אגודה/סוכה/כה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(אין הבדלים)

גרסה אחרונה מ־01:15, 13 באוגוסט 2020

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

אגודה TriangleArrow-Left.png סוכה TriangleArrow-Left.png כה

לולב קווץ. שיוצאין בשדרה שלו עוקצין כמין קוצין. ובערוך פי' לשון כוויץ כווצו מעיה. נחלקה התיומת נעשה כמי שנטלה. פר"י לא מיירי שנסדקו ראשי עלין שבראש השדרה דכולהו הכי איתנהו אלא כדפירש הקונטרס ב' עלין עליונים אמצעים ששם שדרה נחלקה זה מזה ונסדקת השדרה עד העלין של מטה. ורב אלפס והלכו' גדולות פירשו גבא דהוצא דמיתיים להו לשני צידי העלה ומשוי להו חד כל אחת כפולה לשנים ותאומה מגבה אם נפרדו ההוצין זה מזה ועמד כל אחד ואחד שהוא כפול לשנים והתיומת שלהן קיימת כשר ואם נחלקה התיומת הרי היא כנפרצו עלין ופסול עיין פר' הגוזל. היכי דמי עבות דקיימי תלתא תלתא בקינא חדא. פירש הקונטרס שלשה עלים בקן אחד וכן תרי וחד שני עלין בעוקץ אחד ועלה אחד מלמטה עולה ורוכב על השנים. וחומרא גדולה זו דאינו מצוי. שמא בחד קינא קריא כשהם דבוקים וסמוכים זה בזה אף על פי שכל אחד בעוקצו. ומיהו ג' ג' בקינא הוו יתבו בשאר דוכתי הוו שלשה דקלים משורש אחד וכמו כן עליו מעוקץ אחד.

אמר רב יהודה אמר שמואל שיעור הדס וערבה שלשה טפחים ולולב ארבע. אמר רבי פרנך אמר רבי יוחנן שדרו של לולב צריך שיצא מן ההדס טפח. כי אתא רבין אמר אמה בת ה' עשה מהן בת ששה יצא מהן שלשה להדס ושאר לולב. והא דאמ' רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי טרפון. לחומרא לא דק. עיין ספר המצות קטן. ורבנן למקדש מנא להו. פר"י הוה מצי למיבעי ואבא שאול של בעל ושל הדס מנליה. ושמא לית ליה ולית ליה הא דאמרינן לקמן ערבי נחל שתים אלא סבר לה כרבי עקיבא דאמר הדס אחד וערבה אחת. ומוכח לקמן דאין הלכה כרבי עקיבא ולפי זה צריך ליזהר שלא ליטול ערבה ללולב אלא אם כן גדילה על הנחל ולא של בעל ושל הדס דב' דרשות לא דרשי מערבי כדמשמע הכא. מחט שנמצא בעובי בית הכוסות עיין פרק אלו טריפות. בבל בורסיף נפקא מינה לגיטי נשים בבל כארץ ישראל לגיטין.

ובסוף פרק במה מדליקין פירש לענין שם העיר. ולא יתכן דבבל שם מדינה. נקטם ראשו. לא שנו אלא נקטם אבל נסדק כשר. ואי נסדק ועביד כהימניק פסול והוא כלי שיש לו שני ראשים.

מעבר לתחילת הדף