אוצר:בית המדרש/דף היומי

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בדף זה ירוכזו כל הנדונים על הדף היומי. לאחר שיעבור זמן יועתקו הנדונים למקומם המתאים בסמוך לדף הגמרא המתאים.

שבת - דיונים קודמים

קישורים לדיונים קודמים: לז:לח.לח:לט.לט:מ.מ:מא.מב.מב:מג.מג:מד.מו.מז.מח.מט.נ:--רש"ינא.נא:--רש"י--תוספותנב.--רש"ינב:--רש"ינג.--רש"ינד.נד:--רש"ינה.--רש"ינה:--רש"ינו:נז.--רש"ינז:--רש"ינח.--רש"ינט:ס.ס:סא.--רש"יסא:--רש"יסד.--רש"יסד:--רש"י--תוספותסה.--רש"י--תוספותסה:--רש"יסו.--רש"יסו:--רש"יסז.סז:עא.עא:--רש"יעב:עג.עג:עד.עה.עה:--רש"יעו.עו:--רש"יעז.--רש"יעז:--רש"יעח.עט.פ:פא.פא:


שבת פב:

אבניו ועציו ועפריו

בכל הסוגיא דנה הגמרא את דברי המשנה בנוגע לעבודה זרה ולא למשמשיה, שהרי בין לרבה ובין לר"א לא נחלקו ר"ע וחכמים לענין משמשיה שהם כשרץ ואילו במשנה מבואר לענין כותל שדעת ר"ע שהוא כנדה. וצ"ב מדוע נחשב כותל בית העבודה זרה כעבודה זרה עצמה. ש"ס יידן (שיחה) 21:23, 30 במאי 2020 (UTC)

שם

יש לדון באופן שמקום הכותל חציו שלו וחציו של בית העבודה זרה, איך נדונו אם כולו יהיה כע"ז או רק חציו. ופשטות לשון המשנה משמע שכולו אסור וכן מבואר להדיא ברש"י בעבודה זרה (מו:) שכתב שם אבניו ועציו ועפריו של אותו כותל מטמאין כשרץ אפילו חלקו לפי שאין ברירה. ויש לדון במה שכתב טעם הדבר שהוא משום דין ברירה, משמע שהמגדיר את הכותל אם הוא כותל של ע"ז או לא היא הבעלות על הכותל, וזה לכאורה צ"ב שהרי בפשטות הוא נדון בהגדרת הכותל אם כותל המשמש לשני צדדים חשוב חציו לזה וחציו לזה או כולו לזה וכולו לזה. ואולי לזה כיוון רש"י באומרו דאין ברירה, כי גם בדין ברירה ההגדרה היא שכולו לזה וכולו לזה (ואיני זוכר כאן מחלוקת רש"י ותוס' בזה אם דנים כל גרגר וגרגר שחציו לזה וחציו לזה או שדנים כולו לזה וכולו לזה) וה"ה כאן, ויש לדון בזה. ש"ס יידן (שיחה) 21:23, 30 במאי 2020 (UTC)

אבן מסמא

פירש רש"י אבן ששמוה על גבי יתידות וכלים תחתיה. יש לדון אם היינו דווקא באופן שהאבן נוגעת בכלים שתחתיה ואז דנים אנו כאילו נסמך הוא על הכלים אף שלפי האמת אינו נסמך עליהם שהרי האבן עומדת על גבי יתידות, אבל באופן שיהיה רווח אויר בין הכלי לאבן לא יטמא כי אין כאן אף צורת סמיכה, או דילמא לא שנא. ש"ס יידן (שיחה) 21:23, 30 במאי 2020 (UTC)

שם

כל נדון הגמרא לאורך כל הסוגיא הוא על אבן מסמא ומשא והוא תמוה מה דין ע"ז לענין משכב ומושב אם לנדה היא דומה שמטמא משכב ומושב כזב או לשרץ היא דומה שאינו מטמא, וכל סוגיית הגמרא לא מצינו לזה זכר והוא פלא. אך מדוייק בגמרא להדיא שאף מרכב ומושב דינו כדין אבן מסמא, שהרי הקשתה הגמרא לרבנן אליבא דרבה ולר"ע אליבא דר"א מדוע הקישוה לנדה ולא לנבלה, ולכאורה צ"ב שמא הקישוה לנדה לדין משכב ומושב אף שאינה מטמאה באבן מסמא, אלא ע"כ שדין מרכב ומושב כדין אבן מסמא ואם אינה כנדה לענין זה אינה כנדה אף לענין זה, ומעתה מתעצמת הקושיא מדוע לא דנה הגמרא את כל דבריה לעצם ענין משכב ומושב ומדוע נחתה לדין אבן מסמא, וצ"ע. ש"ס יידן (שיחה) 21:23, 30 במאי 2020 (UTC)

רש"י ד"ה למשמשיה

שאין הכלים המשמשין מטמאים לא במשא ולא באבן מסמא. משמע ברש"י שלא בא הפסוק ללמדנו את עצם טומאת המשמשים (עיין תוספות) אלא אדרבה בא למעט שאינם מטמאים במשא ובאבן מסמא. ויש לעיין מהיכי תיתי שיטמאו. ש"ס יידן (שיחה) 21:38, 30 במאי 2020 (UTC)

רש"י ד"ה אינה

אינה לאברים, אם נחתך אבר ממנה מטמא במשא ובאהל משום תורת אבר מן החי אבל לא משום תורת אבר מן הנדה, ונפקא מינה דלא מטמא באבן מסמא, עכ"ל. לכאורה הו"מ לדון באופן שלא נחתך אבר שלם אלא רק חתיכת בשר באופן שאין מקום לדון בה משום תורת אבל מן החי אלא רק משום תורת אבר מן הנדה.

רש"י ד"ה דלא

דלא מטמאה, דהא איתקש לשרץ ובשרץ כתיב מגע ולא כתיב משא. מהד"ה ומתחילת דבריו משמע שרש"י בא לפרש את מה שנאמר בגמרא באבן מסמא דכ"ע לא פליגי דלא מטמאה, וע"ז כתב רש"י שהוא מטעם דאיתקש לשרץ, אך עיין בתוס' שהביאו שיש שגרסו כן בגמרא ולפי זה הקשו מה שואלת הגמרא ור"ע למאי הלכתא איתקש כו' ומכח זה הסיקו התוס' שאם גורסים כן בתחילת הגמרא שהטעם שלא מטמאה משום דאיתקש לשרץ א"כ אין גורס את שאלת הגמרא בהמשך למאי הלכתא איתקש, ואם כן צ"ב דברי רש"י שבדיבור הבא מוכח שכן גרס לה. וכן יש להבין מה שהמשיך רש"י ובשרץ כתיב מגע ולא כתיב משא, הלא דברי רש"י נוגעים לענין אבן מסמא ולכו"ע, ומכך משמע שדברי רש"י נסובים על המשך הגמרא אליבא דרבנן שאין ע"ז מטמאה במשא כשרץ, אך בתחילת דברי רש"י ובד"ה לא משמע כן. ש"ס יידן (שיחה) 21:38, 30 במאי 2020 (UTC)

שבת פג.

רש"י ד"ה הן

קס"ד היסטן משמע שהוסטו דהיינו משא ולא כשאר היסיטות שבתלמודא דמשמעו שהטמא הסיט האחרים. תמוה מדוע הבינה כך הגמרא בהו"א, ובפרט שאין לזה כל שייכות לסוגיית הגמרא כאן. ש"ס יידן (שיחה) 22:31, 30 במאי 2020 (UTC)

רש"י ד"ה לכל דבריהם

מהד"ה של רש"י משמע שהלימוד הוא מכך שכתוב להדיא שהן כזבים לכל דבריהם וא"כ הכל בכלל גם משא. אך רש"י אחר כך פירש שאם אינם מטמאים אלא במגע מאי כזבין לימא כטמאי מתים, ויש לדקדק. ש"ס יידן (שיחה) 21:45, 30 במאי 2020 (UTC)

רש"י ד"ה מתקיף

בסופו, הכי איבעיא ליפלוגי ע"ז אין היסטה טמא ר' עקיבא אומר היסטה טמא. יש לדקדק קצת שלעיל בד"ה בשלמא כתב רש"י הכי איבעי ליה למתני מגען ולא היסטן, היינו ששם כתב רש"י שיש להזכיר גם את דין מגע וכאן השמיט דין זה. ש"ס יידן (שיחה) 21:45, 30 במאי 2020 (UTC)

אלא אמר רב אשי

לשון "אלא" קצת קשה שהרי לא מפקיע רב אשי מכל האמור לעיל אלא רק מוסיף עוד חילוק דין לענין היסט, וצ"ב. ש"ס יידן (שיחה) 22:31, 30 במאי 2020 (UTC)

היא שהסיטה אחרים היכי משכחת לה

לכאורה היה אפשר להעמיד בקל, בבהמה שהשתחווה לה ועשאה עבודה זרה והסיטה. ש"ס יידן (שיחה) 22:31, 30 במאי 2020 (UTC)

רש"י ד"ה כרע

אם ללמד שיטמא הזב כלי שטף במגע והלא כבר נאמר הנוגע בבשר הזב יכבס בגדיו, אם הנוגע בו יכבס בגדיו שהן כלי שטף, הוא עצמו לא יטמא כלי שטף במגע, ע"כ. יש לדון בדין מטמא אדם לטמא בגדים אם הגדרתו שהאדם נטמא והבגד נטמא מהאדם או שבגד שלבוש על אדם חשוב כאילו אף הוא נגע במת, ובנוסח השני יש לדון עוד שאולי אף נחשב שהוא טפל ובטל לאדם ובמגעו נטמא אף הוא, ולהצד השלישי לא יבואר כל כך הכל שכן שהזכיר רש"י שאף שהבגדים טמאים אין ללמוד מכך שיטמא הזב כלי שטף במגע. ובעיקר דברי רש"י לכאורה היה אפשר ללמוד כן בכ"ש אחר שאם מטמא אדם כ"ש שיטמא כלי שהרי לא מצינו דבר שיטמא אדם וכלי לא יטמא. ש"ס יידן (שיחה) 22:31, 30 במאי 2020 (UTC)

שם

להביא אוכלין ומשקין וכלים כו'. צ"ב מהיכן למדנו אוכלין ומשקין. ש"ס יידן (שיחה) 22:31, 30 במאי 2020 (UTC)

שבת פג:

השתא מיהא קשלפה ושריא

הלשון שריא ק"ק, שהרי בהלכות טומאה וטהרה עסקינן ולא בהלכות איסור והתר. ועיין רש"ש (ברכות ד.) שהזכיר מקומות שמצאנו להפך, שזכרו לשון טומאה וטהרה על איסור והתר כמו דג טמא ודג טהור, וכאן חזינן שה"ה להפך. ש"ס יידן (שיחה) 22:31, 30 במאי 2020 (UTC)

שבת פה.

אלא שהיו בקיאין בישובה של ארץ שהיו אומרים מלא קנה זה לזית מלא קנה זה לגפנים מלא קנה זה לתאנים כו'

יל"ע מדוע נקט אלו מינים דוקא. ומדוע בסדר זה. ומדוע זית בלשון יחיד וגפנים ותאנים בלשון רבים. ועיין רש"י שהשמיט גפנים ונקט זית בלשון רבים ותאנים בלשון יחיד. ועיין רש"י בראשית פרק לו - פסוק כ "יושבי הארץ" - שהיו יושביה קודם שבא עשו לשם ורבותינו דרשו (שבת פה) שהיו בקיאין בישובה של ארץ מלא קנה זה לזיתים מלא קנה זה לגפנים שהיו טועמין העפר ויודעין אי זו נטיעה ראויה לה עכ"ל וצ"ע בכל זה.. דב״ש (שיחה) 06:27, 31 במאי 2020 (UTC)

רש"י ד"ה וחוי - למה נקרא חוי.

צע"ק מדוע לא כ"כ לעיל אצל חורי. דב״ש (שיחה) 06:27, 31 במאי 2020 (UTC)

נראה לומר שהגמרא הרי פירשה את לשון הפסוק אלה בני שעיר החורי יושבי הארץ, ולכן לא הוצרך רש"י לפרש מה באה הגמרא לבאר שהרי באה לבאר את המבואר בפסוק, אך כשהוסיפה הגמרא "וחוי" וכו' הוצרך רש"י לבאר שהרי שם זה לא הוזכר בפסוק הנ"ל שבו עסקה הגמרא. ש"ס יידן (שיחה) 22:13, 6 ביוני 2020 (UTC)
יישר כח! דב״ש (שיחה) 06:11, 7 ביוני 2020 (UTC)

שבת פח:

תוספות ד"ה מה פטיש זה מתחלק לכמה ניצוצות וכו'

בתוס' סוכה נב: כתב דסנפירין היינו אבן ספיר ועיי"ש אליה גלמן (שיחה) 21:33, 4 ביוני 2020 (UTC)

שבת פט.

אבדון ומות אמרו באזנינו שמענו שמעה

יש להבין פירוש הפסוק, האם שמעו שארעה עמה משהו אך אינם יודעים מה או פירוש אחר. ויש לברר גם החילוק בין אבדון למוות והאם מות הוא מציאות שהרי לכאורה העדר חיות הוא מוות, וגם השטן הוא מלאך המות ואם כן ע"כ שהמכוון הוא למציאות המיתה וזה קשה כנ"ל. ש"ס יידן (שיחה) 22:18, 6 ביוני 2020 (UTC)

אלא באו שש

צריך להבין לפירוש רש"י שלא טעו בשעה השישית אלא טעו במנין הימים, אם כן מהו הדגש "באו שש" הרי יכל שפיר להמתין להם עוד כמה שעות שיהיה ברירא שעבר הזמן, ומשמע קצת כפירוש שהפקיע רש"י שטעו ביום המעונן. ש"ס יידן (שיחה) 22:18, 6 ביוני 2020 (UTC)

מדבר צין שנצטוו ישראל עליו

הלשון "עליו" קצת קשה שמתייחס להר ולא למדבר, וכן בהמשך הגמרא לענין קדומה. ובעיקר הפירוש "שנצטוו ישראל עליו" בפשוטו הכוונה למתן תורה ודומיא דקדומה, אך אפשר לפרש שנצטוו עליו על מצוות הגבלה שנצטוו בנוגע להר לא לגעת בקצהו. ש"ס יידן (שיחה) 22:20, 6 ביוני 2020 (UTC)

שבת פט:

רש"י ד"ה שפרו ורבו

דילמא רמיזא כמש"כ לעיל ד' ל. "וילכו לאהליהם שמצאו נשותיהן בטהרה שמחים שנהנו מזיו השכינה וטובי לב שנתעברו נשותיהן של כל אחד ואחד וילדה זכר" ודמיא לשובו לכם לאהליכם. אליה גלמן (שיחה) 21:33, 4 ביוני 2020 (UTC)

יפה. כעין זה כתב מהרש"ל שהוא בכ"ש משם, שאם בבנין בית המקדש זכו לכך כל שכן במתן תורה. ש"ס יידן (שיחה) 22:10, 6 ביוני 2020 (UTC)
עכשיו ראיתי שדייק המהרש"א מ"לכם" - להנאתכם דהוי בנים זכרים. אליה גלמן (שיחה) 16:40, 11 ביוני 2020 (UTC)

שסדורות ובאות מששת ימי בראשית

אפשר לפרשו לענין כמות העוונות ככמות השנים שמאז ועד עתה, אך הלשון סדורות ובאות משמע גם לענין עקביות העוונות ששבים וחוזרים בכל שנה ושנה וחוטאים. ש"ס יידן (שיחה) 22:22, 6 ביוני 2020 (UTC)

אימר ליה ליעקב דהוה ליה צער גידול בנים

יש בנותן טעם להביא דברי הגמרא בסוף ברכות (סד.) "ואמר רבי אבין הלוי מאי דכתיב יענך ה' ביום צרה ישגבך שם אלהי יעקב אלהי יעקב ולא אלהי אברהם ויצחק מכאן לבעל הקורה שיכנס בעביה של קורה", ופירש רש"י: כלומר, יעקב שכל הבנים שלו וטרח בגידולם יבקש עליהם רחמים. ש"ס יידן (שיחה) 22:26, 6 ביוני 2020 (UTC)

עיין סנהדרין (יט:) וכי היכן מצינו ביעקב שפדאו לאברהם אמר רב יהודה שפדאו מצער גידול בנים. ועיין רש"י שפדאו מצער גידול בנים - שהוטל עליו טורח השבטים שעל אברהם היה מוטל אותו טורח דכתיב (בראשית כו) והרביתי את זרעך והוא פדאו. ועיין תוספות שפדאו מצער גידול בנים. פי' הקונטרס גידול י"ב שבטים ולא נהירא חדא דאינו צער אלא שמחה כדאמרינן (ברכות דף סג.) גבי עובד אדום שברכו ה' בבנים בשכר הארון שהיה בביתו, ועוד דאברהם היו לו בנים מקטורה. וצריך לומר צער של יוסף ואחיו וגלגול ירידת מצרים. דב״ש (שיחה) 19:02, 7 ביוני 2020 (UTC)

בעבותות אהבה

לכאורה פירשו כפי שפירש רש"י בחבלי אדם בשביל חיבת האדם משכתים למצרים בחבלים ולא בשלשלאות, ה"ה בעבותות אהבה בשביל אהבתי להם משכתים בעבותות דהיינו חבלים ולא שלשלאות של ברזל. ש"ס יידן (שיחה) 22:22, 6 ביוני 2020 (UTC)

רש"י ד"ה ומצטרפין

כל מיני תבלין זה עם זה. שלא נפרש שעצים ותבלין יצטרפו זה עם זה כיון ששניהם שיעורם "שווה" כדי בישול ביצה קלה, זה בשיעור עצים לבישולה וזה בתבלין הראוי לבישולה, אך כמובן אין זה שיעור שווה ולכן פירש רש"י שכוונת המשנה לתבלין דווקא, היינו לכמה מיני תבלין וכמו שמפורש בגמרא. ש"ס יידן (שיחה) 22:41, 6 ביוני 2020 (UTC)

רש"י ד"ה ב' וג' שמות

קיום הסוגריים ברש"י הוא שיטת ר"ת שמפרש שמות - איסורים אליה גלמן (שיחה) 18:59, 6 ביוני 2020 (UTC)

שבת צ.

הכא נמי חזו למתק

מבואר בסוגיין שבכדי שיצטרפו זה לזה בעינן שני תנאים, א' שיהיה שיעורם שווה, ב' שיהיה איזה אופן שראויים להצטרף זה עם זה. ויעויין לעיל (עו.) וכל דלא שוו בשיעורייהו מי מצטרפין וכו', ושם קושיית הגמרא וישובה שווים לנדון הגמרא כאן ומשמע שכל המסקנא הנ"ל היא רק באופן שאין שווים זה לזה ולענין צירוף בשיעור הגדול, וצ"ב. ש"ס יידן (שיחה) 22:44, 6 ביוני 2020 (UTC)

והתניא הבורית והחול

צ"ל שברייתא זו עוסקת בענין משנתינו, כי אין לפרש שקושיית הגמרא מברייתא ששונה בורית וחול וע"כ שבורית לאו היינו חול, שהרי על זה יכלה הגמרא לענות בקל תרי גווני חול וכמו שמתרצת הגמרא להלן לענין אהלא, ואין זה דוחק שהרי ע"כ צריך לומר שיש שנים ואף שלשה מיני חול וכמו שהקשות התוספות מהמשנה לעיל (פ:) שנתנה שיעור אחר לחול כדי ליתן על פי כף של סיידין, ויש להוסיף חול הדק נשנה שם שיעורו במשנה, ויישבו התוס' תרי גווני חול. ש"ס יידן (שיחה) 22:10, 6 ביוני 2020 (UTC)

רש"י ד"ה שיש לו עיקר

ולפי דעתי כו'. לא הבנתי שייכות דבריו לסוגיין. ש"ס יידן (שיחה) 22:44, 6 ביוני 2020 (UTC)

שלוף דוץ

האם קשור ל"ערב שלוף דוץ" המופיע בכמה דוכתי? ש"ס יידן (שיחה) 22:44, 6 ביוני 2020 (UTC)

דרבן קטן

יש לדון אם פירושו העיגול כולו עם קוצים ואף המוט, שאם כן אין זה שיעור "כל שהוא", או שפירושו רק לקוץ אחד מקוציה דורבן. ש"ס יידן (שיחה) 22:51, 6 ביוני 2020 (UTC)

למאי חזיא

צ"ב הרי הגזבר היה מוכר מה שלא היה לצורך המקדש ואם כן שמא נתכוון לשיעור כל שהוא כדי עשיית דורבן ובכדי למוכרו. וצ"ל שכיון שיש במינו ראוי לבדק הבית ממש מסתברא שלכך נתכוון. ש"ס יידן (שיחה) 22:51, 6 ביוני 2020 (UTC)

רש"י ד"ה לכליא

והן חדין כסכין סיבותיהם כו'. לכאורה היו צריכים להיות חדים סביבותיהם כדי שלא יעמדו העורבים על גבי צידיהם במקום שאין הקוצים שלמעלה. ואולי לכן לא פירשה הגמרא עוביים כיון שהיו עושים אותם דקים כדי שיהיו חדים, ולא היו עבים ורק סביבותיהם חדים. ש"ס יידן (שיחה) 22:51, 6 ביוני 2020 (UTC)

רש"י ד"ה שמוחטין

ראה הגהות הב"ח ומשמע לכאורה שהוא דבר אחד מחטטין הפתילות ומקנחין הנרות. וכך מסתבר, כי אם הם שני דברים הרי הראשון לכאורה יהיה פירושו הוצאת הפתילות הישנות ולזה הרי היה כלי מיוחד במקדש. ש"ס יידן (שיחה) 22:51, 6 ביוני 2020 (UTC)

שבת צא:

מתני׳ המוציא אוכלין ונתנן על האסקופה בין שחזר והוציאן בין שהוציאן אחר פטור מפני שלא עשה מלאכתו בבת אחת

אינו מובן מדוע הוסיף המשנה "בין שהוציאן אחר" הרי אם המוציא, שעשה כל המעשה, פטור כ"ש אדם אחר. ולכאורה זו ואצ"ל זו קתני.

וראיתי במאירי שכתב דלא זו אף זו קתני, לא מיבעיא אדם אחר פטור אלא אפילו המוציא פטור.

אולם תמוה טובא שהרי המשנה הזכיר המוציא קודם ואח"כ אדם אחר.

האם מצינו לא זו אף זו שלא כסדר? דב״ש (שיחה) 06:11, 7 ביוני 2020 (UTC)

קוראים לזה "לא זו אף זו קתני", מוזר שהמאירי נקט לשון לא זו אף זו. בעיקר השאלה יש לומר שהיה אפשר להעמיד את המשנה באיסקופה מקום פטור, ולכך הוסיפה המשנה "בין שהוציאן אחר" וממילא אי אפשר להעמיד במקום פטור שהרי אחר שיוציא מאסקופה מקום פטור לרשות הרבים אינו "פטור" אלא "מותר". מי אדיר (שיחה) 20:31, 7 ביוני 2020 (UTC)
ידעתי גם ידעתי מ״זו ואצ״ל זו״ אולם מן המאירי משמע שאין כוונתו לזה. דב״ש (שיחה) 05:27, 8 ביוני 2020 (UTC)

שבת צב:

אלא לאחריו ובא לו לאחריו ד"ה חייב לאחר ידו ורגלו דברי הכל פטור כי פליגי בפונדתו ופיה למטה מר מדמי ליה לאחריו ובא לו לאחריו ומר מדמי ליה לאחר ידו ורגלו

רש"י מר מדמי לה לאחריו - דשמירה פחותה היא ומר מדמי לה לאחר ידו דלא דמי למוציא לאחריו דהתם משתמרים הן מן הגנבים אבל אלו נופלין מאליהן ואין מוציאין כן.

ראיתי בספר אחד שרצה להגיה ״חוץ״ מן הגנבים. אולם לכאורה יש לבאר כוונת רש"י שגם בלאחריו יש שמירה (פחותה) מגנבים משא"כ כשנופלים מאליהן אין שמירה כלל.

ועיין בספר שיח יצחק עמ"ס בבא מציעא (תלמיד חידושי הרי"ם) שכתב לבאר ע"פ דברי רש"י הנ"ל קושיית הגמרא בבא מציעא מב. "צררן לאחריו מאי הוי ליה למיעבד" והקשו האחרונים, הרי לאחריו ליכא שמירה מגנבים, ומה כוונת הגמרא "מאי הוי ליה למיעבד" (עיין עין יהוסף ועוד) אולם לפי רש"י מיושב שפיר שבאמת יש שמירה מן הגנבים ושפיר הקשה הגמרא. עכ"ד. דב״ש (שיחה) 06:29, 7 ביוני 2020 (UTC)

שבת צג.

רש"י ד"ה ופרכינן

ואי טעמא משום דעקרה ליה כיון דזימנין דעקרה האי וזימנין עקרה האי ובכל ג' איכא לספוקי שמא הכבידה עליהן ולא עקרתן לטמינהו מספק כזב המהפך על ה' "פונדאות" דמטמינן ליה מספק.

יל"ע מדוע לא כתב "ספסלין" הנזכר קודם וצ"ע. דב״ש (שיחה) 04:10, 8 ביוני 2020 (UTC)

רש"י ד"ה לאורכן

כגון שהיה שוכב על מיעיו או פרקדן ואורכו מוטל על אורכן

צ"ע מדוע נקט ששכב בדרך איסור ולא כתב ששכב על צדו. ואולי ער שאני. דב״ש (שיחה) 04:12, 8 ביוני 2020 (UTC)

הערה יפה. עד כמה שידוע לי יש שיטות שעל גבו מותר כשהוא ער ויש שיטות שאסור ותלוי בטעם האיסור אם משום שיתקשה אברו וייראה ויתגנה, שזה אינו שייך בער שישים לב לכך, או לטעם אחר (אולי בתוספות בנדה) שהעמוד שדרה כשמתחמם גורם לקישוי אברו שלפי זה אין מקום להתיר כשהוא ער. אבל זה לא מועיל לאופן הראשון שהזכיר רש"י שוכב על מעיו שזה לכולי עלמא אסור גם כשהוא ער. וראה עוד בגמרא ברכות (אולי דף יז עמוד ב) לגבי קורא ק"ש כשהוא פרקדן שהגמרא מקשה שבלאו הכי אסור, ומבואר שאסור אף כשהוא ער. ובלאו הכי צ"ב מדוע דחק רש"י להעמיד במקרה כזה ולא העמיד בפשטות כשהוא שוכב על צדו וכמו שכתבת, ואולי י"ל שעד כמה שהוא שוכב על צדו ומקפיד לא לשכב פרקדן אין לחשוש שיתהפך וישכב על כולם וע"כ ששוכב פרקדן ולכן יש מקום לחוש שיתהפך. ש"ס יידן (שיחה) 22:10, 8 ביוני 2020 (UTC)
יישר כח!
ברש״י בברכות שם כתב "לייט אמאן דגני אפרקיד - שמא יתקשה אברו “בתוך שנתו” ונראה לרבים והוא דרך גנאי"
וע"ע בספר מהר״ל מפראג עמ"ס שבת מש"כ בזה. דב״ש (שיחה) 04:28, 9 ביוני 2020 (UTC)