אוצר:בית המדרש/דף היומי

בדף זה ירוכזו כל הנדונים על הדף היומי. לאחר שיעבור זמן יועתקו הנדונים למקומם המתאים בסמוך לדף הגמרא המתאים.

לדיונים קודמים על דפים הש"ס, נא רשום בחלונית החיפוש (בצד שמאל למעלה) "שיחה:" ואחר כך את שם הדף הרצוי. לדוגמה: שיחה:בבלי/שבת/צ/א כדי לראות את הדיונים שעל דף זה, וכן שיחה:רש"י/שבת/צ/א - כדי לראות את הדיונים המתנהלים על רש"י שבדף זה.

מסכת יבמות

דף ב עמוד א

רש"י אומר שכשהמשנה מדברת על 'בתו' מדובר על בתו מאנוסתו ולא בת חוקית. כי בת חוקית כבר ממוסגרת תחת 'בת אשתו'.
בחולין (יא) עוסקת הגמרא במקור לדין 'רוב' בהלכה. אחרי מספר נסיונות מסיקה הגמרא ש'רוב' נלמד מכך שהורגים את 'מכה אביו'. כשכל הידיעה שהאבא הוא אביו היא מהדין 'רוב בעילות אחר הבעל'. הגמרא מנסה לדחות: אולי אביו ואמו היו בתחילת ההיריון כלואים בבית האסורים יחד, כך שאין זה 'רוב בעילות' אלא כל בעילות, ונשמט המקור לדין 'רוב'. אך מבטלת אפשרות זו: כי אין אפוטרופוס לעריות, ולכן תמיד קיימת אפשרות שנבעלה לסוהר וכדומה.
מה שיוצא בשורה התחתונה - מוכח בגמרא שם שאין שום אפשרות לייחס מישהו לאביו, בלי הכלל ש'רוב בעילות אחר הבעל', אם הייתה אפשרות תאורטית כזו - לא היה מקור לדין רוב.
נשאלת השאלה איך יכולה אם כן להיות ערוה של 'בתו מאנוסתו' שנדון בה בבית הדין - הרי שם אין בעל, ואין רוב בעילות אחר הבעל... שי עולמות (שיחה) 20:28, 8 במרץ 2022 (IST)

זו כמדומה קושיה הידועה בכינויה "קושיית העצי ארזים", פעם שמעתי את זה, יש תירוץ של החתם סופר. לא זוכר מהו. שאלה קשה. דף היומי זאגער (שיחה) 21:13, 8 במרץ 2022 (IST)

מסכת מועד קטן

דף ח עמוד א

מאי שנא שלשים יום כו'

אמר רב כהנא אמר רב יהודה אמר רב מעשה באדם אחד שכינס מעות לעלות לרגל ובא ספדן ועמד על פתח ביתו ונטלתן אשתו ונתנתן לו ונמנע ולא עלה באותה שעה אמרו לא יעורר על מתו ולא יספידנו קודם לרגל שלשים יום.
לכאורה זה חשש רחוק ומדוע גזרו מטעם זה? (משתמש דב"ש) ש"ס יידן (שיחה) 19:19, 27 בינואר 2022 (IST)

מסכת מגילה

מגילה ה:

אמר לפניו רבי אבא בר זבדא רבי ״לא כך היה מעשה״ אלא תשעה באב שחל להיות בשבת הוה כו׳

צ״ע קצת מיו"ד רמ״ב - טז: ולא ישב במקומו ולא יכריע דבריו בפניו ולא יסתור דבריו כו׳

וכעין זה יש להעיר על דברי יוסף בפרשת ויחי ״ויאמר יוסף לא כן אבי״ וכו׳ וצ״ע מיו"ד סי' ר״מ - ב: איזהו מורא כו׳ ולא סותר את דבריו כו׳. (משתמש דב״ש)

על דברי יוסף בפרשת ויחי שמעתי לתרץ ע"פ דברי הרשב"ם שמפרש שלא היתה כוונת יוסף לומר כלפי אביו "אל תעשה כן", אלא כוונתו כלפי עצמו "לא עשיתי כן", עי"ש ברשב"ם ותבין. יהושע (שיחה) 02:01, 20 בדצמבר 2021 (IST)

מגילה ה:

רש״י ד״ה ולא נענו - מן השמים

צ״ע בכוונתו. (משתמש דב״ש)

מגילה ו.

ואי סלקא דעתך קטרון זו ציפורי אמאי מתרעם על מדותיו והא הויא ציפורי מילתא דעדיפא טובא.

איזה עדיפות יש לציפורי? (משתמש דב״ש)

מגילה ו.

רש״י ד״ה שם יזבחו זבחי צדק - כאשר אסור גזל בעולה כך לא יגזלו ממך כלום שאם יטול שוה פרוטה בלא דמים תתקלקל הצביעה והחול ולא יועיל כלום

קשה, הרי גם על פחות משו״פ יש איסור גזילה ומדוע כתב רש״י שוה פרוטה. (משתמש דב״ש)

מסכת ביצה

ביצה ב.

רש"י ד"ה ומי אמר רב נחמן הכי

דבית הלל כר' יהודה.

צ"ע קצת מדוע לא נקט נמי דבית שמאי כרבי שמעון, ובפרט שדברי ב"ש נזכרים קודם ב"ה.

שו"ר בצל"ח שהעיר בזה עיין שם, וע"ע פני יהושע. דב״ש (שיחה) 06:05, 10 בספטמבר 2021 (IDT)

ביצה ג.

רש"י ד"ה שמא יסחוט

וסחיטת פירות תולדה דדש היא שמפרקן מתוך זג שלהן כמפרק תבואה מקש שלה.

ובד"ה ומשקין בלועין - בחרצן וזבין לחוץ.

פתח בזג וסיים בחרצן וצ"ע בזה.

שו"ר ברש"ש שהעיר בזה ולא תירץ. דב״ש (שיחה) 06:05, 10 בספטמבר 2021 (IDT)

ביצה ו.

אמר רבא מת ביום טוב ראשון יתעסקו בו עממים מת ביו"ט שני יתעסקו בו ישראל "ואפילו בשני ימים טובים של ר"ה" מה שאין כן בביצה

לכאורה הלשון ק"ק, והכי הול"ל ואפילו ביום טוב שני של ראש השנה, וצ"ע. דב״ש (שיחה) 06:05, 10 בספטמבר 2021 (IDT)

ביצה ח.

רש"י ד"ה פטור עליה

כדמפרש טעמא בפ"ק דחגיגה דכיון דאינו צריך אלא לעפרה ולא לגומא אינו בונה ולא חורש אלא מקלקל וכל המקלקלים פטורים.

צ"ע מדוע ציין למסכת חגיגה ולא למסכת שבת. חדא, ששם עיקר הסוגיא. ועוד, מסכת שבת קודם למסכת חגיגה בסדר מועד. דב״ש (שיחה) 06:05, 10 בספטמבר 2021 (IDT)

ביצה ח:

רש"י ד"ה הכניס עפר לכסות בו צואה

ביום טוב שיש לו תינוק וירא שמא יטיל רעי ביו"ט לפניו.

ובד"ה אסור לכסות בו צואה - אם יש לו תינוק "קטן" והטיל צואה ביום טוב מאי טעמא דם צפור ודאי היה לו שישחטנו ויהא צריך כסוי אבל הצואה ספק הוא אם יארע במקום המאוס לו ודעתו לודאי ולא לספק

מדוע כאן הוסיף רש"י תיבת קטן, וצ"ע. דב״ש (שיחה) 06:05, 10 בספטמבר 2021 (IDT)