אוצר:בית המדרש/דף היומי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הערות רבות נוספות)
שורה 138: שורה 138:


== [[בבלי/שבת/פג/א|שבת פג.]] ==
== [[בבלי/שבת/פג/א|שבת פג.]] ==
=== רש"י ד"ה הן ===
קס"ד היסטן משמע שהוסטו דהיינו משא ולא כשאר היסיטות שבתלמודא דמשמעו שהטמא הסיט האחרים. תמוה מדוע הבינה כך הגמרא בהו"א, ובפרט שאין לזה כל שייכות לסוגיית הגמרא כאן. [[משתמש:ש"ס יידן|ש"ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש"ס יידן|שיחה]]) 22:31, 30 במאי 2020 (UTC)
=== רש"י ד"ה לכל דבריהם ===
=== רש"י ד"ה לכל דבריהם ===
מהד"ה של רש"י משמע שהלימוד הוא מכך שכתוב להדיא שהן כזבים לכל דבריהם וא"כ הכל בכלל גם משא. אך רש"י אחר כך פירש שאם אינם מטמאים אלא במגע מאי כזבין לימא כטמאי מתים, ויש לדקדק. [[משתמש:ש"ס יידן|ש"ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש"ס יידן|שיחה]]) 21:45, 30 במאי 2020 (UTC)
מהד"ה של רש"י משמע שהלימוד הוא מכך שכתוב להדיא שהן כזבים לכל דבריהם וא"כ הכל בכלל גם משא. אך רש"י אחר כך פירש שאם אינם מטמאים אלא במגע מאי כזבין לימא כטמאי מתים, ויש לדקדק. [[משתמש:ש"ס יידן|ש"ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש"ס יידן|שיחה]]) 21:45, 30 במאי 2020 (UTC)
שורה 143: שורה 146:
=== רש"י ד"ה מתקיף ===
=== רש"י ד"ה מתקיף ===
בסופו, הכי איבעיא ליפלוגי ע"ז אין היסטה טמא ר' עקיבא אומר היסטה טמא. יש לדקדק קצת שלעיל בד"ה בשלמא כתב רש"י הכי איבעי ליה למתני מגען ולא היסטן, היינו ששם כתב רש"י שיש להזכיר גם את דין מגע וכאן השמיט דין זה. [[משתמש:ש"ס יידן|ש"ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש"ס יידן|שיחה]]) 21:45, 30 במאי 2020 (UTC)
בסופו, הכי איבעיא ליפלוגי ע"ז אין היסטה טמא ר' עקיבא אומר היסטה טמא. יש לדקדק קצת שלעיל בד"ה בשלמא כתב רש"י הכי איבעי ליה למתני מגען ולא היסטן, היינו ששם כתב רש"י שיש להזכיר גם את דין מגע וכאן השמיט דין זה. [[משתמש:ש"ס יידן|ש"ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש"ס יידן|שיחה]]) 21:45, 30 במאי 2020 (UTC)
=== אלא אמר רב אשי ===
לשון "אלא" קצת קשה שהרי לא מפקיע רב אשי מכל האמור לעיל אלא רק מוסיף עוד חילוק דין לענין היסט, וצ"ב. [[משתמש:ש"ס יידן|ש"ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש"ס יידן|שיחה]]) 22:31, 30 במאי 2020 (UTC)
=== היא שהסיטה אחרים היכי משכחת לה ===
לכאורה היה אפשר להעמיד בקל, בבהמה שהשתחווה לה ועשאה עבודה זרה והסיטה. [[משתמש:ש"ס יידן|ש"ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש"ס יידן|שיחה]]) 22:31, 30 במאי 2020 (UTC)
=== רש"י ד"ה כרע ===
אם ללמד שיטמא הזב כלי שטף במגע והלא כבר נאמר הנוגע בבשר הזב יכבס בגדיו, אם הנוגע בו יכבס בגדיו שהן כלי שטף, הוא עצמו לא יטמא כלי שטף במגע, ע"כ. יש לדון בדין מטמא אדם לטמא בגדים אם הגדרתו שהאדם נטמא והבגד נטמא מהאדם או שבגד שלבוש על אדם חשוב כאילו אף הוא נגע במת, ובנוסח השני יש לדון עוד שאולי אף נחשב שהוא טפל ובטל לאדם ובמגעו נטמא אף הוא, ולהצד השלישי לא יבואר כל כך הכל שכן שהזכיר רש"י שאף שהבגדים טמאים אין ללמוד מכך שיטמא הזב כלי שטף במגע. ובעיקר דברי רש"י לכאורה היה אפשר ללמוד כן בכ"ש אחר שאם מטמא אדם כ"ש שיטמא כלי שהרי לא מצינו דבר שיטמא אדם וכלי לא יטמא. [[משתמש:ש"ס יידן|ש"ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש"ס יידן|שיחה]]) 22:31, 30 במאי 2020 (UTC)
=== שם ===
להביא אוכלין ומשקין וכלים כו'. צ"ב מהיכן למדנו אוכלין ומשקין. [[משתמש:ש"ס יידן|ש"ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש"ס יידן|שיחה]]) 22:31, 30 במאי 2020 (UTC)
== [[בבלי/שבת/פג/ב|שבת פג:]] ==
=== השתא מיהא קשלפה ושריא ===
הלשון שריא ק"ק, שהרי בהלכות טומאה וטהרה עסקינן ולא בהלכות איסור והתר. ועיין רש"ש {{ממ|[[רש"ש/ברכות/ד/א|ברכות ד.]]}} שהזכיר מקומות שמצאנו להפך, שזכרו לשון טומאה וטהרה על איסור והתר כמו דג טמא ודג טהור, וכאן חזינן שה"ה להפך. 22:31, 30 במאי 2020 (UTC)

גרסה מ־01:31, 31 במאי 2020

בדף זה ירוכזו כל הנדונים על הדף היומי. לאחר שיעבור זמן יועתקו הנדונים למקומם המתאים בסמוך לדף הגמרא המתאים.

שבת - דיונים קודמים

קישורים לדיונים קודמים: לז:לח.לח:לט.לט:מ.מ:מא.מב.מב:מג.מג:מד.מו.מז.מח.מט.נ:--רש"ינא.נא:--רש"י--תוספותנב.--רש"ינב:--רש"ינג.--רש"ינד.נד:--רש"ינה.--רש"ינה:--רש"ינו:נז.--רש"ינז:--רש"ינח.--רש"ינט:ס.ס:סא.--רש"יסא:--רש"יסד.--רש"יסד:--רש"י--תוספותסה.--רש"י--תוספותסה:--רש"יסו.--רש"יסו:--רש"יסז.סז:עא.עא:--רש"יעב:עג.עג:עד.עה.עה:--רש"י

שבת עו.

ואין מצטרפין זה עם זה מפני שלא שוו בשיעוריהן

לכאורה היה מקום לומר שמה שאין מצטרפין רק בגלל שלא שוו בשיעוריהן הוא דווקא בעלי שום ובצל שהם מין אחד יבשים ולחים ולכן כל טעם החילוק הוא משום דלא שוו בשיעוריהן אך שני מינים שונים כעמיר ועשבים אפשר שמכל מקום לא יצטרפו זה עם זה, וכך היה משמע על פניו מפיסקת הגמרא בהמשך עלי שום ועלי בצלים כו' ואין מצטרפין זה עם זה כו' משמע שהוא ענין אחד שהרי אחר כך אין הגמרא דנה אלא על צירופם ואינה מזכירה עוד את עלי השום והבצל. אך ברש"י (ד"ה אין) כתב להדיא דין זה לענין תבן ועצה, וכן משמע לכאורה בגמרא שדימתה דין זה לצירוף בגד עם שק, עור ומפץ, ויל"ד בזה. ש"ס יידן (שיחה) 22:57, 21 במאי 2020 (UTC)

שבת עו:

חזיא לדוגמא

לכאורה אינו כל כך בדומה, שהרי בשלמא לענין טומאה בעינן להגדיר כולם יחד כבגד, ולזה מייתינן ראיה שיש מקום אחד באוכף החמור ששם כולם כאחד נעשים זה עם זה כמין בגד ולכן סברא לצרפם אף בבגד בעלמא. משא"כ הכא שהרי לכאורה הצירוף הוא בהוצאתם לשוק ואילו הנדון הוא לענין הגדרת שיעורם ביחס לאופן אכילתם על ידי בעלי חיים שונים ומה שייך שנצרפם זה לזה בגלל שכשמוציאם לשוק מניחם זה עם זה, בשלמא אם היתה חיה האוכלתם יחד אתי שפיר, אך אך הוצאתם לכאורה אינו בדומה, וצ"ב. ש"ס יידן (שיחה) 22:57, 21 במאי 2020 (UTC)

הכא נמי חזיא לדוגמא

לפי מסקנת הגמרא צ"ע מה הנפ"מ בין קל לחמור וחמור לקל? דב״ש (שיחה) 04:53, 24 במאי 2020 (UTC)

רש"י ד"ה חוץ מקליפיהן

שאינן אוכל ואין משלימין השיעור, עכ"ל. העמיד כל נדון הגמרא לגבי השלמת שיעור כגרוגרת ולא לגבי עצם הוצאתן בגרוגרת, לפי שפשיטא ליה שקליפות לבדם לא יעלה על הדעת שיהיה שיעורם בגרוגרת וכל הס"ד ממנו באה המשנה להפקיע הוא שעכ"פ יצטרפו כשעומדים עם האוכל יחד להשלים לשיעור גרוגרת. ש"ס יידן (שיחה) 21:03, 23 במאי 2020 (UTC)

אמר אביי שכן עני אוכל פתו בעיסה בלוסה

לכאורה היה אפשר לפרש יישובו של אביי שחלוקה הוצאת חיטה בסובין ומורסן מדין עיסה העשויה מסובין ומורסן, שכיון שעשאה כבר כעיסה עם סובין ומורסן ואף עני אוכלה בצורה זו, אם כן שפיר יש להחשיבה כחלק מהעיסה וכאוכל גמור, משא"כ לענין הוצאה כיון שאכתי לא הכין ממנה עיסה והדרך מלבד אותו עני לא להכניסה לעיסה לפיכך אינה מצטרפת לשיעור גרוגרת. אך רש"י לא פירש כן אלא פירש שכיון שעני אוכלה כך קרינן בה לחם הארץ ואילו לענין שבת בחשיבות תליא מילתא, וסתמייהו דהני לאו אוכל נינהו. ש"ס יידן (שיחה) 21:33, 23 במאי 2020 (UTC)

פרק שמיני המוציא יין

צ"ב מדוע התחיל כאן רבי פרק חדש אף שהוא המשך ישיר למשניות בסוף הפרק הקודם בשיעורי מיני אוכל לענין הוצאה. ש"ס יידן (שיחה) 21:33, 23 במאי 2020 (UTC)

גם לי היה קשה כנ״ל. ועיין משמרת מועד. דב״ש (שיחה) 04:54, 24 במאי 2020 (UTC)
תודה רבה. ש"ס יידן (שיחה) 22:02, 24 במאי 2020 (UTC)

דבש כדי ליתן על הכתית

וברש"י: והכי אמרינן בהמפקיד כו' דבש והדביש למאי חזי לכתותא דגמלי. יש לדון אם היה מנהגם ליתן אף דבש טוב שלא הדביש על גבי המכה. כי לכאורה אם לא היה נהוג כן יצא מבואר מדברי המשנה שאף שאין רגילות להשתמש בדבש טוב לצורך כך מכל מקום כיון שראוי לדבר זה סגי בכך להחשיבו שיעור לענין הוצאה, וזה קשה. והנה במשנה לעיל (עו.) אמרו עלי שום ועלי בצלים לחים כגרוגרת, יבשים כמלא פי גדי. ופי גדי קטן יותר מכגרוגרת שהרי אמרו בגמרא שם שפי טלה הוא כשיעור גרוגרת, ופי גדי קטן מפי טלה כמבואר ברש"י (שם ד"ה פי טלה) ואם כן צ"ב מדוע לחים כשיעור גרוגרת ולא סגי בפי גדי, ולכאורה היה נראה שכיון שלחים ראויים לאדם לפיכך שיעורם בגרוגרת כיון שמיועדים לאכילת אדם ורק יבשים שאינם ראויים לאדם נמדד שיעורים כפי גדי. אך האמת שרש"י שם כבר עמד על כך וכתב (ד"ה כגרוגרת) אבל כמלא פי גדי לא, דלחים לא חזו לגדי. הרי מבואר ברש"י שאם היו ראויים לגדי אף שראויים, ומן הסתם מיועדים, לאדם מכל מקום כיון שראויים אף לגדי שיעורם כפי גדי הקטן יותר. ואם כן הוא הדין לדבש אף אם מיועד לאדם כיון שאפשר גם למורחו על גבי המכה יהיה שיעורו הקטן, שיעורו להוצאה. ש"ס יידן (שיחה) 21:33, 23 במאי 2020 (UTC)

רש"י ד"ה כולן

אף היין והחלב והדבש, לכאורה ה"ה שמן ומים. ש"ס יידן (שיחה) 22:08, 23 במאי 2020 (UTC)

כן כתב שבת של מי. אולם עיין תפארת ישראל [[תפארת ישראל - יכיןבמשניות. דב״ש (שיחה) 04:55, 24 במאי 2020 (UTC)
ברוך שכיוונתי. יישר כח גדול על המראי מקומות. ש"ס יידן (שיחה) 22:02, 24 במאי 2020 (UTC)

רש"י ד"ה כוס

הזכיר רק ששה דברים מתוך עשרה המוזכרים שם בברכות. ואולי כיון שהזכיר עיטור שהוא ייפוי והזכיר נמי חי הנצרך לענייננו סגי לו בהכי, ועדיין צ"ב כי שם כמדומה שהסדר שונה ואם כן היה סגי להזכיר עיטור וחי, וגם מלא אינו ענין אחד עם חי והיה לו להפסיק אחר חי. ויש לדקדק. ש"ס יידן (שיחה) 22:08, 23 במאי 2020 (UTC)

עיין משנת משה. דב״ש (שיחה) 04:56, 24 במאי 2020 (UTC)

שבת עז.

המוציא יין כו' וקתני סיפא כו'

לכאורה קשה הרי אף חלב שיעורו כדי גמיעה ואין שיעור ברביעית ואם כן מה הראיה מהסיפא שכל המשקין ברביעית לכך שכדי מזיגת הכוס היינו רביעית. אך זה צ"ל שחלב מפורש שחשיבותו בכדי גמיעה ואם כן יש לומר שאכן אין צריך שתיה כשאר כל המשקים אלא סגי בגמיעה, אך ביין לא מוזכר ששיעורו פחות מרביעית אלא אדרבה מוזכר ששיעורו הוא ביחס לשתייתו אלא שאין צריך ממש לשתות רביעית אלא סגי בכדי מזיגת הכוס ולכן שפיר יש למדוד שיעור זה ביחס לשיעור רביעית של שאר משקים. אלא שאכתי יש לעיין שמא שיעור של כוס של ברכה הוא פחות מרביעית וזה גופא הטעם לכך שכדי מזיגת אותו כוס הוא השיעור של היין ולא שיעור מזיגת רביעית, שחשיבותו של כוס של ברכה מחשבתו שאף בשיעור כזה יהיה חייב. ואולי זה כלול בקושיית אביי ועוד מים בכד ומצטרפין, פירוש שע"כ אין כאן שיעור רביעית אלא מצד חשיבות קאתינן ואם כן שמא מזיגת כוס של ברכה הוא המחשיבו. אך לפי זה לא יבואר היטב תשובתו של רבא מידי דחשיב בעינן, שהרי אף לדעת אביי בעינן חשיבות אך אולי סגי בכמות קטנה יותר להחשיבו. ומבואר שכל קושיית אביי היתה שאין יחס בין מזיגת הכוס לשיעור רביעית כיון שאין המים בכוס ועל כך השיב לו שאף שאין כאן רביעית אך חשיבות של רביעית יש כאן כיון ששיעור זה ראוי למזיגת רביעית משקה. ש"ס יידן (שיחה) 22:08, 23 במאי 2020 (UTC)

רש"י ד"ה תנינא

רש"י הזכיר דעת הטועים בשמועה זו והקשה עליהם. ולכאורה היה אפשר לפרש דעתם שהם ס"ל בפירוש ראיית רבא שכיון שנאמר בסוף המשנה וכל המשקים שיעורם ברביעית היינו רביעית הלוג ואף יין שיעורו בכך וזה הפירוש כדי מזיגת הכוס דהיינו רביעית הלוג שאחר מזיגה תעמוד על רביעית קב, ואם כן אף לפירושם מה שנאמר בהמשך המשנה כל המשקין שיעורם ברביעית היינו רביעית הלוג וכהוכחת רש"י. אך רש"י לא ניחא ליה לפרש כן, שאדרבה אם יין כדי מזיגת הכוס הוא אותו שיעור של כל המשקין שיעורם ברביעת היה למשנה לכלול הכל כאחד, ועכ"פ אין ראיה מדברי המשנה לכך. ש"ס יידן (שיחה) 22:08, 23 במאי 2020 (UTC)

אמר אביי דילמא לא היא

יש לתמוה על הלשון "דילמא" הרי לכאורה הוא ענין מציאותי שכיון שהדם סמיך טפי כרישתו ממעטת פחות משיעורו ואם כן כשדיברו ר' נתן ור"י בר' יהודה זה בדם וזה ביין על כרחך פליגי זה על זה. והנה במקום אחר פירש רש"י לענין השיעורים הנלמדים מן הפסוק ארץ חיטה וכו' שרביעית יין היינו באוכל זגים בשיעור רביעית יין, והיינו שממלא יין בכלי רביעית ומכניס הזגין לתוכו עד שיצא שיעור רביעית, ומודדים דבר זה ביין ולא במים שהיין נגדש על גבי שולי הכלי. והיינו שרש"י מפרש ש"רביעית" אינה שיעור היין אלא שיעור הכלי שהיין בתוכו, שהרי לגבי שיעור היין או המים לכאורה רביעית של זה כרביעית של זה (אם כי אפשר לפרש שרביעית יין בכוס בעינן יותר זגים כדי להוציאה אל מחוץ לכוס כיון שתשאר על גבי שולי הכוס). ולפי זה היה אפשר לפרש גם כאן שזו סברת הגמרא שאין מדובר על שיעור רביעית אלא על כלי המחזיק רביעית ומלא ביין וכיון שהדם עב טפי ממילא בכלי המכיל רביעית יש יותר משיעור יין באותו הכלי וממילא אף שיעורו בכרישתו יהיה גדול יותר (אך כאן זה דחוק יותר כי כיון שאין מדובר על יציאת המשקה מן הכלי על ידי הכנסת זגים לתוכו, ממילא אין סיבה כלל לדון בגדישת הכלי, שהרי כלי רביעית בפשטות הוא מה שנכנס בתוכו ולא מה שנגדש על שוליו). ואפשר שזה גופא מה שהסתפק אביי "דילמא" שאפשר לדון לשון "רביעית" על הכלי ולא על כמות המשקה ושוב יהיה אפשר לחלק בין דם ליין. ש"ס יידן (שיחה) 22:08, 23 במאי 2020 (UTC)

וכי מפיק פחות מכזית ליחייב

קצת יש לדקדק שבשלב הקודם לא הזכירה הגמרא להפך, אבל בדם דסמיך כדזית לא בעי רביעית "ואפילו פחות מרביעית יטמאו ב"ה". ש"ס יידן (שיחה) 22:08, 23 במאי 2020 (UTC)

שבת עז:

בעי רב אשי על כתית כו'

וברש"י: אפומא דכולה כתית וכל מכה קרויה פה. צ"ב מדוע תיקרא כל המכה פה, וגם צ"ב מדוע מעמידה הגמרא את ספיקו של רב אשי על "כתית", הרי לכאורה היה צריך להעמיד ספיקו על "פי כתית". ולכאורה לולי דברי רש"י היה אפשר להעמיד דבריו על המשנה, והיינו שמסתפק רב אשי אם במשנה שכתוב על כתית ולא כתוב על פי כתית האם דעת תנא דמשנתינו שצריך שיעור הראוי לכל הכתית או שאף לשיטתו אין הכוונה אלא לפי כתית. אך אין הדרך שתביא הגמרא תנא ויהיה פירושו שפליג אתנא דידן בלי שתפרש זאת הגמרא, ופשטות לשון הגמרא לא משמע שזה היה ספיקו של רב אשי, גם אם כן צ"ב מדוע בביאור הצד הראשון הזכיר רב אשי "אפומא", הרי במשנה לא מוזכר כלל פה. ובעיקר ספיקו של רב אשי אף לפי האמת וכפירוש רש"י שקאי אתנא דברייתא ששנה "על פי כתית" לכאורה היה אפשר לפרש שהספק הוא אם על "פי" כתית הכוונה לפה ממש או הכוונה על פני הכתית כלומר על פי כל הכתית ואין הכוונה לפה כלל, אך ברש"י משמע שפירש אף לצד זה "פי" כפשוטו, אלא שפירש שכל המכה תקרה פה וזה צ"ב כנ"ל. ש"ס יידן (שיחה) 22:14, 23 במאי 2020 (UTC)

רש״י עז:

ד"ה מכסיין - בזנב.
והני מגליין - העזים אין להם אליה.
מדוע פתח בזנב וסיים באליה? דב״ש (שיחה | תרומות | דפי משנה) לא חתמ/ה

מ"ט הני מכסיין והני מגליין

רש"י פירש לענין האליה, ולכאורה היה אפשר לפרש כפשוטו ממש על כיסויים בצמר, שהשה יש לו לבוש של צמר והעז אין לו כי אם נוצה של עז דקה ותו לא. ולכאורה מה שהכריחו לפרש כן הוא מכח תשובת הגמרא "הני דמכסינן מינייהו מכסיין", ואם קושייתו היתה על עצם כיסויים בצמר הרי הא גופא בעי מיניה מדוע לא יהיה צמר לעיזים ונתכסה ממנו. ש"ס יידן (שיחה) 22:08, 24 במאי 2020 (UTC)

כופתא

רש"י פירש בג' אופנים, ואם פירושו מכתשת או מדה לחטין צ"ב מדוע יקרא שמה כופתא על שם שאפשר להופכה ולישב עליה כיון שאין זה עיקר תשמישה. ולפירוש השלישי שהוא כעין כופת שאור צ"ב מדוע צריך לכפותה כיון שלכאורה אין לה כלל בית קיבול. ש"ס יידן (שיחה) 22:08, 24 במאי 2020 (UTC)

שבת עח.

רש״י ד״ה אמר אביי הכא בתלמיד

"כגון שולי דנגרי" שאומר לו רבו לך ופנה לי המקום, צ״ע מדוע לא פירש כפשוטו תלמיד הלומד תורה אצל רבו? דב״ש (שיחה | תרומות | דפי משנה) לא חתמ/ה

נראה ליישב שהרי מדובר כאן שהלך התלמיד ועשה מעשה איסור שהוציא הדברים לרשות הרבים. ונראה שלכך פירש רש"י שלא מדובר ברבו בתורה שבודאי לא יצווהו לעשות דבר איסור. ואף אם נעמיד באופן שאמר לו לפנות לסעודה ולא אמר לו לפנות דווקא דרך רשות הרבים, אך גם קשה להעמיד בתלמיד חכם שיעשה כדבר הזה ולכך העמיד רש"י בשולי דנגרי.
עוד היה אפשר לומר שעצם הציור שאמר לו רבו לך ופנה לי המקום לסעודה לא שייך כל כך בתלמיד הלומד לפני רבו אלא יותר בעוזרו כשולי דנגרי.
והיה נראה יותר מזה לחדש בהקדם מה שיש לתמוה על פירוש רש"י כאן שפירש שאביי מעמיד הברייתא כדעת רשב"א ואזיל לטעמיה שבמחשבתו של זה נתחייב זה. והוא תמוה מדוע להעמיד הסוגיא כרשב"א. ולולי דבריו היה אפשר לפרש שבכהאי גוונא כולי עלמא מודו והיינו שכשההוצאה נעשית בעבור אדם אחר ובציווי אף ללא תורת שליחות מכל מקום נמדד שיעור ההוצאה על פי אותו אחד. ולכן בתלמיד לרבו כיון שעושה זאת אחר ציוויו של רבו לפנות המקום לסעודה לכך מודדים השיעור בהתאם לחשיבותו גבי רבו. ולפי זה נראה להוסיף ולחדש שאין זה שייך אלא במקום שהתלמיד פועל פעולות אלו על פי רבו וזה שייך דווקא בשולי דנגרי שפעולות החול כגון אלו עושה אותם כחלק מהיותו שוליית הנגר, משא"כ תלמיד לרבו כיון שביטולו לגבי רבו הוא בלימוד תורה אף אם ימצא שיעשה זאת לרבו מכל מקום לא נגדיר שיעור הוצאתו על פי רבו בכהאי גוונא. ומכל מקום דברינו נדחים אחר שרש"י לא פירש כן. ש"ס יידן (שיחה) 20:19, 25 במאי 2020 (UTC)
יפה מאוד! יישר כח! דב״ש (שיחה | תרומות | דפי משנה) לא חתמ/ה

שבת עט.

רש"י ד"ה הא איתמר עלה

לקמן בפרק רבי עקיבא מתרץ לה רב פפא הכי.
קשה, מדוע לא פירש כן לעיל אצל ״הא איתמר עלה אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה״ וצ״ע. דב״ש (שיחה | תרומות | דפי משנה) לא חתמ/ה

שבת פ:

וכי אדם עושה מעותיו אנפרות כו' ופירש"י שהיין ממחה הסיד ויוצא.
וראיתי מקשים ממשנה במסכת אבות פרק ב' "בור סיד שאינו מאבד טפה" ומשמע שסיד משמר מה שבתוכה. ואפשר שהכוונה לבור מלא מים ולא יין, ועדיין צ"ע. דב״ש (שיחה | תרומות | דפי משנה) לא חתמ/ה.

יש לומר, ששונה מאד סתימת חבית בסיד מסיוד בור. שהרי כאן הדבר היחיד העומד בפני היין הוא הסיד ולכן יש מקום לחשש שהיין ימחה את הסיד ויצא, משא"כ בבור הלא קירות הבור משמרין את היין, אלא מאי? היין יכול להספג בקירות, לכך נועד הסיד למנוע את ספיגת היין בקירות. כלומר, הסיד בודאי הוא חומר מבודד המועיל למנוע את בריחת היין, אך כל זה כאשר הוא אינו ניצב לבדו, אך כאשר הוא החומר היחיד העומד בפני היין בודאי שיש לחשוש שמא ימחהו הסיד ויאבד.
ותשובה זו אפשר לבארה בשני דרכים, או שבאמת כציפוי בעלמא הסיד מועיל אך לא כשעומד בפני עצמו, או שאף כציפוי בעלמא ימחהו היין אלא שלא אכפת לן, כי אז ישוב ויסיידנו והעיקר שלא ייאבד היין כיון שסוף סוף נמצא הוא בתוך בור. מי אדיר (שיחה) 05:41, 27 במאי 2020 (UTC)
יישר כח! דב״ש (שיחה) 06:46, 27 במאי 2020 (UTC)
דברים נפלאים. יש לדון בכעין זה לגבי המשך הגמרא אלא אמר רב כהנא שנתות, ולכאורה תמוה הרי אף שנתות עשויות מסיד ושמים בתוך הכלי יין ואם כן ימחה אותם היין. ולכאורה צ"ל שכיון שסוף כל סוף נמצאים בכלי וכמו שכתבת לענין בור. עוד אפשר לומר שבכלי למדידה אין היין נמצא בתוכו כל הזמן ולכן אין חשש למיחוי. ובדרך שלישי יעויין ברש"י (ד"ה שנתות הא') שפירש כלי חרס גדול ויש בו בליטות בליטות כמין אגוזים קטנים כו' וסדין אותו בסיד כדי שיהיו לבנות ונכרות, עכ"ל. דהיינו שלא היו עשויות השנתות מסיד אלא רק ציפום בסיד, וצ"ב מדוע פירש כן, ונראה שהוקשה לו כנ"ל שהרי אף כאן ימחה אותם היין ולכך פירש שמדובר רק בציפוי של סיד אך עצם השנתות היו עשויות מאגוז. אלא שעיקר דברי רש"י צ"ב שבגמרא מבואר שעשוי מסיד קשה ואילו לפירוש רש"י שהוא ציפוי של סיד הרי לכאורה צריך לזה סיד רך ולא קשה. ש"ס יידן (שיחה) 21:32, 27 במאי 2020 (UTC)

שבת פא.

רש"י ד"ה טמאין

רש"י מפרש שטמאין לפי שפשוטי כלי עצם כפשוטי כלי מתכות. ובטעם הדבר שאין אומרים כל המחובר לטהור כיון שמחובר לפותחת, לפי שהפותחת אף היא טמאה כיון שיש לה בית קיבול. ויש לדון בעיקר דין כל המחובר לטהור אם הוא מטעם שעל ידי חיבורו מוגדר הכל ככלי אחד וכעין טבעת של אלמוג וחותמת של מתכת, או שהוא דין אחר שאף שמוגדרים כשני כלים מכל מקום כיון שמחובר לטהור טהור, ואם שני דינים הם יהיה מבואר ברש"י שאינו חשוב כלי אחד אף שמחובר לפותחת אלא רק יש כאן דין של כל המחובר לטהור, ואם דין אחד הוא שמוגדר ככלי אחד עם הפותחת אם כן יקשה מה שכתב רש"י שטעם טומאתו הוא משום פשוטי כלי עצם ולא פירש כיון שהוא כלי אחד עם הפותחת ויש לה בית קיבול. וכן יש לדון מדוע לא נדונו מחובר לארון ואם בארון של מ' סאה שהוא טהור א"כ לכאורה לא יטמא גם בגלל חיבורו לפותחת, וצ"ב בזה. ש"ס יידן (שיחה) 21:45, 27 במאי 2020 (UTC)

רש"י ד"ה אבל לא הפאייס

כמו שקל פיסת רגב (סנהדרין דף סד) כו׳.

ק"ק מדוע לא ציין להגמרא לעיל עג: דשדא פיסא לדיקלא וצ"ע. דב״ש (שיחה) 00:20, 28 במאי 2020 (UTC)

רש"י ד"ה ליסתכן

דאמר מר עמוד החוזר מביא אדם לידי הדרוקן. יש להעיר שכאן הגמרא מדברת באדם שמשהה נקביו ולא במי שהתחיל לפנות ועוצר עצמו באמצע, אך כנראה שניהם עיקרם אחד, אלא שעדיין יש להעיר שהיה לרש"י להביא דברי הגמרא לעיל (לג.) רבא חש ביה כו' שאני רבא דאנסי ליה רבנן בעידניה בעל כורחיה, ששם מבואר להדיא כסוגיית הגמרא כאן שהשהיית נקבים מביאה לידי הדרוקן. ש"ס יידן (שיחה) 21:12, 30 במאי 2020 (UTC)

שבת פא:

רש"י ד"ה לא מיבעיא בחול

שאין איסור טלטול בצרורות דאסור לקנח בחרס "משום כשפים" שהרי יכול לקנח בצרור.

ובד"ה קמ"ל - דלא אי "משום סכנה" אי "משום כשפים".

יש לדקדק מדוע בד"ה לא מיבעיא השמיט משום סכנה. וצ"ע. דב״ש (שיחה | תרומות | דפי משנה) לא חתמ/ה

אולי יש ליישב, שאם החשש הוא משום סכנה היינו שמא יפצע את עצמו, אם כן גם זה עצמו הוא חשש שיבוא לידי איסור שבת משום נטילת נשמה, וזה לא היה צד לומר להתיר לו לעשות דבר זה כדי שלא יטלטל טלטול דרבנן. ורק אם החשש הוא משום כשפים בזה היה הוה אמינא שמשום איסור טלטול נאמר שומר מצוה לא ידע דבר רע. ש"ס יידן (שיחה) 21:41, 30 במאי 2020 (UTC)

שבת פב:

אבניו ועציו ועפריו

בכל הסוגיא דנה הגמרא את דברי המשנה בנוגע לעבודה זרה ולא למשמשיה, שהרי בין לרבה ובין לר"א לא נחלקו ר"ע וחכמים לענין משמשיה שהם כשרץ ואילו במשנה מבואר לענין כותל שדעת ר"ע שהוא כנדה. וצ"ב מדוע נחשב כותל בית העבודה זרה כעבודה זרה עצמה. ש"ס יידן (שיחה) 21:23, 30 במאי 2020 (UTC)

שם

יש לדון באופן שמקום הכותל חציו שלו וחציו של בית העבודה זרה, איך נדונו אם כולו יהיה כע"ז או רק חציו. ופשטות לשון המשנה משמע שכולו אסור וכן מבואר להדיא ברש"י בעבודה זרה (מו:) שכתב שם אבניו ועציו ועפריו של אותו כותל מטמאין כשרץ אפילו חלקו לפי שאין ברירה. ויש לדון במה שכתב טעם הדבר שהוא משום דין ברירה, משמע שהמגדיר את הכותל אם הוא כותל של ע"ז או לא היא הבעלות על הכותל, וזה לכאורה צ"ב שהרי בפשטות הוא נדון בהגדרת הכותל אם כותל המשמש לשני צדדים חשוב חציו לזה וחציו לזה או כולו לזה וכולו לזה. ואולי לזה כיוון רש"י באומרו דאין ברירה, כי גם בדין ברירה ההגדרה היא שכולו לזה וכולו לזה (ואיני זוכר כאן מחלוקת רש"י ותוס' בזה אם דנים כל גרגר וגרגר שחציו לזה וחציו לזה או שדנים כולו לזה וכולו לזה) וה"ה כאן, ויש לדון בזה. ש"ס יידן (שיחה) 21:23, 30 במאי 2020 (UTC)

אבן מסמא

פירש רש"י אבן ששמוה על גבי יתידות וכלים תחתיה. יש לדון אם היינו דווקא באופן שהאבן נוגעת בכלים שתחתיה ואז דנים אנו כאילו נסמך הוא על הכלים אף שלפי האמת אינו נסמך עליהם שהרי האבן עומדת על גבי יתידות, אבל באופן שיהיה רווח אויר בין הכלי לאבן לא יטמא כי אין כאן אף צורת סמיכה, או דילמא לא שנא. ש"ס יידן (שיחה) 21:23, 30 במאי 2020 (UTC)

שם

כל נדון הגמרא לאורך כל הסוגיא הוא על אבן מסמא ומשא והוא תמוה מה דין ע"ז לענין משכב ומושב אם לנדה היא דומה שמטמא משכב ומושב כזב או לשרץ היא דומה שאינו מטמא, וכל סוגיית הגמרא לא מצינו לזה זכר והוא פלא. אך מדוייק בגמרא להדיא שאף מרכב ומושב דינו כדין אבן מסמא, שהרי הקשתה הגמרא לרבנן אליבא דרבה ולר"ע אליבא דר"א מדוע הקישוה לנדה ולא לנבלה, ולכאורה צ"ב שמא הקישוה לנדה לדין משכב ומושב אף שאינה מטמאה באבן מסמא, אלא ע"כ שדין מרכב ומושב כדין אבן מסמא ואם אינה כנדה לענין זה אינה כנדה אף לענין זה, ומעתה מתעצמת הקושיא מדוע לא דנה הגמרא את כל דבריה לעצם ענין משכב ומושב ומדוע נחתה לדין אבן מסמא, וצ"ע. ש"ס יידן (שיחה) 21:23, 30 במאי 2020 (UTC)

רש"י ד"ה למשמשיה

שאין הכלים המשמשין מטמאים לא במשא ולא באבן מסמא. משמע ברש"י שלא בא הפסוק ללמדנו את עצם טומאת המשמשים (עיין תוספות) אלא אדרבה בא למעט שאינם מטמאים במשא ובאבן מסמא. ויש לעיין מהיכי תיתי שיטמאו. ש"ס יידן (שיחה) 21:38, 30 במאי 2020 (UTC)

רש"י ד"ה אינה

אינה לאברים, אם נחתך אבר ממנה מטמא במשא ובאהל משום תורת אבר מן החי אבל לא משום תורת אבר מן הנדה, ונפקא מינה דלא מטמא באבן מסמא, עכ"ל. לכאורה הו"מ לדון באופן שלא נחתך אבר שלם אלא רק חתיכת בשר באופן שאין מקום לדון בה משום תורת אבל מן החי אלא רק משום תורת אבר מן הנדה.

רש"י ד"ה דלא

דלא מטמאה, דהא איתקש לשרץ ובשרץ כתיב מגע ולא כתיב משא. מהד"ה ומתחילת דבריו משמע שרש"י בא לפרש את מה שנאמר בגמרא באבן מסמא דכ"ע לא פליגי דלא מטמאה, וע"ז כתב רש"י שהוא מטעם דאיתקש לשרץ, אך עיין בתוס' שהביאו שיש שגרסו כן בגמרא ולפי זה הקשו מה שואלת הגמרא ור"ע למאי הלכתא איתקש כו' ומכח זה הסיקו התוס' שאם גורסים כן בתחילת הגמרא שהטעם שלא מטמאה משום דאיתקש לשרץ א"כ אין גורס את שאלת הגמרא בהמשך למאי הלכתא איתקש, ואם כן צ"ב דברי רש"י שבדיבור הבא מוכח שכן גרס לה. וכן יש להבין מה שהמשיך רש"י ובשרץ כתיב מגע ולא כתיב משא, הלא דברי רש"י נוגעים לענין אבן מסמא ולכו"ע, ומכך משמע שדברי רש"י נסובים על המשך הגמרא אליבא דרבנן שאין ע"ז מטמאה במשא כשרץ, אך בתחילת דברי רש"י ובד"ה לא משמע כן. ש"ס יידן (שיחה) 21:38, 30 במאי 2020 (UTC)

שבת פג.

רש"י ד"ה הן

קס"ד היסטן משמע שהוסטו דהיינו משא ולא כשאר היסיטות שבתלמודא דמשמעו שהטמא הסיט האחרים. תמוה מדוע הבינה כך הגמרא בהו"א, ובפרט שאין לזה כל שייכות לסוגיית הגמרא כאן. ש"ס יידן (שיחה) 22:31, 30 במאי 2020 (UTC)

רש"י ד"ה לכל דבריהם

מהד"ה של רש"י משמע שהלימוד הוא מכך שכתוב להדיא שהן כזבים לכל דבריהם וא"כ הכל בכלל גם משא. אך רש"י אחר כך פירש שאם אינם מטמאים אלא במגע מאי כזבין לימא כטמאי מתים, ויש לדקדק. ש"ס יידן (שיחה) 21:45, 30 במאי 2020 (UTC)

רש"י ד"ה מתקיף

בסופו, הכי איבעיא ליפלוגי ע"ז אין היסטה טמא ר' עקיבא אומר היסטה טמא. יש לדקדק קצת שלעיל בד"ה בשלמא כתב רש"י הכי איבעי ליה למתני מגען ולא היסטן, היינו ששם כתב רש"י שיש להזכיר גם את דין מגע וכאן השמיט דין זה. ש"ס יידן (שיחה) 21:45, 30 במאי 2020 (UTC)

אלא אמר רב אשי

לשון "אלא" קצת קשה שהרי לא מפקיע רב אשי מכל האמור לעיל אלא רק מוסיף עוד חילוק דין לענין היסט, וצ"ב. ש"ס יידן (שיחה) 22:31, 30 במאי 2020 (UTC)

היא שהסיטה אחרים היכי משכחת לה

לכאורה היה אפשר להעמיד בקל, בבהמה שהשתחווה לה ועשאה עבודה זרה והסיטה. ש"ס יידן (שיחה) 22:31, 30 במאי 2020 (UTC)

רש"י ד"ה כרע

אם ללמד שיטמא הזב כלי שטף במגע והלא כבר נאמר הנוגע בבשר הזב יכבס בגדיו, אם הנוגע בו יכבס בגדיו שהן כלי שטף, הוא עצמו לא יטמא כלי שטף במגע, ע"כ. יש לדון בדין מטמא אדם לטמא בגדים אם הגדרתו שהאדם נטמא והבגד נטמא מהאדם או שבגד שלבוש על אדם חשוב כאילו אף הוא נגע במת, ובנוסח השני יש לדון עוד שאולי אף נחשב שהוא טפל ובטל לאדם ובמגעו נטמא אף הוא, ולהצד השלישי לא יבואר כל כך הכל שכן שהזכיר רש"י שאף שהבגדים טמאים אין ללמוד מכך שיטמא הזב כלי שטף במגע. ובעיקר דברי רש"י לכאורה היה אפשר ללמוד כן בכ"ש אחר שאם מטמא אדם כ"ש שיטמא כלי שהרי לא מצינו דבר שיטמא אדם וכלי לא יטמא. ש"ס יידן (שיחה) 22:31, 30 במאי 2020 (UTC)

שם

להביא אוכלין ומשקין וכלים כו'. צ"ב מהיכן למדנו אוכלין ומשקין. ש"ס יידן (שיחה) 22:31, 30 במאי 2020 (UTC)

שבת פג:

השתא מיהא קשלפה ושריא

הלשון שריא ק"ק, שהרי בהלכות טומאה וטהרה עסקינן ולא בהלכות איסור והתר. ועיין רש"ש (ברכות ד.) שהזכיר מקומות שמצאנו להפך, שזכרו לשון טומאה וטהרה על איסור והתר כמו דג טמא ודג טהור, וכאן חזינן שה"ה להפך. 22:31, 30 במאי 2020 (UTC)