אוצר:בית המדרש/דף היומי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 77: שורה 77:


[[קטגוריה:אוצר - בית המדרש]]
[[קטגוריה:אוצר - בית המדרש]]
=== פסחים ז: ===
רש״י ד״ה וכי לא סגי וכו׳ כדאמרן בקדושין פרק קמא קרוב לסופו כו׳
האם מצינו לשון זה בעוד מקומות? [[משתמש:דב״ש|דב״ש]] ([[שיחת משתמש:דב״ש|שיחה]]) 02:31, 1 בדצמבר 2020 (IST)

גרסה מ־02:31, 1 בדצמבר 2020

בדף זה ירוכזו כל הנדונים על הדף היומי. לאחר שיעבור זמן יועתקו הנדונים למקומם המתאים בסמוך לדף הגמרא המתאים.

לדיונים קודמים על דפים הש"ס, נא רשום בחלונית החיפוש (בצד שמאל למעלה) "שיחה:" ואחר כך את שם הדף הרצוי. לדוגמה: שיחה:בבלי/שבת/צ/א כדי לראות את הדיונים שעל דף זה, וכן שיחה:רש"י/שבת/צ/א - כדי לראות את הדיונים המתנהלים על רש"י שבדף זה.

פסחים ב.

רד"ה אור לארבעה עשר

גרסינן. מה בא לאפוקי, עיין חידושי רבינו דוד. ש"ס יידן (שיחה) 08:20, 24 בנובמבר 2020 (IST)

רד"ה בכי טוב

ואז טוב לו שהאור טוב לו שנאמר באור כי טוב כו'. צ"ב לדעת רש"י יכלנו ללמוד דין זה ממה שכתוב באור כי טוב, ולמה בעינן לקרא דהאנשים שולחו. ש"ס יידן (שיחה) 08:20, 24 בנובמבר 2020 (IST)

ולמחשיך ובא קרא לילה

צ"ב להסוברים שחושך הוא העדר אור אם כן מהו ה"מחשיך ובא". ש"ס יידן (שיחה) 08:20, 24 בנובמבר 2020 (IST)

רד"ה קרייה

לבריאה המאירה שברא מהוד מעטה לבושו. צ"ב מדוע הוצרך רש"י להוסיף ענין זה מהיכן ברא את האור. ש"ס יידן (שיחה) 08:20, 24 בנובמבר 2020 (IST)

עיין אמרי ישראל (פרידמאן) דב״ש (שיחה) 07:33, 25 בנובמבר 2020 (IST)
אשמח אם תוכל לכתוב את עיקרי הדברים מקוצר זמן העיון. יישר כח. ש"ס יידן (שיחה) 09:24, 25 בנובמבר 2020 (IST)
אשמח לשלוח צילום דב״ש (שיחה) 16:09, 25 בנובמבר 2020 (IST)

רד"ה הא

דכל כוכבים יש להם אור. צריך להבין מה היתה ההו"א בגמרא ומה המסקנא. וכידוע הקושיה מגיל העולם איך מאירים קרני אור מכוכבים הרחוקים עשרות אלפי שנות אור, ויישוב הפשוט שנבראו עם קרן אור, וממילא יש לומר שיש כוכבים שנבראו בלא קרן אור ואם כן הם מאירים בעצם אך לא מאירים לארץ ובזה תלוי ההו"א והמסקנא, או האם מתייחסים לכוכב שכזה כמאיר או כלא מאיר, או ששמא אכן יש חומר שבולע קרני אור (חור שחור?) ואף הוא חשוב כוכב אך אינו מאיר. ש"ס יידן (שיחה) 08:20, 24 בנובמבר 2020 (IST)

פסחים ב:

רש"י ד"ה מדקאמר

ובלילה אם מספקא לך כלילה כגון שאדם אוהבך שהוא אביך כו' ואם היית עומד כנגדו להציל ממונך אינו הורגך כו', ע"כ. צ"ב אם כן מדוע חשיב "מספקא לך מילתא כליליא" הלא ברור הוא שלא יהרגנו שרחמי האב על הבן. ועיין תוספות. ש"ס יידן (שיחה) 19:12, 24 בנובמבר 2020 (IST)

התם מילט הוא דקא לייט ליה איוב למזליה כו'

עיקר יישוב הגמרא כדרך שיישבה כל הראיות עד עתה שאין כוונת הפסוק באומרו אור ליום אלא למאיר, וצ"ב מה השייכות למה שכוונת הפסוק למזל ולא לאדם. וצ"ל שגבי מזל לא שייך לדבר במונחים של יום ולילה אלא רק של חושך והארה, ועדיין צ"ב. וכן צריך להבין לגבי ראיית הגמרא מהפסוק אך חושך ישופני. ש"ס יידן (שיחה) 19:12, 24 בנובמבר 2020 (IST)

אלמא אור אורתא הוא ש"מ מיתיבי כו'

צריך להבין אחרי שהוכיחה הגמרא שאור אורתא למה לה להוסיף ולהביא ראיות נוספות, וראיתי (כמדומני בחידושי רבינו דוד) שרבינא ורב אשי סידרו הראיות שאמרו בבתי המדרש השונים וממילא בכל בית מדרש הביאו אכן רק ראיה אחת לבסוף והם צירפום כולם בזה אחר זה אף שאין צורך בכולם. ש"ס יידן (שיחה) 19:12, 24 בנובמבר 2020 (IST)

לפי זה מיושב סדרן של הראיות, וד"״ק דב״ש (שיחה) 07:34, 25 בנובמבר 2020 (IST)

בשלמא לדידי אשכחנא דקא פלגי כו'

לכאורה ראב"י לשיטתו שגבי תענית ציבור החילוק הוא בין קודם לעמוד השחר ללאחריו, דהיינו בין לילה ליום, אך לדעת ר' שמעון שעד קרות הגבר שהוא קודם עלות השחר אם כן מצאנו לילה שנחלק לשניים ושמא ה"ה יום. ואולי עדיין קשה שלא מצינו שחילקו היום עצמו והקדמת איזה זמן מהלילה אינה דומה ויש לעיין. ש"ס יידן (שיחה) 19:12, 24 בנובמבר 2020 (IST)

פסחים ג.

רד"ה זבחים

וכן פסח לא תותירו ממנו עד בוקר. לכאורה לדעת ראב"ע אינו נאכל עד בוקר אלא רק עד חצות, אך מכל מקום יש כאן "לילה אחר היום". ש"ס יידן (שיחה) 00:16, 25 בנובמבר 2020 (IST)

לישנא מעליא נקט וכדריב"ל

ואף שתנא דברייתי ודאי מודה לריב"ל י"ל שזהו שכתב רש"י בד"ה דבר מגונה, לאו משום דלילי דבר מגונה הוא כו' ומיהו שמעינן מינה לשון חכמים לחזר אחר לשון צח ונקי, ואם כן אפשר שפליגי בדבר זה אם צריך להקפיד כן או לא. ויש מהראשונים שכתבו שרק בראש דבריו בתחילת המסכת הקפיד בזה. ש"ס יידן (שיחה) 00:16, 25 בנובמבר 2020 (IST)

רד"ה אשר איננה טהורה

ואע"ג דבאורייתא כתיב טמא שני אורחיה בחד דוכתא ללמדך לחזר על לשון נקיה. הנה בגמרא להלן (עמוד ב) הקשתה כן הגמרא ויישבה דכל היכא דכי הדדי נינהו משתעי בלשון נקיה וכל היכי דנפישין מילי משתעי בלשון קצרה, ואף רש"י כאן כיוון לדברים אלו ופירש הטעם שנקט לשון נקיה אף שבכך מאריך בלשונו ועל זה יישב ששני אורחיה בחד דוכתא. אך זה ק"ק שהרי אין זה יישוב למה שבאורייתא כתיב טמא, כי על קושיה זו התשובה היא שכשאפשר לכתוב טמא או לא טהור עדיף לכתוב טמא משום לשון קצרה. ש"ס יידן (שיחה) 00:16, 25 בנובמבר 2020 (IST)

פסחים ג:

והא רוכבת ויושבת דכי הדדי נינהו כו'

תמוה הלא ישבה הגמרא שיש טעם לכך שכתוב לשון רוכבת, ויעויין בראשונים. ש"ס יידן (שיחה) 00:16, 25 בנובמבר 2020 (IST)

איזה ראשונים? דב״ש (שיחה) 22:46, 25 בנובמבר 2020 (IST)

מובטח אני בזה שמורה הוראה בישראל

בראשונים נחלקו אם כיוון למי שאמר ואין מוסקין בטהרה שלא נקט לשון טומאה או למי שאמר ומוסקין בטומאה שנקט לשון ברורה וקצרה. ש"ס יידן (שיחה) 00:16, 25 בנובמבר 2020 (IST)

רד"ה ר' יהודה

ר' יהודה בן בתירא קאמר לי שאין אתם נותנים לי חלק יפה אלא מן הכחוש ואני נתתי דמים כמו כן. האריך רש"י לבאר מדוע לא הבין הארמאי ממה ששואלים לו ואמרו לו שהאליה לגבוה שכנראה ריב"ב אמר לו כן כדי שיתפסוהו ולכך ביאר שסיפר להם שריב"ב אמר לו כן שנותנים לו מן הכחוש והיינו שהיה סבור שיש אמת בטענתו וכפי שאמר לו ריב"ב ולא הבין מה שרצה ריב"ב בכך. ש"ס יידן (שיחה) 00:16, 25 בנובמבר 2020 (IST)

צא ובשר לסוסים ולחמורים

בגמרא בשבת יש שהאוכל פת חיטים כשיכול לאכול פת שעורים עובר משום בל תשחית, הרי מבואר שאף פת שעורים מאכל אדם היא, אך בגמרא שם הסיקו ולא היא לפי שבל תשחית דגופיה עדיף הרי שבאמת אינו ראוי לאדם אלא לבהמה, ועכ"פ עיקרו עומד לבהמה. ש"ס יידן (שיחה) 00:16, 25 בנובמבר 2020 (IST)

פסחים ד.

ותניא וכל היום כולו כשר למילה אלא שזריזין מקדימים למצות שנאמר (בראשית כב ג) וישכם אברהם בבקר

יש לעיין מדוע לא למדו כן מ"וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת" בפרק כא דב״ש (שיחה) 16:08, 25 בנובמבר 2020 (IST)

רש"י ד"ה ואור הנר יפה לבדיקה

"בלילה אבל ביום מחשיך כו'"
מה כוונת רש"י "מחשיך" וצ"ב דב״ש (שיחה) 07:05, 26 בנובמבר 2020 (IST)

כוונת רש"י כפשוטו ממש שתאורה של נר ביום לא רק שאינה מוסיפה אורה אלא אף גורמת לכעין 'חשכה' ככל הנראה בגלל שינוי סגנון האור בין תאורת היום לבין תאורת הנר.

פסחים ה:

רש"י ד"ה ש"מ

"מדלא נפקא ליה כו' דאי השבתתו בכל דבר סבירא ליה לוקמיה ביו"ט ויבערנו בדבר אחר "יאכילנו לכלבים" או ישליכנו לים".
צ"ע מדוע נקט רש"י אופן שלא מוזכר בגמרא. (ע"ע פני יהושע מה שכתב להעיר על רש"י).דב״ש (שיחה) 01:54, 27 בנובמבר 2020 (IST)


פסחים ז:

רש״י ד״ה וכי לא סגי וכו׳ כדאמרן בקדושין פרק קמא קרוב לסופו כו׳

האם מצינו לשון זה בעוד מקומות? דב״ש (שיחה) 02:31, 1 בדצמבר 2020 (IST)