל כך מקשה הגמרא למה לנו דרשה לדין זה כיון שהוא דבר שאינו מתכוון, ומבאר רש"י שהקושיא היא גם על קטן כי הרי בגמרא לעיל ילפינן גם מבשר הכתוב גבי קטן דרשה זו. כן נראה לי. סיני ועוקר הרים (שיחה) 08:01, 19 ביולי 2020 (UTC)
יפה, יישר כח! וע״ע מרחבי יצחקי דב״ש (שיחה) 09:18, 19 ביולי 2020 (UTC)

שבת קלז.

ת"ר המל אומר אקב"ו על המילה כו׳ המל את הגרים אומר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אקב"ו על המילה כו׳ המל את העבדים אומר אקב"ו על המילה

יל״ע מדוע רק אצל גרים הוסיף הגמרא ׳ברוך אתה ה׳ אלהינו מלך העולם׳ וצ״ע דב״ש (שיחה) 00:34, 22 ביולי 2020 (UTC)

אולי המסדר לדפוס סידר הלשון באופן הזה. בן עזאי (שיחה) 02:38, 26 ביולי 2020 (UTC)

שו"ר שציינו לך במק"א, שבדפוס איטליה (רמ"ט-רנ"ח) אכן לא מופיע "בא"י אמ"ה" ומאידך בכת"י מינכן מופיע "באי" אמ"ה" גם בהתחלה (המל אומר בא"י אמ"ה וכו') בן עזאי (שיחה) 02:45, 26 ביולי 2020 (UTC)

שבת קלט.

רש"י ד"ה וסייר פירי

ומשמר שם פירות כרמו ונמצא שהנכרי מעבירו במים בשבת
צ"ע 'כרמו' מאן דכר שמיה? דב״ש (שיחה) 02:34, 26 ביולי 2020 (UTC)

שבת קמ

הגמרא בדף כותבת: "ואין עושין אלונטית ואיזו היא אנומלין ואיזו היא אלונטית אנומלין יין ודבש ופלפלין אלונטית יין ישן ומים צלולין ואפרסמון דעבדי לבי מסותא למיקר" ורש"י שם מפרש ש" שאינה למשקה צמא אלא לצנן לאחר המרחץ ודוגמת רפואה",
והיכן מצינו שאלונטית זה סוג של אוכל? אתן כמה דוגמאות:
1. רש"י שבת מ ע"ב: "אלונטית. טיולא ונראה לי בגד שמסתפגין בו דבכל דוכתא קרי לה אלונטית"
2. רש"י עירובין פח ע"א: "מסתפג אדם. ביום טוב ובשבת אם רחץ בצונן מסתפג באלונטית ואין חוששין שמא יסחוט".
3. ויקימילון: "אלונטית": "לשון חז"ל מגבת או חתיכת בד סופג.
”הָרוֹחֵץ בְּמֵי מְעָרָה וּבְמֵי טְבֶרְיָא וְנִסְתַּפֵּג, אֲפִלּוּ בְעֶשֶׂר אֲלֻנְטִיאוֹת, לֹא יְבִיאֵם בְּיָדוֹ, אֲבָל עֲשָׂרָה בְנֵי אָדָם מִסְתַּפְּגִין בַּאֲלֻנְטִית אַחַת פְּנֵיהֶם יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם, וּמְבִיאִין אוֹתָהּ בְּיָדָן.“ (משנה, מסכת שבת – פרק כב, משנה ה)
”תנו רבנן: מיחם אדם אלונטית ומניחה על בני מעים בשבת.“ (בבלי, מסכת שבת – דף מ, עמוד ב)
וגם מובא שם שמיוונית: lention) λεντιον) - אריג, מפית, מגבת. מקור המילה היוונית במילה הלטינית linteum, שפירושה פשתן וגם בגד פשתן.
כיצד ניתן ליישב את מתויגים דף היומי?
ישר כח! ישראל קלר (שיחה) 05:42, 26 ביולי 2020 (UTC)

ייתכן שיש כאן השתלשלות לשונית, וכך הם סדר הדברים: אלונטית היא אכן מגבת, והיתה [ציטוט] משמשת כבד הסופג לייבוש עצמים על ידי ספיחת הלחות מהם, במגע ישיר, על ידי תנועת שפשוף או על ידי לחיצה, כלומר שהיו יושבים במרחץ להצטנן על גבי מגבות הסופגות הלחות או כיו"ב, והיו מכינים את כל הדברים הנ"ל לצורך הצינון, ומכאן מקובל היה לכנות את התהליך כאלונטית על שם המגבות. בן עזאי (שיחה) 03:23, 27 ביולי 2020 (UTC)
בן עזאי, ישר כח! שאלתי את זה בפורטל הדף היומי, וזה מה שענו לי בהתחלה. אבל אח"כ ענו לי שיש אלונטית ויש אלונתית, וראה שם. ישר כח! ישראל קלר (שיחה) 05:32, 27 ביולי 2020 (UTC)
כך חילקתי גם אני. אם כי בתחילה רציתי לומר כעין דבר בן עזאי בשינוי קצת, שאלונטית פירושו "אחרי רחיצה" או משהו דומה לזה ולכן גם למגבת שבה מתנגבים אחרי הרחיצה וגם לכוס השתיה שנועדה לקרר אחרי הרחיצה יש את אותו הכינוי. גם לפי האמת שהשם הוא בשינוי קצת עדיין אפשר לומר שקביעת השמות הדומים נובעת מכך. מי אדיר (שיחה) 07:50, 27 ביולי 2020 (UTC)

שבת קמג

סימן שרנ"ם שפ"ז

מדוע ליכא סימן לרב אשי? דב״ש (שיחה) 23:27, 27 ביולי 2020 (UTC)

הסימן הוא בשביל התוכן (ולא סתם אוסף שמות), אות אחת לכל עניין. ומספיק אות אחת לרמז סימן לשאלה ששאל רב אשי את אמימר. הסיבה שבחרו באמימר על פני רב אשי, משום שהיה רבו של רב אשי. (ואגב, במילים "שרנם שפז" יש סוד).
תבנית:דב״ש אני התקשתי בזה, תודה גם על התשובה האמיתית. מי אדיר (שיחה) 17:54, 2 באוגוסט 2020 (IDT)

רש"י ד"ה כל צרכו

משתמש בו ואין כאן משום בזיון וממחהו בתבשיל.
מה כוונת רש"י במש"כ 'וממחהו בתבשיל' וצ"ב דב״ש (שיחה) 23:27, 27 ביולי 2020 (UTC)

שבת קמה:

כל שלא בא בחמין וכו'

הדיח מאי אמר רב יוסף הדיח חייב חטאת אמר מר בריה דרבינא אף אנן נמי תנינא חוץ ממליח ישן וקולייס האיספנין שהדחתן זו היא גמר מלאכתן שמע מינה.
לא הבנתי, הרי שאלת הגמרא הוא על המתני' ומה ראיה הביא מר בריה דרבינא, וצ"ב. דב״ש (שיחה) 06:34, 31 ביולי 2020 (IDT)

עי' לעיל ל"ח ב' ל"ט א', ודו"ק היטב. שלמה 1
תבנית:שלמה 1, האם תוכל לפרש שיחתך לאנשים פשוטים כמוני?מי אדיר (שיחה) 17:54, 2 באוגוסט 2020 (IDT)

רש"י ד"ה מצויינין

כתב רש"י: מצויינין, מציינין עצמן בלבושים נאים. מצויינין, מקושטין, עכ"ד. קצת צ"ב שתחילה משמע שמצויינים היינו שמסומנים על ידי הלבושים הנאים שלהם כמו שהיו ישראל מצויינים שם, שהכוונה מיוחדים ומסומנים. אך אחר כך פירש רש"י מצויינים מקושטים, משמע שפירש שמצויין היינו מקושט. ויש לדון, אם תחילת דבריו עיקר ומה שסיים מקושטים היינו שקישטו עצמם ועי"ז היו מצויינים, או שסוף דבריו עיקר ורש"י מפרש שקשטו עצמם בלבושים נאים. מי אדיר (שיחה) 17:54, 2 באוגוסט 2020 (IDT)

רש"י ד"ה הדיח - קולייס מאי

מדוע נקט רש"י קולייס? דב״ש (שיחה) 06:34, 31 ביולי 2020 (IDT)

קמז:

אוליירין

מדוע פירש רש"י ב' פעמים תיבות אוליירין וצ"ע דב״ש (שיחה) 08:05, 2 באוגוסט 2020 (IDT)