אוצר:בית המדרש/דף היומי

בדף זה ירוכזו כל הנדונים על הדף היומי. לאחר שיעבור זמן יועתקו הנדונים למקומם המתאים בסמוך לדף הגמרא המתאים.

לדיונים קודמים על דפים הש"ס, נא רשום בחלונית החיפוש (בצד שמאל למעלה) "שיחה:" ואחר כך את שם הדף הרצוי. לדוגמה: שיחה:בבלי/שבת/צ/א כדי לראות את הדיונים שעל דף זה, וכן שיחה:רש"י/שבת/צ/א - כדי לראות את הדיונים המתנהלים על רש"י שבדף זה.

מסכת סוכה

סוכה ב:

כיון דשבעה הוו אי אפשר דלא הוי בהו חד שאינו צריך לאמו כו'

צ"ע קצת, הרי אפשר לומר שילדה תאומים או שלישיות. דב״ש (שיחה) 07:46, 11 ביולי 2021 (IDT)

בפשטות צ"ל מגוף דברי רבי יהודה דמדהוכיח כן ע"כ ידע דלא היו לה תאומים או שלישיות. וראיתי כן בשם הבן יהוידע. ש"ס יידן (שיחה) 23:02, 12 ביולי 2021 (IDT)

היתה גבוהה מעשרים אמה ובא למעטה

הנה יש לדון האם יש חסרון של תעשה ולא מן העשוי בכה"ג. ומלשון הגמרא משמע קצת שאין חסרון בכך, אך אין לכך הכרע. ולכאורה תלוי הדבר במחלוקת בפירוש דין החוטט בגדיש שמבואר במשנה לקמן שיש בו חסרון דתעשה ולא מן העשוי ומבואר בגמרא שעד כמה שיש בו תחילה חלל טפח, סגי בהכי ואין בו חסרון דתעשה ולא מן העשוי. ונחלקו בביאור הדין אם הוא מחמת שכל שהתחיל במחיצות ליכא איסור דתעשה ולא מן העשוי, או שהחסרון דתעשה ולא מן העשוי הוא חסרון בסכך דוקא, ואילו חסרון דפחות מעשרה טפחים הוא חסרון בדפנות, וכל שתיקן את הדפנות הרי הסכך על מקומו עומד ולא נשתנה בו דבר.

ויש לדון לפי זה בנדון דידן, כי אם טעם ההיתר כיון שהתחיל לעשות מחיצות, לכאורה מחיצות גבוהות עשרים אמה לא גריעי מהכי. אך אם הטעם הוא משום דאין פסול בסכך בפחותה מעשרה טפחים, יש לדון לגבי גבוהה מעשרים אמה אם הפסול הוא בדפנות או בסכך. ולכאורה יש לתלות זאת בטעמים דלעיל (ב.) דאם הוא משום שאינו יושב בצל סכך או שאין רואה את הסכך, נראה יותר שהוא חסרון בסכך, משא"כ אם הוא משום דירת קבע לכאורה הוא פסול בדפנות. ויעויין להלן (ד.) מה שדקדקנו בענין זה מדברי רש"י. ועל סוגיית הגמרא לעיל הקשה הב"ח (סימן תרלג) שיכול לעשותה ארעי אף בגובה עשרים אמה ע"י שיעשה דפנות שאין מגיעות לסכך ואינן בגובה עשרים אמה. והב"ח יישב שכיון שסוכה שדפנותיה יגיעו לסכך פסולה, נפסלו כל הסוכות הגבוהות מעשרים אמה. והמשנ"ב יישב שהא דחשיב קבע אינו מחמת הדפנות אלא מחמת העמדת הסכך בגובה עשרים אמה. ולפי זה הרי החסרון הוא בסכך, אלא שעדיין אין החסרון מצד הסכך אלא שהסוכה היא סוכה של קבע מחמת אופן העמדת הסכך, אך עדיין לגבי הסכך אפשר שאין כאן חסרון דתעשה ולא מן העשוי, ויל"ד בזה.

ובעיקר הסברא שפחות מעשרה הוה חסרון בדפנות, לכאורה הוא מכח מה שילפינן לדין זה בהללמ"מ כדין "מחיצין" הרי שזה דין במחיצה, אך דעת הגרי"ז שיש גם דין עשרה בדיורין, שפחות מעשרה אינו חשוב דירה ודירה סרוחה היא, ולפי זה יש לדון שדין זה לכאורה אינו בדפנות אלא בעצם הסוכה. ומכל מקום עדיין אין זה פסול בסכך ואולי לא יהיה בכך החסרון דתעשה ולא מן העשוי, ויל"ע בסוגיא שם. ש"ס יידן (שיחה) 15:32, 13 ביולי 2021 (IDT)

רש"י ד"ה היתה גבוהה מעשרים

פיסקי שמועות הן של כל בני הישיבה שהיו במדרשו של רב אשי שסידרו הגמרא.

צ"ע בכוונתו. ואם כוונתו לפרש מי אמר שמועות אלו, מדוע האריך שהם של כל בני הישיבה במדרשו של רב אשי וכו'. דב״ש (שיחה) 18:53, 11 ביולי 2021 (IDT)

דף ד.

רש"י ד"ה תבן וביטלו

בפיו לשבעה.

צ"ע מדוע לא כתב כן לעיל בד"ה ואע"ג דבטלינהו. דב״ש (שיחה) 18:53, 11 ביולי 2021 (IDT)

רש"י בא לבאר את החילוק בין תבן וביטלו לתבן ואין עתיד לפנותו, וכתב על כך: תבן וביטלו בפיו לשבעה, תבן ואין עתיד לפנותו ולא יצרך לפנותו כל ימי החג, ומיהו לא בטלו ממש בפיו. כיון שרש"י מקביל בין שני הדברים ומבאר את החילוק, אין קושיה מדוע לא הזכיר זאת קודם לכן, כי לא בא לפרש מה הוא ביטול, אלא במה חלוק "ביטול" מ"אין עתיד לפנותו". ש"ס יידן (שיחה) 23:02, 12 ביולי 2021 (IDT)

דף ד:

רש"י ד"ה מחלוקת על שפת הגג

דמחיצת הבית תחתיה כנגד הקונדסין ואיכא למימר גוד אסיק "והכא לא אמרינן דבעינן מחיצות ניכרות".

לכאורה קשה, מדוע הכא לא בעינן מחיצות ניכרות, וצ"ב דב״ש (שיחה) 18:53, 11 ביולי 2021 (IDT)

תוספות (ד"ה אבל) פירשו דחשיב מחיצות ניכרות טפי מעמוד משום דניכרות בבית. ואולי דקדקת לשון רש"י "לא אמרינן דבעינן" דמשמע שאינו סובר כדעת התוס' דחשיב מחיצות ניכרות אלא דמטעם עלום אין צריך כאן מחיצות ניכרות. ובמהדורת עוז והדר הפנו בגליון עוד לדברי הערוך לנר ולא עיינתי בדבריו, ומראה מקום אני לך. ש"ס יידן (שיחה) 22:58, 12 ביולי 2021 (IDT)

יישר כח גדול על התשובות! דב״ש (שיחה) 05:51, 13 ביולי 2021 (IDT)

דף ו.

רש"י ד"ה גפן

מה שיערו בו. וד"ה תאנה - מה שיערו בה.

לכאורה קשה, מדוע רק אצל גפן ותאנה כתב רש"י "מה שיערו בו" וצ"ע.

רש"י ד"ה מי כתיבי

כלום כתיב בתורה עצם "כשעורה" ובית המנוגע "בחטין" וכן כולם.

לכאורה קשה, מדוע נקט שעורה קודם לחטה, וצ"ע. דב״ש (שיחה) 03:31, 14 ביולי 2021 (IDT)

סוכה טו.

המקרה

עי' רש"י , והיינו דבמשנה לא מבואר כלל שהניח סכך כשר וע"כ כך פירושו. ולכאורה לפי זה כבר בהו"א ידעינן שמניחו כשתי או להפך וצ"ב דמשמע שרק למסקנא אמרינן כן. אך שם רש"י הכריח כן מסברא, וא"כ צ"ב על היישוב הא' אא"כ נפרש שבמסקנא התחדש דמבטל בהכי ולא משמע כן בלשון הגמרא, וצ"ע. ש"ס יידן (שיחה) 09:27, 26 ביולי 2021 (IDT)

שפודין

בפשוטו מברזל ומקבל טומאה כפשוטי כלי מתכון. ובשו"א איתא דחשיב גידולו מן הארץ ומקבל טומאה וע"כ צריך לאוקמי שיש בראשותיו מתכת. ש"ס יידן (שיחה) 09:27, 26 ביולי 2021 (IDT)

פרוץ כעומד

מבואר בגמרא שיש לדמות דין פרוץ כעומד דמחיצות לסכך, והיה מקום לדון בגוף הדימוי אך מבואר בגמרא שיש לדמותם. אלא שיש להעיר מדין צילתה מרובה מחמתה שלכאורה דין זה בפני עצמו כבר סותר לדין פרוץ כעומד, ואולי ניישב לפי דברי הגמרא לקמן שכששווה למעלה הפרוץ יתר למטה ואם כן יש לדון אם נדון את הפרוץ כעומד ביחס ללמעלה או ביחס למטה, היינו אם יש דין שלא יהיה חמתה מרובה למעלה וממילא למטה יהיה צילתה מרובה ואם כן יש לדון פרוץ כעומד למעלה, או להפך שהנדון הוא בצל למטה שצריך שיהיה צילתה מרובה דוקא. ויל"ד לפי זה באופן שלמטה צילתה מרובה אך למעלה אינו שווה בשווה אלא חמתה מרובה לו יצוייר ששייך אופן כזה. ואולי זה גופא נחלקו המ"ד כאן אי אמרינן פרוץ כעומד היינו אם הנדון הוא ביחס למעלה ואז ע"כ אמרין פרוץ כעומד כי הרי מכשירים בשווה בשווה, או לא. ש"ס יידן (שיחה) 09:27, 26 ביולי 2021 (IDT)

בנכנס ויוצא

היינו הריוח הוא בשיעור של נכנס ויוצא אך למעשה הניח סכך כשר בכל הריוח. עי' קהילות יעקב. ש"ס יידן (שיחה) 09:27, 26 ביולי 2021 (IDT)