אוצר:בית המדרש/דף היומי

בדף זה ירוכזו כל הנדונים על הדף היומי. לאחר שיעבור זמן יועתקו הנדונים למקומם המתאים בסמוך לדף הגמרא המתאים.

שבת - דיונים קודמים

קישורים לדיונים קודמים: לז: ♦ לח. ♦ לח: ♦ לט. ♦ לט: ♦ מ. ♦ מ: ♦ מא. ♦ מב. ♦ מב: ♦ מג. ♦ מג: ♦ מד. ♦ מו. ♦ מז. ♦ מח. ♦ מט. ♦ נ:--רש"י ♦ נא. ♦ נא:--רש"י--תוספות ♦ נב.--רש"י ♦ נב:--רש"י ♦ נג.--רש"י ♦ נד. ♦ נד:--רש"י ♦ נה.--רש"י ♦ נה:--רש"י ♦ נו: ♦ נז.--רש"י ♦ נז:--רש"י ♦ נח.--רש"י ♦ נט: ♦ ס. ♦ ס: ♦ סא.--רש"י ♦ סא:--רש"י ♦ סד.--רש"י ♦ סד:--רש"י--תוספות ♦ סה.--רש"י--תוספות ♦ סה:--רש"י ♦ סו.--רש"י ♦ סו:--רש"י ♦ סז. ♦ סז: ♦ עא. ♦ עא:--רש"י ♦ עב: ♦ עג. ♦ עג: ♦ עד. ♦ עה. ♦ עה:--רש"י ♦ עו. ♦ עו:--רש"י ♦ עז.--רש"י ♦ עז:--רש"י ♦ עח. ♦ עט. ♦ פ: ♦ פא. ♦ פה.--רש"י ♦ פח:--תוספות ♦ פט. ♦ פט:--רש"י ♦ צ.--רש"י--תוספות ♦ צא:

שבת צב:

אלא לאחריו ובא לו לאחריו ד"ה חייב לאחר ידו ורגלו דברי הכל פטור כי פליגי בפונדתו ופיה למטה מר מדמי ליה לאחריו ובא לו לאחריו ומר מדמי ליה לאחר ידו ורגלו

רש"י מר מדמי לה לאחריו - דשמירה פחותה היא ומר מדמי לה לאחר ידו דלא דמי למוציא לאחריו דהתם משתמרים הן מן הגנבים אבל אלו נופלין מאליהן ואין מוציאין כן.

ראיתי בספר אחד שרצה להגיה ״חוץ״ מן הגנבים. אולם לכאורה יש לבאר כוונת רש"י שגם בלאחריו יש שמירה (פחותה) מגנבים משא"כ כשנופלים מאליהן אין שמירה כלל.

ועיין בספר שיח יצחק עמ"ס בבא מציעא (תלמיד חידושי הרי"ם) שכתב לבאר ע"פ דברי רש"י הנ"ל קושיית הגמרא בבא מציעא מב. "צררן לאחריו מאי הוי ליה למיעבד" והקשו האחרונים, הרי לאחריו ליכא שמירה מגנבים, ומה כוונת הגמרא "מאי הוי ליה למיעבד" (עיין עין יהוסף ועוד) אולם לפי רש"י מיושב שפיר שבאמת יש שמירה מן הגנבים ושפיר הקשה הגמרא. עכ"ד. דב״ש (שיחה) 06:29, 7 ביוני 2020 (UTC)

שבת צג.

רש"י ד"ה ופרכינן

ואי טעמא משום דעקרה ליה כיון דזימנין דעקרה האי וזימנין עקרה האי ובכל ג' איכא לספוקי שמא הכבידה עליהן ולא עקרתן לטמינהו מספק כזב המהפך על ה' "פונדאות" דמטמינן ליה מספק.

יל"ע מדוע לא כתב "ספסלין" הנזכר קודם וצ"ע. דב״ש (שיחה) 04:10, 8 ביוני 2020 (UTC)

רש"י ד"ה לאורכן

כגון שהיה שוכב על מיעיו או פרקדן ואורכו מוטל על אורכן

צ"ע מדוע נקט ששכב בדרך איסור ולא כתב ששכב על צדו. ואולי ער שאני. דב״ש (שיחה) 04:12, 8 ביוני 2020 (UTC)

הערה יפה. עד כמה שידוע לי יש שיטות שעל גבו מותר כשהוא ער ויש שיטות שאסור ותלוי בטעם האיסור אם משום שיתקשה אברו וייראה ויתגנה, שזה אינו שייך בער שישים לב לכך, או לטעם אחר (אולי בתוספות בנדה) שהעמוד שדרה כשמתחמם גורם לקישוי אברו שלפי זה אין מקום להתיר כשהוא ער. אבל זה לא מועיל לאופן הראשון שהזכיר רש"י שוכב על מעיו שזה לכולי עלמא אסור גם כשהוא ער. וראה עוד בגמרא ברכות (אולי דף יז עמוד ב) לגבי קורא ק"ש כשהוא פרקדן שהגמרא מקשה שבלאו הכי אסור, ומבואר שאסור אף כשהוא ער. ובלאו הכי צ"ב מדוע דחק רש"י להעמיד במקרה כזה ולא העמיד בפשטות כשהוא שוכב על צדו וכמו שכתבת, ואולי י"ל שעד כמה שהוא שוכב על צדו ומקפיד לא לשכב פרקדן אין לחשוש שיתהפך וישכב על כולם וע"כ ששוכב פרקדן ולכן יש מקום לחוש שיתהפך. ש"ס יידן (שיחה) 22:10, 8 ביוני 2020 (UTC)

יישר כח!

ברש״י בברכות שם כתב "לייט אמאן דגני אפרקיד - שמא יתקשה אברו “בתוך שנתו” ונראה לרבים והוא דרך גנאי"

וע"ע בספר מהר״ל מפראג עמ"ס שבת מש"כ בזה. דב״ש (שיחה) 04:28, 9 ביוני 2020 (UTC)

יכול להיות שרש"י פירש ע"פ הגמרא בזבחים ה. - "רמי ריש לקיש על מעוהי בי מדרשא" ופירש"י שם: "שוכב על בטנו פניו (על) כלפי קרקע" אך עדיין קשה לי כיצד עשה זאת ריש לקיש? אליה גלמן (שיחה) 19:45, 22 ביוני 2020 (UTC)

שבת צז.

רש"י ד"ה כמאן דמלי

מתוך שהוא חושך ומלא הבלא.

מה כוונת רש"י במש"כ חושך, מה שייך חושך להא דמלי? דב״ש (שיחה) 03:55, 12 ביוני 2020 (UTC)

גם אני התקשתי בדברי רש"י ובפרט שרש"י לעיל (ה. ד"ה כמאן) פירש באופן אחר, וז"ל שם: דבר סתום מכל צד הוי כמלא חפצים עד גגו, דאין אוירו חשוב אויר. ולכאורה סברתו שאנו רואים את הבית כמקשה אחת, כמו שארגז עם חלל בתוכו נחשב ל"ארגז" כך גם בית עם אויר נחשב ל"בית" וממילא כל מה שנמצא בתוכו חשוב כ"מונח". אך זה לא מה שמשמע מפירושו כאן, וצ"ב. ש"ס יידן (שיחה) 04:17, 12 ביוני 2020 (UTC)

עיין פני יהושע. ועדיין צ"ע בזה. דב״ש (שיחה) 05:57, 14 ביוני 2020 (UTC)

שבת צז:

או דילמא היכא דבעי הא לא נח

ק"ק שסברא זו לכאורה שייכת אף בנתכוון לזרוק שמונה וזרק ארבע, ולכאורה עיקר החילוק הוא שבנתכוון לזרוק שמונה בכלל מאתים ומנה והתכוון לזריקה זו, אך הלשון "היכא דבעי הא לא נח" שייך אף באופן זה. ש"ס יידן (שיחה) 23:01, 13 ביוני 2020 (UTC)

ולאו היינו דאמר ליה כו'

מסקנת הגמרא שבאופן שנתכוון לזריקה אחת ועלתה בידו זריקה אחרת, פטור, שהרי לא התכוון שינוח במקום ההוא. ובפשטות תמוה מסוגיית הגמרא לעיל (עג.) איתמר נתכוון לזרוק שתים וזרק ארבע, רבא אמר פטור אביי אמר חייב כו' דהא קמיכוין לזריקה בעלמא. וצ"ב הרי כיון שנתכוון לזרוק שתים ע"כ לא נתכוון שינוח באותו מקום. ואם נחלק בין מרחק זריקתו לבין מקום הנפילה, הרי בסוגיין מבואר להדיא דהא בהא תליא, וכן מבואר מסברא. ואשר צריך לומר ע"כ שאביי ורבא איירו כשמתכוון לזריקה של שתים אך לא אכפת לו אם יזרק שמונה, ולכן מצד ההנחה כיון שלא אכפת לו הרי הוא כאומר כל מקום שתרצה תנוח וחייב, אלא שמכל מקום לדעת רבא נפטר הוא משום אינו מתכוון כיון שסוף סוף כוונתו היתה לזריקה של שתים. ש"ס יידן (שיחה) 23:01, 13 ביוני 2020 (UTC)

שבת צח.

המעביר ד' אמות בר"ה מקורה

אף שהלשון הוא "המעביר ד' אמות ברשות הרבים" מכל מקום הוא הדין לענין מוציא מרשות היחיד לרשות הרבים ולהיפך. וכן מוכח מדברי הגמרא לעיל (ה.) שרצתה הגמרא להעמיד דברי המשנה הראשונה במסכת כדעת רבי שלכך אינו צריך לעקור ולהניח מעל גבי מקום ד', ודחתה הגמרא התינח רה"י רה"ר מה איכא למימר ומביאה הגמרא ראיה ממימרא דידן לכך שאי אפשר להעמיד המשנה ברשות הרבים מקורה. וכן מבואר מסברא שהרי הוצאה והכנסה מדגלי מדבר נלמדו, ושם ברה"ר שאינה מקורה. ש"ס יידן (שיחה) 23:04, 13 ביוני 2020 (UTC)

והא עגלות דמקורות הויין

מבואר בגמרא שאף קירוי ארעי כקרשים המונחים על גבי עגלות נוסעות חשיב קירוי לבטל שם רה"ר, ויש לדון למעשה באופנים שונים שיאחז אדם בידו מעל ראשו כיסוי כלשהו, באיזה אופן ובאיזה שיעור ייפטר מחיוב חטאת. ש"ס יידן (שיחה) 23:13, 13 ביוני 2020 (UTC)

כי קאמר רב בדראתא

מבואר בגמרא שאף שלא כל רשות הרבים אינה מקורה, מכל מקום כיון שיש בה חלקים לא מקורים, באותן החלקים יהיה לה דין רשות הרבים. והוא חידוש גדול שלא צריך את כל התנאים של רשות הרבים בחלק הבלתי מקורה דווקא. ש"ס יידן (שיחה) 23:13, 13 ביוני 2020 (UTC)

רש"י ד"ה וביניהן

ואע"פ שראשי הקרשים יוצאים לכאן ולכאן שתי אמות ומחצה לכל רוח וראשי קרשים של עגלה זו מגיעים לראשי קרשים של זו שבצדה, שהרי חמש אמות היו בין עגלה לעגלה כדלקמן ורחב עגלה חמש אמות החלל שתי אמות ומחצה ובין הדפנות והאופנים ועובי האופנים שתי אמות ומחצה כו' ונמצא ריוח שבין ב' העגלות מקורה בראשי קרשים, עכ"ל.

ויש להעיר בדברי רש"י שמשמע מכל דבריו שרצה לבאר שקושיית הגמרא היא מהרווח שבין העגלות שהיה מכוסה, וצ"ב מדוע לא פירש בפשוטו על מה שמבואר בדברי רב שאף תחתיהן היה רשות הרבים. וצ"ל שביאר כן לפי שבהמשך הגמרא מקשה הגמרא עגלה גופא מקורה הואי, ומשמע לרש"י שעד אותה שעה שמקשה כן הגמרא היה כל נדון הגמרא על המרווח שבין העגלות.

אלא שיש להעיר הערה נוספת שהרי לכאורה לא שייך הדבר שיהיו עגלות ששוורים נושאים אותן צמודות זו לזו באופן שהקרשים דא לדא נקשן, ואכן רש"י להלן (צט. ד"ה חמיסרי) פירש "לבד מה שצריך למשוך קרשי כל עגלה ועגלה לצד החיצון של עגלה שלא יגיעו ראשי הקרשים זו בזו ומעכבין את הילוך העגלות", הרי מבואר להדיא שלא עמדו בסמיכות כל כך זו לזו, ואם כן ע"כ שקושיית הגמרא על מתחת העגלות וכנ"ל, וצ"ע. ש"ס יידן (שיחה) 23:13, 13 ביוני 2020 (UTC)

פותיא דקרש כמה הואי

תמוה איך הבינה הגמרא בהו"א שסידרו הקרשים לרוחבם, הלא הטבעות ימנעו את הנחת הקרשים זה על גב זה. וצ"ע. ש"ס יידן (שיחה) 23:22, 13 ביוני 2020 (UTC)

רש"י ד"ה ארבעה

רש"י מאריך להסביר מדוע לא היה אפשרי לעשות ערימות גבוהות במקום לעשות כמה ערימות נמוכות יותר. והדבר פלא, הרי בפשטות אין שום סיבה להעמיס קרשים זה על גבי זה כל עוד שאפשר להושיבם זה לצד זה ומה צריך לכל חשבונו של רש"י במנין הקרשים שהיה לכל עגלה. ש"ס יידן (שיחה) 23:22, 13 ביוני 2020 (UTC)

באטבעי

לכאורה צריך ביאור הלא בין קרש לקרש היה מרחק של 2 טפחים, ואם כן צ"ל שהיתה כל טבעת עכ"פ באורך טפח ומשהו, אלא שלכאורה יקשה אם כן מדוע לא העמידו כל הקרשים לצד אחד כך שהטבעת תפנה לעולם לצד שמאל או ימין, ואזי ברווח של טפחיים שפיר תוכל הטבעת לעמוד ברווח. ולכאורה משמע שהיתה כל טבעת יותר מטפחיים ולכן לא סגי בהכי, אך ברש"י לא משמע כן שפירש (ד"ה אמר) ואי אפשר להן לעמוד זה כנגד זה באותו ריוח, הרי להדיא שביאר הקושיא שאינם יכולות לעמוד זו כנגד זו. וביותר קשה מה שהקשה רש"י להלן (צח: ד"ה אמר) לשלחופינהו לקרשים, ולמה לא הקשה כנ"ל שיסדרו כל הקרשים לצד אחד.

אטבעי היכא מנח להו כו'

הקדמה זו אינה קשורה לכאורה להמשך הקושיא "עגלה גופא מקורה הואי", ועיין תוספות. ש"ס יידן (שיחה) 23:23, 13 ביוני 2020 (UTC)

שבת צח:

רש"י ד"ה אמר שמואל

וללשון רבותי אין לשון הגירסא נראה כפירושן. בפשטות היה אפשר שכוונתו לתוספת ה"אלף" וכפי שהזכיר בראש דבריו "ומפרשים אטבעי כמו טבעי", אך לשון "לשון הגירסא" לא משמע כן. ולכאורה היתה לפני רש"י גירסא אחרת וכפי שהקדים לדבריהם "כך פירשו רבותי וכך היו גורסין" כו', הרי שלא זו היתה הגירסא שלפני רש"י, ואולי הגירסא שלפני רש"י היתה "אטבי" בלי עין וכמו שהזכיר רש"י בתחילת דברי עצמו "ולי נראה פי' דאטבי כמו אטבא" הרי שגרס לכאורה בגמרא "אטבי" ולא "אטבעי". ש"ס יידן (שיחה) 23:26, 13 ביוני 2020 (UTC)

שם

ולמה הוזכרו אותן טבעות כו', לשון רש"י קשה קצת שהרי הטעם שהוזכרו מבואר היטב, שהרי בלאו הכי אין כל מובן לחשבון הגמרא, אלא שהא גופא קשיא לרש"י הלא אין קושיא מן הטבעות כיון שאפשר להעמיד בשלחופינהו. ש"ס יידן (שיחה) 23:32, 13 ביוני 2020 (UTC)

כלין והולכין עד כאצבע

יש לדון האם כלו והלכו מב' צדדים כסוכה שעשאה כמין צריף, או מצד אחד כסוכה שסמכה לכותל. כמשולש חד זווית או שווה צלעות. ולכאורה מוכרח שהיה אלכסון רק מצד אחד, מסוגיית הגמרא שהועיל "שפי להו כי טורין" לקרשים שעמדו במקוצעות ואם גם מצד המשכן היו מתקצרים הרי שע"כ היה נשאר רווח בפינות המשכן. וכן משמע מלשון רש"י (ד"ה כי טורים) ההרים הללו שהן משופעין מב' צדדים, עכ"ל. הדגיש ואמר מב' צדדים דווקא. ש"ס יידן (שיחה) 23:32, 13 ביוני 2020 (UTC)

רש"י ד"ה שנאמר יחדיו

כולן שוות. צ"ב איך דרשו לה, הרי כיון שהיה כן לעובי הקרש ולא לרוחבו אם כן כל הקרשים עמדו זה לצד זה שווים בעוביים מתחילה ועד סוף ובמה לא נתקיים "יחדיו" בכך? ש"ס יידן (שיחה) 23:32, 13 ביוני 2020 (UTC)

רש"י ד"ה בנס

שאחר שהקרשים כולן נתונין באדנים לצפון ולמערב ולדרום היה נותנו ומבריח לשלשת הרוחות ואין לך אומן יכול לעשות כן כו'. הלשון נתונין באדנים ק"ק, מה זה שייך לנס הלא עיקר הנס מה שהיו הקרשים עומדים שלא בקו ישר ואף על פי כן הבריח הבריח ביניהם. ש"ס יידן (שיחה)

לר' יהודה מיגליא אמה דאדנים

יש להוסיף שכן נגלה מעט מהקרש מחמת רוחב הקרש בחלקו העליון שהיה כאצבע וכן מחמת עובי השיפוע שהיה בתחתיתו אמה, אלא שהגמרא לא חישבה חשבון קטן זה. וכן בהמשך הסוגיא לענין יריעות המשכן אל חישבה הגמרא עובי הקרסים בלולאות. ש"ס יידן (שיחה) 23:38, 13 ביוני 2020 (UTC)

שם

חשבון הגמרא צ"ב למאי נפקא מינה, ואולי לא מייתי לה אלא עבור חשבון היריעות וכקושיית הגמרא מן הפסוק חצי היריעה העודפת תסרח. ש"ס יידן (שיחה) 23:38, 13 ביוני 2020 (UTC)

דל תרתי לכפלא

יש לדון מה עם מקום העמודים שהיו בפתח המשכן, הלא לכאורה אף רוחבן מיעט את אורך היריעה העודפת. והיה אפשר לומר שהכתוב וכפלת את היריעה הששית כו' כולל אף את רוחב העמודים, אך ברש"י משמע לא כן, שכתב (ד"ה תרתי) שלא היו שם קרשים שהוא פתח למשכן ואין שם אלא מסך פרוש כמו וילון כו'. ואולי דעת רש"י שהיו העמודים בתוך חלל המשכן, אלא שאם כן יקשה החילוק בין עמודי פתח המשכן ועמודי קודש הקדשים ששם היו ארבעה וכאן חמישה, אשר בפשטות הוא מחמת עודף 2 אמות של רוחב הקרשים שבצפון ובדרום, ואם עמדו בתוך חלל המשכן אין חילוק ביניהם, ויל"ע. ש"ס יידן (שיחה) 23:38, 13 ביוני 2020 (UTC)

שבת צט.

בין עגלה לעגלה כמלא ארך עגלה

פירש רש"י (ד"ה בין) בין עגלה לעגלה שבצדה ה' אמות כמלא אורך העגלה, עכ"ד. צ"ב אם איירי בין עגלה לעגלה שבצידה מדוע לא נקט אביי הלשון בין עגלה לעגלה כמלא רוחב העגלה כיון שאף הוא היה ה' אמות, וצ"ב. ש"ס יידן (שיחה) 23:40, 13 ביוני 2020 (UTC)

רוחב העגלה 2.5 אמות דב״ש (שיחה) 02:46, 15 ביוני 2020 (UTC)

דב״ש, אני מדבר כולל האופנים וכל זה. ש"ס יידן (שיחה) 17:33, 18 ביוני 2020 (UTC)

שבת קב:

הבונה כמה יבנה

ובהמשך המשנה הבונה כל שהוא. נראה כמו כפל ושילוש לשון. הבונה כמה יבנה ואח"כ שוב פעם הבונה, למה לא הבונה כל שהוא וזהו? ש"ס יידן (שיחה) 17:33, 18 ביוני 2020 (UTC)

רש"י ד"ה מסתת

רש"י מפרש שמחליקה או חורץ בה חריצים. ואם בהחלקה איירי מדוע לא יהיה חייב משום ממחק. ראה לעיל (עה:) שאף שם פירש רש"י שאחרי שנחצבה מחליקה והתוספות שם פירושו שמדובר אחרי הסיתות וההחלקה ואם לא כן באמת חייב משום ממחק. ש"ס יידן (שיחה) 17:33, 18 ביוני 2020 (UTC)

וליישב פירש"י, עי' מאירי לעיל ע"ה: ד"ה השף בשם י"א, דד' ריב"ל במסתת את האבן, הם המשך למגרר ראשי כלונסות שחייב משום מחתך, וממרח וכו', וכוונ' דהמסתת חייב אף משום מכה בפטיש, וחייב ג' חטאות, וכ"כ המיוחס לר"ן שם ד"ה והמסתת.

והמאירי עצמו כ' דאין לחייבו משום מחתך, כיון שכבר נשלם חיתוך האבן בעשייתה כמידתה, וכן משום ממחק, דממחק הוא רק כשע"י ההחלקה מתקן הדבר לפעולתו [כגון ממרח רטיה ושף בין העמודים], אך מסתת אבן שכבר מוכנה לקביעתה בכותל, והחלקתה לנוי בעלמא לא. ובאמת ברש"י ק"ב: ד"ה מסתת, מש' שהחלקתה היא לנוי בעלמא. ועי' במיוחס לר"ן שם דהטעם שאין ממחק כשמחליק לנוי בעלמא, דבמשכן היו ממחקים העורות להכשירם למלאכתם, לפורסם על האוהל, ואמנם עיי"ש דשיטה זו דלא כפירש"י. בן עזאי (שיחה) 01:17, 19 ביוני 2020 (UTC)

רש"י ד"ה המכה בפטיש

רש"י פירש מכה בפטיש לעוקר האבן מחציבתה, והתוספות הקשו מדוע שביק תנא דמתני' מכה בפטיש שהיה במשכן ולכן פירשו שאף כאן בהכאה כדרך שהיה במשכן שמכה על הכלי בשעת גמר מלאכה. וביותר קשה שרש"י עצמו פירש במשנה דכלל גדול דמכה בפטיש היינו בהכאת קורנס על הסדן ומדוע כאן שינה דבריו. ש"ס יידן (שיחה) 17:33, 18 ביוני 2020 (UTC)

בעיקר קושיית התוס', עיין תוספות יו"ט, די"ל דלרש"י גם כן עיקר מכה בפטיש הוא גמר מלאכת הכלי, וכדפירש בעצמו לעיל (עג. ד"ה מכה), ורק דסבירא ליה דהתנא בא ללמדנו שיעור החיוב במכה בפטיש, ומסתבר דמיירי באופנים המצויים בזמנינו, ועל כן פירש בפטיש של חוצבי אבנים, ועיי"ש דכן משמע מדמקשינן בגמרא למה ראוי בנין כל שהוא, ומייתי מדברים המצויים בזמנינו, ולא סגי ליה בהבאת המלאכה העיקרית שהיתה במשכן, עיי"ש היטב. ועיין רש"ש (בתוד"ה מכה), [להוכיח עוד דלעיל (עג.) מונה אופה, ואמרינן (עד:) דאע"פ שבמשכן היה בישול בסמנים, ולא הויא אפייה כלל, מנה התנא אופה משום שהביא סדר המלאכות הנעשות בפת, ועיי"ש בר"ן על הרי"ף (ד"ה האופה), שנקט אופה במקום מבשל, שאפיה מצויה יותר], ובחתת סופר (ד"ה הבונה), כתב דלתירוץ זה, אכתי קשה דלפירש"י גמר מלאכת כלים נעשית על ידי מעצד שהוא קורנס כדפירש"י (לעיל עג. ד"ה מכה) וגמר מלאכת בנין, נעשית על ידי פטיש, ואם כן אמאי לא נקט התנא "מכה במעצד" שהיה במשכן, וברש"ש כתב דאכתי קשה דגם אם חציבת אבנים מצויה יותר, הלא ההוא רק תולדת מכה בפטיש, ואילו גמר מלאכת הכלי הוי אב.

ובמגיני שלמה כאן תירץ באופן אחר, דבאמת לרש"י עיקר מכה בפטיש הוא גמר מלאכת כלי כדבמשכן, ועל כן פירש"י (לעיל עג. ד"ה מכה) דמכה בפטיש היינו הכאה אחרונה שבגמר מלאכת כלי, אבל הכא הוקשה לו אמאי הסמיך התנא מכה בפטיש לבונה, ועל כן פירש בפעולות הנעשות בבנין. ועיין חתם סופר (ד"ה הבונה), ויד דוד (מהדו"ק בתוד"ה מכה), דנקט שזהו כוונת התוספות יו"ט. ועיין שם עוד במגיני שלמה, דאין לומר שהסמיך מכה בפטיש משום ששניהם שיעורם בכל שהוא, שהרי גם חורש ומנכש שיעורם בכל שהוא. ועיין שם עוד במגיני שלמה דאף שלא הויא מלאכת אבנים במשכן, מכל מקום גמר מלאכת חציבת אבנים חשיבא אב מלאכה, דדומה ממש לגמר מלאכת כלי. בן עזאי (שיחה) 02:35, 19 ביוני 2020 (UTC)

ובמה שהעיר מרש"י לעיל (עג.) דפירש בהכאת קורס על הסדן. הנה עיקר הקושיא היא למה פירש"י שם כרשב"ג דהכא ולא כת"ק, אמנם דו"ק בלשון רש"י שם דפירש בהכאה על הקורנס בשעת גמר מלאכה, ואילו רשב"ג מיירי בהכאה בשעת מלאכה, אמנם עכ"פ מש"כ רש"י (שם) בהכאת קורנס על הסדן, אין זה שייך לתוס'. בן עזאי (שיחה) 02:35, 19 ביוני 2020 (UTC)

יישר כח על המראי מקומות המפורטים, תענוג גדול, גם אני חשבתי לדקדק לשון המשנה הבונה כמה יבנה ויהיה חייב שלכאורה הוא כפל לשון (כדהערתי לעיל) ולומר שאכן אין כוונת המשנה כמו שהזכיר רש"י לפרש מלאכת הבונה הכתובה במשנה שהרי לא נקטה הגמרא כן בכל המקרים עד אתה הזורק כמה יזרוק ויהיה חייב או המוציא כמו יוציא כו', וכן קשה מדוע מזכירה הגמרא כל מיני דוגמאות שאינם בונה אלא מכה בפטיש, ולכן היה נראה לבאר ש"הבונה" הכוונה למי שעוסק במלאכת בנין, ודנה המשנה באדם בימינו שבונה כמה יבנה ויהיה חייב ומונה הגמרא את הפעולות שעושה שחייב עליהם מלתא דבונה או מכה בפטיש. ואולי בזה תתיישב גם קושיית תוס' מדוע לא הקדים בונה למלאכת הוצאה ולהנ"ל אין כוונת המשנה לפרש את המלאכה. ש"ס יידן (שיחה) 08:27, 19 ביוני 2020 (UTC)

והאנן תנן המסתת והמכה בפטיש

מבואר שהגמרא רצתה לפרש שמסתת אינו מכה בפטיש מכך שכתובים שניהם, ולכאורה קשה הרי מדובר בשני אופנים שונים כמבואר ברש"י לעיל וכן בתוספות שם. וצ"ל שהקושיא של הגמרא לא היתה שבהכרח מסתת אינו מכה בפטיש בציור, אלא שבהכרח אינו תולדת מכה בפטיש כי אם כן היה ראוי שיהיה כתוב אחרי ה"אב מלאכה", אך זה עונה רק לדעת תוס' שאיירי במכה בפטיש שהיה במשכן שהוא אב מלאכה, אך לדעת רש"י צ"ע. ומכל מקום קשה מה שמיישבת הגמרא "אימא המסתת והמכה בפטיש" הרי מבואר להדיא שהכל ענין אחד ומהו שפירשו רש"י ותוס' דאיירי בשני ציורים. ורש"י דרכו לפרש כהו"א (אלא שכאן אף כהו"א לא אתי שפיר) אך שהתוס' יקשו עליו ויפרשו בענין אחר בעוד אין לכך שום תפיסה במסקנת הגמרא, זה צ"ב. ש"ס יידן (שיחה) 17:33, 18 ביוני 2020 (UTC)

אחוי ליה בידיה

עיין אילת השחר שהקשה מדוע הראה לו ולא אמר לו, עי"ש מה שביאר. ולכאורה אפשר ליישב שרבי יוחנן היה באותו שעה במבואות המטונפות באופן שהשואל היה במקום שאין בו חשש טינוף ורבי יוחנן היה במקום שיש בו חשש טינוף ורבי יוחנן לשיטתו (כד:) שהמהלך במבואות המטונפות מניח ידו על פיו וקורא קריאת שמע וכמבואר בגמרא שם שמדמה זה להרהור.

וע"ע הערות הגרי"ש אלישיב שהביא דברי הגמרא ביומא (יט:) מתני ליה רב חנן בר רבא לחייא בר רב קמיה דרב א"ר זכריה בן קפוטל ומחוי ליה רב בידיה קבוטל, ונימא ליה מימר, ק"ש הוה קרי. וביאר הגרי"ש שאף כאן י"ל שהיה רבי יוחנן באמצע קריאת שמע. ובאמת צ"ב מדוע לא פירש כן בעל אילת השחר.

ובעיקר הדבר צ"ב מדוע באמת לא הקשתה הגמרא כן אף כאן ותיישב כדרך שיישבה שם. מי אדיר (שיחה) 23:04, 20 ביוני 2020 (UTC)

אחר המחשבה נראה ליישב בקל הטעם שלא חפץ בעל אילת השחר לומר כן, שהרי שם המעשה היה שרב חנן בר רבא וחייא בר רב שנו זה עם זה אלא שהיה הדבר בפני רב ולכן אף שהיה רב באמצע ק"ש רימז להם בידו לומר קבוטל ולא קפוטל. אכן בגמרא דידן מבואר "בעא מיניה רב נתן בר אושעיא מרבי יוחנן" הרי שפנה אליו בשאלה זו, וזה לא מסתבר שבשעה שהיה רבו קורא קריאת שמע ומקבל עליו עול מלכות שמים יבוא תלמידו וישאל ממנו שאלה זו, ולכן הוצרך לפרש באופן אחר שהיה זה קודם ברכת התורה, עי"ש. מי אדיר (שיחה) 23:11, 20 ביוני 2020 (UTC)

שבת קג:

חידה

איפה בש"ס יש 44 מילים רצופות שנגמרות באותה אות? ישר כח! ישראל קלר (שיחה) 19:14, 17 ביוני 2020 (UTC)

מסקרן, איפה? ש"ס יידן (שיחה) 17:17, 18 ביוני 2020 (UTC)

בדף קג:

"מיתיבי וכתבתם שתהא כתיבה תמה שלא יכתוב

1. אלפין 2. עיינין 3. עיינין 4. אלפין 5. ביתין 6. כפין 7. כפין 8. ביתין 9. גמין 10. צדין 11. צדין 12. גמין 13. דלתין 14. רישין 15. רישין 16. דלתין 17. היהין 18. חיתין 19. חיתין 20. היהין 21. ווין 22. יודין 23. יודין 24. ווין 25. זיינין 26. נונין 27. נונין 28. זיינין 29. טיתין 30. פיפין 31. פיפין 32. טיתין 33. כפופין 34. פשוטין 35. פשוטין 36. כפופין 37. מימין 38. סמכין 39. סמכין 40. מימין 41. סתומין 42. פתוחין 43. פתוחין 44. סתומין".

ישר כח! ישראל קלר (שיחה) 19:06, 18 ביוני 2020 (UTC)

יפה מאד! סיני ועוקר הרים (שיחה) 20:40, 18 ביוני 2020 (UTC)

שם קטן משם גדול

א"ר יהודה מצינו שם קטן משם גדול שם משמעון ומשמואל נח מנחור דן מדניאל גד מגדיאל

ויש להעיר,
א)מדוע האריך ר"י ואמר שם משמעון "ומשמואל", הול"ל שם משמעון ותו לא.
ב) מדוע הקדים "שם" בנו של נח ל"נח".
ג) מדוע צריך להביא ד' שמות, אטו תנא כי רוכלא ליחשיב וליזיל. דב״ש (שיחה) 03:59, 19 ביוני 2020 (UTC)

קד:

המסרט ר״א מחייב חטאת כו׳

לכאורה תיבת חטאת מיותר וצ״ע דב״ש (שיחה) 02:25, 21 ביוני 2020 (UTC)

רש"י ד"ה כפופין

רש"י ד"ה כפופין - כף פה צדי נון

צ"ע בסדר דנקט רש"י.דב״ש (שיחה) 04:02, 19 ביוני 2020 (UTC)

ניסוך המים

הוא דאמר כי האי תנא דתניא רבי יהודה בן בתירה אומר נאמר בשני ונסכיהם בששי ונסכיה בשביעי כמשפטם הרי מ"ם יו"ד מ"ם מים מכאן רמז לניסוך מים מן התורה ומדפתוח ועשאו סתום כשר סתום נמי סתום ועשאו פתוח כשר.

לכאורה ראיית הגמרא תמוה, שהרי יתכן ב"רמזים" אין חילוק בין פתוח וסתום ומה ראיה מזה לנידון דידן וצ״ע.דב״ש (שיחה) 04:02, 19 ביוני 2020 (UTC)

גם אני נתקשתי בזה. לגודל הקושיא אמרתי שאולי דיוק הגמרא הוא מדכתיב "נסכיהם" ולא "נסכימו", אך אין זה מעלה ארוכה מוחלטת. ש"ס יידן (שיחה) 08:27, 19 ביוני 2020 (UTC)

עיין שו״ת שתי הלחם סימן כט מש״כ בזה. דב״ש (שיחה) 13:11, 19 ביוני 2020 (UTC)