אוצר:בית המדרש/דף היומי

בדף זה ירוכזו כל הנדונים על הדף היומי. לאחר שיעבור זמן יועתקו הנדונים למקומם המתאים בסמוך לדף הגמרא המתאים.

שבת - דיונים קודמים

קישורים לדיונים קודמים: לז: ♦ לח. ♦ לח: ♦ לט. ♦ לט: ♦ מ. ♦ מ: ♦ מא. ♦ מב. ♦ מב: ♦ מג. ♦ מג: ♦ מד. ♦ מו. ♦ מז. ♦ מח. ♦ מט. ♦ נ:--רש"י ♦ נא. ♦ נא:--רש"י--תוספות ♦ נב.--רש"י ♦ נב:--רש"י ♦ נג.--רש"י ♦ נד. ♦ נד:--רש"י ♦ נה.--רש"י ♦ נה:--רש"י ♦ נו: ♦ נז.--רש"י ♦ נז:--רש"י ♦ נח.--רש"י ♦ נט: ♦ ס. ♦ ס: ♦ סא.--רש"י ♦ סא:--רש"י ♦ סד.--רש"י ♦ סד:--רש"י--תוספות ♦ סה.--רש"י--תוספות ♦ סה:--רש"י ♦ סו.--רש"י ♦ סו:--רש"י ♦ סז. ♦ סז: ♦ עא. ♦ עא:--רש"י ♦ עב: ♦ עג. ♦ עג: ♦ עד. ♦ עה. ♦ עה:--רש"י ♦ עו. ♦ עו:--רש"י ♦ עז.--רש"י ♦ עז:--רש"י ♦ עח. ♦ עט. ♦ פ: ♦ פא. ♦ פא:

שבת פב:

אבניו ועציו ועפריו

בכל הסוגיא דנה הגמרא את דברי המשנה בנוגע לעבודה זרה ולא למשמשיה, שהרי בין לרבה ובין לר"א לא נחלקו ר"ע וחכמים לענין משמשיה שהם כשרץ ואילו במשנה מבואר לענין כותל שדעת ר"ע שהוא כנדה. וצ"ב מדוע נחשב כותל בית העבודה זרה כעבודה זרה עצמה. ש"ס יידן (שיחה) 21:23, 30 במאי 2020 (UTC)

שם

יש לדון באופן שמקום הכותל חציו שלו וחציו של בית העבודה זרה, איך נדונו אם כולו יהיה כע"ז או רק חציו. ופשטות לשון המשנה משמע שכולו אסור וכן מבואר להדיא ברש"י בעבודה זרה (מו:) שכתב שם אבניו ועציו ועפריו של אותו כותל מטמאין כשרץ אפילו חלקו לפי שאין ברירה. ויש לדון במה שכתב טעם הדבר שהוא משום דין ברירה, משמע שהמגדיר את הכותל אם הוא כותל של ע"ז או לא היא הבעלות על הכותל, וזה לכאורה צ"ב שהרי בפשטות הוא נדון בהגדרת הכותל אם כותל המשמש לשני צדדים חשוב חציו לזה וחציו לזה או כולו לזה וכולו לזה. ואולי לזה כיוון רש"י באומרו דאין ברירה, כי גם בדין ברירה ההגדרה היא שכולו לזה וכולו לזה (ואיני זוכר כאן מחלוקת רש"י ותוס' בזה אם דנים כל גרגר וגרגר שחציו לזה וחציו לזה או שדנים כולו לזה וכולו לזה) וה"ה כאן, ויש לדון בזה. ש"ס יידן (שיחה) 21:23, 30 במאי 2020 (UTC)

אבן מסמא

פירש רש"י אבן ששמוה על גבי יתידות וכלים תחתיה. יש לדון אם היינו דווקא באופן שהאבן נוגעת בכלים שתחתיה ואז דנים אנו כאילו נסמך הוא על הכלים אף שלפי האמת אינו נסמך עליהם שהרי האבן עומדת על גבי יתידות, אבל באופן שיהיה רווח אויר בין הכלי לאבן לא יטמא כי אין כאן אף צורת סמיכה, או דילמא לא שנא. ש"ס יידן (שיחה) 21:23, 30 במאי 2020 (UTC)

שם

כל נדון הגמרא לאורך כל הסוגיא הוא על אבן מסמא ומשא והוא תמוה מה דין ע"ז לענין משכב ומושב אם לנדה היא דומה שמטמא משכב ומושב כזב או לשרץ היא דומה שאינו מטמא, וכל סוגיית הגמרא לא מצינו לזה זכר והוא פלא. אך מדוייק בגמרא להדיא שאף מרכב ומושב דינו כדין אבן מסמא, שהרי הקשתה הגמרא לרבנן אליבא דרבה ולר"ע אליבא דר"א מדוע הקישוה לנדה ולא לנבלה, ולכאורה צ"ב שמא הקישוה לנדה לדין משכב ומושב אף שאינה מטמאה באבן מסמא, אלא ע"כ שדין מרכב ומושב כדין אבן מסמא ואם אינה כנדה לענין זה אינה כנדה אף לענין זה, ומעתה מתעצמת הקושיא מדוע לא דנה הגמרא את כל דבריה לעצם ענין משכב ומושב ומדוע נחתה לדין אבן מסמא, וצ"ע. ש"ס יידן (שיחה) 21:23, 30 במאי 2020 (UTC)

רש"י ד"ה למשמשיה

שאין הכלים המשמשין מטמאים לא במשא ולא באבן מסמא. משמע ברש"י שלא בא הפסוק ללמדנו את עצם טומאת המשמשים (עיין תוספות) אלא אדרבה בא למעט שאינם מטמאים במשא ובאבן מסמא. ויש לעיין מהיכי תיתי שיטמאו. ש"ס יידן (שיחה) 21:38, 30 במאי 2020 (UTC)

רש"י ד"ה אינה

אינה לאברים, אם נחתך אבר ממנה מטמא במשא ובאהל משום תורת אבר מן החי אבל לא משום תורת אבר מן הנדה, ונפקא מינה דלא מטמא באבן מסמא, עכ"ל. לכאורה הו"מ לדון באופן שלא נחתך אבר שלם אלא רק חתיכת בשר באופן שאין מקום לדון בה משום תורת אבל מן החי אלא רק משום תורת אבר מן הנדה.

רש"י ד"ה דלא

דלא מטמאה, דהא איתקש לשרץ ובשרץ כתיב מגע ולא כתיב משא. מהד"ה ומתחילת דבריו משמע שרש"י בא לפרש את מה שנאמר בגמרא באבן מסמא דכ"ע לא פליגי דלא מטמאה, וע"ז כתב רש"י שהוא מטעם דאיתקש לשרץ, אך עיין בתוס' שהביאו שיש שגרסו כן בגמרא ולפי זה הקשו מה שואלת הגמרא ור"ע למאי הלכתא איתקש כו' ומכח זה הסיקו התוס' שאם גורסים כן בתחילת הגמרא שהטעם שלא מטמאה משום דאיתקש לשרץ א"כ אין גורס את שאלת הגמרא בהמשך למאי הלכתא איתקש, ואם כן צ"ב דברי רש"י שבדיבור הבא מוכח שכן גרס לה. וכן יש להבין מה שהמשיך רש"י ובשרץ כתיב מגע ולא כתיב משא, הלא דברי רש"י נוגעים לענין אבן מסמא ולכו"ע, ומכך משמע שדברי רש"י נסובים על המשך הגמרא אליבא דרבנן שאין ע"ז מטמאה במשא כשרץ, אך בתחילת דברי רש"י ובד"ה לא משמע כן. ש"ס יידן (שיחה) 21:38, 30 במאי 2020 (UTC)

שבת פג.

רש"י ד"ה הן

קס"ד היסטן משמע שהוסטו דהיינו משא ולא כשאר היסיטות שבתלמודא דמשמעו שהטמא הסיט האחרים. תמוה מדוע הבינה כך הגמרא בהו"א, ובפרט שאין לזה כל שייכות לסוגיית הגמרא כאן. ש"ס יידן (שיחה) 22:31, 30 במאי 2020 (UTC)

רש"י ד"ה לכל דבריהם

מהד"ה של רש"י משמע שהלימוד הוא מכך שכתוב להדיא שהן כזבים לכל דבריהם וא"כ הכל בכלל גם משא. אך רש"י אחר כך פירש שאם אינם מטמאים אלא במגע מאי כזבין לימא כטמאי מתים, ויש לדקדק. ש"ס יידן (שיחה) 21:45, 30 במאי 2020 (UTC)

רש"י ד"ה מתקיף

בסופו, הכי איבעיא ליפלוגי ע"ז אין היסטה טמא ר' עקיבא אומר היסטה טמא. יש לדקדק קצת שלעיל בד"ה בשלמא כתב רש"י הכי איבעי ליה למתני מגען ולא היסטן, היינו ששם כתב רש"י שיש להזכיר גם את דין מגע וכאן השמיט דין זה. ש"ס יידן (שיחה) 21:45, 30 במאי 2020 (UTC)

אלא אמר רב אשי

לשון "אלא" קצת קשה שהרי לא מפקיע רב אשי מכל האמור לעיל אלא רק מוסיף עוד חילוק דין לענין היסט, וצ"ב. ש"ס יידן (שיחה) 22:31, 30 במאי 2020 (UTC)

היא שהסיטה אחרים היכי משכחת לה

לכאורה היה אפשר להעמיד בקל, בבהמה שהשתחווה לה ועשאה עבודה זרה והסיטה. ש"ס יידן (שיחה) 22:31, 30 במאי 2020 (UTC)

רש"י ד"ה כרע

אם ללמד שיטמא הזב כלי שטף במגע והלא כבר נאמר הנוגע בבשר הזב יכבס בגדיו, אם הנוגע בו יכבס בגדיו שהן כלי שטף, הוא עצמו לא יטמא כלי שטף במגע, ע"כ. יש לדון בדין מטמא אדם לטמא בגדים אם הגדרתו שהאדם נטמא והבגד נטמא מהאדם או שבגד שלבוש על אדם חשוב כאילו אף הוא נגע במת, ובנוסח השני יש לדון עוד שאולי אף נחשב שהוא טפל ובטל לאדם ובמגעו נטמא אף הוא, ולהצד השלישי לא יבואר כל כך הכל שכן שהזכיר רש"י שאף שהבגדים טמאים אין ללמוד מכך שיטמא הזב כלי שטף במגע. ובעיקר דברי רש"י לכאורה היה אפשר ללמוד כן בכ"ש אחר שאם מטמא אדם כ"ש שיטמא כלי שהרי לא מצינו דבר שיטמא אדם וכלי לא יטמא. ש"ס יידן (שיחה) 22:31, 30 במאי 2020 (UTC)

שם

להביא אוכלין ומשקין וכלים כו'. צ"ב מהיכן למדנו אוכלין ומשקין. ש"ס יידן (שיחה) 22:31, 30 במאי 2020 (UTC)

שבת פג:

השתא מיהא קשלפה ושריא

הלשון שריא ק"ק, שהרי בהלכות טומאה וטהרה עסקינן ולא בהלכות איסור והתר. ועיין רש"ש (ברכות ד.) שהזכיר מקומות שמצאנו להפך, שזכרו לשון טומאה וטהרה על איסור והתר כמו דג טמא ודג טהור, וכאן חזינן שה"ה להפך. ש"ס יידן (שיחה) 22:31, 30 במאי 2020 (UTC)

שבת פה.

אלא שהיו בקיאין בישובה של ארץ שהיו אומרים מלא קנה זה לזית מלא קנה זה לגפנים מלא קנה זה לתאנים כו'

יל"ע מדוע נקט אלו מינים דוקא. ומדוע בסדר זה. ומדוע זית בלשון יחיד וגפנים ותאנים בלשון רבים. ועיין רש"י שהשמיט גפנים ונקט זית בלשון רבים ותאנים בלשון יחיד. ועיין רש"י בראשית פרק לו - פסוק כ "יושבי הארץ" - שהיו יושביה קודם שבא עשו לשם ורבותינו דרשו (שבת פה) שהיו בקיאין בישובה של ארץ מלא קנה זה לזיתים מלא קנה זה לגפנים שהיו טועמין העפר ויודעין אי זו נטיעה ראויה לה עכ"ל וצ"ע בכל זה.. דב״ש (שיחה) 06:27, 31 במאי 2020 (UTC)

רש"י ד"ה וחוי - למה נקרא חוי.

צע"ק מדוע לא כ"כ לעיל אצל חורי. דב״ש (שיחה) 06:27, 31 במאי 2020 (UTC)

שבת פח:

תוספות ד"ה מה פטיש זה מתחלק לכמה ניצוצות וכו'

בתוס' סוכה נב: כתב דסנפירין היינו אבן ספיר ועיי"ש אליה גלמן (שיחה) 21:33, 4 ביוני 2020 (UTC)

שבת פט:

רש"י ד"ה שפרו ורבו

דילמא רמיזא כמש"כ לעיל ד' ל. "וילכו לאהליהם שמצאו נשותיהן בטהרה שמחים שנהנו מזיו השכינה וטובי לב שנתעברו נשותיהן של כל אחד ואחד וילדה זכר" ודמיא לשובו לכם לאהליכם. אליה גלמן (שיחה) 21:33, 4 ביוני 2020 (UTC)

רש"י ד"ה ב' וג' שמות

קיום הסוגריים ברש"י הוא שיטת ר"ת שמפרש שמות- איסורים אליה גלמן (שיחה) 18:59, 6 ביוני 2020 (UTC)