אוצר:בית המדרש/דף היומי

בדף זה ירוכזו כל הנדונים על הדף היומי. לאחר שיעבור זמן יועתקו הנדונים למקומם המתאים בסמוך לדף הגמרא המתאים.

לדיונים קודמים על דפים הש"ס, נא רשום בחלונית החיפוש (בצד שמאל למעלה) "שיחה:" ואחר כך את שם הדף הרצוי. לדוגמה: שיחה:בבלי/שבת/צ/א כדי לראות את הדיונים שעל דף זה, וכן שיחה:רש"י/שבת/צ/א - כדי לראות את הדיונים המתנהלים על רש"י שבדף זה.

עירובין ב.

רש"י ד"ה מבוי שהוא גבוה

כתב רש"י שהניחו את הקורה למעלה מעשרים אמה. ובגליון הש"ס לרע"א הקשה ממסקנת הגמרא להלן (ג:) חלל מבוי תנן, שלפי זה אף אם הניחו הקורה למעלה מעשרים אם החלל הוא עשרים אמה ולא יותר יוכשר המבוי. ותמוה, וכי זה המקום הראשון שרש"י מפרש המשנה לפי ההו"א בגמרא, והרי לחשבון כל האמוראים שם בגמרא לבר מרבא מבואר לכאורה להדיא שהקורה צריכה להיות בתוך עשרים ולא רק חלל המבוי, ואם כן אף שלמסקנא חלל מבוי תנן מכל מקום רש"י פירש המשנה לפי ההו"א בגמרא.
ובעיקר פרש"י שהניחו את הקורה וכהו"א בגמרא שם, לא יוכשר לפי זה לשון "מבוי שהוא גבוה" שהרי המבוי עצמו אפשר לו להיות גבוה יותר או פחות ויניח הקורה באמצעות זיזים מאמצע גובה הכותל או עם קנים בגובה מעל הכותל. ואם חלל מבוי תנן אתי שפיר שהמבוי היינו חלל המבוי צריך שיהיה למעלה מעשרים אמה לפוסלו ולא סגי בקורה שתהיה מונחת מעל גובה עשרים אמה. ש"ס יידן (שיחה) 20:59, 11 באוגוסט 2020 (IDT)

נר חנוכה למעלה מכ׳

מבוי למעלה מעשרים רבי יהודה מכשיר.

האם גם בנר חנוכה מכשיר רבי יהודה למעלה מכ׳?

(עיין שבת כב.) דב״ש (שיחה) 06:00, 13 באוגוסט 2020 (IDT)

מבוי דלא נפישי מיליה תני תקנתא

יש להעיר שאף במבוי יש ב' דברים אך מכל מקום בסוכה יש ד' דברים. או שנאמר שכיון שב' הדברים במבוי תיקון אחד להם "ימעט" אף זה כלול ב"לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה" כיון שזוכר אופן התיקון שאינו משתנה מדבר לדבר. ועוד אפשר לומר שדין רחב מעשר אמות כיון שיש בו עוד פרטי דינים ביש לו צורת הפתח, אינו עולה מן המנין, ונמצא שכל הנדון הוא רק על התיקון של מבוי הגבוה מעשרים אמה והוא יחיד במבוי כנגד ארבעה תיקונים שדברו חכמים בסוכה. ואולי זה תלוי בנדון הגמרא להלן (עמוד ב) אם צורת הפתח מועלת או לא. ש"ס יידן (שיחה) 00:02, 12 באוגוסט 2020 (IDT)

עירובין ב:

וא"ל אתנייה צריך למעט

ק"ק שלא סגי בכך שישנה נוסח המשנה מ"אין צריך למעט" ל"צריך למעט" שהרי לכאורה לשון המשנה לא אתי שפיר בכך, שכך יהיה כתוב במשנה: "ואם יש לו צורת הפתח אע"פ שהוא רחב מעשר אמות צריך למעט", הרי שלשון אע"פ אינו מתיישב כראוי שהרי רק מאחר שרחב מעשר אמות צריך למעט ורוחב זה אינו אמור לפוטרו מהמיעוט שיהיה שייך לומר על זה "אע"פ", וצ"ב. ש"ס יידן (שיחה) 15:17, 12 באוגוסט 2020 (IDT)

עירובין ג.

על כרחך נעשו כשפודין של מתכת הכא נמי על כרחך נעשית צילתה מרובה מחמתה

צ"ב הרי לכאורה יש לחלק טובא בין הדברים, כי בשלמא בקורת מבוי אף אם נחשב לענין דין הקורה כאילו קלוש אותו חלק שמעל עשרים אמה הרי סוף סוף מאחר שבמציאות מחובר הוא לאותו חלק אם כן נעשית הקורה כולה קורה חזקה העומדת במקומה, והרי היא כשפודין של מתכת. משא"כ לענין צילתה מרובה מחמתה שהוא דין בסכך שרק סכך שמצל באופן של צילתה מרובה מחמתה כשר אם כן ודאי כיון שאמרנו קלוש ואיננו מתייחסים לחלק שמעל עשרים אמה, הרי בחלק שמתחת עשרים אמה אין מספיק סכך לעשות צילתה מרובה מחמתה. וברש"י (ד"ה אלא) פירש דע"כ השתא צילתה מרובה מחמתה דהא רואין הוא דקאמרינן ולא שקלינן מינה מידי. אך יש להעיר בתרתי, חדא - שלכאורה בקורה לא צריך לומר כן שהרי אף אם רואין כן לגמרי מבחינה דינית עדיין לגבי חוזק הקורה בפועל אין ל"קלוש" השפעה, משא"כ לענין צילתה מרובה מחמתה. ועוד - שכן נראה מוכרח מדברי הגמרא "שפודין של מתכת", דהיינו שאף שזה דק מכל מקום עשוי מחומר כבד, ואם כדברי רש"י לענין צילתה שהפירוש הוא שאף שאומרים רואין מכל מקום לא שקלינן מינה מידי היה לגמרא לומר שיש כאן קורה שלמה בכל עוביה ולא לדמות זאת לשפודים. ש"ס יידן (שיחה) 23:55, 11 באוגוסט 2020 (IDT)

רש"י ד"ה הניטלת

שהרי שיערוה חכמים בריאה כדי לקבל אריח, ואי לאו הכי שדי ליה זיקא הלכך לא חשיב. רש"י מפרש שניטלת ברוח הרי היא כאינה יכולה לקבל אריח. ויש לדון הרי בגמרא לעיל בראש העמוד מבואר שאם רחבה ד' אף שאינה מקבלת אריח הרי היא כשרה, ואם כן נצטרך להעמיד את קושיית הגמרא שהויא לה קורה הניטלת ברוח שקושיית הגמרא היא שכיון שלא חילקת בין הקורות ע"כ כוונתך גם לקורה הפחותה מד' ועליה יקשה שהרי אינה מקבלת אריח ומדוע כשרה. ולכאורה היה אפשר לומר שקורה הניטלת ברוח גרוע היא מקורה שאינה מקבלת אריח ואף ברחבה ד' תיפסל, ואולי יש בזה מפורש במקום אחר, אך לאור סוגיית הגמרא דידן היה אפשר לחלק כן. ש"ס יידן (שיחה) 23:50, 11 באוגוסט 2020 (IDT)

רבא אמר זה וזה כשר חלל סוכה תנן חלל מבוי תנן

צ"ב שלכאורה לא יישב רבא את עיקר הספק כי אם דחה את המקרה הספציפי עליו דנה הגמרא. הרי אף אם חלל מבוי תנן וצריך שיהיה החלל עשרים אמה עדיין יש מקום להסתפק במקרה שיהיה החלל עשרים מצומצמות ומעליהם קורה רחבה ולכאורה יש מקום לגזור שמא ינטל מקצת עובי הקורה ונמצא חלל המבוי יתר על עשרים. ואם דעת רבא שאין לחשוש הרי שכך היה לו לומר זה וזה כשר ולא גזרינן, סוף דבר - דברי רבא אינם מתייחסים לעצם החשש. ואפשר היה ליישב שכוונת רבא לדייק מהמשנה מכך שכתבה שכל שהחלל אינו גבוה יותר מעשרים אמה כשר המבוי ע"כ שלא גוזרים כי אם גוזרים היה צריך לחשוש אף לנטילת מקצת הקורה. ש"ס יידן (שיחה) 23:59, 11 באוגוסט 2020 (IDT)