Difference between revisions of "אוצר:בית המדרש/דף היומי"

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search
(התאמת עיצוב)
(הערה מעניינת)
Line 61: Line 61:
 
=== רבי יוסי בר אבין אמר מטיל מלאי כו' ===
 
=== רבי יוסי בר אבין אמר מטיל מלאי כו' ===
 
צ"ב מה בא לומר בכך ומלשון הגמרא פלוני אמר משמע שחולק על המבואר לעיל ומה כוונתו, האם כוונתו שלא היה חכם ולא אלם אלא שבגלל כך לא נידוהו צ"ב מה יענה על כך שדרש אותה דרשה וגם האם זו סיבה שלא לנדותו מה שמרוויח כסף לתלמידי חכמים. ועיין רבינו חננאל שכתב ואסיקנא תודות איש רומי חכם היה ומטיל מלאי בכיס ת"ח היה ומשמע שזו רק תוספת ואם כן קשה הלשון פלוני אמר וקשה מה בא לומר. [[משתמש:ש"ס יידן|ש"ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש"ס יידן|שיחה]]) 00:57, 18 בינואר 2021 (IST)
 
צ"ב מה בא לומר בכך ומלשון הגמרא פלוני אמר משמע שחולק על המבואר לעיל ומה כוונתו, האם כוונתו שלא היה חכם ולא אלם אלא שבגלל כך לא נידוהו צ"ב מה יענה על כך שדרש אותה דרשה וגם האם זו סיבה שלא לנדותו מה שמרוויח כסף לתלמידי חכמים. ועיין רבינו חננאל שכתב ואסיקנא תודות איש רומי חכם היה ומטיל מלאי בכיס ת"ח היה ומשמע שזו רק תוספת ואם כן קשה הלשון פלוני אמר וקשה מה בא לומר. [[משתמש:ש"ס יידן|ש"ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש"ס יידן|שיחה]]) 00:57, 18 בינואר 2021 (IST)
 +
 +
=== שם ===
 +
ילה"ק שנקטה הגמרא לשון מלאי ועיין רש"י בשבת {{ממ|[[רש"י/שבת/סג/א|סג.]]}} שפירש מטיל מלאי לכיס, מעות ומלאי להשתכר בהן למחצית שכר. ומדוע לא נקטה הגמרא מעות סתם שהוא האופן הרגיל למחצית שכר בכל הש"ס. ולשון רש"י שם צ"ב כיון שבגמרא כתוב מלאי ולא פירש מעות וסחורה אלא חזר על לשון הגמרא והוסיף מעות וזאת מנין לו. [[משתמש:מי אדיר|מי אדיר]] ([[שיחת משתמש:מי אדיר|שיחה]]) 15:36, 19 בינואר 2021 (IST)
  
 
=== מקום שנהגו להדליק את הנר וכו' ===
 
=== מקום שנהגו להדליק את הנר וכו' ===

Revision as of 15:36, 19 January 2021

בדף זה ירוכזו כל הנדונים על הדף היומי. לאחר שיעבור זמן יועתקו הנדונים למקומם המתאים בסמוך לדף הגמרא המתאים.

לדיונים קודמים על דפים הש"ס, נא רשום בחלונית החיפוש (בצד שמאל למעלה) "שיחה:" ואחר כך את שם הדף הרצוי. לדוגמה: שיחה:בבלי/שבת/צ/א כדי לראות את הדיונים שעל דף זה, וכן שיחה:רש"י/שבת/צ/א - כדי לראות את הדיונים המתנהלים על רש"י שבדף זה.

Contents

פסחים נא:

רש"י ד"ה כדי

ראוי.
מדוע לא פירש כן לעיל בע"א?דב״ש (שיחה) 03:12, 12 בינואר 2021 (IST)

רד"ה שאין

ונראה בעיני דטעמא משום דכרוב אינו כלה לחיה כל ימות החורף, ע"כ. צ"ע מה בכך שלא כלה כל ימות החורף הרי לסוף ימות החורף כלה ואם כן יהיה אז זמן ביעורו מאי שנא מהמבואר להלן (נג.) ענבים עד הפסח זיתים עד העצרת וכו'. ש"ס יידן (שיחה) 10:33, 17 בינואר 2021 (IST)

פסחים נב.

במדבר מאי

לכאורה יש לבאר ספקו בגדר דין יו"ט שני האם הוא רק משום ספיקא או שהוא כבר תקנת חכמים וממילא אף שהוא יודע בקביעא דירחא מכל מקום כבר תקנו וצריך לעשות כתקנתם. וביישוב מה שלא עושה כן לכאורה הוא מפני המחלוקת וכנוסח המפורש בגמרא אך יש ראשונים שלא גרסו כן וכן משמע ברש"י שהוסיף הואיל ונהגו בו איסור לא אשנה לעיניהם את המנהג, וצ"ב קצת הנוסח הזה שמשמע שאין כוונתו למפני המחלוקת שאם כן היה לו לכתוב לשון זו ומשמע שהוא כעין דברים המותרים ואחרים נהגו בהן איסור, ולכאורה זהו רק בכותאי, וגם צ"ב מדוע הוצרך לכך הלא לכאורה מנהג זה יש לו שורש וטעם גדול ועיין תוס' לעיל (נא. ד"ה אי), ויש מקום לחלק בין מנהג שסיבתו שייכת גם אצל הבא לכאן רק שהוא לא נהג כן, משא"כ הכא שכל טעם המנהג משום ספק וזה הבא שיודע בקביעא דירחא אין לו טעם למנהג זה ובכה"ג שנא, וצל"ע. ש"ס יידן (שיחה) 10:33, 17 בינואר 2021 (IST)

הכובש שלשה כבשין כו'

דעת רבי אליעזר לכאורה מבוארת היטב שהוא חושש לבליעות אף בפירות שביעית ודעת רבן גמליאל שאינו חושש לבליעות לכאורה הוא מהטעם שאחר שנבלע חשיב כמבוער, אך דעת רבי יהושע צ"ב, ורש"י לגבי דעת רבי אליעזר הזכיר הדבר שמשוי להו כחד וממילא נחלקו אם בדבר אחד שיש בו מכל המינים כמאן אזלי, אך גוף הדבר שנעשה כדבר אחד הוא דבר שלכאורה לא מצינו כמוהו בשאר הלכות וגם כבישה לכאורה אינה מגדירה כחתיכה אחת כעיסה או תבשיל וכיו"ב וצ"ב. ש"ס יידן (שיחה) 10:33, 17 בינואר 2021 (IST)

פסחים נב:

וגמירי דאין חיה שביהודה גדילה על פירות שבגליל

הנה בפשוטו הדבר תמוה שבהמה תלך ביהודה מירושלים ועד צוער, אך לא תעבור את גבול ארצה לגליל. והיה מקום לומר שהאקלים שבגליל שונה מהאקלים שביהודה וחיה שטבעה לחיות באקלים שביהודה אינה יכולה או עכ"פ לא תלך אף כשיכלה מאכלה לחפשו במקום אחר. אלא שרש"י (ד"ה דאין) כתב דאין חיה שביהודה מתרחקת כל כך לצאת מיהודה לגליל כו', עכ"ל, וזה דבר תמוה על פניו מדוע תתרחק מצד אחד שביהודה לצד אחר ואילו לעבור ה"גבול" שבין יהודה לגליל לא תתרחק כל כך.
ונראה היה להציע שלשון הכתוב "לחיה אשר בארצך" פירושו שצריך שיהיה בשדה כדי שכל החיה שבארצך תוכל לאכול, וממילא כיון שארצך מוגדרת ארץ יהודה אם כן צריך שכל החיות שביהודה יהיה להם מאכל בשדה וממילא במקום שכלה ביהודה ויש רק בגליל, הן אמת שהחיה הנמצאת ביהודה וקרובה לגליל אכן יכולה "להתרחק" מיהודה לגליל בשיעור כזה, אך החיה הנמצאת בקצה הדרומי של ארץ יהודה הלא היא לא תתרחק כל כך עד לגליל וממילא לא קרינן ביה "כל זמן שחיה אוכלת מן השדה". אלא שעיקר הדבר שב"ארצך" יהיה פירושו ארץ יהודה או גליל זה גופא טעון בירור מדוע דווקא גליל ויהודה הם שיגדירו את ה"ארצך". ובשלמא לפירוש הפשוט שחיה שביהודה אינה הולכת לגליל אם כן קביעת הארצות היא בהתאם למציאות האכילה של החיות, אך כבר התבאר שפירוש זה קשה מסברא. ש"ס יידן (שיחה) 10:33, 17 בינואר 2021 (IST)

כל המיקל לו מגיד לו

קשה שיאמר כן על אמורא, אך מצאנו מקומות שדיברו קשות זה על זה. ש"ס יידן (שיחה) 10:33, 17 בינואר 2021 (IST)

רד"ה רבי יהודה

יעויין רש"י ברכות (לג:) שם הביא ב' ביאורים ודחה הביאור שהביא כאן, ולכאורה כוונת ביאורו שאמר ר' ולא אמר רבי או רב וקצת צ"ב איך אמרו כיון שהחילוק ניכר רק בכתיבה, ואולי לא אמר רב ברי"ש פתוחה ולא רבי אלא רב ברי"ש סגולה כנהוג בימינו, וצ"ב. ש"ס יידן (שיחה) 10:33, 17 בינואר 2021 (IST)

רד"ה קץ

וקצץ הדלק לעצים, ע"כ. כוונת רש"י לענפי דקל כי לקצוץ את הדקל כולו ודאי אסור משום "בל תשחית" ואינו שייך דווקא לאיסור לאכלה ולא להפסד. ש"ס יידן (שיחה) 10:33, 17 בינואר 2021 (IST)

פסחים נג.

רד"ה סימן להרים

אבל שאר אילנות שבהרים אין יפין. צ"ב מהמשך הגמרא שמבואר שרק דקלים שבהרים אינם יפים ואילו שאר אילנות יפים ומביאים מהם ביכורים שהרי לענין זה הנ"מ המבוארת בהמשך. שוב ראיתי שבמהדורת עוז והדר ציינו בזה לדברי הרש"ש ולא היה סיפק בידי לראותו. ש"ס יידן (שיחה) 10:33, 17 בינואר 2021 (IST)

סימן לנחלים קנים נפקא מינה לנחל איתן

תמוה ששם מבואר להדיא שאף נחל שאין בו מים מועיל והעיקר אדמה קשה ואילו קנים פשוט שגדלים רק במקום מים. וצע"ג. ש"ס יידן (שיחה)

רד"ה למקח וממכר

שפלה אני מוכר לך צריך שיהו בה שקמים, ע"כ. משמע שצריך שבפועל יהיו בה שקמים ואם כן שקמים לא יהיו רק סימן כפי שמשמע עד כאן בגמרא אלא יהיו סיבה וצריך שבפועל יהיו בארץ וצ"ב מה הכריחו לרש"י לפרש כן ולא פירש שצריך שתהיה קרקע שבעיקרון מעלה שקמים. ש"ס יידן (שיחה) 10:33, 17 בינואר 2021 (IST)

מקום שנהגו לאכול צלי כו'

יש לעיין האם נהגו לאכול צלי דווקא וכעין מה שהניג תודות איש רומי לאכול גדיים מקולסין אלא שהם לא אכלו מקולסים אך אכלו צלי זכר לקרבן פסח או שכוונת המשנה רק שלא נהגו שלא לאכול, וכדוגמה ראשונה מצינו לענין הדלקת נר ביום הכיפורים להלן (נג:) וכדוגמה בתרא מצינו לענין עשיית מלאכה בערב פסח. ועי"ש מה שיש לדון בזה.

רד"ה מקולסין

לפי שתולה כרעיו חוצה לו בצדו כנושא כלי זיינו בצדו, כובע נחושת בגלית תרגומו קולסא דנחשא. לכאורה קולסא הוא תרגום של כובע אולי של כובע מלחמה אבל כיצד פירש רש"י שהוא לשון כלי זיין, כובע נחושת הוא כלי זיין מנחושת?! ש"ס יידן (שיחה) 00:36, 18 בינואר 2021 (IST)

מפני שנראה כמקדיש בהמתו כו'

נחלקו רש"י ותוס' אם החשש הוא שמא יאמרו שהקדישה מחיים או שהחשש הוא שמקדישה עתה לפסח. והנה לתוס' שהחשש הוא שמא מקדישה מחיים לא חוששים שמא יקדישנה לדמי פסח בעודה שחוטה ולרש"י חוששים. ובגמרא משמע לכאורה כדעת רש"י שהרי רב פפא אמר דוקא בשר אבל חיטי לא דמינטר לפסחא, והנה לכאורה הוא טעם מיוחד בחיטים ששומרם מחימוץ ומשמע שבלאו הכי אף חיטים היו נאסרות והרי חיטים ודאי הרי הם כבשר שחוטה שלא היה אפשר להקדישה מחיים ואעפ"כ היו נאסרים בלאו טעמא דמינטר לפסחא. ואולי לדעת תוס' כוונת הגמרא דמינטר לפסחא היינו ששומרם לפסח וחיטי לאו דוקא, ואם כן יצא נפק"מ בין רש"י לתוס' מה יהיה הדין בפירות בעלמא שלרש"י אין בהם הטעם דלמינטר לפסחא ויהיו אסורים שמא הקדישם לדמי פסח ואילו לדעת התוס' יהיו מותרים. ש"ס יידן (שיחה) 00:43, 18 בינואר 2021 (IST)

פסחים נג:

רד"ה רבי שמעון פוטר

בביאור דעת חכמים שאומרים תפוס לשון ראשון אף שפירש וסיים דבריו שכוונתו לשעורים, לכאורה צריך לפרש שכל דיבור של אדם כה"ג מתחלק לשני חלקים, היינו שתחילה הוא רוצה בכלל להביא מנחה ואח"כ מפרט דבריו שאותה מנחה רוצה שתהיה מן השעורים וממילא אף שאי אפשר לקיים כל דבריו מכל מקום מקיימים חלק הראשון של דבריו, ואין בכך סתירה לסוף דבריו שאין זה דבר אחר אלא דבר נוסף. ובפרט יעויין בתוס' שאף אם ידע שאי אפשר לקיים חלקו השני של דבריו אפשר שיחפוץ בתחילת דבריו. ש"ס יידן (שיחה) 00:48, 18 בינואר 2021 (IST)

רד"ה לא ר"ש

וגבי גדי מקולס נמי כו' דאי הוה אמר עליה הרי זה לפסח אמרי לדמי פסח קאמר. יש לעיין האם גם לדעת חכמים שתפוס לשון ראשון היינו אומרים שלדמי פסח קאמר או שהיינו רק תופסים תחילת דבריו שהוא קדוש אך לא לפסח אלא קדושת דמים בעלמא ורק למ"ד אין אדם מוציא דבריו לבטלה שאז אנו נזקקים לפרש דבריו אז מפרשים אנחנו את דבריו באופן היותר מסתבר ולכן קובעים שכוונתו היתה לדמי פסח, או שאף בתפוס לשון ראשון תופסים את דבריו באופן היותר קרוב לגמר דבריו. ש"ס יידן (שיחה) 00:53, 18 בינואר 2021 (IST)

רבי יוסי בר אבין אמר מטיל מלאי כו'

צ"ב מה בא לומר בכך ומלשון הגמרא פלוני אמר משמע שחולק על המבואר לעיל ומה כוונתו, האם כוונתו שלא היה חכם ולא אלם אלא שבגלל כך לא נידוהו צ"ב מה יענה על כך שדרש אותה דרשה וגם האם זו סיבה שלא לנדותו מה שמרוויח כסף לתלמידי חכמים. ועיין רבינו חננאל שכתב ואסיקנא תודות איש רומי חכם היה ומטיל מלאי בכיס ת"ח היה ומשמע שזו רק תוספת ואם כן קשה הלשון פלוני אמר וקשה מה בא לומר. ש"ס יידן (שיחה) 00:57, 18 בינואר 2021 (IST)

שם

ילה"ק שנקטה הגמרא לשון מלאי ועיין רש"י בשבת (סג.) שפירש מטיל מלאי לכיס, מעות ומלאי להשתכר בהן למחצית שכר. ומדוע לא נקטה הגמרא מעות סתם שהוא האופן הרגיל למחצית שכר בכל הש"ס. ולשון רש"י שם צ"ב כיון שבגמרא כתוב מלאי ולא פירש מעות וסחורה אלא חזר על לשון הגמרא והוסיף מעות וזאת מנין לו. מי אדיר (שיחה) 15:36, 19 בינואר 2021 (IST)

מקום שנהגו להדליק את הנר וכו'

יש לעיין במנהג כה"ג שגם המדליקים וגם שאינם מדליקים עושים כן על פי מנהג חיובי, ולא רק שיש במקום אחד מנהג ובמקום אחר לא נהגו אלא שנהגו שלא לעשות כן, מה יהיה הדין באחד שהלך ממקום למקום, שאם ניתן עליו חומרי מקום שהלך לשם הרי יעשה שלא כמנהג מקומו ומצאנו לענין ביעור שביעית שחשיב מזלזל במנהג מקומו, וגם לא מצינו שהתירו לעבור על איסור או על מנהג מפני המחלוקת אלא רק לחייבו במנהג שלא נהג בו, ויל"ע בזה ובמקרה הפוך. ש"ס יידן (שיחה) 00:32, 18 בינואר 2021 (IST)

רד"ה מקום שנהגו

בגמרא מפרש טעמא, ע"כ. בגמרא רק מבואר ששני המקומות נתכוונו לדבר אחד והפירוש עצמו מבואר ברש"י ויותר נכון היה אילו גרסינן בגמרא אפרש טעמא. ש"ס יידן (שיחה) 00:59, 18 בינואר 2021 (IST)

עולא הוה רכיב חמרא

כיון שכשלמדתי את הסוגיא התקשתי בבירור המציאות והיה נראה לי כאילו המשך הגמרא סותר לתחילתה ושרבה בר בר חנה סותר משנתו, לכן הציע כאן הפירוש כפי מה שהוא. עולא רכב על החמור ולצידו רבי אבא מימינו ורבה בר בר חנה משמאלו. רבי אבא שאל את עולא אם נכון הדבר שאמר בשם רבי יוחנן שאין מברכים על האור אלא במוצאי שבת, ועולא הבין שרבה בר בר חנה הוא שאמר לרבי אבא שמועה זו ולכן סבור רבי אבא שעולא אמר כן בשם רבי יוחנן. משום כך הביט עולא ברבה בר בר חנה במבט שיש בו תרעומת (בגמרא להלן קרה עליו רבי וסף מים עמוקים עצה בלב איש, רש"י שהבין מדבריו של רבי אבא ברבה בר בר חנה טעות, כך לגירסת המהרש"ל) ורבה בר בר חנה שהבין שיש לעולא תרעומת עליו בשל כך מיהר לומר שכלל לא אמר דבר זה אלא אמר דבר אחר. המימרא שרבי אבא הסתמך עליה היא המובאת בשם רבה בר בר חנה קודם לכן בגמרא "יישר וכן אמר רבי יוחנן" אלא שהוא מבאר עתה שכוונתו היתה לדבר אחר ולא לדין זה. ש"ס יידן (שיחה) 01:07, 18 בינואר 2021 (IST)

פסחים נד.

חוזר וסודרן על הכוס כדי להוציא בניו ובני ביתו

ואעפ"כ לא חשיב הפסק. ש"ס יידן (שיחה) 01:12, 18 בינואר 2021 (IST)

ואור במוצאי שבת איברי והא תניא כו'

צ"ב מה הקושיא הלא נחלקו בכך תנאים. ובפשטות יש לומר שאם כן לדעת רבי נחמיה היה צריך לברך על האור בערב שבת או לא לברך עליו כלל ולא מצינו שיטה כזו בשום דוכתא. אלא שיש להעיר שאולי לדעתו הטעם שמברכים במוצאי שבת הוא משום ברכת השבח ויעויין לעיל (נג:) בתוספות ובר"ן שם שאין מברכים על האור בכל פעם שהרי אין מברכים ברכת השבח אלא לפרקים וכאן מברך עליו כל שבוע, ואם כן יש מקום לחדש שכל הדין של לפרקים פעם בשלושים יום היינו כשאין הפסק חיובי אבל גבי אור שאינו יכול להשתמש בו בשבת אם כן יש כאן הפסק חיובי ולכן מיד במוצאי שבת צריך לברך ואם כן אולי מטעם זה לדעת רבי נחמיה מברך במוצאי שבת, ושמא לא ניחא לה לגמרא בפלפול זה. ועוד יש לומר שהבינה הגמרא שהמבואר במשנה בכל דעות התנאים שכל אחד אומר "אף" על דבר אחר, שכל אחד מוסיף על של ראהו ואם כן רבי יהדוה שאומר אף הצבת דעתו שאף האור והפרד נבראו בערב שבת והרי לעיל אמרינן שדעת רבי היודה שסודרן על הכוס ואם כן רבי יהודה ס"ל מחד גיסא שנברא האור בערב שבת ומאידך ס"ל שמברך במוצאי שבת ועל שיטתו מקשה הגמרא כן. ש"ס יידן (שיחה) 01:24, 18 בינואר 2021 (IST)

פסחים נד:

וי"א על המטבע שיצא

במסורת הש"ס הובא דיבור מרש"י המפרש דבר זה דאל"כ במה היו עניים מתפרנסים שאין להם עבודת שדה וכרם. והנה פשטות כוונתו שנברא דבר זה שיהיה סחר בדמים ולא רק בחליפין שאל"כ עני שאין לו עבודת שדה וכרם לא יהיה לו במה להחליף. אך פירוש זה קשה להולמו שהרי יכול להחליף עבודת כפיים בסחר, למשל, לעבוד בכרם תמורת ענבים. ואולי צריך לפרש שמטבע הוא דוגמא לדבר וכוונת הגמרא לעצם המסחר היינו שלא יאכל כל אדם מפריו ולא יסחור כלל עם חברו, וזה מכונה בלשון חז"ל מטבע היוצא היינו שמחליפים ערך זה עם זה, ובכה"ג באמת העני ימות שהרי אינו יכול לאכול עבודת כפיים ורק מי שיש לו שדה וכרם יכול להתפרנס משל עצמו ולאכול תבואת שדהו. ש"ס יידן (שיחה) 01:24, 18 בינואר 2021 (IST)

והאמר רבי יוחנן תשעה באב אינו כתענית ציבור

קשה שמא למד רבי יוחנן את דברי המשנה אוכלין ושותין מבעוד יום כדרך שלמדה שמואל דהיינו שבא למעוטי משתחשך ובאמת כל תענית ציבור בין השמשות דידה מותר ועל כך אמר רבי יוחנן שתשעה באב אינו כתענית ציבור כי הרי דעת רבי יוחנן שתשעה באב בין השמשות שלו אסור, והכל אתי שפיר. ואולי לא ניחא לגמרא שיהיה תשעה באב חמור מתענית ציבור בענין זה, אך קשה מדין רחיצה שבתשעה באב אסור לאדם להושיט אצבעו במים ואילו בתנית ציבור מותר לרחוץ פניו ידיו ורגליו, וצע"ג. ש"ס יידן (שיחה)

פסחים נה.

תנא קולי קולי קתני

לשון הגמרא קשה, שהיה לה לומר תנא קולי קתני. והיה אפשר לבאר שכוונת הגמרא ליישב שלא תקשה שבמשנה משמע בשאר הבבות שאיירי אף בחומרות ולכן הדגישה הגמרא שאף בשאר הבבות לא נקט אלא קולי. אך בלשון רש"י (ד"ה תנא) משמע שאדרבה הגמרא מחדשת שכל הבבות חד תנא אמרינהו ובכולהו איירי בקולות ולא בחומרות וצ"ב לשם מה הוצרכה הגמרא להוסיף דבר זה. ש"ס יידן (שיחה) 00:28, 19 בינואר 2021 (IST)

רד"ה ליטול

ליטול לו את השם, כתר פרישות ויראת חטא שאינו יכול לבטל הימנו מלכות שמים אפילו לילה אחת כו', עכ"ל. ובברכות (יז:) כתב בלשון אחר, וז"ל שם: אם לא הוחזק חכם וחסיד לרבים אין זו אלא גאוה שמראה בעצמו שיכול לכוין לבו, עכ"ל. הרי שכאן פירש שהגאווה היא במה שמראה כאילו אינו יכול לבטל מלכות שמים אפילו שעה אחת ואילו שם פירש שהגאווה היא שמראה כאילו יכול לכוין לבו, ויש להבין החילוק.
ומעניין שהגירסא כאן ברש"י ליטול לו את השם ואילו שם גרס רק ליטול את השם, והיה אפשר לבאר שהחילוק בפירוש הוא חילוק בגירסא ובפירוש המשפט ליטול את השם, שלגירסה ליטול את השם הכוונה היא לשם השם היינו שמראה כאילו יכול ליטלו ולאומרו בכוונה יתירה אף שאינו כן, ואילו לגירסה ליטול לו את השם הכוונה לכתר פירושת ויראת חטא כפי שפירש רש"י כאן.
והנה יש לדון בעיקר דעת חכמים שאם רצה לקרות קורא כיצד יעשה זאת והלא אינו יודע לכוין את השם, ואם נאמר שאכן מדובר באופן שיודע לכוין את השם אם כן יקשה שמאחר שלו אין את סיבת הפטור כיון שיודע לכוין את השם, כיצד אם כן יאמר רשב"ג שלא יקרא את השם משום יוהרא האם יש בכך די כדי לפוטרו מחיוב קבלת עול מלכות שמים?
והיה אפשר לפרש בשני אופנים: א' יש לו אפשרות להגיע לרמת הכוונה הנצרכת ואעפ"כ הוא לא מחוייב בה, כי לומדים מהפסוק הפוטרו שאינו חייב להתאמץ עד כדי לקיום מצוה זו. ב' הוא אינו יכול להגיע לרמת הכוונה הנדרשת ולכן הוא פטור, אלא שלא נאמר כאן שכיון שאינו יכול להגיע לרמה הנדרשת ממילא אסור לו לקרוא ברמת כוונה פחותה, אלא רק שהוא פטור אך כיון שהוא רוצה לקרוא מתירים לו חכמים לעשות זאת.
ומעתה היה אפשר לתלות בכך את שני הביאורים ברש"י, שאם סברת חכמים היא שיכול לכוון ורק אם יכול לכוון מותר לו לקרוא אם כן יש לומר שרשב"ג סברתו שהא גופא גאוותו שסבור שהוא יכול לכוון. ואילו אם סברת חכמים שמותר לו לקרוא אף שאינו מכוון אם כן אי אפשר לפרש את גאוותו על כך שיכול לכוון שהרי אף אם אינו יכול לכוון מכל מקום מותר לו לקרוא, ולכן יש לפרש שגאוותו היא במה שאף שאינו יכול לכוון ולקיים המצוה כתיקונה מכל מקום רוצה לקרוא, וזאת למה, לפי שאינו יכול לבטל הימנו מלכות שמים אפילו לילה אחת וזו גאוותו.
ויש להעיר שמלשון הגמרא בדעת רשב"ג התם הוא דבעינן כוונה ואנן סהדי דלא מצי כווני דעתיה מיחזי כיוהרא, משמע לכאורה כפירש"י כאן שהיוהרא היא במה שרוצה לקרות למרות שלא מכוון דעתו, ולא שאכן הוא מכוון דעתו ורק היוהרא היא שאנו סבורים שאינו יכול לכוון דעתו. ש"ס יידן (שיחה) 00:54, 19 בינואר 2021 (IST)

כמה בטלני איכא בשוקא

סברא זו מובאת בגמרא לעיל (נא:) ושם לא נראה שהדבר תלוי במחלוקת תנאים זו או אחרת, ויש לדון ליישב הסוגיות האם באופנים מסויימים מודים חכמים לסברא זו ומתי. ש"ס יידן (שיחה) 00:58, 19 בינואר 2021 (IST)

הלילה בית שמאי אוסרים ובית הלל מתירין עד הנץ החמה

מחלוקת זו הובאה לעיל (ב:) למסקנא בין ראב"י ורבי יהודה ועיין שם בתוס' שלדעת ראב"י שדעתו כדעת בית שמאי ע"כ צריך לומר שהוא סובר שלא נחלקו ב"ש וב"ה בדבר זה. ולכאורה יכלה הגמרא שם להביא את הברייתא ואת המשנה דידן ולהוכיח שע"כ ראב"י באומרו שעת האור כוונתו לעלות השחר שאל"כ דעתו כדעת בית שמאי ואם כן מוכח שאור היינו יום, והיתה צריכה הגמרא לדחות שראב"י ה"ק לא נחלקו ב"ש וב"ה בדבר זה כפי שמקשה הגמרא ומיישבת במקומות רבים, ויל"ע. ש"ס יידן (שיחה) 00:58, 19 בינואר 2021 (IST)

רד"ה ולבסוף

תנא איסורא, דקתני בית שמאי אוסרין דמשמע בכל מקום, ע"כ. לכאורה יכל לפרש בפשטות טפי שתחילה הזכיר מנהג שדיבר על מעשי האנשים האם עושים או לא עושים ואילו לבסוף דיבר על הדין האם מותר או אסור ואם כן מעיקרא תנא מנהגא ולבסוף תנא איסורא. ש"ס יידן (שיחה) 01:19, 19 בינואר 2021 (IST)

מה ראייה יהודה וגליל לכאן

יש להבין לשון "ראייה" הכתוב כאן. ש"ס יידן (שיחה) 01:19, 19 בינואר 2021 (IST)

מדקאמר ר' מאיר מנהגא מכלל דרבי יהודה איסורא קאמר

כלומר אין משמעות דברי רבי יהודה מורה על איסור אלא רק כיון שרבי מאיר נחלק עליו והוא דיבר להדיא על מנהג ע"כ שרבי יהודה כוונתו לאיסור, זו כוונת רש"י. ש"ס יידן (שיחה) 01:19, 19 בינואר 2021 (IST)

וסבר ר' יהודה ארבעה עשר מותר בעשיית מלאכה

צ"ב שמעמידה הגמרא הקושיא על דעת רבי יהודה הרי רבי יהודה כלל לא אמר כן אלא אמר שיש מקום שמותר ויש מקום שאסור, ואדרבה רק לשיטתו יש מקום שאסור מדינא ולא רק ממנהג, והגמרא נקטה כן רק מאחר שהקושיא היא מרבי יהודה לשיטתו אך אין הכי נמי שהקושיא קשה באופן כללי. ש"ס יידן (שיחה) 01:19, 19 בינואר 2021 (IST)

כל הרכבה שאינה קולטת

צ"ב מאי שייטא דהרכבה להכא, הלא זריעה עניין אחר לה מהרכבה ובפרט שהגמרא מקשה ומפרקת ויכלה ליישב בפשיטות שזריעה מחודשת לוקחת עוד יום אחד וכיו"ב. וצ"ע. ש"ס יידן (שיחה) 01:19, 19 בינואר 2021 (IST)

חד מקצת היום ככולו אמרינן

צ"ע מדוע חד מקצת היום אמרינן ומה שייך לומר כן לענין השרשה שלכאורה תלויה בזמן, ואם אכן יש השפעה על חילופי היממה מדוע לא נאמר תרי מקצת היום. ש"ס יידן (שיחה) 01:19, 19 בינואר 2021 (IST)

רבי מאיר אומר כל מלאכה כו'

יעויין להלן בגמרא שמבואר שאמר כן עד חצות לשיטת האוסרים בעשיית מלאכה, וקשה מדוע לא הזכיר מפורש שאומר כן עד חצות כדרך שפירשו חכמים בסיפא. ש"ס יידן (שיחה) 01:19, 19 בינואר 2021 (IST)
וביעקר הדבר מדוע התירו עד חצות יעויין להלן עמוד ב מה שכתבתי שם. ש"ס יידן (שיחה) 01:35, 19 בינואר 2021 (IST)

שם

יש לעיין אם אמר כן לשיטתו שכל האיסור עד חצות הוא משום מנהג, והאם לדעת רבי יהודה שהוא איסורא אכן לא יהיו התרים אלו? ש"ס יידן (שיחה) 01:35, 19 בינואר 2021 (IST)

אפילו צלצול קטן כו' מאי אפילו לאו אפי' הני דלצורך המועד כו'

צ"ב שמא אפילו פירושו אפילו אלו שקטנים הם ויגמור באותו היום וכדרך שאמרה המשנה אע"פ שיכול לגומרה. וצ"ל שאם כן היה לו לכתוב רק שמדובר בדבר קטן ולא לפרט את סוג הדבר וע"כ שכוונתו שהוא לצורך המועד או כיישוב הגמרא שהם זוטרי מאד עד שה"א שהתחלתן זו היא גמר מלאכתן. ש"ס יידן (שיחה) 01:19, 19 בינואר 2021 (IST)

פסחים נה:

רד"ה גומרה

בא לפרש את הברייתא השניה בעמוד זה ת"ש רבי מאיר אומר כו' שאם לא כן היה לו לפרש כן במשנה, אלא ששם הברייתא מתייחסת מפורש לנושא זה ולכן הקדים רש"י לפרש זאת כבר ברישא דברייתא. ש"ס יידן (שיחה) 01:35, 19 בינואר 2021 (IST)

רד"ה שכן

ברש"י מבואר שטעם ההיתר הוא כיון שאשכחן בהן היתר קצת בחולו של מועד הלכך בארבעה עשר דקיל שרי לכולי עלמא. ובאמת שטעם זה יש להבינו שהרי הטעם לאסור מלאכה בי"ד מבואר ברש"י בריש הפרק שהוא כדי שיעסקו בהכנות לפסח ואם כן הוא ענין אחר מאיסור מלאכה בחול המועד ואינו שייך לקדושת היום ומה שייך לדמותו לדין חול המועד.
עוד יש להבין עצם הדבר שלא התירו אלא לעבוד עד חצות ולא יותר. וזו הקושיא רק אם דברי המשנה הם אף לדעת רבי יהודה שעד חצות אסור, אך לדעת רבי מאיר לא קשה שהרי אחר חצות זה איסור גמור וקודם לחצות רק מנהג, וגם לדעת רבי יהודה אפשר ליישב כעין זה שאף שהוא איסור אך הוא איסור שקיבלו על עצמם או כעין זה ולא איסור גמור.
וכן יש להבין מדוע היה ה"א שאם יכול לגמור בי"ד הוא סיבה להתר. ומדוע אם התחיל קודם י"ד מותר לגמור בי"ד וכן משמע שאם התחיל ולא יכול לגמור בי"ד אסור להמשיך בי"ד.
ואשר היה נראה להציע לפני הלומדים שטעם האיסור של עשיית מלאכה אחר חצות הוא שיעסקו בהכנות לפסח ואילו האיסור עד חצות הוא שמא על ידי שיעסוק במלאכה יבוא להימשך ולעסוק גם אחר חצות במלאכה, וממילא באופן שיכול לגמור את שהתחיל מותר לו לעשות בי"ד לא מחמת שהתחיל כבר קודם שהרי אם לא יגמור לא התירו, אלא מאחר שיגמור קודם חצות ואין לחוש שימשך לאחר חצות. ונראה שאלו האמנויות כיון שיש להם עבודתם או מקצת עבודתם גם בחול המועד אין לחוש שיוסיפו לעבוד בערב הפסח ויבואו לעבוד אחר חצות כיון שיכולים להמתין ולהרוויח לחמם בחול המועד עצמו (אף שבאופן פחות יותר על ידי בנ"א שבאין ממדינת הים וכדומה). ומטעם זה לא התירו לעבוד אלא עד חצות אך אחר חצות אין כל טעמים אלו מספיקים. ודוק בזה. ש"ס יידן (שיחה) 01:35, 19 בינואר 2021 (IST)

ומר סבר אין למידין תחילת מלאכה מסוף מלאכה

יש לדעת מה יהיה הדין לתקן מנעלים בי"ד אם דבר זה יתירו להם או לא משום לא פלוג או דבר אחר כעין זה. ש"ס יידן (שיחה) 01:35, 19 בינואר 2021 (IST)

פסחים נח.

רש"י

ברש"י סוף העמוד יש סוגריים מרובעות "עי' פירש"י בחומש מקץ כו'".
מי כתב הגהה זו? דב״ש (שיחה) 05:59, 19 בינואר 2021 (IST)

במכמר בשרא קמיפלגי

במכמר בשרא קמיפלגי רבי ישמעאל סבר חיישינן למכמר בשרא ורבי עקיבא סבר לא חיישינן למכמר בשרא.
וכי פליגי במציאות? דב״ש (שיחה) 06:04, 19 בינואר 2021 (IST)