אוצר:בית המדרש

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ברוכים הבאים לבית המדרש של אוצר הספרים היהודי השיתופי.

בבית המדרש מתנהלים דיונים תורניים בנושאים שונים בין כלל משתמשי האוצר. כל אחד רשאי לשאול, לעורר, להאיר, להעיר, לענות, להשיב, להגיב וכו'.



מועדים פרשת השבוע מסכתות הש"ס תפילה דף היומי סוגיות הלכה רמב"ם היומי

אם השאלה שלכם לא מתאימה לאף אחת מהאפשרויות המוזכרות, תוכלו להעלות אותה לדיון בדף זה.

נא, נסחו היטב את השאלה ותנו לה כותרת משמעותית (לא "שאלה" או "צריך עזרה").

מציאת שידוך על יד באר המים

בכמה מקומות אצל אבותינו אנו רואים שמצאו את זיווגם ליד הבאר. אליעזר הלך לחפש את זיווגו של יצחק ליד באר המים, יעקב עשה זאת שוב עם רחל, וכן אצל משה שהציל את בנות מדין על יד באר המים ולבסוף הביא הדבר לזיווגו. מהו ביאור הענין? מצולות ים (שיחה) 13:17, 13 בנובמבר 2020 (IST)

יש על זה בזוהר משהו שצדיקים מצאו זיווגם על יד הבאר מים, והביאו ב' דוגמאות הנ"ל, [איני זוכר איפה זה כרגע]. בן עזאי (שיחה) 20:49, 14 באפריל 2021 (IDT)
בלי קשר לענין הזיווג (ואולי כן יש קשר, זאת התורה, כי מאיש לוקחה זאת, וכו') מעניין מה שהרמב"ן בפירושו על התורה (פרשת ויצא) כותב, וזה לשונו:
וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רובצים עליה. יאריך הכתוב בספור הזה להודיענו כי קווי ה' יחליפו כח, ויראתו תתן עוז. כי הנה יעקב אבינו בא מן הדרך והוא עיף, ויגל לבדו האבן אשר היו צריכים אליה כל הרועים, ושלשה עדרי צאן אשר להם רועים רבים ושומרים כלם רובצים עליה, אינם יכולים להניעה כלל. ולרבותינו בבראשית רבה גם בזה להם סוד רמז לעתיד, כי נזדמן לו ככה שנכנס בדרך הבאר, ולא נאספו כל העדרים רק שלשה מהם, ובא בזמן שהאבן על פי הבאר, והעדרים שומרים לה, וכל הענין המסופר כאן, להודיעו שיצליח בדרך הזה, ויצא ממנו זרע זוכה לרמז הזה. כי הבאר ירמוז לבית המקדש. ושלשה עדרי צאן, עולי שלשה רגלים. כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים, שמשם היו שואבין רוח הקדש, או שירמוז כי מציון תצא תורה שנמשלה למים, ודבר ה' מירושלם. ונאספו שמה כל העדרים, באים מלבא חמת עד נחל מצרים. וגללו את האבן והשקו, שמשם היו שואבין רוח הקודש. והשיבו את האבן, מונח לרגל הבא.
נועם (שיחה) 22:25, 14 באפריל 2021 (IDT)

מסירת הסימנים על ידי רחל

אולי השאלה מוכרת אבל בכל זאת אני מעלה אותה גם כאן. איך יכלה רחל למסור את הסימנים ללאה, ובמילים אחרות איך היא יכולה לבגוד באמון שנתן בה יעקב (בין אדם לחבירו) בשביל שלא לבייש את אחותה (גם כן בין אדם לחבירו) ובפרט שמעשה זה נעשה עוד קודם נוצרה השאלה של הבושה שהרי מסרה לה את הסימנים עוד קודם אותו לילה. גם לומר שידעה שיעקב יסכים, אי אפשר, שהרי בדיוק בשביל כך הוא נתן את הסימנים כמבואר ברש"י שידע שלבן רמאי וינסה לתת לו את לאה. סיני ועוקר הרים (שיחה) 01:00, 30 באוקטובר 2020 (IST)

אצטט מספר לב שלום להגר"ש שבדרון (בראשית, פ' ויצא עמוד רסב) שעמד על שאלה זו, וכך כתב: ויש לנו להבין הלא בכדי להנצל מתרמית זו סיכמו יעקב ורחל על סימנים מוסכמים ולא חשו לבזיון לאה, ומדוע התחרטה רחל ברגע האחרון ומסרה את הסימנים ללאה כדי להצילה מבזיון. מעיקרא מאי קסברה ולבסוף מאי קסברה.
עוד יש להבין הרי רחל הסכימה עם יעקב על כל ענין הסימנים, והאיך היא מפירה את מה שסיכמו בלא ידיעת יעקב, והרי לכאורה אינה רשאית לבטל את ההסכם באופן חד צדדי.
ויישב שם שהיו רחל ויעקב סבורים שלבן יחליף את לאה ברחל רק אחר שמחת כלולותיהם וממילא לא תתבזה לאה, וכיון שלא כך היה חזרה בה רחל ואף הבינה שיעקב לא יסכים לנישואיה באופן שתבוש לאה. תורה לשמה (שיחה) 08:21, 30 באוקטובר 2020 (IST)
עוד על דרך זה בשיעורי הגרמ"ד הלוי על התורה (בראשית כט כה), וצ"ב דלכאורה לזה גופא ניתנו לה הסימנים ואיך מסרתן ללאה, והרי יעקב אבינו העלה בדעתו כל זה ומכל מקום נתן לה הסימנים כדי למנוע ההחלפה ומדוע עשתה רחל נגד ציוויו.
ויישב שם: ונראה דגם יעקב אבינו מעיקרא היתה דעתו שאם ימצא שהכניס לו את לאה ולא את רחל ויתברר זה עי, שלא תדע הסימנים לא היה משלח את לאה. דבאמת הסימנים לא נועדו למנוע את כניסת לאה תחת רחל, אלא כדי שלא יכניס לו לבן גוייה מן השוק, דהרי כמו שרימהו לבן לתת לו את לאה היה יכול להכניס לו גויה מן השוק במקום רחל. תורה לשמה (שיחה) 08:27, 30 באוקטובר 2020 (IST)
עי' בגמ' מגילה דף י"ג, תחילת עמוד ב', שהסימנים נועדו למנוע את כניסת לאה תחת רחל (ולא למנוע כניסת גוייה מן השוק). וכנראה זה בגלל שהיו מאוד דומות. נועם (שיחה) 23:19, 14 באפריל 2021 (IDT)
עד ששואלים על רחל למה גרמה לזה, שישאלו על לאה שעשתה כך בפועל, (ואף שרחל יותר צדיקה, מ"מ לאה גם היתה צדיקה, וכמו שכתוב שהיה עליה תביעה כלפי שמיא על כך שלא נשאה לעשיו כי אולי היתה מחזירתו למוטב). אבל התשובה היא פשוטה, גם רחל וגם לאה ידעו שהכל ענין של זמן, כי לבן בשום אופן לא יסכים לתת את הצעירה לפני הבכירה בחינם, ויעקב בשום אופן לא יוותר על נישואיו לרחל, ועל כרחך ישא בסוף גם את לאה וגם את רחל, וכל הנפ"מ האם זה יקרה במהירות וברמאות, או שיעקב יגלה האמת והכל יתעכב ויתעכב ותתבייש לאה וגם יעבוד עוד גם בסוף ויתחתן כאילו בשביל להתחתן עם אחותה שזו עוד בושה כפולה ומכופלת וכו' ובסוף "בשם האמת" הכל יהיה אותו דבר רק בתוספת עוגמת נפש לכל הצדדים, ובזה היה פשוט ללאה שעדיף להשאיר את זה כפי התכנית של לבן ולרחל שעדיף שאחותה לא תתבייש ויעבור במהירות וכו'. נועם (שיחה) 22:50, 14 באפריל 2021 (IDT)
ואגב, הרמב"ן בפירושו על התורה (בהמשך שם) כותב, וזה לשונו:
כי שנואה לאה. הנה לאה רמתה באחותה גם ביעקב, כי אם נאמר שנהגה כבוד באביה שאחז בה והכניסה אליו ואל תמר בו, היה לה להגיד או לרמוז כי היא לאה, אף כי היתה מתנכרת כל הלילה, ולפיכך לא הכירה עד שראה אותה בבקר, ולכן שנאה יעקב. והאלהים יודע כי להנשא אל הצדיק עשתה כן, ורחם עליה. וכך אמרו בבראשית רבה, כיון שראה יעקב מעשים שרמתה לאה באחותה נתן דעתו לגרשה. וכיון שפקדה הקדוש ברוך הוא בבנים, אמר, לאמן של אלו אני מגרש. וזה טעם וירא אלהים, כי חמל עליה, שלא יעזבנה. ויש אומרים, כי שתים נשים שהאחת אהובה מאד תקרא השניה שנואה כנגדה, כמו שאמר ויאהב גם את רחל מלאה, לא ששנאה. והיתה בושה בדבר, וראה אלהים את עניה.
נועם (שיחה) 22:58, 14 באפריל 2021 (IDT)

ולחזי זוזי ממאן נקט

(אני מניח מראש שבשאר הישיבות גם לומדים ב"מ, מקווה שזה נכון..) - בסוגיית ה"ולחזי זוזי" בוודאי ראיתם את התוס' בקידושין... בערך באמצע התוס' מופיע הגירסה של ר"ת. שר"ת גרס לא ידיע, כלומר בית דין. במסורת הש"ס משנה את גירסת ר"ת ללא ידע, כלומר המוכר לא ידע. מישהו הבין איך גירסת מסורת הש"ס מסתדרת עם הסוגייה? (אם המוכר לא ידע אז איבדנו את האוקימתא מתי המוכר מכריע שרצינו לחפש לשיטת ר"ת). תודה רבה! (אני אמור לשים את זה בדף של בבא מציעא או שבגלל שזו מסכת נלמדת אפשר לשים פה?) אליה גלמן (שיחה) 00:22, 1 באוקטובר 2020 (IDT)

תוכל לכתוב אותה פה אבל אולי כדאי לכתוב אותה בדף השיחה במקום הרלוונטי כי ככה יגיעו אליה גם בהמשך ביתר קלות והדברים ישתמרו. עכ"פ ראית מן הסתם שר' ישעיה פיק על הגליון מזכיר שהגהות אלו אינם לפי ביאור המהרש"א וסיים "וצ"ב", נראה שאף הוא התקשה כנ"ל. מי אדיר (שיחה) 01:16, 1 באוקטובר 2020 (IDT)
ועיין עוד עצמות יוסף ובקובץ שיטות קמאי בשם חידושי מהר"י בירב, ואצטט לשונו דווקא לאהבת הקיצור אולי יעלה ארוכה למר: יש טעות בגמראות והלשון מהופך בזה, ולפי זה גרסינן ולא ידע ולא גרסינן ולא ידיע. והטעם דהוי נאמן כיון דלא ידע לפי שמקחו בידו ואף על פי שאמר לא ידעתי ממי לקחתי ברצוני וממי בעל כרחי נאמן לומר לזה מכרתי כלומר לזה נתרציתי הואיל ומקחו בידו. וגם למטה גרסינן ולא ידע, עכ"ל. מי אדיר (שיחה) 01:21, 1 באוקטובר 2020 (IDT)

שאלה בכללי רש"י

הנה מצינו בלשון תורה ובלשון חכמים כמה כללים. למשל ו' במקום או. ו' במקום שין. שיש לשון כל שהכוונה לרוב. שלא שייך לשון כל על פחות מג'. ועוד. ועוד.
האם כללים אלו שייך לומר גם בלשון רש"י (ושאר ראשונים)? דב״ש (שיחה | תרומות | דפי משנה) לא חתמ/ה

יש ספר הנקרא כללי רש"י, הובא בסוף הגמרות ברכות בש"ס וילנא אחרי כללי הש"ס תבדוק שם. למה זה תשאל לשמי (שיחה) 10:56, 18 בספטמבר 2020 (IDT)

הפכו לגל של עצמות - כח העיניים

מצאנו שלשה מקומות (ואולי יותר) שחז"ל נתנו עיניהם באדם ועשאוהו גל של עצמות. ברשב"י שנתן עיניו באותו זקן שתמה על שטיהר את השוק בטבריה. ברבי יוחנן שנתן עיניו בתלמידו שלא האמין לדברי חז"ל עד שראה בעיניו המלאכים המנסרים אבנים טובות להניחם בשערי ירושלים. וברב ששת שנתן עינו באותו מין שהלך עמו לראות פני המלך. המכנה המשותף בין כל אלו הוא שלא השתמשו בעיניהם, רשב"י שנטמן במערה שלש עשרה שנה, רבי יוחנן שהיו ריסיו ארוכים והוצרך להרימם במזלג בכדי שיוכל לראות, ורב ששת שהיה עיוור. אי שימושם בכח הגשמי שבעין חיזק הכח הרוחני עד שיכלו בכח עיניהם להפוך אדם לגל של עצמות. ש"ס יידן (שיחה) 23:20, 9 במאי 2020 (UTC)

תיקון קל (אך כמובן לא מפריעה לדרשה היפה, ישר כוח!) רשב"י לא הפך לגל עצמות את הזקן אלא נח נפשיה, בגמרא כתוב גל של עצמות מייד אח"כ גבי יהודה בן גרים... (למרות שר"ת וכנראה גם רש"י גרסו גם ביהודה בן גרים נח נפשיה דהוה גברא רבה... תוס' שם ורש"י שם...) אליה (שיחה) 19:42, 17 במאי 2020 (UTC)

חיוב ממון בהריגה

האם אדם ההורג אדם יש עליו חיוב ממון ליורשיו וכל פטורו הוא מצד קים ליה בדרבה מיניה, או שאין כלל חיוב ממון ליורשים שהרי לא הזיקם. ונפקא מינה לצאת ידי שמים. ויעוי' בגמרא בבא קמא (מג.) 'המית שורי את פלוני או שורו של פלוני ה"ז משלם ע"פ עצמו, מאי לאו כופר, לא דמים' הרי מבואר שיש חיוב דמים על הריגה. שואלין ודורשין (שיחה) 17:10, 26 בדצמבר 2018 (UTC)

לכאורה החיוב הוא למת עצמו ולא ליורשים, (והיורשים זוכים בו כמו כל מה שזוכה יורש ממורישו) דמאי שנא חבלה באבר אחד מחבלה בכל גופו? אני לא זוכר מקורות. יהודה (שיחה) 17:55, 9 בספטמבר 2019 (UTC)
זה יהיה מפתיע מאד לדעת שישנה אפשרות להתחייב ממון לאישיות שכבר איננה קיימת? האם חיוב כופר הוא על הרגע קודם המיתה? זאת לא שמענו. מי אדיר (שיחה) 18:18, 9 בספטמבר 2019 (UTC)
הגמ' ב"ק מ"ב ב' כתוב במפורש שכל החיוב כופר בא רק לאחר המיתה.(אני לא יודע אם זה עדיין נפק"מ) פלוני (שיחה) 22:19, 5 בדצמבר 2021 (IST)

חידות תורניות

  1. היכן מוזכר המושג "בסיס לדבר האסור" שלא בקשר לשבת?
ת. פסחים פג. אמר רב מרי בר אבוה א"ר יצחק עצמות קדשים ששימשו נותר מטמאין את הידים הואיל ונעשה בסיס לדבר האסור. סיני ועוקר הרים (שיחה) 14:52, 14 בפברואר 2021 (IST)
  1. היכן מוזכר המושג "פסח שני" אך לא בקשר לפסח הנחגג בי"ד אייר?
ת. פסחים עח: נמנו עליו חבורה אחת וחזרו ונמנו עליו חבורת אחרת, ראשונים שיש להן כזית אוכלין ופטורין מלעשות פסח שני אחרונים שאין להם כזית אין אוכלין וחייבין לעשות פסח שני. והכוונה לפסח שני בי"ד ניסן שלא עלה להם הפסח הראשון. סיני ועוקר הרים (שיחה) 14:52, 14 בפברואר 2021 (IST)
  1. היכי תימצי שאדם מקיים מצוה ודאית ואינו מברך עליה? (למרות האיסור החמור לקייםן מצוה בלא ברכה וכדתנן ערום לא יתרום וכן שחוזר על זה מעורכי המלחמה אם סח בין תפילין של יד לראש ולא חזר ובירך כמו שכתב רשי שם).
תשובה: המחלל פרי שספק אם הוא מעשר שני או ספק אם רבעי הוא ודאי חייב בחילול אבל ברכתם שונה ואינו יכול לברך. גוטמן (שיחה | תרומות | דפי משנה) לא חתמ/ה
  1. היכן מצינו חמש שש?
תשובה: יומא דף עא עמוד ב ויעשו את הכתנת שש ואת המצנפת שש ואת פארי המגבעות שש ואת מכנסי הבד שש משזר, חמשה קראי כתיבי. כלומר, חמש פעמים כתוב שש. איציק.

בניית נשים את ביהמ"ק

ב'הלכות בית הבחירה' , שעיסוקן בהלכות בית המקדש ובנייתו, פוסק הרמב"ם; שאת בית המקדש אסור לבנות בלילה אלא רק ביום, שנאמר: "וביום הקים את המשכן" , מכאן דרשו רז"ל ביום ולא בלילה – מעלות השחר ועד צאת הכוכבים . וכן כותב הרמב"ם; שאת בית המקדש חייבים כולם לבנות, גברים ונשים , חוץ מתינוקות של בית רבן. וכן פוסק הרמב"ם ב'הלכות עבודת כוכבים וחוקות עובְדֵיה' , שכל מצוות עשה שהיא מזמן לזמן, ותלויה בזמן, ואינה תדירה כל כך- 'מצווה שהזמן גרמא' -שהזמן גורם לה להתקיים, הרי שנשים פטורות ממנה.

והנה קשה, שהרי בניית בית המקדש תלויה בזמן היא, שהרי בונים את בית המקדש רק בלילה ולא ביום, והנה בכל זאת פוסק הרמב"ם שנשים חייבות בבניית בית המקדש! אף על פי שנשים פטורות במצווה שהזמן גרמא.

תשובות:

ותירץ בעל במחבר ספר 'הר המוריה', שכוונת הרמב"ם היא שנשים חייבות רק לתת רכוש, ולכן אף על פי שזו מצווה שהזמן גרמא, הרי כיוון שכל השתתפותם מסתכמת אך ורק בהשתתפות ברכוש, הרי שחייבות הן בזה, או שמדובר רק לסעד ולהתכונן לבנייה, ולא לבנות ממש. וכן תירצו, שהפסוק ממנו לומדים על זמו עשיית הבנייה; "ואנחנו עושים במלאכה וגו', מעלות השחר ועד צאת הכוכבים", מדבר רק על ההכנה לבנייה, ולא בבנייה עצמה, שעליה נאמר "וביום הקים את המשכן". ולפי שמהתורה נוהגת ההכנה לבנייה גם בלילה, אינה מצוות עשה שהזמן גרמא, ולכן הנשים חייבות בבנית ביהמ"ק. ולכן גם גזרו שיעבדו רק מהנץ החמה ולא לפני .

-אנו רואים מחלוקת בין שתי התירוצים; לפי תירוץ 'הר המוריה', כן יש כאן מצוות עשה שהזמן גרמא אלא שלא עובדים ממש או שנותנים רכוש, אך התירוץ השני מבטל כלל את ההנחה שיש כאן בכלל מצוות עשה שהזמן גרמא.

מה דעתכם ע"כ? קולמוס (שיחה) 17:01, 9 באפריל 2021 (IDT)

צ"ע בכל הנושא, אבל דרך אגב, מה לגבי בית המקדש השלישי שיבנה במהרה בימינו אמן. יש תוס' באיזה מקום שמביאים מדרש שבית המקדש השלישי יבנה מאליו בידי שמים או משהו כעין זה? נועם (שיחה) 18:43, 14 באפריל 2021 (IDT)
עי' רש"י סוכה מא. ד"ה אי נמי, תוספות שם ד"ה אי נמי סמוך, ועי' ערוך לנר שם ד"ה אי נמי וכו'. יהושע (שיחה) 23:01, 14 באפריל 2021 (IDT)
תודה על המציאה! אז בעצם, לפי מסקנת תוס', מוכח מהמשנה שם להדיא כדברי המדרש שהם מביאים ש"מקדש העתיד בנוי ומשוכלל יגלה ויבא מן השמים שנאמר מקדש ה' כוננו ידיך", ולא עוד אלא שממש קבעו בש"ס הלכה על פי זה, לא כן? נועם (שיחה) 23:19, 14 באפריל 2021 (IDT)
יש את תשובת ה'מנחות חינוך' שאומנם אסור לבנות את ביהמ"ק בלילה, אך בפועל עשו זה כשר. ולכן זו אינה מצוות עשה שהזמן גרמא והנשים חייבות. קולמוס (שיחה) 20:46, 19 באפריל 2021 (IDT)